מה מעריכות מדינות ערב הפרגמטיות שהן עשויות להרוויח מתוכנית השלום של טראמפ?
ראשית, צריך להגדיר אלו מדינות משתייכות לקבוצה הזו: במעגל המדינות הראשון נמצאות מצרים, ערב הסעודית, ירדן ואיחוד האמירויות, ובמעגל השני נמצאות בחריין, כוויית, מרוקו ואולי מדינות נוספות כמו עומאן. מעמדה של קטר בתמונה אינו ברור עקב הסכסוך בינה לבין שאר המדינות ונטייתה ליישור קו עם טורקיה בסוגיית התמיכה בחמאס, בתנועת האחים המוסלמים ובתפישת "האיסלאם הפוליטי". אף שפרטיה טרם נחשפו, ניתן לומר שתוכנית השלום כוללת מרכיב אזורי, שבמסגרתו מדינות ערב תומכות בעסקה, מציעות יתרונות לישראל ומתוגמלות בהתאם. יש ארבעה אפיקים עיקריים שבהם המדינות הללו יכולות להרוויח: בראש ובראשונה, סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני יכול להוציא אותן ממעגל העימות – המדיני או הצבאי – עם ישראל. זה יאפשר להן למסד מערכת יחסים דיפלומטית עם מדינה מאוד משמעותית במזרח התיכון ולכונן עמה שיתופי פעולה מדיניים, כלכליים, טכנולוגיים וכמובן ביטחוניים. שנית, אם יסייעו לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הממשלות שלהן יכולות לזכות בנקודות זכות בדעת הקהל המקומית – מה שיתרום ליציבות שלטונן. מכאן ברור הצורך שתנאי ההסדר חייבים לחצות סף מסוים, שאותו יוכלו המדינות לשווק לדעת הקהל המקומית. שלישית, ב"ישראל יוזמת" חקרנו ומצאנו שהמעצמות והמדינות החזקות בעולם ישמחו להשקיע במזרח התיכון, אם הסוגיה הכואבת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני תיפתר. גם מדינות ערב הפרגמטיות ירוויחו מכך, כיוון שחלק מההשקעות האלה יזרמו אליהן ממדינות כמו ארה"ב, רוסיה, חברות האיחוד האירופי וגורמים נוספים. ולבסוף, שיתופי פעולה עם ישראל, שביעות רצון בדעת הקהל והשקעות הזרות יאפשרו למדינות ערב הפרגמטיות להקדיש תשומת לב ומשאבים רבים יותר לטיפול בבעיותיהן – התמקדות בסיכול האיום הנשקף מאיראן ומארגוני טרור, תמיכה ושיקום הכלכלה במדינותיהם (במיוחד מצרים וירדן), ושמירה על היציבות החברתית.
מה הן חוששות שהן עלולות להפסיד ממנה?
תוכנית שלום שתיתפש בדעת הקהל הערבית המקומית כלוקה בחוסר איזון מובחן לטובת ישראל על חשבון הפסלטינים, או כזו שפוגעת או בזכויות הפלסטיניות או האיסלאמיות, טומנת בחובה סכנות משמעותיות לממשלות שיתמכו בה. הן יהיו חשופות לביקורת חריפה מבית, והתרחישים הקיצוניים במקרה שכזה אינם מבשרים טובות עבורן. בירדן, למשל – מדינה שרוב אוכלוסייתה פלסטינית – מחאה רחבה עלולה אפילו להפיל את שלטון בית המלוכה. במצרים ובסעודיה יתעוררו לבטח מהומות קשות, וכך כנראה גם בחלק ממדינות המפרץ (אם כי במידה פחותה). לכן, זהו מבחנה האמיתי של התוכנית של טראמפ.
מה יכולות מדינות ערב הפרגמטיות לתרום לקידום התוכנית?
יש מספר זירות שבהן מדינות ערב הפרגמטיות יכולות לתרום להצלחת התוכנית. בזירה הפלסטינית, בראש ובראשונה, הן יכולות להביע את תמיכתן המאוחדת בהנהגה הפלסטינית, ולגבות אותה בפומבי לקראת ההכרעות הקשות שהיא תיאלץ לקבל. הן גם יכולות להציע לה פיצויים וסיוע בתמורה לוויתורים שהיא תיאלץ כנראה להסכים להם. הדברים אמורים גם לגבי היכולת של המדינות – ובעיקר מצרים – להוביל תהליך לייצוב רצועת עזה ולקידום הסכם בין ההנהגות ברמאללה ובעזה. המדינות הללו יכולות גם להתאחד ולפעול במשותף לבלימת הגורמים שמעוניינים לפגוע בתוכנית השלום – גורמים מדינתיים כגון איראן, ואולי אף טורקיה וקטר, וגורמים לא-מדינתיים כמו חמאס, חיזבאללה וארגוני טרור אחרים. זאת, על ידי הטלת מלוא כובד משקלן למערכה לקידום התהליך. ולבסוף, למדינות ערב הפרגמטיות יכולה להיות השפעה דרמטית בהכשרת דעת הקהל בישראל לקבלת התוכנית. ב"ישראל יוזמת" מצאנו שהציבור בישראל מתרשם יותר מהצהרות חיוביות שמגיעות מפי מנהיגי מדינות ערב מאשר מהצהרות דומות של מנהיגים פלסטינים, שלהם הוא אינו מאמין.
אילו מכשולים הן עלולות להערים על מימושה, ואיך הן יכולות לקלקל?
בזירה הפלסטינית, יש שתי דרכים שבהן מדינות ערב הפרגמטיות יכולות להקשות על הצלחת התוכנית ולשבש אותה. אם המדינות הללו יהיו פסיביות ויימנעו ממעורבות פעילה בתוכנית, ובכך יאפשרו לפלסטינים להטיל וטו על התקדמותה, הן ייהפכו לבנות ערובה של הציבור הפלסטיני והנהגתו. מצד שני, הן גם יכולות מבחינה היפותטית לעודד את הפלסטינים לאמץ עמדות קיצוניות ובלתי מתפשרות – תרחיש קיצון, שיתממש רק אם המדינות הללו יתרשמו שהתוכנית שלילית מאוד מבחינתן. בנוסף, מדינות ערב מסוגלות לערער על התפקיד המרכזי והמוביל של ארה"ב בגיבוש וקידום התוכנית על ידי הצגת דרישה לערב בתהליך גורמים אירופיים, רוסיים, סינים ואחרים. הן גם יכולות לפעול במהלך המשא ומתן נגד ישראל במוסדות בינלאומיים. עם זאת, אין לצפות שהן ישתפו פעולה עם חמאס או איראן.
קובי הוברמן הוא איש הייטק, יועץ אסטרטגי ויזם חברתי. הוא הקים ומוביל את קבוצת "ישראל יוזמת", אשר נוסדה ב-2010 ופרסמה את "יוזמת השלום הישראלית" כמענה ליוזמת השלום הערבית. הקבוצה בראשותו מקדמת "עסקת חבילה אזורית" לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי, בשיתוף פעולה ובהידברות בין גורמים מובילים בישראל, במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית
(צילום: באדיבות המחבר)