מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?
יכולתה של ישראל למנף את היתרונות היחסיים שלה בתחום הטכנולוגיה, החקלאות והנשק ולהמיר אותם למטבע דיפלומטי, שבו היא משתמשת כדי לקדם יחסים עם מדינות שככל הנראה לא היו מתקרבות לישראל בנסיבות אחרות. אחת מהן, למשל, היא הודו: מדינה בעלת אוכלוסייה של 175 מיליון מוסלמים, שצרכיה האנרגטיים תלויים במידה רבה בעולם המוסלמי, עדיין מעוניינת לבסס קשרים אינטימיים עם ישראל. מדוע? בגלל כל מה שיש לה להציע. היכולת המוכחת להעביר את המסר הזה – כלומר, שכנוע מדינות אחרות שקשרים עם ישראל יכולים לשרת את האינטרסים שלהן – הוא נקודת חוזק חשובה ביותר של הדיפלומטיה הישראלית.
מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?
נקודת החולשה העיקרית של הדיפלומטיה הישראלית היא דווקא פנימית. בהשוואה לארגונים כמו המוסד והמודיעין הצבאי, משרד החוץ נכשל בהשמעת קולו בתהליכי קבלת החלטות. הזווית הדיפלומטית – כיצד החלטות מדיניות ייתפשו בחו"ל? מה ההשלכות הדיפלומטיות של צעדים מסוימים? – אינה מקבלת את תשומת הלב לה היא ראויה. זוהי חולשה, שכן הדיפלומטיה אינה מתחילה רק כשיוצאים מגבולות המדינה.
מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?
פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם עושות לדיפלומטיה המסורתית מה שאמזון עשתה לקניות: משנות אותה מן היסוד. הדיפלומטיה הדיגיטלית פורשת בפני ישראל הזדמנויות בלתי נתפשות לשגר את מסריה לאוכלוסיות ולקבוצות שבעבר לא היתה לה כל דרך להגיע אליהן. הדיפלומטיה הדיגיטלית משחקת לידי החוזקות של ישראל, כיוון שהיא מבוססת על חדשנות ויצירתיות – שתי תכונות שבהן ישראל התברכה למכביר.
מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת?
האתגר הגדול ביותר עבור הדיפלומטיה הישראלית היא כיצד למנוע מהמבקשים לפגוע במדינה להכתיב את השיח. היא צריכה להיאבק כדי שלא לאפשר לכל הדיונים על ישראל – בין אם בממשלות זרות או בתחנות טלוויזיה ברחבי העולם – לעסוק אך ורק בפלסטינים, באיראן, ברצועת עזה ובסוריה. ישראל אינה רק סך כל הסכסוכים שלה עם שכנותיה, ואחד האתגרים הגדולים והבלתי-נגמרים עבור הדיפלומטים שלה הוא לוודא שאנשים ברחבי העולם מתוודעים אליה בהקשרים נוספים.
הרב קיינון הינו הפרשן המדיני של הג'רוזלם פוסט. עובד בעיתון 32 שנה, מתוכן 18 שנה בכיסוי הזירה המדינית
(צילום: באדיבות המחבר)