אלטרואיזם מחושב: מאחורי הסיוע האמירתי לרצועת עזה
אבו-דאבי מינפה את הסיוע ההומניטרי שהעבירה לרצועת עזה במהלך "חרבות ברזל" להצדקת שימור היחסים עם ישראל, לחיזוק השפעתה ומעמדה בעולם הערבי ובוושינגטון ולעיצוב היום שאחרי ברצועה
מאמר זה בוחן את מעמדם של הסכמי אברהם, ובפרט את יחסי ישראל-איחוד האמירויות, שש שנים לאחר כינונם ועל רקע מלחמת "חרבות ברזל" וההסלמה האזורית. בעוד שחוסנם של ההסכמים ושיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי בין המדינות נדונו בהרחבה, הסיוע ההומניטרי והשפעתו המדינית זכו להתייחסות חלקית בלבד, ובחינתו ככלי מדיני מאפשרת להאיר את ההסכמים מנקודת מבט נוספת.
ההתמקדות באיחוד האמירויות ולא בחברות האחרות בהסכמי אברהם – בחריין, מרוקו וסודאן – נובעת מהיותה "מדינת העוגן" של ההסכמים בעולם הערבי, ומעין ברומטר לאיתנותם. בנוסף, היא הייתה מבין המדינות הראשונות שגינו את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, והחלה כמעט מיד להעביר סיוע הומניטרי לעזה.[1] עם הזמן הפכה אבו-דאבי לספקית הראשית של סיוע ותמיכה לאוכלוסיית הרצועה, כולל הקמת מערך לוגיסטי נרחב הפועל עד ימינו. לפי סוכנות החדשות "גולף ניוז" המקורבת למשטר, עד אמצע 2026 סיפקה המדינה המפרצית קרוב למחצית מכלל הסיוע הבינלאומי שהועבר לעזה, בעלות מוערכת של 3.12 מיליארד דולר.[2]
במעין היגיון מעגלי, הסכמי אברהם אפשרו לאמירתים לתאם מול ישראל את הכנסת הסיוע לרצועה – והכנסת הסיוע שימשה אותם להצדקת המשך קיום היחסים עם ישראל בזמן המלחמה
אך הסיוע ההומניטרי שימש לא רק מענה למשבר האזרחי בעזה, אלא גם כלי דיפלומטי לקידום האינטרסים של אבו-דאבי מול ישראל, המרחב הערבי והמוסלמי ומדינות העולם, ובראשן ארה"ב.[3] במעין היגיון מעגלי, הסכמי אברהם אפשרו לאמירתים לתאם מול ישראל את הכנסת הסיוע לרצועה ולהקל על העברתו – והסיוע עצמו שימש אותם לריכוך הביקורת נגדם בדעת הקהל המקומית, הערבית (והפלסטינית) והעולמית, ולהצדיק את המשך קיומם של הסכמי אברהם בזמן המלחמה. באופן הזה, שתי המדינות יכלו להמשיך ולפתח את ההיבט הביטחוני-טכנולוגי ביחסיהן, הנתפס כמשמעותי ביותר עבור אבו-דאבי. הסיוע אף העניק למדינה המפרצית השפעה מסוימת על מדיניותה של ישראל ברצועה.[4]
מקורות גלויים כמו פרסומים בתקשורת הישראלית, הערבית והמערבית, לצד הצהרות ממשלתיות ומחקרים אקדמיים שפורסמו עד למחצית 2026, מאפשרים לשרטט את קווי המתאר של מדיניות הסיוע של אבו-דאבי. בהתבסס עליהם, נציג וננתח את מאפייני הסיוע של איחוד האמירויות ביחס למדינות האזור, ונבחן את מניעיה והאופן שבו שימש הסיוע אמצעי לקידום יעדיה האזוריים והבינלאומיים.
המניעים למדיניות הסיוע של האמירויות
העברת הסיוע המאסיבית לעזה נועדה לא רק לנסות ולהפחית את המצוקה ברצועה, אלא שימשה את אבו-דאבי לקידום מטרות מדיניות בזירה הפנים-ערבית והפלסטינית, האזורית והבינלאומית.
