מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?
צוות הדיפלומטים המקצועי של משרד החוץ, שכולל אנשים בעלי ניסיון רב והבנה של הזירה הבינלאומית, הוא המשאב המרכזי של הדיפלומטיה הישראלית. במישור המהותי – היותה של מדינת ישראל דמוקרטיה מאפשרת לה להיות חלק ממועדון מדינות המערב. הקשר ההדוק עם ארה"ב מהווה נכס משמעותי ומאפשר לקדם את האינטרסים של ישראל באמצעות נציגים אמריקאים בפורומים שונים.
מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?
מבחינת מהותית – התמשכות הכיבוש והשליטה על הפלסטינים, ובפרט כאשר ישראל מצטיירת כמי שאינה מעוניינת לקדם מציאת פתרון בנושא זה, מקשה מאוד על מעמדה של ישראל בעולם. בנוסף, התבטאויות גזעניות או לאומניות של שרים ונושאי תפקידים פוגעים מאוד במאמץ הדיפלומטי. מעבר לכך, מחסור בתקציב מונע מימוש פעילויות שונות במדינות היעד. בשנים האחרונות אין למשרד החוץ שר במשרה מלאה ויש מגמה של החלשת המשרד ושל העברת סמכויותיו לגופים אחרים. יש בכך פגיעה קשה בדיפלומטיה הישראלית.
מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?
יש כיום פתיחות בעולם הערבי, ובפרט מצדה של ערב הסעודית, לכונן קשרים מסוימים עם ישראל. גם מול מדינות אפריקה ודרום אמריקה יש כיום הזדמנות לשיפור היחסים בינינו. בזירה המערבית יש יותר הבנה לאיום הטרור ולצורכי ביטחון, וניתן לנצל זאת לשיפור הבנת האתגרים העומדים בפני ישראל וליצירת בריתות עם מדינות שונות. עם זאת, יש להיזהר שלא לחבור לארגונים מן הימין הקיצוני – צעד אשר יפגע בטווח הארוך בתדמיתה של ישראל.
מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת?
איום מרכזי נובע ממיצובה של ישראל כבעלת ברית של ממשלים הנתפשים כלאומניים ובלתי ליברליים – הן בשל החיבור לממשל טראמפ והן בשל החיבור למפלגות מהימין הקיצוני במדינות באירופה. החשש הוא שאם וכאשר גורמים ליברליים יחזרו לשלטון במדינות אלו, חזרתם תלווה בפגיעה קשה ביחסים עם ישראל, כמי שהיא חלק מן המחנה השני והבלתי מקובל. בנוסף, דעת הקהל בקרב צעירים משכילים מושפעת לרעה מהמערכה לדה-לגיטימציה של ישראל, אשר מתרחשת במוסדות אקדמיים רבים ברחבי העולם המערבי.
פנינה שרביט - ברוך הינה חוקרת בכירה וראש התוכנית למשפט וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). פרשה מצה"ל ב-2009 בדרגת אל"ם, לאחר ששימשה ראשת מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית. לאחר פרישתה לימדה קורסים על משפט בינלאומי ועל הסכסוך הישראלי-ערבי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
צילום: חן גלילי, באדיבותו