פוליטיקה ספרדית, לא (רק) אידאולוגיה אנטי-ישראלית
- עינת טלמון
- לפני כמה שניות
- זמן קריאה 20 דקות
עמדותיו החריפות של ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס כלפי ישראל נובעות בעיקר מלחצים קואליציוניים ולא מאידאולוגיה עמוקה. במציאות בה קשרי הכלכלה, התרבות והמדע בין המדינות נמשכים ולשתיהן אין עניין אמיתי בניתוק, עדיף לישראל להבליג על הפרובוקציות של מדריד ולשמר את יחסיה עם אחת המדינות הגדולות באירופה
עם כניסתה לתפקיד השגרירה בפועל בשגרירות ישראל במדריד בקיץ 2025, התראיינה דנה ארליך לתקשורת המקומית ונשאלה במה שונה ספרד מאירלנד, שם כיהנה כשגרירה עד סגירת הנציגות הישראלית בדבלין בדצמבר 2024. ארליך ענתה שבאירלנד מדברים בקול אחיד, נעשה שימוש ברטוריקה אנטישמית, ואין מציאות אחרת זולת חזרה על שקרי חמאס. בספרד, לעומת זאת, סיפרה שהיא נתקלת במגוון קולות ודעות, שמאפשרים לייצר דיאלוג עם המגזר הפוליטי, התקשורת והחברה, במטרה להמשיך ולטפח את הקשרים בין שתי המדינות על בסיס ההיסטוריה והערכים המשותפים.[1]
דבריה של ארליך עשויים להפתיע לנוכח היחס העוין שמפגינה ממשלת ספרד כלפי ישראל, במיוחד בשנתיים האחרונות. במהלך מלחמת "חרבות ברזל" תקפה ספרד את ישראל באופן קבוע,[2] הטילה אמברגו רחב על הסחר עם תעשיות הביטחון הישראליות,[3] וקראה להשעייתה ממוסדות הספורט האירופיים.[4] ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס אף כינה את ישראל "מדינת ג'נוסייד"[5] וארצו הייתה מהמדינות הראשונות באירופה להכיר במדינה פלסטינית, כבר במאי 2024.[6]
חרף הרושם השלילי שיצרו התכתשויות הדיפלומטיות והתקשורתיות בין הממשלות בשנתיים האחרונות, יחסי ישראל-ספרד אינם מתמצים רק במחלוקות סביב הסוגייה הפלסטינית. שורשיהם נטועים בהיסטוריה הארוכה של ספרד והקהילה היהודית שלה ובקשרים המורכבים עם מדינת היהודים לאחר הקמתה. העוינות הנוכחית כלפי ישראל מקורה במידה רבה בגורמים כגון ההגירה המוסלמית לספרד בשנים האחרונות ובמצב הפוליטי הייחודי במדינה כיום, במסגרתו נהנים גורמים קיצוניים מכוח בלתי-פרופורציונלי. אולם, חשוב לציין כי לישראל נותרו עדיין תומכים בספרד, ודעת הקהל במדינה איננה מיוצגת בהכרח על ידי הממשלה הנוכחית שלה.
מאמר זה יסקור את הדרך בה יחסי ישראל-ספרד התדרדרו למצבם הנוכחי ויבחן מהן דרכי הפעולה שישראל יכולה לנקוט לנוכח המשבר.
ספרד והיהודים – חיבוק לצד אנטישמיות
ההיסטוריון הספרדי אמריקו קסטרו טען בצדק ש"ניתן להבין את ההיסטוריה של יתר מדינות אירופה בלי להציב את היהודים בשורה הראשונה, אך אין הדבר כך בהיסטוריה של ספרד".[7] ההיסטוריה של המדינה הספרדית ושל היהודים בה שזורות זו בזו. ספרד מטפחת כיום את מיתוס "שלוש התרבויות" – נוצרים, מוסלמים ויהודים, שחלקו לכאורה תקופות של קיום הרמוני אלה לצד אלה. אלא שבמציאות, פלישת המוסלמים לחצי-האי האיברי במאה השמינית הייתה יריית הפתיחה ל-800 שנה של כיבושים וכיבושי-נגד (Reconquista) מצד ממלכות נוצריות שהתגבשו מול שושלות מוסלמיות.[8] בתווך היו היהודים, נטולי שאיפות טריטוריאליות כלשהן, שהסתופפו תחת השלטון שהעניק להם חסות ואפשר להם לשגשג.
"תור הזהב היהודי" על אדמת ספרד התקיים תחת שלטון מוסלמי, בעיקר במאה העשירית עד המאה השתים-עשרה. ב-1492 ניתן האות להפיכה של ספרד הנוצרית לאימפריה: באותה שנה יצא לדרך מסעו של קולומבוס לאמריקה והנוצרים השלימו את כיבוש העיר גרנדה, המעוז המוסלמי האחרון, ודחקו את המוסלמים מחצי-האי. זוהי גם השנה שחקוקה בהיסטוריה שלנו: גירוש יהודי ספרד שסירבו להתנצר היה ראשיתה של גלות נוספת, מחד גיסא, ותחילת האפליה נגד היהודים המומרים שנותרו בספרד, כנוצרים נחותים ("נוצרים חדשים"), מאידך גיסא.[9]
בשלהי המאה התשע-עשרה יצא אנחל פולידו, פוליטיקאי ורופא ספרדי, למסעות ברחבי אירופה והבלקן, במהלכם התוודע לקהילות מקומיות שמדברות שפה המזכירה ספרדית (ובהמשך תכונה "לאדינו"). חברי הקהילות זוהו כצאצאים של מגורשי ספרד, ועל בסיס שימור הזיקה הייחודית הזאת למולדת נחקק בשנות העשרים של המאה העשרים "חוק השבות" הראשון של ספרד. הראשונים שניצלו את החוק היו חברי הקהילה היהודית במרוקו, שהניחו את הבסיס להתחדשות החיים היהודיים בספרד במאה הקודמת. בשנת 2015 נחקק בפעם האחרונה חוק שאפשר, למשך שלוש שנים בלבד, לצאצאיהם של מגורשי ספרד לבקש אזרחות ספרדית, מתוך הכרה בעוול שנגרם להם לפני מאות שנים ורצון לערוך תיקון. כ-72 אלף איש השלימו את התהליך וקיבלו אזרחות ספרדית במסגרת החוק.[10]
להכרה ביהודים הספרדים היה גם תפקיד מפתח ביוזמות הצלה שערכו בתקופת השואה מספר דיפלומטים ספרדים,[11] אשר הנפיקו אשרות מעבר לארצם – תחילה ליהודים ממוצא ספרדי, ובסופו של דבר לכל יהודי, ללא קשר למוצאו. מקרבם בלט הקונסול בבודפשט, אנחל סאנס בריס, חסיד אומות העולם הראשון מספרד.[12]
ספרד וישראל – עשורים של נתק
ספרד רואה כיום ביהודיה ובמורשתם בשר מבשרה ופועלת רבות לחקר תרבות זו, שימורה ושחזורה. מספר הספרדים שבדמם זורם דם יהודי מוערך בכארבעה עד שבעה מיליון – לפחות עשרה אחוזים מאוכלוסיית ספרד, שרבים מהם מגלים עניין בשורשים היהודיים שלהם.[13] עם זאת, היחסים בין ספרד למדינת ישראל היו מורכבים מראשיתם, והיא הייתה למדינה האחרונה באירופה לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינת היהודים.