א. הזירה הפנים-ערבית והפלסטינית
עוד לפני אוקטובר 2023, אבו-דאבי נאלצה להתגונן מפני האשמות בעולם הערבי לפיהן הנורמליזציה עם ישראל דחקה את הסוגייה הפלסטינית לשוליים. ביקורת זו החריפה עם פרוץ "חרבות ברזל": בסקר דעת קהל שנערך בקרב אזרחים של 16 מדינות ערביות ומוסלמיות על עמדותיהם ביחס למלחמה בעזה, דירגו 67% מהמשיבים את עמדתה של איחוד האמירויות כ"רעה" או "רעה מאוד" – הדירוג הנמוך ביותר מבין המדינות לגביהן נשאלו.[5]
אבו-דאבי מיהרה להצדיק את דבקותה בהסכמי אברהם על-ידי הצגתם כאמצעי לזירוז הכנסתו של הסיוע לעזה והרחבתו. שלושה ימים מפרוץ המלחמה הורה שליט האמירויות, מוחמד בן-זאיד, להקצות 20 מיליון דולר לטובת סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים, אונר"א.[6] בנובמבר 2023 השיקה אבו-דאבי את מבצע "אביר נאצל 3" (Chivalrous Knight 3), שהתפתח למערך לוגיסטי רחב-היקף הפועל ברציפות עד היום.
באותו חודש קלטה האמירויות 2,000 ילדים פלסטינים, בהם חולי סרטן, ומלוויהם לטיפול בבתי חולים בשטחה.[7] בקיץ 2024 היא תרמה חמישה מיליון דולר לארגון הבריאות העולמי (WHO), אונר"א וקרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים (יוניצ"ף) לטובת מבצע חיסוני פוליו לכ-640 אלף ילדים ברצועה.[8]
גופי ממשל אמירתיים וכלי תקשורת המזוהים עם המשטר הקפידו לפרסם הודעות ותיעוד חזותי של פעילות הסיוע, במטרה לחזק את הלגיטימציה למדיניותה בזירה הערבית והבינלאומית
הסיוע כלל גם את הקמתם של מרכזי הזנה ולוגיסטיקה, בתי חולים שדה בדרום הרצועה ובית חולים צף באל-עריש להתערבויות חירום ולטיפולים ארוכי-טווח, שהופעלו בידי צוותים אמירתיים במטרה לעקוף את חמאס. עוד הקימה אבו-דאבי מתקנים לאספקת מי שתייה באל-עריש,[9] שיקמה מאגרי מים ותברואה והצניחה ציוד ומזון לרצועה.[10]
בכל העת הזו הקפידו גופי ממשל אמירתיים וכלי תקשורת המזוהים עם המשטר, ובראשם סוכנות הידיעות הממשלתית (WAM),[11] לפרסם הודעות ותיעוד חזותי של פעילות הסיוע, במטרה לחזק את הלגיטימציה למדיניותה בזירה הערבית והבינלאומית. איש עסקים אמירתי אנונימי הסביר בראיון שהתפרסם ביולי 2024 כי "האמירויות לא נטשה את הפלסטינים [...] הקשרים עם ישראל אפשרו לנו לספק לעזה סיוע במהירות".[12] בד בבד, אבו-דאבי הקפידה גם לפרסם הודעות גינוי כלפי ממשלת ישראל ומדיניותה ברצועה, אף שקשה להעריך אם היו אלה רק הצהרות מן השפה ולחוץ שנועדו ליישר קו פומבי עם מדינות ערב, ועד כמה השפיעו בפועל על מדיניותה של ירושלים.[13]
צעדיה של איחוד האמירויות לא הפחיתו לחלוטין את המחלוקת סביב יחסיה עם ישראל. בקרב הציבור העזתי, הסיוע התקבל באהדה על ידי גורמים המזוהים עם פתח/אש"ף, ואקדמאים פלסטינים שיבחו את פעילותה ההומניטרית.[14] מנגד, בחלק מכלי התקשורת ביקרו אותה בטענה כי הסיוע נועד להרחיב את השפעתה ברצועה ולסייע לישראל להוריד את הסוגייה הפלסטינית מסדר היום.[15]
ב. הזירה האזורית והשפעה על "היום שאחרי" ברצועה
חשוב למצב את מאמצי הסיוע ושאיפתה של אבו-דאבי לשקם את רצועת עזה כחלק ממדיניותה האזורית בלוב, תימן וסודאן.[16] בדומה לזירות אלה, גם ברצועת עזה מנסה איחוד האמירויות להפחית את השפעתם של גורמי אסלאם קיצוני, כדוגמת תנועת האחים המוסלמים, לבסס אחיזה בנמלים אסטרטגיים ולהתחרות עם ערב הסעודית, קטאר, תורכיה ומצרים.[17] היא עמלה על מדיניות זו במהלך המלחמה וגם לאחר הפסקת האש באוקטובר 2025 שהביאה לסיומה.
