הדמוקרטים משקיעים מאמצים אדירים כדי לזכות במושבים רפובליקאים ולהחזיק בשני בתי המחוקקים. אך גם אם יזכו בהם ובבית הלבן, הדרך לחקיקה משמעותית עדיין ארוכה ומייגעת. לעומתם, הרפובליקאים נמצאים בתרדמת חקיקתית, וסביר שעיקר מאמציהם יתמקדו בהמשך מינוים של שופטים שמרנים לבתי המשפט הפדרליים
הנשיא טראמפ לצד שופטת העליון הטרייה איימי קוני בארט, בבית הלבן ב-26 באוקטובר. מינוי שופטים יישאר העדיפות העליונה של הרפובליקנים אם ישמרו על הרוב שלהם בסנאט | Photo by Tasos Katopodis/Getty Images
במהלך אחד מחילופי הדברים בין דונלד טראמפ לג׳ו ביידן בעימות האחרון ביניהם ב-22 באוקטובר, הנשיא תקף שוב ושוב את סגן הנשיא לשעבר בשאלה ״אז למה לא עשית את זה בזמן ממשל אובמה?״ בסוף גם המנחה הפנתה את השאלה לביידן, שענה בפשטות: ״בגלל הרפובליקנים בסנאט״.
מה שנראה על פניו כמו תירוץ נשמע כמו קריאת קרב לדמוקרטים המעורבים יותר, שרוצים לא רק לראות את המפלגה שלהם זוכה ברוב בסנאט, אלא גם מבטלת בזריזות את הפיליבסטר – ואז יוצאת לבולמוס של חקיקה חדשה.
תזכורת קצרה: הפיליבסטר הוא כלל פנימי של הסנאט, המחייב רוב של לפחות 60 קולות כדי להעביר כמעט כל סוג של חקיקה (הרחבנו על כך כאן). במילים אחרות, הוא מחייב מחוקקים לקבל את הסכמתה של המפלגה היריבה. בשנים האחרונות השגת רוב של 60 קולות הופכת להיות נדירה יותר יותר עקב הקיטוב הפוליטי המעמיק בין המפלגות, שאינו מאפשר כמעט שיתוף פעולה ביניהן. כתוצאה, עבודת הסנאט והקונגרס בכלל כמעט משותקת. ביטול הפיליבסטר – צעד פרוצדורלי פשוט – יאפשר להעביר חקיקה ברוב רגיל (50+1), זה שהדמוקרטים מקווים לזכות בו בעוד שבוע.
גם ללא הפיליבסטר יהיה קשה מאוד להעביר חקיקה בקונגרס – אבל לא על גבול הבלתי אפשרי, כמו שקורה בשנים האחרונות
לפני שנצלול עמוק יותר, נזכיר שחקיקה בארה״ב עוברת מספר רב של ידיים. שני בתי הקונגרס צריכים להעביר אותה, הנשיא צריך לאשר אותה בחתימתו, ופעמים רבות חוקים שלמים או חלקים מהם עוברים להכרעת בית המשפט העליון. בין לבין, כל הגופים הללו בדרך כלל צריכים להתחשב באילוצים השונים של המדינות, או פשוט משאירים להן מרחב פעולה גדול ביישום החוק בפועל.
המשמעות היא שחקיקה פדרלית בארה״ב, בטח כזו שבאה להשיק רפורמות גדולות, אורכת זמן רב עד שהיא הופכת למציאות, והרבה גורמים מקבלים את הזכות לבחון ולשנות אותה. במילים אחרות, גם במקרה של ביטול הפיליבסטר, חקיקה בקונגרס תהיה קשה מאוד לקידום – אבל לא כמעט בלתי אפשרית, כמו במצב העניינים בשנים האחרונות.