משטרו של פרנסיסקו פרנקו, ששלט בספרד מ-1939 עד למותו ב-1975, ביקש לכונן יחסים עם ישראל פעם אחת ויחידה – מיד עם קבלת ההחלטה באו"ם על הקמת המדינה בנובמבר 1947. זאת, בין היתר, בשל אינטרסים הקשורים במקומות הקדושים לנצרות בארץ הקודש.[14] אולם ישראל כלל לא ביקשה את הכרתה של ספרד, אותה ראתה כבעלת ברית של גרמניה הנאצית, למרות הסיוע המסוים שהגישה ליהודים בשואה. למעשה, ישראל לא רק שדחתה את בקשתו של פרנקו, אלא אף הצביעה בשנת 1949 נגד צירופה של ספרד לאו"ם.
בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה סבלה ספרד מבידוד בינלאומי במערב ונאלצה להישען על "ידידוּת" עם מדינות ערב, אך החרם עליה נחלש לאורך שנות החמישים והיא שבה בהדרגה למשפחת העמים. בעשורים הבאים הייתה זו דווקא ישראל שביקשה לכונן קשרים עם ספרד במספר הזדמנויות, הן בתקופת פרנקו והן בתקופת המעבר של ספרד לדמוקרטיה.
מדריד חששה שכינון יחסים עם ישראל יפגע בקשריה עם העולם הערבי, וכל התקרבות לוותה מצד מדריד בדרישה ל"מחוות" ישראליות כלפי הפלסטינים
אולם מדריד חששה שכינון יחסים עם ישראל יפגע בקשריה עם העולם הערבי, ושהמחיר שתשלם על כך יהיה לא רק דיפלומטי וכלכלי, אלא גם ביטחוני: טרור ערבי על אדמתה ונגד מטרות ספרדיות במדינות ערב. מסיבות אלה, לאורך השנים לוותה כל התקדמות ביחסים עם ישראל, קטנה ככל שהייתה, בדרישה מצד מדריד ל"מחוות" ישראליות כלפי הפלסטינים ולתהליך השלום, תוך שליחת מסרי הרגעה למדינות ערב.
המגעים לכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות הבשילו לבסוף בשנת 1986. שמואל הדס, שכיהן כשגריר הראשון של ישראל במדריד, טען ש"את התהליך הדיפלומטי שהסתיים עם כינון היחסים – הגם שהיה מדיני בעיקרו – יש לבחון על רקע המפגש המחודש בין עַם ישראל לבין ספרד".[15] המפלגה הסוציאליסטית (PSOE) בראשות פליפה גונסאלס היא זו שכוננה את היחסים עם "ממשלת הרוטציה" הישראלית בתקופת כהונתו של רה"מ שמעון פרס. בשנת 1991 נבחרה מדריד לארח את ועידת השלום בין ישראל לפלסטינים, החלטה שהזניקה את מעמדה הבינלאומי של המארחת.
ב-1992, ביקר המלך חואן קרלוס בבית כנסת במדריד בלוויית נשיא ישראל חיים הרצוג לציון 500 שנה לגירוש יהודי ספרד. ערב הביקור הצהיר המלך ש"עם כינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן בשנת 1986, שמו ספרד וישראל קץ לעבר ופתחו את השערים לכל רוחבם, ברוח מחודשת לאותם יחסים עתיקי יומין בין ספרד לבין עם ישראל ואלה של ספרד של ימינו עם מדינת ישראל".[16]
ב-1996 עלתה לשלטון המפלגה הפופולרית (PP), מפלגת ימין-מרכז, תחת הנהגתו של חוסה מריה אסנר. בשמונה שנות כהונתו הידקה ממשלתו את הקשרים עם ישראל, בין היתר עם פתיחת שלוחה של מכון סרוונטס לתרבות ספרד בתל אביב. אסנר נחשב גם כיום לאחד ממגיניה הבולטים של ישראל בארצו, והוא רואה בה חוד החנית במאבק של הציוויליזציה נגד הברבריות.[17]
ב-11 במרס 2004, שלושה ימים לפני הבחירות הכלליות בספרד, ביצעו טרוריסטים אסלאמיסטים סדרת פיגועי טרור במדריד שגבו כ-200 קורבנות ופצעו יותר מאלפיים בני אדם. בעקבותיהם חזרה לשלטון המפלגה הסוציאליסטית, הפעם תחת חוסה רודריגס ספאטרו. ראש הממשלה החדש הוציא את הכוחות הספרדיים מהקואליציה הבינלאומית שהובילה ארה"ב בעיראק ויזם את "ברית הציוויליזציות" לצמצום המתיחות בין המערב לעולם המוסלמי. לפעילות הברית נלווה טון אנטי-ישראלי[18] והיא גם ספגה ביקורת בינלאומית.[19] עם זאת, בתקופת כהונתו לא הגיעו היחסים עם ישראל לסף משבר כדוגמת זה שמתחולל מול ממשלתו של פדרו סאנצ'ס כיום.
בזירה הפנימית, ספאטרו חיזק את מעמדה של ספרד כמדינה ליברלית כשהפך אותה לשלישית בעולם שחוקקה חוק המתיר נישואים חד-מיניים, והעביר את חוק ה"זיכרון ההיסטורי" למען קורבנות מלחמת האזרחים ודיקטטורת פרנקו. הפרוגרסיביות שהונחלה בתקופתו תרמה לשינוי שחל במפלגה והיא חלק מהזהות שלה כיום.
