מישיגן: בדרך חזרה לידיים דמוקרטיות
top of page
  • פרויקט בחירות 2020

מישיגן: בדרך חזרה לידיים דמוקרטיות?

בירת הרכב האמריקאית, בעלת מיעוט אפרו-אמריקאי גדול, נחשבת בטוחה למדי עבור המועמד ג'ו ביידן. בעוד תשומת הלב של הנשיא טראמפ נתונה למדינות אחרות, הדמוקרטים – שהפסידו במפתיע ברוב זעיר ב-2016 – אינם מזלזלים הפעם

מפגין חמוש ליד שוטר בבניין הממשל בלנסינג, מישיגן, במאי. המושלת הדמוקרטית נאבקת במתנגדי הסגר, שרובם תומכי טראמפ | Photo by Scott Olson/Getty Images

נתונים

אוכלוסייה: 76.6% לבנים, 14.2% אפרו-אמריקאים, 4.4% היספנים מספר אלקטורים: 16 נוטה מסורתית ל: דמוקרטים הצביעה ב-2016: טראמפ (זכה בפער של 0.23%, או 10,704 קולות) סנאטורים: שני דמוקרטים (גארי פיטרס עומד לבחירה מחדש השנה) נציגים בבית הנבחרים: 14 (שבעה דמוקרטים, שישה רפובליקאים ואחד עצמאי) מושל: גרטשן וויטמר (Whitmer), דמוקרטית (נבחרה ב-2018) הסקרים אומרים:

לנשיאות: ביידן מוביל באופן רציף, אך הפער הצטמצם בשבועות האחרונים.

לסנאט: פיטרס מוביל בכ-5%, אולם המושב שלו נחשב לאחד משני המושבים הדמוקרטיים בסנאט שעשויים להתהפך השנה. למה היא מעניינת? אולי החלודה ביותר מבין מדינות ״חגורת החלודה״ (rust belt) של ארה״ב, ואחת משלוש מדינות ״החומה הכחולה״ שהחליפו צד ב-2016, לצד ויסקונסין ופנסילבניה. מאז 1992 (כולל), המדינה הצביעה בצורה עקבית למועמד הדמוקרטי לנשיאות. הנשיא אובמה הביס את יריבו מיט רומני במדינה בכמעט 10 נקודות ב-2012, לכן ההפסד של הילארי קלינטון לטראמפ כעבור ארבע שנים נחשב להפתעה גדולה מאוד. מישיגן היא ביתה של תעשיית הרכב האמריקאית, שהתמוטטה במשבר הכלכלי של 2008-9. יחד עם חיסול של משרות נוספות בסקטור התעשייה המסורתית, הגיעה העיר דטרויט, הלב הכלכלי של המדינה, לפשיטת רגל ממשית ב-2013. טראמפ זכה כעבור שלוש שנים במישיגן במידה רבה בגלל התקפותיו על הסכמי הסחר הבינלאומיים של ארה״ב והבטחתו "להחזיר את המשרות [מחו"ל] לאמריקה". יחסי הסחר אכן היו אחד התחומים הבודדים שבאמת העסיקו את טראמפ במהלך כהונתו, והתוצאות במישיגן בנובמבר יראו כיצד תופס מעמד הפועלים את מידת ההצלחה של הנשיא במלחמות הסחר שלו. ב-2018 נבחרה הדמוקרטית גרטשן וויטמר למושלת המדינה בפער גדול והחליפה בתום שתי קדנציות את הרפובליקאי ריק סניידר (שהודיע בשבוע שעבר שיצביע דווקא לביידן). לצד וויטמר, גם משרות התובע הכללי ומזכיר המדינה, שאחראי על ניהול הבחירות, עברו לידיים דמוקרטיות. אך ככלל, הממשל המדינתי עדיין מוטה לטובת הרפובליקאים, במידה רבה כתוצאה מג׳רימנדרינג אגרסיבי (עוד על ג'רימנדרינג ושיטות דיכוי ההצבעה בארה"ב במאמר נפרד). ניסיון לתקן את מפת מחוזות הבחירה לפני הבחירות הללו באמצעות צו מבית המשפט נכשל – אך ב-2022 תזכה ועדה עצמאית, המורכבת מאזרחים שהתנדבו לכך, לשרטט אותה מחדש. איך נראה המירוץ? ביידן מוביל כיום במדינה ב-6.5 נקודות בממוצע בסקרים – פער מבטיח, אך קטן מבעבר (כ-10 נקודות). בניגוד לפנסילבניה ובעיקר לוויסקונסין – במישיגן שיעור האפרו-אמריקאים דומה, ואף גבוה במעט, מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית בארה"ב, מה שאמור לפעול לטובת הדמוקרטים. מנגד, במדינה יש שיעור גבוה יחסית של לבנים נטולי השכלה אקדמית, אשר אחראים במידה רבה לניצחון של טראמפ בבחירות הקודמות. הבדל בולט מ-2016 הוא שביידן זכה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית בכל המחוזות במדינה, בעוד קלינטון הפסידה בהפרש קטן לברני סנדרס. האזורים החזקים של סנדרס באותה שנה היו חלק מאלה שבסופו של דבר הצביעו עבור טראמפ. למרות צמצום הפער בסקרים, נראה כי קמפיין טראמפ מתעדף כרגע מדינות אחרות, שקרובות יותר לבייס שלו. הקמפיין שלו שריין מעט מאוד זמן פרסום בטלוויזיה במישיגן במהלך הקיץ, והיא גם אינה נמצאת כרגע ברשימת המדינות בהן שוריין זמן אוויר לספטמבר. ביידן, לעומת זאת, מתכוון להשקיע כ-7.3 מיליון דולר בפרסום בטלוויזיה במדינה בחודש הקרוב – הסכום השני בגובהו, אחרי זה שיופנה לפלורידה. במקום לפרסם, בתו של הנשיא והיועצת הקרובה, איוונקה טראמפ, ביקרה בשבוע שעבר במפעל של GM במדינה – אך הדבר לא הוגדר כאירוע בחירות אלא ביקור במסגרת תפקידה.