עם פרוץ המלחמה, ראתה אבו-דאבי במשבר ההומניטרי שהתפתח ברצועה גם הזדמנות למנף את קשריה עם ירושלים כדי להרחיב את השפעתה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כבר בשבוע שלאחר מתקפת חמאס שוחח השליט בן-זאיד עם רה"מ בנימין נתניהו וקרא להכניס סיוע הומניטרי לרצועה ולשחרר את החטופים שהוחזקו בידי חמאס. בכך הפך למנהיג הערבי הראשון, והיחיד, ששמר על ערוץ שיח פומבי וישיר עם נתניהו לאורך המלחמה.[18] אף שהתגלעו מחלוקות בין הצדדים, בעיקר סביב פעילות אונר"א על רקע זיקתם של חלק מעובדיה לחמאס,[19] הן לא מנעו את המשך שיתוף הפעולה במהלך המלחמה ובתכנון היום שאחריה, גם אם מתוך כורח אסטרטגי.[20]
אבן דרך מרכזית במאמצי הסיוע הבינלאומיים של איחוד האמירויות הייתה הקמת המסדרון הימי "אמלתיא" (Amalthea) בין נמל לרנקה שבקפריסין לעיר עזה באביב 2024.[21] אבו-דאבי, שהובילה את היוזמה מבחינה לוגיסטית ופיננסית, תיאמה אותה מול ישראל, ארה"ב, קפריסין, האיחוד האירופי וארגון ה"מטבח העולמי המרכזי" (WCK), ואף הקימה קרן ייעודית של 15 מיליון דולר למימונה.
בשונה ממרבית המדינות במזרח התיכון, אבו-דאבי יכלה לתפעל את המסדרון בזכות יחסיה הקרובים עם ירושלים. התיאום נעשה בדרגים הגבוהים מול ממשלת נתניהו, ובשלהי 2023 ביקר בקפריסין שר החוץ דאז, אלי כהן, לקידום יוזמת אמלתיא. במסגרת ההבנות סוכם כי שב"כ ופקידי מכס ישראליים יבצעו בידוק לסחורות בקפריסין לפני העברתן לעזה, במטרה לסכל הברחת אמצעי לחימה לחמאס.[22]
מנגנון הסיוע היבשתי, הימי והאווירי שהקימה אבו-דאבי שדרג גם את מעמדה מול מצרים, שלה השפעה רבה באופן מסורתי ברצועה. באופן דומה, מסדרון אמלתיא, אף שלא הוגדר כך רשמית, חיזק את הציר ישראל-האמירויות-יוון-קפריסין מול השפעתה של תורכיה והמאבק על מקורות האנרגיה באגן הים התיכון.[23]
לצד המענה לצרכים ההומניטריים, פועלת אבו-דאבי – בעיקר מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 – ליצור חלופה שלטונית ברצועה לחמאס, אשר תהיה נוחה לאמירתים.[24] בניגוד לחלק מהשחקניות האזוריות האחרות המעורבות בעזה, האמירויות מתנגדת להסדר שיכלול את חמאס, אותו היא רואה כמכשול בפני יציבות אזורית ארוכת-טווח ולמניעת סבב לחימה נוסף.[25] בכך היא נבדלת ממצרים, קטאר ותורכיה, שהצעותיהן לא התנו את שיקום הרצועה בפירוק חמאס מנשקו ומכוחו האזרחי.[26] היות שגם ירושלים מבקשת לצמצם את השפעתן של דוחא ואנקרה ברצועה, היא רואה באבו-דאבי שותפה מועדפת.[27] מסיבות אלה, ניתן להניח כי מתקיים ערוץ תיאום ישיר בין השתיים, שמעניק לאמירויות יתרון על-פני שחקניות אזוריות אחרות.[28]
מוחמד דחלאן, מבכירי פת"ח לשעבר ומקורבו של שליט האמירויות בן-זאיד, שוהה כיום במדינה ועשוי למלא תפקיד במימוש חזונהּ לעיצוב הסדר החדש ברצועת עזה
ביטוי לרצונה של האמירויות להשפיע על הנעשה ברצועה הינו הצטרפותה ל"מועצת השלום" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהקמתה החלה בינואר 2026. לאחר שסירבה להצטרף ל"כוח הייצוב הבינלאומי" (ISF), בין היתר בשל חששה ממעורבותן של תורכיה וקטר, אבו-דאבי התמקדה במאמצים לשיקום הרצועה. היא תרמה 100 מיליון דולר למועצת השלום להכשרת כוח שיטור פלסטיני שאינו כפוף לחמאס, ונערכה להקמת מתחמי מגורים ברפיח לעקורים. צעדים אלו השתלבו בתוכנית האמריקאית לשיקום אזורים מסוימים ברצועה.[29]
במקביל, אבו-דאבי ממשיכה לפעול להחזרת הרשות הפלסטינית לרצועה. אך בשונה מתורכיה, מצרים וקטאר, היא מתנה זאת בביצוע רפורמות עומק ברשות.[30] המדינה המפרצית שואפת לבסס שלטון מרכזי יציב לפלסטינים, שימנע את חלוקת הרצועה בין כוחות מקומיים יריבים ואת הפיצול בין רצועת עזה לאזור יהודה ושומרון, במטרה להקים בסופו של דבר מדינה פלסטינית.