המפה הפוליטית: כוח גדול למפלגות קטנות
ספרד היא מונרכיה חוקתית המחולקת ל-17 מחוזות גאוגרפיים, הנהנים מאוטונומיה פוליטית מסוימת, כשמוסדות הממשל המרכזי נמצאים בבירה מדריד. חלוקת המנדטים לפי מחוזות מפקידה כוח גדול בידיהן של מפלגות מגזריות קטנות, בדומה לשיטה הפוליטית בישראל. עובדה זו מעצבת חלק גדול מהיחסים בין ספרד לישראל כיום, כפי שייסקר להלן.
בבחירות האחרונות שנערכו ביולי 2023 גרפה המפלגה הפופולרית (PP) מהימין-מרכז את מספר המנדטים הגדול ביותר. אך היא כשלה בהקמת קואליציה משום שנרתעה משותפות עם המפלגה שמימינה, ווקס (VOX), ומנגד לא הצליחה למצוא שותפים מקרב הימין הלאומני הבדלני או השמאל ממחוז קטלוניה ומחבל הבאסקים.
כתוצאה, מסר מלך ספרד פליפה השישי את המנדט להקמת ממשלה למפלגה הסוציאליסטית של ראש הממשלה המכהן, פדרו סאנצ'ס, שדווקא נחלשה בבחירות הללו. כדי שיצטרפו אל ממשלתו, סאנצ'ס הסכים לשלם מחיר כבד לשותפותיו לקואליציה, שמורכבת ממפלגות בעלות שאיפות בדלניות לצד מפלגות שמאל קומוניסטיות. מפלגות השמאל הללו הן הגורם העיקרי מאחורי המשבר הנוכחי עם ישראל.
בחוד החנית של הרטוריקה האנטי-ישראלית ניצבות מספר פוליטיקאיות ממפלגות PODEMOS וברית מפלגות השמאל SUMAR. לקיצוניוּת שלהן אין אח ורע בפוליטיקה האירופית והיא מזכירה את ה-Squad – הפוליטיקאיות מקצה האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב.
סגנית ראש הממשלה ושרת העבודה יולנדה דיאס מ-SUMAR, וחברתה למפלגה, השרה לילדים ונוער סירה עבד רגו (שאביה פלסטיני), מדקלמות את הסיסמה האנטי-ישראלית "מהנהר לים". הן דורשות מהממשלה לא רק לבטל חוזים לרכישת נשק מישראל, אלא גם לנתק כל קשר עם "מדינת הג'נוסייד", כלשונן.[20] עמדתן כלפי ישראל אף מנוגדת לאג'נדה האנטי-מלחמתית שלהן, שכן בד בבד עם הקריאה לעזוב את הארגון ה"טרוריסטי" נאט"ו, הן דוחפות להתערבות צבאית של ספרד בעזה.[21] לצד הבוז להנפת דגל ספרד, אקט שנחשב בעיניהן "פאשיסטי", הן נוהגות להופיע באירועים ממלכתיים עטויות כאפייה ותליון עם דגל פלסטין. בספטמבר 2025 אסרה ישראל את כניסתן של שתי השרות הספרדיות לשטחה.[22]
ראוי לציין שאין זיהוי מוחלט בין גישתו של סאנצ'ס כלפי ישראל לגישתן של שותפותיו הקיצוניות משמאל. ראש הממשלה הספרדי הדגיש לאחרונה את הידידות השוררת בין עמו לעם בישראל ואף גינה את הפיגוע בירושלים בחודש אוקטובר 2025, שבו נרצח האזרח הישראלי-ספרדי יעקב פינטו ז"ל.[23] בנוסף, בכובעו כמזכ"ל האינטרנציונל הסוציאליסטי, הקליט סאנצ'ס באפריל 2023 סרטון תמיכה במפגינים נגד השינויים שתכננה ממשלת נתניהו במערכת המשפט הישראלית.
שותפות קטנות נוספות תורמות אף הן לכאבי הראש הקואליציוניים של ראש הממשלה הספרדי. באוקטובר 2025 הודיעה מפלגת JUNTS הלאומנית הקטלונית (מהשותפות שאינן מחזיקות בקו אנטי-ישראלי) על פרישתה מממשלת סאנצ'ס. זאת, בין היתר, לאור כישלון הממשלה במילוי שתי הבטחות שניתנו ל-JUNTS: הכללת השפה הקטלאנית כשפה רשמית באיחוד האירופי, ומתן חנינה למנהיג המפלגה קרלס פודג'מונט, שהכריז על משאל עם לא-חוקתי להיפרדות קטלוניה מספרד בשנת 2017.[24]
נוסף לקשיים בתחזוקת הקואליציה שלו, סאנצ'ס, משפחתו ומפלגתו שקועים עד הצוואר בפרשיות שחיתות, והוא מתמודד עם קריאות חוזרות להתפטרותו.[25] ב-20 בנובמבר, יום השנה ה-50 למותו של פרנקו, הרשיע בית המשפט באופן חסר תקדים את התובע הכללי, אותו מינה סאנצ'ס, בהדלפת חומרי חקירה חסויים ממשפט הנוגע לבן זוגה של נשיאת מחוז מדריד, איסבל איוסו.[26] בשיח הפוליטי, התקשורתי והציבורי נתפסת ההרשעה של התובע הכללי כחלק מהיריבות הפוליטית בין סאנצ'ס לאיוסו, המייצגת את המחוז החשוב ביותר בספרד הנמצא בשליטת מפלגת ימין, שיצאה מהסבב הזה כש"ידה על העליונה".
העמדה הפרו-פלסטינית והאנטי-ישראלית של ראש הממשלה הספרדי נתפסת כיום במדינה כאמצעי להסטת תשומת הלב הציבורית מבעיותיו המשפטיות וכדרך לרצות את השותפות הקיצוניות שלו בקואליציה. אולם סאנצ'ס רואה במלחמה בעזה לא רק אמצעי להסטת דעת הקהל מבעיותיו מבית ולשמירה על הקואליציה שלו, אלא גם כחלק ממאמציו להפוך את ספרד לגורם מוביל בזירה האירופית והבינלאומית.