למה היא מתנדנדת?

המסר של טראמפ בנושא סחר חופשי והבטחה כי ״המשרות יחזרו הביתה״ הדהד היטב ב-2016 במדינה המבוססת על תעשייה המסורתית, בעוד שקלינטון לא הצליחה לשכנע את ארגוני העובדים החשובים בה כי אין להם ממה לחשוש. לעומתה, נראה שביידן, ״ג׳ו מסקרנטון״ – עיר עם מאפיינים דומים לאלה של הערים התעשיות במישיגן – מצליח להתחבר יותר אל בוחרים ללא השכלה אקדמית במדינה. בנוסף, המועמד הדמוקרטי נהנה ממספרים טובים יותר בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית ומהתזוזה המתמשכת בפרברים לכיוון המפלגה הדמוקרטית (חברות בית הנבחרים אליסה סלוטקין והיילי סטיבנס "הפכו" בבחירות 2018 שני מושבים רפובליקאים המייצגים חלק ניכר מהפרברים המרוחקים של דטרויט, ולפי ההערכות הן צפויות לשמור עליהם השנה). היבט חשוב נוסף במרוץ הוא משבר הקורונה. מישיגן ספגה את אחת ההתפרצויות החמורות והמוקדמות של המגיפה בארה״ב, מה שהביא גם לקרבות הראשונים בין המדינה, בראשות המושלת וויטמר, לבין תושבים מתנגדי הסגר והמסיכות, ברובם תומכי טראמפ. בתחילת מאי התפרצה קבוצה של מפגינים חמושים בכבדות אל בית המחוקקים של המדינה בעידודו של הנשיא, שקרא "לשחרר את מישיגן״ והתעמת תדיר עם המושלת. אך וויטמר יצאה כשידה על העליונה – נכון לסוף יולי, 64% מהציבור הביעו שביעות רצון מהתפקוד שלה, לעומת 42% בלבד לפני פרוץ המגיפה. הנתון הזה אף גבוה משמעותית מזה של הנשיא, שקיבל באותו סקר 40% בלבד על תפקודו לבלימת הנגיף.

הדמוקרטים מקווים כי למרות הקורונה, הם יצליחו להוביל קמפיין ״יציאה להצבעה״ מוצלח כמו זה שהפעילו בבחירות אמצע הקדנציה ב-2018, ו-2016 תתקבע כסטיית תקן.

bottom of page