מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?
האיכות האנושית במשרד החוץ, שמעסיק אנשים רציניים, מסורים ואכפתיים, שמשקיעים מאמצים רבים בשיפור וחיזוק יחסי החוץ שלנו - לעיתים קרובות בתנאים שרחוקים מלהיות אופטימליים. זה נכון בשגרירות גדולה ומרכזית כמו וושינגטון, אבל גם בנציגויות קטנות יותר במדינות רבות ברחבי העולם.
מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?
יש פער הולך וגדל בין התדמית שישראל משווקת לעולם כלפי חוץ לבין השינויים שמתחוללים במדינה עצמה. ישראל מציגה את עצמה בפני העולם כמעין ״מדינת תל אביב״ שיש לה שלוחה דתית וקדושה בירושלים. בפועל, ישראל היא יותר ״מדינת ירושלים״ שיש לה שלוחה תל אביבית באזור גוש דן.
מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?
יש שתי הזדמנויות עיקריות: שיפור משמעותי ביחסים עם מדינות ערביות ומוסלמיות, שמעוניינות להתקרב לישראל בשל שיקולים אסטרטגיים; והעמקת היחסים עם מדינות באסיה ואפריקה, שמעוניינות בשיתופי פעולה טכנולוגיים, כלכליים ומודיעיניים.
מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת?
זה לא בהכרח איום מיידי, אבל נראה שישראל לא ערוכה – לא מבחינה מדינית ולא מבחינה ״הסברתית״ – לתסריט שבו ההנהגה הפלסטינית מודיעה על כישלון תהליך אוסלו, פירוק הרשות הפלסטינית, הפיכת האחיזה הישראלית בשטחים למצב קבע, ודרישה לקבלת זכות הצבעה לכנסת.
אמיר תיבון הינו עיתונאי, שליח ״הארץ״ בוושינגטון. לשעבר כתב מדיני באתר ״וואלה״ ותחקירן בתוכנית ״עובדה״
(צילום: באדיבות המחבר)