הובלת הציר האנטי-ישראלי באירופה היא חלק ממאמציו של סאנצ'ס למצב את ארצו ככוח מוביל באיחוד האירופי
שורשי המאמצים הללו נטועים, לפחות בחלקם, ברצון הספרדי להשתחרר מכבלי ה"אגדה השחורה" (Leyenda Negra) – השחרה סטריאוטיפית, שמקורה במאה ה-16 ונועדה להציג את הקולוניאליזם של האימפריה הספרדית בדרום אמריקה כאכזרית ותאבת בצע.[27] האמירה שנטבעה במאה ה-19, לפיה "אפריקה מתחילה בפירנאים", מייצגת אף היא השקפה לפיה ספרד היא מדינה נחשלת בשולי הפרויקט האירופי, ואף מחוצה לו.[28] גם כיום, ספרד עדיין מנסה להשתחרר מהסטריאוטיפים הללו ולהוכיח לעולם ולעצמה שהיא מדינה אירופית לכל דבר ועניין.
מבחינה זו, הובלת הציר האנטי-ישראלי באירופה היא חלק ממאמציו של סאנצ'ס למצב את ארצו ככוח מוביל באיחוד האירופי. כך, למשל, היה ראש הממשלה הספרדי מחלוצי המהלך להכרה הרשמית במדינת פלסטין, צעד בו נקט עוד במאי 2024.[29] עם זאת, יש לציין שהקו הקיצוני שהוא נוקט נגד ישראל אינו מצליח לסחוף את האיחוד האירופי עד כה.
עוד חשוב לדעת שסאנצ'ס אינו עסוק בשריפת גשרים רק עם ישראל: בתקופתו התערערו יחסיה של ספרד עם ארה"ב של דונלד טראמפ ועם ארגנטינה של חאווייר מיליי, והוא נחשב בעיני מבקריו כחובב של משטרו של ניקולאס מדורו בוונצואלה. כאשר מנהיגת האופוזציה בוונצואלה, מריה קורינה מצ'אדו, זכתה בפרס נובל לשלום באוקטובר 2025, התחמק סאנצ'ס מלברך אותה בטענה שאינו נוהג לברך זוכי פרס נובל – טענה שהופרכה בידי התקשורת.[30]
לדעת פרשנים פוליטיים בספרד, השאיפה של סאנצ'ס להשאיר חותם בזירה הבינלאומית באמצעות קו עוין כלפי ישראל חוללה בסופו של דבר נזק למעמד הדיפלומטי של ספרד. בעקבות זאת, היא עלולה להפוך לגורם לא רלוונטי בכל תהליך גאופוליטי, נוכחי או עתידי, במזרח התיכון.[31]
בדלנים ומהגרים פרו-פלסטינים: מחוז קטלוניה כאבן בוחן
הסנטימנט האנטי-ישראלי/פרו-פלסטיני בספרד התחזק בשנים האחרונות בזכות שני גורמים משמעותיים: המחוזות הבדלניים קטלוניה וארץ הבאסקים בצפון-מזרח המדינה (מחוז גליסיה בצפון-מערב המדינה, שמטפח אף הוא זהות לאומית גאה, אינו בעל שאיפות בדלניות דומיננטיות כמו שני האחרים), וההגירה לספרד של מוסלמים מצפון אפריקה. שילוב זה יצר בשנים האחרונות תערובת של אנטי-ישראליות ואף אנטישמיות: לפי נתוני Observatorio de Antisemitismo, העוקב אחר תקריות אנטישמיות בספרד, ב-2024 נרשם זינוק של כ-321% במספר התקריות הללו במדינה בהשוואה ל-2023.[32]
ההגירה לספרד מגיעה משני מרחבים עיקריים: ראשית, ממדינות אמריקה הלטינית, שעבורן ספרד היא יעד אטרקטיבי בזכות השפה המשותפת, ובשל מעין "חוב היסטורי" מתקופת הקולוניאליזם; ושנית, מהעולם המוסלמי, ובמיוחד ממרוקו (שחלקים ממנה היו פרוטקטורט ספרדי בשנים 1956-1912). ההגירה ממרוקו מאופיינת בימינו בספינות עמוסות שפורקות לחופי ספרד נערים שאינם מלווים בהוריהם. קטינים וצעירים אלה גודשים מעונות מיוחדים שפזורים ברחבי המדינה, המכונים MENA ("קטינים לא מלווים"), ומהווים מקור לפשיעה.[33]
מחוז קטלוניה בחר לקלוט מהגרים שאינם דוברי ספרדית בתקווה להנחיל "טאבולה רסה" את השפה הקטלאנית. כתוצאה מכך, כבר בשנת 2020 נמדד שיא, כש-16% מאוכלוסיית המחוז היו מהגרים (כיום עומד כבר על 18%), רובם ממרוקו.[34] לפי דו"ח שהוגש לפרלמנט הקטלוני והודלף לתקשורת, שניים מכול שלושה (65.5%) מהעצורים שעצרה המשטרה בקטלוניה בשנת 2024 היו זרים, בראשם כאלה ממוצא מרוקאי ואלג'יראי.[35] באגף הפוליטי השמאלי מתנגדים לחשיפת המוצא של הפושעים בתירוץ של מאבק ב"גזענות ושנאת זרים".[36]
הזרם הפוליטי המרכזי בקטלוניה מזוהה עם ה-Procés – התהליך של חבל הארץ לקבלת עצמאות מספרד. אגף זה משתייך לימין הלאומי ואף הלאומני, שבאופן מסורתי מזדהה עם ישראל ומזהה דמיון במאבק העצמאות של שני העמים. אך השינוי הדמוגרפי במחוז, בשילוב העלייה בכוחו של השמאל הקטלוני שמזוהה עם המאבק הלאומי הפלסטיני, גרמו לסחף אנטי-ישראלי ואף אנטישמי.
לעוינות של קטלוניה כלפי ישראל שותפה גם ארץ הבאסקים, לה מסורת ארוכה של תמיכה בפלסטינים, עוד מימי האימונים המשותפים של מחבלי אש"ף והמחתרת הבסקית ETA באלג'יר בשנות השמונים.[37] גם במחוז זה שיעור הפשיעה בקרב מוסלמים דומה לזה שבקטלוניה.[38] אמנם התמיכה בפלסטינים ניכרת ברמה כזו או אחרת גם במחוזות אחרים, כמו ולנסיה, אולם בשני המחוזות הבדלניים הללו בולטת במיוחד חפיפה בין ההפגנות האזרחיות לתמיכת הרשויות המקומיות.