שישה מרוצים שיכריעו (כנראה) את גורל הסנאט
לפני שנדון באג׳נדה החקיקתית של הצדדים, יש לבדוק מה הסיכויים שלהם להחזיק במושכות השלטון. הדמוקרטים צפויים לשמור השנה על הרוב הגדול שבו זכו לפני שנתיים בבית הנבחרים (237 מושבים מול 198 של הרפובליקאים), ואולי אפילו אף להגדיל אותו מעט. בבחירות לנשיאות מוביל ביידן בצורה די יציבה בסקרים, גם ברמה הלאומית ("הקול הפופולרי") וגם במרבית המדינות המתנדנדות שהוא צריך כדי לזכות בתפקיד. כרגע, טראמפ יצטרך לשלוף מהכובע הפתעה נוספת כמו ב-2016.
לדמוקרטים יש יתרון גם בסקרים הנוגעים למירוצים לסנאט. עם זאת, שם העבודה יותר קשה כי כל מירוץ הוא שונה, וכל המועמדים המובילים רצים מול סנאטורים רפובליקנים מכהנים. הדמוקרטים צריכים להגן בעיקר על שני כיסאות – זה של גארי פיטרס במישיגן (ראו סיקור נרחב), וזה של דאג ג׳ונס באלבמה. בהנחה (הכמעט ודאית) שהם מאבדים רק את המושב האדום יותר באלבמה, יהיה עליהם "להפוך" חמישה מושבים שכרגע בידי הרפובליקנים. שתי המטרות ה"קלות" הן בקולורדו (שהפכה כחולה בשנים האחרונות) ואריזונה השכנה, שנמצאת בקו דומה.
סקירת המירוצים הצמודים לסנאט ברשת CBSNews | מקור: יוטיוב
שני המרוצים הבאים שהדמוקרטים שמים עליהם עין הם במיין ובקרוליינה הצפונית (ראו סיקור נרחב). שני הסנאטורים הרפובליקנים שלהן, סוזן קולינס וטום טיליס, בהתאמה, אינם פופולריים במיוחד ומזוהים מאוד עם טראמפ והאג'נדה שלו. כיוון ששתי המדינות אינן אדומות באופן מובהק, הסקרים אכן מאירים בינתיים פנים לשני המועמדים הדמוקרטים המתמודדים מולם.
המירוץ החמישי יכול להיות אחד מכמה – המושב באיווה, לפחות אחד משני המושבים בג׳ורג׳יה (ראו סיקור נרחב) והמושב במונטנה. למעשה, אפילו המירוצים בקנזס וקרוליינה הדרומית צמודים יותר מכפי שמישהו צפה לפני מספר חודשים. יש נקודות רבות על המפה ושתי המפלגות משקיעות הרבה מאמץ וכסף במירוצים התחרותיים הללו.
הרפובליקאים באמת חוששים מ"מרחץ דמים"?
למעשה, לפחות בצד הרפובליקני נראה שיש מי שחושש שהרוב בסנאט הוא הדבר האחרון שנותר למפלגה להציל. הסנאטור מנברסקה בן סאס (שגם כן עומד לבחירה מחדש, אך במושב ״בטוח״), הוקלט באחרונה בשיחה עם בוחרים מבקר בחריפות את הנשיא ומזהיר מפני ״מרחץ דמים רפובליקני״. גם הסנאטור ג׳ון קורנין מטקסס, שראה את המירוץ לנשיאות במדינה האדומה שלו הופך הרבה יותר צמוד, אמר בראיון לעיתון מקומי כי היו לו במהלך ארבע השנים האחרונות מספר חילוקי דעות עם טראמפ. עם זאת, הוא העדיף לטענתו לשמור אותם מחוץ לעיני הציבור ״כדי לא להיכנס להתנצחות ציבורית עם הנשיא – דבר שלרוב לא נגמר טוב״.
בנוסף, ביום ראשון השבוע, רגע לפני ההצבעה הסופית על מינויה של השופטת איימי קוני בארט לבית המשפט העליון, אמר מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ׳ מקונל, כי ״הרבה ממה שעשינו בארבע השנים האחרונות יבוטל על ידי הממשל הבא, במוקדם או במאוחר, אבל בנושא הזה הם לא יוכלו לעשות משהו בנידון במשך הרבה שנים״.
