מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?
מערך הדיפלומטיה של מדינת ישראל מופקד על יישום מדיניות החוץ של המדינה והסברתה ופיתוח קשרים מדיניים, כלכליים, מדעיים, תרבותיים ועוד עם מדינות אחרות וארגונים בינלאומיים. ישנם מספר גופים שמנהלים את מדיניות החוץ של ישראל, אבל כולם כאחד נשענים על חוזקה משמעותית אחת – צדקת דרכה. אין מדינה המתמודדת עם אתגרים רבים יותר מאשר ישראל בזירה הדיפלומטית הבינלאומית. אנו נאבקים מול גורמים עוינים – מדינתיים וכלכליים – בעלי עוצמות רבות, אך עוצמת הרוח שלנו היא היא אותה חוזקה שמאפשרת לנו לא להיכנע ולא להרים ידיים מול האתגרים הללו בזירה הדיפלומטית.
מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?
בעשור האחרון אנו רואים התרופפות במרכזיותו של משרד החוץ במערך הדיפלומטיה של מדינת ישראל. היחלשות משרדי החוץ היא אמנם מגמה בינלאומית, שנובעת מהמעבר לדיפלומטיה ציבורית, בדגש על דיפלומטיה בעידן הניו מדיה. עם זאת, ביזור הסמכויות של משרד החוץ בקרב מספר משרדי ממשלה, ארגונים ושרים הביא לכך שמוקד הידע המקצועי והאיכותי של המשרד מאבד מהמשקל הסגולי שלו, הדרוש כדי לבצר את היכולות הדיפלומטיות שלו בזירה הבינלאומית. ממשלת ישראל צריכה לקבל בהקדם החלטה למנות שר חוץ במשרה מלאה, ולהשיב למשרד החוץ את הסמכויות שניטלו ממנו.
מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?
היום, יותר מתמיד, יש למדינת ישראל מה להציע לעולם. היא מסוגלת לקדם אינטרסים מדיניים באמצעות הטכנולוגיות שפיתחה בתחומים שמעסיקים את מרבית אוכלוסיית העולם: מים, חקלאות, מזון, מדע, תשתיות ועוד. ישראל יכולה לרתום את ההישגים הטכנולוגיים הללו והיותה "אומת סטארט-אפ" כדי לקדם את האינטרסים שלה. התמורות שחלות במזרח התיכון בשנים האחרונות מצליחות לחבר בין האינטרסים של ישראל לבין אלו של מדינות שלאורך השנים לא ראו בנו גורם מאחד, אלא מפלג. אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תהיה שחקנית משמעותית בתחומים הללו באפריקה, דרום אמריקה, הודו, סין ומדינות המפרץ, והגברת והעמקת שיתוף הפעולה הכלכלי-טכנולוגי תאפשר לנו לצמוח במחוזות בינלאומיים חדשים.
מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת?
האתגר המרכזי הניצב בפני הדיפלומטיה הישראלית, כמי שמייצגת את מדיניות ממשלת ישראל, היא היעדר היוזמה. מדינת ישראל נדרשת לחזור לעמדה מובילה, במקום מגיבה. אנו נדרשים להציע למזרח התיכון ולעולם עמדה ברורה וקוהרנטית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שבסופו הגעה ליעד של שתי מדינות לשני עמים; לרתימת מדינות המערב למאבק של העולם החופשי נגד התפשטות מדינת הטרור איראן; ולאמירה ברורה נגד עוולות הפוקדות את העולם בסוגיות כמו עוני, פליטים ופגיעה בזכויות אדם. אם ישראל לא תוביל, היא תלך אחורה. מדיניות של חוסר מעש, גם אם היא נוחה ומוכרת, עלולה להובילנו למדינה דו-לאומית או למדינה שנותנת לאזרחיה ותושביה זכויות שונות, ואשר חוטאת לעיקרון הבסיסי שעליו קמה מדינת ישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית.
רם בן ברק, לשעבר סגן ראש המוסד ומנכ״ל המשרד למודיעין ועניינים אסטרטגיים. שימש כעמית בכיר במכון המחקר הבינלאומי "ברוקינגס" בוושינגטון הבירה. כיום נשיא חברת Fortify Solutions וחבר מפלגת "יש עתיד"
(צילום: בר (מקור)