גינוי מהאליטות, "דוז פואה" באירוויזיון
הטון של קטלוניה והבאסקים הוא החריף ביותר כלפי ישראל בספרד, אך הוא אינו מייצג את המדינה כולה. במדריד מתנפנפים פחות דגלי פלסטין, מספר התקריות האנטישמיות קטן יותר ופורחות בעיר קהילות יהודיות ואף קהילה ישראלית.
האלימות כלפי הרוכבים מקבוצת האופניים "ישראל פרמייר טק" במקטע האחרון של מירוץ ה"וואלטה דה אספנייה" במדריד באוקטובר 2025 הייתה ניסיון לייבא את המהומות מארץ הבאסקים לבירה.[39] היא זכתה לגינוי נמרץ של ראש העיר מדריד אלמיידה ומפי נשיאת המחוז איוסו, שמיהרו להתייצב לצד הספורטאים הישראלים וחבריהם לקבוצה.[40]
בעניין זה רואה איוסו עין בעין עם מפלגת VOX, שהעומד בראשה, סנטיאגו אבסקאל, מתייצב ללא היסוס לצד ישראל. מפלגה זו, שתקופה ארוכה לא נהנתה מלגיטימציה בחברה הספרדית, הולכת וכובשת את דעת הקהל בתגובה לבעיית ההגירה המוסלמית – בדומה לתהליך שקורה למפלגות ימין במדינות נוספות באירופה. סקרים מצביעים על עלייה חדה בתמיכה ב-VOX ביחס לתוצאותיה בבחירות האחרונות, בעיקר בקרב קבוצות הגיל 18 עד 24 ו-25 עד 34, ובשיעור תלול יותר בקרב גברים, אבל גם בקרב נשים.[41] הפופולריות הגואה של VOX מאלצת את המפלגה הפופולרית להתיישר לימין כדי למנוע בריחת קולות. גם בקרב תומכי המפלגה הסוציאליסטית ניכרת מגמה של זליגת קולות לצד הימני של המפה הפוליטית.[42]
סקרי דעת הקהל משקפים נאמנה את הנושאים שמטרידים את האזרח הספרדי הממוצע, שהמלחמה בעזה אינה בראש מעייניו. עיסוק-היתר של ראש הממשלה בסוגייה גורר גל של ביקורת על השימוש שהיא עושה בישראל ובעזה כדי להסיח את דעת הציבור מפרשיות השחיתות שלו ומבעיותיה של ארצו. מערכון סאטירי ששודר בטלוויזיה הספרדית אפילו לעג לו על כך:
אלא שסאנצ'ס בשלו: בספטמבר 2025 הטילה ממשלתו "אמברגו נשק מלא" על ישראל.[43] ראש הממשלה, מצדו, מתגאה בהיותה של ספרד החברה הראשונה בברית נאט"ו שנקטה בצעד קיצוני שכזה דווקא בתקופה שאירופה מתחמשת מחשש האיום הרוסי. האמברגו הוטל בפועל כבר באוקטובר 2023 והוא כולל הפסקת שימוש בטכנולוגיות מתוצרת ישראל וביטול חוזים שכבר נחתמו; איסור על ספינות הנושאות דלק לשימוש צבאי לעגון בנמלי ספרד; הפסקת שיתוף הפעולה בהכשרת טייסי קרב ספרדים; והחרמת סחורות מהתנחלויות (שמהוות 0.5% מהסחר הכולל).[44]
ההחלטה הדרמטית הזאת נתפסה אף היא בקרב חלקים נרחבים בפוליטיקה ובדעת הקהל כצעד של הישרדות פוליטית, הבא על חשבון צורכי הביטחון של ספרד. מנגד, ההחלטה להותיר פתח לחריגות נקודתיות ב"מצבי ביטחון לאומי" פותחת פתח לשאלה אם האמברגו אינו אלא מס שפתיים שנועד לרצות (ללא הצלחה) את השותפות הקואליציוניות הבעייתיות, שדרשו יישום מלא וללא חריגים. ניסיונות לקבל מידע מהימן יותר על אופן יישום הצו בפועל מאחורי הקלעים נתקלים בחומה של איפול. בעקבות התגובה החיובית של סאנצ'ס להפסקת האש בעזה שהוכרזה באוקטובר 2025,[45] ייתכן שניתן לצפות להקלות באמברגו או אף לביטולו.
ה"דוז פואה" שנתן הקהל הספרדי לישראל באירוויזיון 2025 עומד בניגוד חריף למאמציו של ראש הממשלה סאנצ'ס להדחת ישראל מהתחרות
העולם האקדמי והתרבותי בספרד נוקט אף הוא קו נוקשה כלפי ישראל, שנע בין החלטה על החרמה גורפת להערמת קשיים על חוקרים ספרדים שמבקשים לשתף פעולה עם מוסדות אקדמיים ישראליים. נוסף על כך, דו"ח שפורסם לאחרונה מצביע על עלייה במספר התקריות האנטישמיות באוניברסיטאות בספרד.[46] דמויות מפתח בעולם התרבות הספרדי, בהן הבמאי פדרו אלמודובר והשחקן חאווייר בארדם, לא מיתנו את הטון נגד ישראל גם לאחר ההכרזה על הפסקת האש ברצועת עזה.
למרות זאת, נראה כי דעת הקהל הרחב בספרד אינה חופפת בהכרח לעמדת האליטות. אמנם, בסקר שערך מכון המחקר אלקנו (Elcano) ענו 82% מהנשאלים כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, לעומת 71% שסברו כך בשנת 2024.[47] אלא שלא ניתן לתהות אם ההיגדים בסקר, עליהם ב"כן" או "לא", נכתבו במטרה לכוון לתוצאה הרצויה (למשל ההיגד: "ישראל מבצעת רצח עם בעזה").