אם הרפובליקנים יצליחו לשמר את הרוב שלהם בסנאט, מינוי שופטים ימשיך להיות הנושא הראשון והמשמעותי ביותר באג׳נדה שלהם - והיחיד שמאחד את כל המפלגה
מקונל התייחס למינויה של בארט, כמו גם לאלה של חבריה לספסל העליון, השופטים ניל גורסאץ׳ וברט קבאנו, ועוד כמה מאות שופטים שהסנאט הנוכחי מינה לכל חייהם. אם הרפובליקנים יצליחו לשמר את הרוב שלהם בסנאט, מינוי שופטים ימשיך להיות הנושא הראשון והמשמעותי ביותר באג׳נדה שלהם. למעשה, זה הסעיף היחיד שמאחד את הפלגים השונים של המפלגה.
מעבר לכך, הרפובליקנים יצטרכו כנראהלהגיע סוף סוף להסכמה בינם לבין עצמם, ואז עם הדמוקרטים, על תוכנית תמריצים (stimulus bill) חדשה להתמודדות עם משבר הקורונה. עם זאת, מאוד ייתכן שברגע שהמגפה תשכך (מה שלא נראה באופק), הם גם יחזרו לדרוש קיצוצים בתוכניות רווחה. הלהט שהיה בעבר במפלגה לבטל את רפורמת הבריאות של הנשיא אובמה נעלם – בין היתר עקב כשלונם לעשות זאת בקונגרס ב-2017 – ונוח להם שהכדור נמצא כרגע בידיים של בית המשפט העליון.
חשוב לציין שאם ישמרו על הרוב הסנאט והשליטה בשני בתי הקונגרס תישאר מפוצלת, לא יהיה שום לחץ משמעותי על הרפובליקנים להציג אג'נדה חקיקתית נרחבת.
דמוקרטים על טורבו
בניגוד לתרדמת החקיקתית בקרב הרפובליקאים, לדמוקרטים יש אג'נדה ומלואה שבוער להם לממש. שכפי שכבר ציינו, הם מקווים לזכות גם בבתי הלבן וגם בשני בתי המחוקקים כדי לפצוח בשורה ארוכה של רפורמות. אם אכן תזכה בהם, גם המפלגה הכחולה צפויה להתחיל בהעברת תוכנית תמריצים לטיפול בהשלכות משבר הקורונה, אבל מעבר לכך אין דימיון בינה לבין יריבתה האדומה.
הנושא הבא שהדמוקרטים ככל הנראה יעלו על השולחן הוא רפורמה נוספת בביטוחי הבריאות. זה גם הנושא שהכי מעסיק את בוחרי המפלגה מעבר למגפה, וגם נושא שנידון בה לעייפה – כך שכולם גם יודעים מה הם הפערים שעוד נותרו בין הפלגים השונים שלה.
הדמוקרטים רוצים גם לחדש ולהוסיף על ה-Voting Rights Act, כדי לשפר משמעותית את הגישה להצבעה בארה"ב. צעירי המפלגה מעוניינים בעיקר בחקיקה לטיפול בשינויי האקלים ומהמסרים שביידן דוחף בימים האחרונים, נראה שהוא קשוב להם. מעבר לרגולציה סביבתית, חקיקה כזו יכולה להכיל בתוכה גם תוכנית נרחבת לשיפור תשתיות ויצירת מקומות עבודה בתעשיות הרלוונטיות ליישום התוכנית.
כל זה כאמור תלוי גם בנכונות של המפלגה לבטל את הפיליבסטר, כדי שלא תזדקק בהכרח גם לקולות רפובליקנים להעביר כל דבר ודבר בסנאט. חשוב לציין שאף שהנושא זוכה לפופולריות בקרב חוגים מסוימים במפלגה, הוא עדיין שנוי במחלוקת והדמוקרטים רחוקים מלהתחייב שיקדמו אותו.
המאבקים על השליטה בסנאט ועל הנהלים הפנימיים בו משקפים כנראה בצורה המדויקת ביותר את מצבה של הפוליטיקה האמריקאית בשנים האחרונות, והסוגיות החשובות שעומדות בלב משבר הלגיטימיות שהיא מצויה בו. הכרעה לכאן או לכאן על השליטה בבתי המחוקקים לא תפתור בבת אחת את הבעיות הללו, אבל המשך השיתוק הקיים בוודאי צפוי להחמיר אותן.