פלורידה: הפנסיונרית שתשלח את טראמפ לגמלאות?

קהילת הפורשים הגדולה והשמרנית במדינה אינה מרוצה מהטיפול של הנשיא במגפת הקורונה ועלולה להצביע נגדו, בזמן שתמיכת הקהילה ההיספנית ביריבו הדמוקרטי חלשה מבשנים קודמות. השילוב הזה מבטיח שכמו תמיד, הבחירות בפלורידה יוכרעו על חודו של אחוז

המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן בכנס בחירות בפלורידה, ב-15 בספטמבר. צובר תמיכה בקרב הגמלאים | Photo by Drew Angerer/Getty Images

אוכלוסייה: 53.5% לבנים, 26.1% היספנים, 16.9% אפרו-אמריקאים, 3% יהודים – הקהילה השלישית בגודלה בארה״ב. מספר אלקטורים: 29 נוטה מסורתית ל: מתנדנדת הצביעה ב-2016: טראמפ (זכה בפער של 1.2%) סנאטורים: שני רפובליקאים נציגים בבית הנבחרים: 27 (13 דמוקרטים ו-14 רפובליקנים) מושל: הרפובליקאי רון דה-סנטיס, נבחר ב-2018 הסקרים אומרים: ביידן מוביל ב-2.6% בממוצע הסקרים, אך במהלך הקיץ כבר הוביל ב-6-7 נקודות, בדומה לסקרים הארציים שלו.

למה היא מעניינת?

אמרנו מדינה מתנדנדת – אמרנו פלורידה. היא גם באופן מסורתי[1] המדינה המתנדנדת עם מספר האלקטורים הגדולה ביותר, ולכן חשובה במיוחד לשני הצדדים בדרכם ל-270 הנכספים. בעוד שהרפובליקאים מחזיקים באחוזת המושל בעקביות מאז 1998, בגזרה הנשיאותית הבוחרים מחלקים את הקולות בין המפלגות באופן די שוויוני. זכורה כמובן במיוחד הדרמה הגדולה של בחירות 2000, אז העניקו כמה מאות קולות את הנשיאות לג׳ורג׳ וו. בוש (והרוח של הסקנדל הזה חוזר לרדוף רבים בבחירות הללו, והבעיות האפשרויות שעלולות לצוץ בעקבות ההצבעה המאסיבית בדואר השנה, עליה כתבנו כאן). מעבר לניצחון של טראמפ ב-2016, בבחירות אמצע הקדנציה ב-2018, שהיו טובות לדמוקרטים בשאר המדינה, בפלורידה הם הפסידו גם מושב בסנאט וגם במרוץ צמוד מאוד לתפקיד המושל.

פלורידה היא אחת המדינות המגוונות ביותר בארה"ב מבחינה אתנית, מה שהופך אותה למגוונת מבחינת העמדות של הבוחרים, וגם קשה מאוד לסוקרים לחיזוי ולמועמדים. הדוגמה הטובה ביותר היא היא הקהילה ההיספנית במדינה, שמורכבת מהרבה תת-קהילות עם נטיות פוליטיות שונות. ארץ המקור, מספר הדורות בארה״ב והשפה הראשונה מצטרפים למאפיינים הדמוגרפיים הרגילים שצריך לקחת בחשבון כשסוקרים את הקהילה הזו, וכמובן כשמנסים לשכנע אותה להצביע לכאן או לכאן. תת הקהילה הבולטת ביותר היא הקהילה הקובנית הגדולה (ומהגרי הדור הראשון מוונצואלה), מקבוצות המיעוט הבודדות בארה״ב שמתחלקות בצורה מאוזנת בין המפלגות – בעיקר בגלל שמרנות דתית וחשש ממדיניות סוציאל-דמוקרטית, שמזכירה להם את הסוציאליזם מבית ומחברת אותם למפלגה הרפובליקאית. מהגרים ממדינות אחרות, ובעיקר מדור ראשון או שני, נוטים בצורה ברורה יותר לעבר המפלגה הדמוקרטית, כמו קהילות מיעוט אחרות. איך נראה המירוץ? ביידן מוביל כרגע בכ-2% בממוצע הסקרים, נתון נמוך ממה שהיה לו במהלך הקיץ. אך דווקא הזינוק בקיץ היה יוצא הדופן, שכן המרוץ בפלורידה צפוי להיות צמוד כתמיד. בקרב האוכלוסייה ההיספנית הסקרים אינם אחידים: בסקרים מסוימים ביידן מוביל רק בכ-16 נקודות, אך באחרים הוא אפילו מפסיד לטראמפ. ב-2016, הילארי קלינטון ניצחה בצורה משכנעת בקרב הקהילה הזו, 62-35.[2] המספרים של הילארי גבוהים אפילו מאלה שבהם ניצח אובמה את המדינה, לאור אופי הקמפיין והסוגיות שעלו בו – אך זה עדיין לא הספיק. מנגד, ביידן מצמצם את היתרון של טראמפ בקרב האוכלוסייה הלבנה, בעיקר בגלל תזוזתה של האוכלוסייה המבוגרת (65+) – קהילה שבאופן מסורתי נוטה בצורה מובהקת לטובת הרפובליקאים. הפנסיונרים אינם מרוצים מהטיפול של טראמפ במגיפת הקורונה, ובפלורידה – המדינה עם שיעור הגימלאים הגבוה ביותר באלקטורט – הייתה התפרצות חמורה. בשבוע האחרון, הדאגה במחנה הדמוקרטי מהמספרים בפלורידה הוציאה מהמיליארדר מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק והמועמד לנשיאות לשעבר, הבטחה להשקיע 100 מיליון דולר בפרסום במדינה. מנגד, טראמפ ביקר בה בשבוע שעבר והביא עימו הבטחה בדמות תוכנית פיתוח גדולה בשמורת הטבע הגדולה של המדינה, ה-Everglades. בשבועות הקרובים תשומת הלב הזו רק תגדל.