לעומת התוצאות הללו, תגובות של קוראים לכתבות העוסקות בישראל בתקשורת הספרדית – אותן המחברת סוקרת על בסיס קבוע – חושפות מגוון עמדות, ביניהן רבות בעלות טון אוהד למדי כלפי ישראל וכאלה אשר מגלות הבנה למלחמתה בטרור. הצבעת הקהל הספרדי באירוויזיון 2025, שזיכתה את ישראל ב"דוז פואה" (מספר הנקודות המקסימלי), הייתה עשויה להיחשב נתון אנקדוטלי אלמלא החשיבות היתרה שהעניק לה ראש הממשלה סאנצ'ס כשקרא להדחת ישראל מהתחרות,[48] והחלטת רשות השידור הספרדי לא להשתתף באירוויזיון 2026 אחרי שהתברר שישראל תיקח בו חלק.[49]
סיכום: דרוש אורך נשימה
על אף המתיחות ושורת הצעדים שממשלת ספרד נקטה נגד ישראל בשנתיים האחרונות, מוקדם לסתום את הגולל על היחסים בין מדריד לירושלים. השאלה העיקרית מצד ישראל היא כיצד נכון לנהל את היחסים מול הממשלה העוינת של פדרו סאנצ'ס: האם עליה להגיב על המהלכים נגדה, או "לנשום עמוק", להכיל את הרוח הרעה הנושבת ממדריד ולהמתין לשינוי בזירה הפוליטית הפנימית בספרד. עד כה נראה כי בניגוד למקרה האירי, שם נסגרה הנציגות הישראלית,[50] בישראל מאמינים שעוד ניתן יהיה לשקם את היחסים עם ספרד.
הסימנים החיוביים קיימים: על אף היעדרם בעת הזאת של שגרירים מכהנים של שתי המדינות, באוקטובר 2025 שיגרה ספרד לישראל נספח כלכלי ונספח תרבות חדשים. הגעתם של שני דיפלומטים רמי-דרג הינה איתות חשוב על המשך קיומם של קשרים סדירים בין המדינות, למרות המתיחות הפומבית החריפה.
כמו כן, ספרד עדיין מעוניינת למלא תפקיד מפתח בתהליכים במזרח התיכון, כפי שזכתה לעשות בוועידת מדריד ב-1991 (ולראייה, הגעתו של סאנצ'ס לוועידת השלום של נשיא ארה״ב טראמפ בשארם אל-שיח' באוקטובר 2025, אף שראש הממשלה הספרדי לא מילא שום תפקיד במו"מ על הפסקת האש).[51] לשם כך, תצטרך ספרד לזכות גם באמון של ישראל.
ברמה הכלכלית, ספרד – לה הכלכלה הרביעית בגודלה באיחוד האירופי, אף שהיא סובלת מאבטלה גבוהה – יוצאת נשכרת מהקשרים עם ישראל. הייצוא מספרד לישראל נאמד ב-2024 בקרוב למיליארד דולר בשנה (אף שירד בשנתיים האחרונות), והוא גדול יותר מפי שניים מהייבוא שלה מישראל.[52] ויתור על הקשרים הכלכליים משמעו אובדן הכנסות משמעותי לשוק הספרדי. בנוסף, חרף הפער בסחר בסחורות, ספרד מייבאת בין היתר טכנולוגיות ישראליות חיוניות בתחום הרפואה, עליהן היא איננה יכולה לוותר בקלות (למשל בטיפול במחלת ניוון שרירים ALS).[53] בסוף נובמבר 2025 ביקרה בישראל, לראשונה מזה שנתיים, משלחת רשמית של אנשי עסקים מספרד במטרה להתניע מחדש את הקשרים בתחומים כמו בינה מלאכותית, מִחזור ועוד.[54]
נכס נוסף לשימור היחסים וחיזוקם הוא העבר המשותף לשני העמים, אותו ניתן למנף דרך קשרים עם גורמים לא-ממשלתיים, דוגמת אגודות ידידות עם ישראל (כמו אגודת הידידות קטלוניה-ישראל ARCCI), הקהילות היהודיות ברחבי ספרד וקהילת צאצאי יהודי ספרד בישראל. המחויבות של ספרד כלפי מורשת יהדות ספרד באה לידי ביטוי בין היתר במוסדות כמו רשת הרובעים היהודיים Red de Juderías, בה חברות ערים ספרדיות בעלות עבר יהודי מוכח ומתועד; מרכז ספרד-ישראל (Centro Sefarad-Israel) במדריד; והאקדמיה ללאדינו שהקימה ומממנת האקדמיה הספרדית המלכותית בישראל, עם הטובים שבחוקרי הלאדינו בארץ. קיים גם דיאלוג מתמיד עם התקשורת הספרדית, שכאמור איננה מציגה טון אחיד ביחס לישראל ומפגינה כמעט ללא יוצא מהכלל רגישות מיוחדת לאנטישמיות, כפי שציינה השגרירה ארליך בראיון שערכה עם הגעתה לספרד.
מהסיבות לעיל ניתן להבין מדוע ישראל, לפחות לעת עתה, איננה "שוברת את הכלים" מול ספרד. ההיסטוריה של היחסים בין שתי המדינות מלמדת שגם בתקופות מאתגרות הנתק ביניהן אינו מוחלט, ולכל היותר חלק מהקשרים עוברים להתנהל מאחורי הקלעים, אך אינם נקטעים.
ההערכות הן שאת ממשלתו של סאנצ'ס תחליף ביום מן הימים ממשלת ימין שתפעל לשיקום היחסים עם ישראל
המערכת הפוליטית בספרד מצויה כיום על סף רתיחה. מסיבה זו, כל החלטה של ישראל להגיב להתגרות מצד ספרד או להתעלם ממנה, צריכה להביא בחשבון את האינטרסים וההתרחשויות מאחורי הקלעים בין שתי המדינות, שבאופן טבעי אינן גלויות במלואן לציבור. זאת, מתוך הבנה שחלק ניכר מהצעדים שנוקט נגדה סאנצ'ס נובעים, כאמור, משיקולים פוליטיים פנימיים. הבחירות הכלליות הבאות בספרד צפויות להיערך בשנת 2027, אלא אם יוקדמו – תרחיש שאיננו בלתי סביר, לאור המשברים שמחוללות השותפות הקואליציוניות של סאנצ׳ס חדשות לבקרים ובעיותיו המשפטיות.
ללא קשר למועד הבחירות, ההערכות הן שאת הממשלה הנוכחית תחליף ביום מן הימים ממשלת ימין שתפעל לשיקום היחסים עם ישראל. אין לישראל מה לחשוש ממפלגת VOX של סנטיאגו אבאסקל, שצפויה להיות שותפה בכירה בממשלת ימין, מאחר שאיננה נטועה בפרנקיזם או בפאשיזם (ואף אינה מבקשת לפגוע בזכויות נשים ולהט"בים). המפלגה מצביעה על סכנות האסלאם הקיצוני, הן למדינת ישראל והן כאיום ביטחוני על אזרחי ספרד בכלל והיהודים שלה בפרט.