מוחמד דחלאן, מבכירי פת"ח לשעבר ומקורבו של השליט בן-זאיד, שוהה כיום באמירויות ועשוי למלא תפקיד במימוש חזונהּ לעיצוב הסדר החדש ברצועה.[31] במאי 2026 פורסם כי ראש שב"כ דוד זיני נפגש עם דחלאן בעת ביקורו במדינה. לפי הדיווחים, הפגישה התקיימה ביוזמת אבו-דאבי וממחישה את הרצון שלה להשפיע על המבנה הפוליטי בזירה הפלסטינית.[32]
לפי פרסומים אחרים, נראה כי דחלאן ואנשיו משתתפים באופן פעיל בשיחות בהובלת ארה"ב עם השחקנים השונים ברצועה, בהם חמאס, מצרים והמפרציות, בניסיון ליישם את תוכנית השלום של הנשיא. אף שיש להתייחס לפרסומים אלה בזהירות, ייתכן שהם מעידים על מאמציו של דחלאן לבסס תשתית ארגונית ושלטונית בעזה ובכך להצר את השפעתה של קטאר, בחפיפה עם האינטרס המשותף לישראל ולאמירויות.[33]
ג. הזירה הבינלאומית
אחת המטרות העיקריות של האמירויות במאמצי התיאום שניהלה מול ארה"ב, ישראל, שותפותיה האירופיות והערביות וארגונים בינלאומיים בתחום הסיוע, הייתה לחזק את נכסיותה בעיני וושינגטון.
אף שאין ביניהן ברית הגנה רשמית, אבו-דאבי נשענת במידה רבה על וושינגטון להגנתה. מאז החתימה על הסכמי אברהם ב-2020 התרחב שיתוף הפעולה ביניהן בתחומי הביטחון, המסחר והטכנולוגיה. המדינה המפרצית גם שאפה למנף את מאמצי הסיוע להשתלבות עמוקה יותר בארכיטקטורה האזורית שמקדמת ארה"ב נגד איראן.
מסיבות אלה, חרף הלחצים האזוריים, היה לאמירויות אינטרס ברור לשמר את הסכמי אברהם – גולת הכותרת של מדיניות החוץ של ממשל טראמפ הראשון – גם במהלך "חרבות ברזל".[34] המדינה המפרצית התאמצה למצב את עצמה כשחקן אזורי בעל השפעה שיש להביא בחשבון את עמדותיו באשר ליום שאחרי המלחמה, והיא מהווה שותפה מרכזית במימוש תוכנית השלום של הנשיא טראמפ.[35]
הקמת הצירים הלוגיסטיים היבשתיים והימיים, ובראשם מסדרון אמלתיא, נועדה גם להדגים את יכולתה של אבו-דאבי להשתלב במיזמים אסטרטגיים שמובילה ארה"ב, כמו מסדרון IMEC, שאחת ממטרותיו המקוריות הייתה לצמצם את השפעתה של סין.[36] ככל שהמלחמה התפשטה לאזורים נוספים במזרח התיכון והחלו השיבושים בנתיבי המסחר ואספקת האנרגיה במצרי באב אל-מנדב והורמוז, גברה החשיבות שבהקמתם של נתיבים חלופיים אלו. קידומו של IMEC נתקל בינתיים בקשיים, בין היתר עקב עצירת מסלול הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית. עם זאת, ביקשה אבו-דאבי להמחיש באמצעות מעורבותה ביוזמה, כי ביכולתה לקדם את חזון המסדרון ולבסס את מעמדה כשותפה אסטרטגית של ארה"ב.