למה היא מתנדנדת?

״בעשר השנים האחרונות היו לנו שבע מערכות בחירות כלל מדינתיות שהוכרעו ביתרון של 1.2% או פחות״, סיכם סטיב שייל (Schale), אסטרטג בכיר של המפלגה הדמוקרטית במדינה. הסיבה לכך היא שפלורידה מחולקת בצורה גסה לשלושה חלקים. החלק הצפוני שגובל באלבמה ובג׳ורג׳יה שמרני למדי, בדומה למדינות הללו; החלק האמצעי של המדינה, שמכונה ״מסדרון ה-I4״ וחוצה את המדינה במרכזה מחוף לחוף, מתאפיין בערים שצומחות, והתנודות של המצביעים שם לרוב מעידות לאן הולכת המדינה. החלק הדרום-המזרחי של המדינה, המאוכלס בצפיפות סביב העיר מיאמי, הוא המאחז המשמעותי ביותר של הדמוקרטים. מאחר שהמרוץ כל כך צמוד, תשומת לב מיוחדת ניתנת לכל קבוצת מצביעים שיכולה לעשות את ההבדל. בנוסף לקהילה ההיספנית ולציבור הפנסיונרים במדינה, הקמפיינים גם מקדישים משאבים לשכנוע בקרב הקהילה היהודית. למרות התדמית השמרנית יותר שיש לקהילה הזו ביחס לאלה בקליפורניה ובניו יורק, גם בפלורידה הקהילה היהודית נוטה באופן ברור לדמוקרטים – 68-28 לטובת קלינטון ב-2016. אוכלוסיה נוספת שנמצאת במרכז השיח בפלורידה היא דווקא אוכלוסיה שלא מצביעה – אסירים ואסירים לשעבר. על פי ההערכות, החוקים המגבילים במיוחד בפלורידה על האוכלוסייה הזו נוטלים את זכות ההצבעה מאחד מחמישה אזרחים אפרו-אמריקאים. ב-2018 עבר במשאל עם חוק שהיה אמור להחזיר את זכות ההצבעה לאסירים לשעבר סיימו לרצות את עונשם, ולהחזיר בכך כמיליון מצביעים אל הרשומות. אך המושל ובית המחוקקים הרפובליקאי קבעו כי החוק יחול רק על אסירים שגם סיימו לשלם את כל הקנסות שלהם, בנוסף לריצוי עונש המאסר. אסירים לשעבר, אשר מוגבלים בתעסוקה, הם אוכלוסייה ענייה מהממוצע. המגבלה הזו, שאושררה בתחילת ספטמבר על ידי בית המשפט הפדרלי לערעורים, תשאיר ככל הנראה כ-700 אלף מתוך הקבוצה הזו ללא זכות הצבעה בנובמבר.

הערות:

[1] טקסס נוטלת ממנה את הבכורה בבחירות הללו, כאשר הפער בין ביידן לטראמפ בסקרים שם הוא פחות מ-5%.

[2] ב-2016 ניצח טראמפ בקרב הקהילה הקובנית במדינה 51-45.