בשורה התחתונה, רב המשותף על המבדיל בין שתי המדינות ושני העמים: ספרדים שבעורקיהם זורם דם יהודי וישראלים שבדמם זורם גם דם ספרדי, לצד הרגישות לתדמית ארצם, מלחמות וטלטלות פוליטיות. דעת הקהל בשתי המדינות מפגינה לא פעם בורות שמערימה קשיים נוספים על מארג הקשרים.
ההיסטוריון הספרדי חוסה אנטוניו ליסבונה כותב שאין מתאים מהדימוי "שיני מסור" לתאר את הקשרים בין ספרד לישראל, שידעו עליות ומורדות והם דינאמיים, בלתי-יציבים ואף פרדוקסליים.[55] על סף ציון ארבעים שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים, שיחולו ב-2026, יש לקוות שההיגיון יגבר על הרגש, שהפערים יצטמצמו והקשרים ישובו לדרך המלך.
עינת טלמון עומדת בראש מדור התרבות במכון סרוונטס לתרבות ספרד בתל אביב. היא מתרגמת ספרות מספרדית, מרצה על תרבות ספרד ומשתפת פעולה עם אמצעי תקשורת שונים בישראל ובספרד בנושאי פוליטיקה, תרבות וחברה. בעבר שימשה מרצה אורחת בחוג לשפות שמיות באוניברסיטת קומפלוטנסה במדריד ועבדה במחלקת התרבות של שגרירות ישראל בבירה. היא בעלת תואר מוסמך בלימודים ספרדיים ולטינו-אמריקניים מטעם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קומפלוטנסה, ובוגרת התוכנית The Israel Story Fellowship של מכון אבא אבן לדיפלומטיה ויחסי חוץ.
הערות:
[1] Raquel Riaño, "No queremos gobernar Gaza, sino acabar con Hamás. Es un ultimátum", La Razón, 8 Agosto 2025. https://www.larazon.es/internacional/asia/dana-erlich-intentamos-que-gente-reciba-ayuda-que-hamas-beneficie-ello_20250810689819596d08be7a8a4b8fb2.html
[2] נטע בר, "ראש ממשלת ספרד ביקר את ישראל - השגריר בארץ זומן לנזיפה", ישראל היום, 30 בנובמבר 2023. https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/europe/article/14890777
[3] איתמר אייכנר, "ספרד עיכבה 'ספינת נשק מהודו' בדרכה לישראל: 'זו המדיניות'", YNET, בתאריך 17 במאי 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/bkjx00ynq0 ; איתמר אייכנר, "ספרד מונעת עגינה משתי ספינות מארה"ב ה'חשודות בהובלת נשק לישראל'", YNET, בתאריך 8 בנובמבר 2024. https://www.ynet.co.il/news/article/rjm3xys11kl
[4] Guy Hedgecoe, “Spanish PM calls for Israel to be barred from international sport,” BBC, 15 September 2025. https://www.bbc.com/news/articles/c20e1m7vd2no
[5] איתמר אייכנר ודניאל אדלסון, "ראש ממשלת ספרד כינה את ישראל 'מדינת ג'נוסייד', השגרירה זומנה לשיחת נזיפה", YNET, בתאריך 14 במאי 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/rjd00008fblg
[6] איתמר אייכנר, "משבר מדיני: ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו יחד במדינה פלסטינית", YNET, בתאריך 22 במאי 2024. https://www.ynet.co.il/news/article/b1rakgomc
[7] Americo Castro A, España en su historia: cristianos, muros y judíos (Crítica ediciones, 2001).
[8] “Reconquista,” Britannica, 28 October 2025. https://www.britannica.com/event/Reconquista
[9] "גירוש ספרד והפזורה הספרדית", הספרייה הלאומית, ללא תאריך. https://www.nli.org.il/he/discover/judaism/jewish-history/spain-jews-expulsion
[10] María Díaz, "España ha concedido la nacionalidad a más de 72,000 descendientes de judíos sefardíes 10 años después de aprobarse la ley", Newtral, 1 de Octubre 2025, https://www.newtral.es/sefardies-espana-ley/20251001/
[11] José Antonio Lisbona, Más allá del deber. La respuesta humanitarioa del Servicio Exterior frente al Holocuatso, Ministerio de Asuntos Exteriores y de Cooperación, 2015.
[13] דוגמה מאלפת הוא סיפורם של ה"צ'ואטס", צאצאי יהודי ספרד באי מאיורקה, שהופלו גם לאחר התנצרותם ומתגאים כיום בשורשיהם היהודיים. ראו: https://www.nature.com/articles/s41598-020-78487-9
[14] José Antonio Lisbona, España-Israel. Historia de unas relaciones secretas, Ediciones Temas de Hoy, 2002, pp. 45-58.
[15] שמואל הדס, "ישראל וספרד: נתיב מפותל", בתוך: עשרים שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לספרד (2006-1986): המפגש המחודש, הוצאת מכון סרוונטס, 2008, עמ' 15.
[16] שם, שם.
[17] Álvaro Soto, "Aznar: «Si Israel perdiese lo que está haciendo, tendríamos un problema en Occidente»", La Voz de Galicia, 17 de Septiembre 2025.