חשוב לזכור כי יוזמת אמלתיא עמדה בתחילת דרכה בפני קשיים תפעוליים ניכרים: המזח הימי הצבאי שהקימה ארה"ב בעזה בעלות של 230 מיליון דולר, פורק ביולי 2024 עקב תנאי מזג אוויר וריבוי תקלות טכניות. אף שנועד לספק סיוע לכ-500 אלף בני אדם, הועברו דרכו בפועל כ-7,000 טונות סיוע בלבד. למרות הכישלון האמריקאי, המסדרון ההומניטרי המשיך לפעול ב-2025-26: את המזח הזמני החליף נמל אשדוד, ממנו עוברות הסחורות במעברים היבשתיים לעזה.[37]
היחסים עם ישראל: שיתוף פעולה יציב, אך לא נטול חיכוכים
העובדה שהאמירויות הצליחה למצב את עצמה כספקית הסיוע העיקרית לתושבי הרצועה, חרף הביקורת הפנימית שספגה ממשלת ישראל על כך שהיא מאפשרת הכנסת סיוע בזמן מלחמה, מלמדת על הקירבה ביחסים הבילטרליים ועל השפעתה של אבו-דאבי על נתניהו. ניתן לקבוע כי הסיוע העניק לאבו-דאבי מנוף השפעה מסוים על התנהלות ישראל ברצועה, והמדינה המפרצית דאגה לפרקים להבהיר לירושלים את המחיר המדיני שהיא עלולה לשלם אם תערים קשיים על הכנסתו.
משרד החוץ של האמירויות לא היסס לפרסם גינויים רשמיים נגד ישראל בשנים האחרונות. אבו-דאבי גם לחצה על ישראל באמצעות קידום יוזמות להפסקות אש ודיוני חירום בנושא עזה במועצת הביטחון של האו"ם. בנוסף, היא ניסתה להשתמש במשקלה הכלכלי ומרכזיותה במאמצי הסיוע והשיקום של הרצועה כקלף מיקוח מדיני להשפעה על ההסדר הפוליטי בעזה לאחר המלחמה.[38]
מאמצי הסיוע יצרו לעיתים מחלוקות עם ישראל. בעקבות הריגתם בשוגג של עובדי ארגון "המטבח המרכזי העולמי" בתקיפת צה"ל באפריל 2024, השעתה האמירויות את העברת הסיוע עד להשלמת החקירה של התקרית. ללא מעורבותה, חלק ניכר מאספקת הסיוע הבינלאומי היה משתבש, דבר שעלול היה להוביל לקריסת השירותים האזרחיים בעזה. במקרה כזה, הלחץ הבינלאומי על ישראל היה גובר, והלגיטימציה שלה להמשך הלחימה היה נפגע בשלב מוקדם יחסית – הרבה בטרם הוכרע חמאס או שוחררו החטופים.[39]
עבור ישראל, שיתוף הפעולה בתחום ההומניטרי סייע לשמר את השותפות הקרובה עם האמירויות, חרף הרגישות הציבורית בארץ סביב הכנסת הסיוע לעזה
קושי נוסף במאמצי הסיוע היה השתלטות חמאס וחמושים על חלק מהסחורות שנכנסו לרצועה. במאי 2025 מחתה האמירויות בפני ישראל בעקבות בזיזת משאיות סיוע באזור שבשליטתה – אירוע שהוביל להפחתה זמנית בהיקפי הסיוע, מ-103 משאיות ביום ל-24.[40] בניסיון לצמצם את התופעה הרחיבה האמירויות את ההפצה הישירה באמצעות ארגוני חברה אזרחית בינלאומיים, ובהם ארגון ה-WCK ו-Anera ברצועה.[41]
חרף נקודות החיכוך הללו, האמירויות הייתה ונותרה שותפתה האזורית הקרובה ביותר של ישראל בכל הקשור לרצועת עזה ומאמצי השיקום שלה בתום המלחמה. עבור ישראל, שיתוף הפעולה בתחום ההומניטרי סייע לשמר את השותפות הקרובה הזו, חרף הרגישות הציבורית בארץ סביב הכנסת הסיוע לעזה.
