המאמרים המומלצים
  • מעין אפרת

קרוליינה הצפונית: העוף המוזר של הפוליטיקה בארה"ב

בניגוד למרבית אחיותיה, במדינה הראשונה שבה החלה ההצבעה נוטים הבוחרים לפצל את הקולות שלהם בין המפלגות או לעבור מצד לצד, ושיעורים דומים של מצביעים המזדהים כדמוקרטים, רפובליקאים ועצמאים. ארבע מערכות בחירות שמתנהלות במקביל מאלצות את המפלגות להשקיע מאמצים ומשאבים ניכרים לזכות בה

הנשיא טראמפ בביקור בקרוליינה הצפונית, ב-24 באוגוסט | Official White House Photo by Shealah Craighead (public domain)


אוכלוסייה: 65.3% לבנים, 21.5% אפרו-אמריקאים, 4.8% היספנים

מספר אלקטורים: 15

נוטה מסורתית ל: רפובליקאים

הצביעה ב-2016: טראמפ (זכה בפער של 3.6%)

סנאטורים: שני רפובליקאים (טום טיליס עומד לבחירה מחדש השנה)

נציגים בבית הנבחרים: 13 – שלושה דמוקרטים, תשעה רפובליקאים ומושב אחד פנוי, זה של מארק מדווס שמונה לראש הסגל של טראמפ.

מושל: רוי קופר, דמוקרט (נבחר ב-2016, מתמודד לכהונה שנייה)

הסקרים אומרים: ביידן מוביל באופן רציף, אך בפער קטן – פחות מ-3%; המועמד הדמוקרטי לסנאט קאל קאנינגהם מוביל באופן עקבי מול טום טיליס מוביל במירוץ, לרוב בפער גבוה יותר אפילו מזה של ביידן; קופר מוביל במספרים גבוהים ונמצא בדרך הבטוחה לכהונה שנייה.

למה היא מעניינת?

קרוליינה הצפונית היא המדינה הראשונה מבין ה-50 שמתחילה להצביע. ב-4 בספטמבר החלו להישלח פתקי ההצבעה לבוחרים שהעדיפו להצביע השנה באמצעות הדואר – והם יכלו להחזיר אותם מיד עם קבלתם.

השנה ייערכו שלוש מערכות בחירות חשובות במדינה – לנשיאות, לסנאט ולמשרת המושל (לצד המרוץ הדו-שנתי הרגיל לכל המושבים בבית הנבחרים), מה שמבטיח ששתי המפלגות ישקיעו בה משאבים ומאמצים רבים. הרפובליקאים תיכננו במקור לערוך בקרוליינה הצפונית את הוועידה המפלגתית שלהם, עדות למרכזיותה לקמפיין שלהם. לאחר שהרשויות במדינה אסרו על התקהלויות גדולות בגלל הקורונה, המפלגה ניסתה להעביר את האירוע לפלורידה, ובסוף החזירה אותו לשארלוט בפורמט מצומם.

עבור הרפובליקאים, קרוליינה הצפונית היא חלק קריטי בפאזל שמוביל ל-270 קולות אלקטורליים – ומאז הניצחון של אובמה בה ב-2008, הם אינם יכולים פשוט להניח שהיא מצויה בכיס שלהם. הדמוקרטים זקוקים בעיקר למושב של המדינה בסנאט כדי להביא למהפך בבית העליון, ורוצים לשמור על אחוזת המושל.

מאז 2010 שולטים הרפובליקאים בבתי המחוקקים של המדינה (ובין 2012 ל-2016 גם באחוזת המושל), והפכו אותה למעבדת ניסויים של המפלגה בכל הנוגע לדיכוי הצבעה (Voter Supression - ראו כתבה מורחבת).[1] מפות ששורטטו על ידי הרפובליקאים עברו שינויים בהוראת בית המשפט. חוק בנוגע לרישום וזיהוי מצביעים, כמו גם הצבעה מוקדמת, בוטל ערב בחירות 2016 בטענה שהוא תוכנן כדי לפגוע בשיעורי ההצבעה בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית במדינה ״בדיוק כמעט כירורגי״. הכהונה של קופר הייתה רוויה במאבקים בינו לבין בתי המחוקקים בשליטת הרפובליקאים.

