מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?
נקודת החוזק של הדיפלומטיה הישראלית היא נקודת החוזק של המדינה עצמה – עוצמתה הכלכלית והצבאית. ב-70 שנות קיומה הקצרות הצליחה ישראל להפוך למעצמת היי-טק ולמודל לחיקוי בתחומים אלו עבור מדינות רבות אחרות. כל אלה על אף מלחמות חוזרות ונשנות, עלייה ההמונית ועוד שלל אתגרים עתירי תקציב. ישראל בחרה כבר בראשית ימיה לקחת את עצמה בידיים ולא להיות מדינה נזקקת. מלבד העובדה שהפכה תורמת כלכלית וצבאית בקרב מדינות רבות, היא יכולה להתפאר גם בהיותה השראה ומודל לחיקוי – מדינה שבונה עצמה לא מתוך מסכנות אלא מתוך לקיחת אחריות.
מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?
על אף שראש הממשלה המכהן הוא מהמסבירים הטובים ביותר של מדינת ישראל, ועל אף שהנושא נמצא גבוה במודעות הישראלית – ההסברה הישראלית היא עדיין נקודת התורפה המשמעותית ביותר שלה. למרות המתקפות הבלתי פוסקות נגדה – הן בצורת איום גרעיני מאיראן, והן דרך טרור בצפון, בדרום ובפנים הארץ – ישראל מוצאת עצמה מתנצלת כל אימת שהיא מצליחה להכניע את מבקשי רעתה. פרדוקס העוצמה מביא את ישראל הקטנה אך המוצלחת להמשיך ולהחזיק בעמדת "שמשון הנעבעך" – מונח שתבע לוי אשכול.
מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?
ממשל טראמפ הוא כמובן הזדמנות פז עבור ישראל – ממשל שתומך במדינת ישראל ובעומד בראשה ואינו מצוי במאבק מתמיד נגד עמדותיה הרשמיות והאינטרסים הביטחוניים חוצי המחנות שלה. שגרירת ארה"ב באו"ם ניקי היילי היא נכס משמעותי נוסף שמשרת את האינטרס הישראלי היטב. ישראל צריכה לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולהיעזר בתרומה זו להסברה הישראלית, ובתמיכה הבלתי מסויגת של הממשל, כדי לנקות את שמה של ישראל בזירות הרבות שעדיין מתעקשות לחבל בה ובזכות הקיום שלה.
מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת?
בעידן הנוכחי, קשה יותר לשמור על גבולות הלגיטימציה מאשר על גבולות המדינה. גורמים רבים בארץ ובעולם עושים לילות כימים כדי להסית נגד ישראל, לעוות את התמונה הביטחונית הקיימת ולטשטש את זכותה להגן על עצמה; לא פעם הם מערערים גם על עצם זכותה להתקיים. גורמים אלה מצליחים להביא למחלוקת פנימית באותם נושאים, ובלשונו של נתן אלתרמן: "אז אמר השטן... רק זאת אעשה: אכהה מוחו ושכח שאיתו הצדק". הדה-לגיטימציה – ובעיקר זו הפנים-ישראלית – היא האיום המשמעותי ביותר עלינו. בשעה שישראל עומדת מלוכדת ומאמינה בעצמה ובזכויותיה, היא על פי רוב מצליחה יותר לשכנע בכך מדינות אחרות.
אורלי גולדקלנג הינה סגנית עורך "מקור ראשון". שימשה בעבר עורכת המוסף המגזיני "דיוקן" בעיתון ועורכת משנה של מוסף האקטואליה "יומן"
צילום: אריק סולטן, באדיבות המחברת