לישראל היו וישנם אינטרסים ישירים נוספים המביאים אותה לקחת את השיקולים האמירתים בחשבון. הפסקת התיאום בתחום ההומניטרי הייתה עלולה להגביר את הלחץ על אבו-דאבי להוריד את דרג היחסים עם ישראל ואולי אף לבטלם כליל. פגיעה בקשרים עם "מדינת העוגן" של הסכמי אברהם הייתה עלולה הייתה ליצור גלי הדף שיערערו את היחסים עם חברות נוספות, ובכך להעמיק את בידודה האזורי והמדיני של ישראל.
בנוסף, אילו האמירויות הייתה מסירה את ידיה מהנעשה ברצועת עזה, ניתן להניח שתורכיה וקטאר היו מגדילות את השפעתן במרחב, למורת רוחה של ישראל, ומעניקות רוח גבית לחמאס ולתומכיו. לבסוף, משבר ביחסים בין ירושלים לאבו-דאבי היה מערער את הארכיטקטורה האזורית מול איראן, שנבנתה בהובלת ארה"ב ובעידוד ישראל. מכאן, שלירושלים היו תמריצים רבים ומשמעותיים "לבלוע את הגלולה המרה" ולהסכים להכנסת סיוע לעזה, במטרה לשמור את האמירויות בתמונה.
סיכום
המאמר הראה כיצד אספקת הסיוע ההומניטרי לעזה שימשה את איחוד האמירויות לא רק כדי לתת מענה למשבר האזרחי ברצועה, אלא גם ככלי מדיני בניסיון לקדם את יעדיה האזוריים והבינלאומיים. היא ביקשה להדוף באמצעותו ביקורות מבית ומחוץ על הישארותה בהסכמי אברהם, להתחרות על השפעה אזורית כחלק מאסטרטגיה עקבית אותה היא מיישמת בזירות נוספות, ולבסס את נכסיותה בעיני ארה"ב במסגרת המאמצים לבלימת איראן. עם זאת, מוקדם להעריך את מידת הצלחתה, שכן חמאס עודנו בשלטון והסדר מדיני טרם הושג.
מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר קטעה, לעת עתה, את תנופת הנורמליזציה האזורית. עם זאת, ניכר כי האינטרסים המשותפים של ירושלים ואבו-דאבי אפשרו להסכמי אברהם לעמוד באופן יחסי במבחן המלחמה, אף שהקשרים עם החברות האחרות התקררו. שיתוף הפעולה בתחום ההומניטרי אפשר לאבו-דאבי להצדיק את שימור ההסכמים ואת היעדים האסטרטגיים של הצדדים בתחומי הביטחון, המסחר, הטכנולוגיה והקשר עם וושינגטון.
דווקא בתקופה שבה חלק ממנגנוני הנורמליזציה האזרחיים הצטמצמו בעקבות המלחמה, בלט שיתוף הפעולה ההומניטרי כאחד מערוצי התיאום הלא-ביטחוניים בין ירושלים לאבו-דאבי. עבור ישראל, הוא ממחיש את חשיבות שיתופי פעולה אלו כהזדמנות להמשיך את החלשת חמאס וגורמים קיצוניים בעזה ואף גם מחוץ לה, כחלק ממדיניותה האזורית.
עם זאת, יש להכיר בקושי להשליך מהמקרה האמירתי על יתר המדינות החתומות על הסכמי אברהם, ובוודאי להעריך את עתידם לנוכח השינויים שהתרחשו באזור מאז המלחמה באיראן בפברואר-אפריל 2026.
ד"ר דורון פלדמן הינו עמית בתר-דוקטורט ב-Clements Center for National Security שבאוניברסיטת טקסס, אוסטין.
ליצירת קשר: doron.feldman@austin.utexas.edu, LinkedIn
רות פינס פלדמן הינה דוקטורנטית בביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל-אביב, ועמיתה בכירה ועוזרת לראש מכון משגב לביטחון לאומי.
ליצירת קשר: ruthpines@mail.tau.ac.il , LinkedIn
הערות
[1] "The UAE calls for the protection of civilians and stresses that the immediate priority is to end the violence," MoFA News, UAE Ministry of Foreign Affairs, October 8, 2023.
[2] A. Al Hammadi, "UAE's Operation Gallant Knight 3 marks two years of humanitarian relief in Gaza," Gulf News, November 6, 2025; A. Rasheed, "UAE completes 76th Gaza airdrop under ‘Gallant Knight 3’," Gulf News, August 21, 2025; WAM, "100 convoys to Gaza since start of Operation Chivalrous Knight 3," Sharjah 24, July 20, 2024; A. Rasheed, "UAE aid to Gaza reaches $3.12b under Operation Chivalrous Knight 3," Gulf News, July 24, 2026.