איך נראה המירוץ?

ביידן אומנם מוביל על טראמפ בעקביות, אך בתוך טווח טעות הדגימה – רק ב-1.6%. למעשה, הוא רק המועמד הדמוקרטי השלישי הכי פופולרי במדינה כרגע על פי הסקרים. הקמפיין של המועמד לנשיאות יקווה כי אחרי שהבוחרים יסיימו לסמן על טופס ההצבעה את שמותיהם של קופר וקאנינגהם – שמובילים בצורה משמעותית יותר ממנו בסקרים – ידם תתקדם באופן אוטומטי גם אל המשבצת שליד שמו. טראמפ יקווה שהבוחרים במדינה שוב יעדיפו לפצל את הקולות שלהם בין המועמדים, כפי שעשו בבחירות 2016, בהן גם הוא וגם המושל המודקרטי קופר נבחרו.

בגדול, המגמות במדינה דומות לאלה שבכלל ארה״ב – הערים הופכות כחולות בצורה מובהקת יותר ויותר, והרפובליקאים נהנים מדומיננטיות מובהקת באיזורים הכפריים והלבנים של המדינה. הבעיה של הרפובליקאים בקרוליינה הצפונית היא שהיתרון שלהם בקרב האוכלוסייה הלבנה קטן יותר מאשר במדינות אחרות: במדינה יש שיעור גבוה של לבנים בעלי תואר אקדמי, והאוכלוסייה החלה לזוז בצורה יותר מובחנת לכיוון הדמוקרטים.

למה היא מתנדנדת?

בעוד המדינה מצביעה בעקביות יחסית למועמד הרפובליקאי לנשיאות,[2] בשלושת העשורים האחרונים היו לה גם ארבעה מושלים דמוקרטים, כולל הנוכחי. בסנאט – טיליס תפס ב-2014 את מקומה של קיי האגן הדמוקרטית, וריצ׳רד בר, הסנאטור הנוכחי השני של המפלגה, זכה במקומו של ג׳ון אדוארדס, שרץ כסגנו של ג׳ון קרי לנשיאות. במילים אחרות, הבוחרים במדינה מוכנים לפצל את הקולות שלהם בין המפלגות או לעבור מצד לצד, דבר שהופך נדיר יותר ויותר.

על פי הרישום, יש מספר כמעט זהה של תושבים המזדהים כדמוקרטים, כרפובליקאים וכעצמאים במדינה. בנוסף, הרכב האוכלוסייה, ובסופו של דבר האלקטורט ביום הבחירות, משפיע מאוד על התוצאה. ב-2012, שיעור האפרו-אמריקאים בקולות הסופיים היה 22% – זהה לחלקם באלקטורט; אך ב-2016, המספר הזה ירד ל-18%. קולות אלה ירדו כמעט כולם מהמועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון. בנוסף, היתרון של הדמוקרטים בערים האוניברסיטאיות של המדינה עשויים להצטמצם במעט, לאור מגיפת הקורונה שמשבשת את הלימודים.

קמפיין טראמפ נהנה ממספרים גבוהים באזורים הכפריים במערב המדינה ובעיקר במזרחה, שם אחרוני המצביעים הדמוקרטים השמרנים עברו סופית צד. מנגד, באזור נמצאים גם מרבית הבסיסים הצבאיים שיושבים במדינה, וייתכן כי התחקיר האחרון של המגזין "אטלנטיק", שחשף את הזלזול שהביע טראמפ לכאורה כלפי הנופלים והמשרתים, יפגע בו.

הערות:

[1] לפני 2010, מפת המחוזות במדינה נטתה בצורה משמעותית לטובת הדמוקרטים ששירטטו אותה.

[2] לפני הניצחון המפתיע של ברק אובמה בקרוליינה הצפונית ב-2008, הפעם האחרונה שהמדינה הצביעה לדמוקרט לנשיאות היתה ב-1976 לג׳ימי קרטר מג׳ורג׳יה השכנה.

  • facebook
  • Twitter
חיפוש ב"זירה"
הירשמו ל"זירה"
ניווט בזירה

ותישארו מעודכנים בכל המאמרים, הסקירות והטורים שעולים לאתר, מפי מיטב המומחים בארץ ומחו"ל