[3] F. Fassbender & U. Sommer, "Environmental Diplomacy: The UAE and Israel before and after October 7," Strategic Assessment, October 2024.
[4] F. Fassbender & U. Sommer, "Environmental Diplomacy,"; D. Esfandiary & D. Jandali, "The UAE, Israel and a Test of Influence," International Crisis Group, June 14, 2024.
[5] “Arab Public Opinion about Israel’s War on Gaza,” Arab Center Washington DC, February 8, 2024.
[6] "UAE President orders $20 million in aid for Palestinian people," Dubai Eye 1038, October 10, 2023.
[7] WAM, "UAE President directs treatment of 1,000 Palestinian cancer patients from Gaza in UAE hospitals," Gulf News, November 18, 2023.
[8] WAM, "His Highness Sheikh Mohamed bin Zayed Al Nahyan directs the allocation of funding for urgent polio vaccination campaign in Gaza," Global Polio Eradication Initiative, August 30, 2024.
[9] Rasheed, "UAE completes 76th Gaza airdrop"; Dubai Eye, "UAE President Orders $20 million"; "Emirati integrated field hospital launched in Gaza," UAE Ministry of Foreign Affairs, December 3, 2023; A. A. AlHashmi, "UAE’s ‘Step of Hope’ to provide prosthetic limbs to Gaza war victims," Khaleej Times, June 11, 2026.
[10] WAM, "UAE brings hope to Gaza, eases siege on food, water," Al-Ittihad, July 30, 2025.
[11] Emirates News Agency.
[12] Esfandiary & Jandali, "The UAE, Israel and a test of influence."
[13] "UAE Condemns and Denounces in the Strongest Terms Israeli Government’s Decision to Occupy Gaza Strip," MoFA News, UAE Ministry of Foreign Affairs, August 8, 2025.
[14] S. Bilal, "UAE’s humanitarian efforts in Gaza instrumental in alleviating suffering as crisis deepen," Aletihad News Center, January 11, 2024.
[15] R. Inlakesh, "Exposed – How the UAE Became Central to Gaza’s Concentration Camp Plot," The Palestine Chronicle, January 27, 2026.
[16] Ebtesam Al-Ketbi, “The UAE Transforming into a Middle Power Through Effective Strategies to Enhance Influence,” Middle Power Project, Belfer Center, Harvard University, April 2026.
[17] Sharp, “The United Arab Emirates (UAE)”; Y. Guzansky, "From Quiet Competition to Open Rivalry: Saudi–UAE Relations," INSS Insight no. 2099, February 11, 2026.
[18] B. Ravid/Walla, "Netanyahu speaks with Emirati president," The Jerusalem Post, October 16, 2023.
[19] "UAE condemns Israeli parliament’s decision to ban UNRWA’s activities," Press Release, UAE Ministry of Foreign Affairs, October 29, 2024;
ת. אלמוג, "בכיר ישראלי: מבחינתנו אונר"א לא תדרוך שוב בעזה," כאן חדשות, 22 באוקטובר 2025.
[20] A. Cornwell, "UAE discusses post-war Gaza government with US and Israel," Reuters, January 7, 2025.
[21] בהמשך המסדרון הועתק לנמל לימסול, דרכו התאפשרה הכנסת סיוע נרחבת. ראו:
"Amalthea Plan – Dispatch of humanitarian aid," Press Release, Ministry of Foreign Affairs (MoFA), Republic of Cyprus, August 19, 2025.
[22] A. Bimbishis, "Christodoulides presents six-point plan for Cyprus role in Gaza reconstruction," Philenews, October 14, 2025; "Israel approves humanitarian corridor from Cyprus to Gaza, Israeli media report," Philenews, December 28, 2023; Esfandiary & Jandali, "The UAE, Israel and a test of influence"; L. Berman, "Israel will have security control over sea route into Gaza, won’t cap aid, official says," The Times of Israel, March 11, 2024.
[23] E. Lerman, "The Tenth Trilateral Greek-Cypriot-Israeli Summit and Israel's Standing in the Eastern Mediterranean," JISS, 1 January 2026.
[24] Esfandiary & Jandali, "The UAE, Israel and a test of influence."
[25] Cornwell, "UAE discusses post-war Gaza"; I.E. Dalalsha & S. Efron, "Post-War Governance in Gaza: Comparison of Four Plans," Israel Policy Forum, December 2024; Y. Guzansky, O. Guterman & G. Lindenstrauss, "Regional involvement in the Gaza Strip: Scenarios and implications," INSS Insight no. 2055, November 4, 2025.
[26] E. Rose & N. al-Mughrabi, "Israel to allow international force into Gaza, Israeli official says," Reuters, July 26, 2026; Cornwell, "UAE discusses post-war Gaza"; Dalalsha & Efron, "Post-War Governance in Gaza"; Guzansky, Guterman & Lindenstrauss, "Regional involvement in the Gaza Strip."
[27] J. Magid, "Arab diplomat: Turkey, Qatar filling vacuum in Gaza created by Israel’s snub of PA," The Times of Israel, January 22, 2026; L. Zaslansky, "How the UAE became Israel's most trusted partner in aid," LinkedIn post, July 2026.
[28] Ravid, "Netanyahu speaks with Emirati president."
[29] J. Magid, "UAE sends Board of Peace $100 million for training of new Gaza police force — officials," The Times of Israel, May 8, 2026; Reuters, J. Magid, & ToI Staff, "Map shows UAE-planned compound for Palestinians in Israeli-held south Gaza," The Times of Israel, February 5, 2026; "UAE President accepts US invitation to the Board of Peace," Press Release, UAE Ministry of Foreign Affairs, January 20, 2026; "UAE refuses to join Gaza stabilization force over Qatari, Turkish influence," i24NEWS, November 13, 2025.
[30] Cornwell, "UAE discusses post-war Gaza.”
[31] Ibid; Dalalsha & Efron, "Post-War Governance in Gaza”; Guzansky et al., "Regional involvement in the Gaza Strip”;
א. בן-קימון וא. לוקש. "פגישה חריגה באמירויות: 'ראש השב"כ זיני נועד עם מוחמד דחלאן", YNET, בתאריך 25 במאי 2026.
[32] בן-קימון ולוקש, "פגישה חריגה".
[33] ע. חלבי, "מהצד השני של פגישת קושנר: איש המפתח שמקרב את חמאס - והחשש ברשות הפלסטינית," YNET, בתאריך 17 באוגוסט 2026.
[34] J. M. Sharp, “The United Arab Emirates (UAE): Issues for U.S. Policy,” CRS Report RS21852, Congressional Research Service, January 20, 2026; Esfandiary & Jandali, "The UAE, Israel and a test of influence,"; Sharp, "The United Arab Emirates (UAE)"; Fassbender & Sommer, "Environmental Diplomacy."
[35] Sharp, “The United Arab Emirates (UAE): Issues for U.S. Policy.”
[36] The India-Middle East-Europe Economic Corridor (IMEC). See: S. Sideris, "Greece, Cyprus and the UAE: a new strategic alignment in the Eastern Mediterranean," EUalive, May 8, 2026.
[37] מ. שיאון צדקיהו וע. ברמנט, "תגובת אירופה למלחמה בעזה: יכולותיה ושאלת היותה שחקנית", עדכן אסטרטגי, נובמבר 2024;
"UAE announces the arrival of first aid ship to Gaza; through maritime corridor from Cyprus," ReliefWeb, 17 March 2024 ; "Under the directives of the UAE President, the UAE supports the ‘Amalthea Fund’ for humanitarian response in Gaza with USD 15 million," ReliefWeb, 12 April 2024; Jacob Magid, ToI Staff and Agencies, "Officials warn killing of NGO workers imperils Gaza aid, could stymie Israel's war goals," The Times of Israel, 2 April 2024.
[38] P. Wintour, "UAE calls emergency UN security council meeting to seek pause to Gaza fighting," The Guardian, October 30, 2023; L. Nusseibeh, "UAE committed to its continued support of Palestinian people: Lana Nusseibeh," MoFA News, UAE Ministry of Foreign Affairs, December 13, 2023.
[39] Magid et al., "Officials warn killing of NGO workers."
[40] ר. קייס, "איחוד האמירויות בביקורת על צה"ל: משאיות סיוע נבזזו בשטח שנמצא בשליטה ישראלית," כאן חדשות, 24 במאי 2025.
[41] American Near East Refugee Aid, Government of the United Arab Emirates, "UAE announces delivery of 400 tonnes of food aid to the people of Gaza," ReliefWeb, May 5, 2024; News Desk, "UAE President, World Central Kitchen CEO discuss aid to Gaza," Emirati Times, March 17, 2024.
תגובות