[18] Sultana Wahnón, "Israel y la alianza de civilizaciones", ABC, 24 de Julio 2006. https://www.abc.es/internacional/abci-israel-y-alianza-civilizaciones-200607240300-1422579552129_noticia.html
[19] Rafael L. Bardají, "La "Alianza de Civilizaciones". Elementos para una crítica", LibertadDigital, no. 23, https://www.libertaddigital.com/club/ilustracion-liberal/23/la-alianza-de-civilizaciones-elementos-para-una-critica-rafael-l-bardaji.html
[20] Sam Jones, "Spanish deputy PM’s party calls for cancellation of Israeli arms order", The Guardian, April 2023, https://www.theguardian.com/world/2025/apr/23/spain-government-calls-for-interior-ministry-to-cancel-israeli-arms-order
[21] Leticia Barquín, "Podemos exige a Sánchez salir de la OTAN", LibertadDigital, 28 de Febrero 2025. https://www.libertaddigital.com/espana/politica/2025-02-28/podemos-exige-a-sanchez-salir-de-la-otan-7225494/
[22] אסף רוזנצווייג, "ספרד הכריזה על שורת צעדים קשים נגד ישראל; שר החוץ סער הודיע על סנקציות נגד בכירות ספרדיות", N12, בתאריך 8 בספטמבר 2025. https://www.mako.co.il/news-world/2025_q3/Article-d7849b783582991027.htm
[23] Agencias, "España condena enérgicamente el acto terrorista en Jerusalén y confirma la muerte de un ciudadano español", Demócratas, 8 de Septiembre 2025. https://www.democrata.es/internacional/espana-condena-energicamente-acto-terrorista-jerusalen-confirma-muerte-ciudadano-espanol/
[24] Pablo de la Varga, "Rueda de prensa de Puigdemont tras la decisión de Junts de romper con el PSOE y Pedro Sánchez, en directo: declaraciones y última hora hoy", ABC, 28 de Octubre 2025. https://www.abc.es/espana/rueda-prensa-puigdemont-tras-decision-junts-romper-20251027150303-di.html
[25] Guy Hedgecoe, “Spain's embattled PM Sánchez defies clamour for resignation,” BBC, 20 June 2025. https://www.bbc.com/news/articles/cj3r1px50vvo ; “Spanish PM Sanchez defends party financing in Senate grilling over graft scandals,” Reuters, 30 October 2025. https://www.reuters.com/world/spanish-pm-sanchez-defends-party-financing-senate-grilling-over-graft-scandals-2025-10-30/ ; Sam Jones, “‘Judges doing politics’: can Spanish PM survive corruption cases against family and allies?” The Guardian, 4 November 2025. https://www.theguardian.com/world/2025/nov/04/judges-doing-politics-can-spanish-pm-survive-corruption-cases-against-family-and-allies
[26] Comunicación Poder Judicial, "El Tribunal Supremo condena a Álvaro García Ortiz por un delito de revelación de secretos a pena de multa y 2 años de inhabilitación para el cargo de fiscal general del Estado," Poder Judicial España, 20 de Noviembre 2025. https://www.poderjudicial.es/cgpj/es/Poder-Judicial/Tribunal-Supremo/Noticias-Judiciales/El-Tribunal-Supremo-condena-a-Alvaro-Garcia-Ortiz-por-un-delito-de-revelacion-de-secretos-a-pena-de-multa-y-2-anos-de-inhabilitacion-para-el-cargo-de-fiscal-general-del-Estado
[27] “Black Legend,” Britannica, n.d. https://www.britannica.com/topic/Black-Legend
[28] Charles J. Rolo, “Tourist in Spain,” The Atlantic, January 1957. https://www.theatlantic.com/magazine/archive/1957/01/tourist-in-spain/642354/ ; Roberto Fernandez Retamar, “Debunking the 'Black Legend',” UNESCO, 20 April 2023. https://www.unesco.org/en/articles/debunking-black-legend-0
[29] Consejo de Ministros, "El Gobierno aprueba el reconocimiento del Estado de Palestina", La Moncloa, 28 de Mayo 2024. https://www.lamoncloa.gob.es/consejodeministros/resumenes/paginas/2024/280524-rueda-de-prensa-ministros.aspx
[30] Marta Belver, ""No me pronuncio sobre los Premios Nobel": la excusa de Sánchez para no felicitar a María Corina Machado cuando sí lo ha hecho en al menos otras seis ocasiones," El Mundo, 14 de Octubre 2025. https://www.elmundo.es/espana/2025/10/14/68ee122621efa073558b456f.html
[31] Ana Alonso, “Israel descarta a España como mediador en el conflicto con Irán: "No tiene ningún peso", El Independiente, 17 de Junio 2025. https://www.elindependiente.com/internacional/2025/06/17/israel-descarta-a-espana-como-mediador-en-el-conflicto-con-iran-no-tiene-ningun-peso/
[32] Antisemitismo en España: Informe Año 2024, Madrid: El Observatorio de Antisemitismo en España, n.d., p. 6. https://observatorioantisemitismo.fcje.org/wp-content/uploads/2025/07/Informe-2024-1.pdf
[33] Joan Planes, "Los menas magrebíes cometen el 80 % de los delitos en Barcelona según la Guardia Urbana", La Razon, 28 de Septiembre 2022. https://www.larazon.es/cataluna/20220928/ifindlnalrgrrdek4bjqc5f2cm.html
[34] Gencat Instituto de Estadística de Cataluña, "Población extranjera 1 de enero. Por países," https://www.idescat.cat/poblacioestrangera/?b=12&lang=es
[35] משרד הפנים הקטלוני מסרב, מסיבותיו, לפרסם פומבית פרטים על מוצאם של העצורים. ראו:
José Antonio Lavilla, "Radiografía de la delincuencia en Cataluña: dos de cada tres detenidos son extranjeros", La Razón, 24 de Noviembre 2025, https://www.larazon.es/cataluna/radiografia-delincuencia-cataluna-dos-cada-tres-detenidos-son-extranjeros_20251124692427868080bd5ad6223202.html
[36] Agencias, "Podemos critica la decisión de revelar la nacionalidad de los detenidos y Sumar cuestiona su utilidad", Demócrata, 25 de Noviembre 2025, https://www.democrata.es/politica/congreso-y-senado/podemos-critica-decision-revelar-nacionalidad-detenidos-sumar-cuestiona-utilidad/
[37] "ETA ha recibido entrenamiento de la OLP, afirma un general del Ejército israelí", El País, 17 de Septiembre 1982. https://elpais.com/diario/1982/05/25/espana/391125612_850215.html
[38] לפי נתוני המשטרה הבאסקית לתשעת החודשים הראשונים של שנת 2025, כ-64% מהעצורים הם זרים ו-67% מהעצורים על שוד אלים הם מהמגרב (מרוקו ואלג'יר). ראו:
Josean Izarra,"La Ertzaintza publica el origen de sus detenidos: el 64% son extranjeros", El Mundo, 13 de Noviembre 2025. https://www.elmundo.es/pais-vasco/2025/11/13/69162cc8e4d4d8fb368b4579.html
[39] יואב בורוביץ', "בשל מחאה פרו פלסטינית: קטע במרוץ האופניים היוקרתי לא הגיע לסיומו", כאן, 3 בספטמבר 2025. https://www.kan.org.il/content/kan-news/global/947943/
[40] AFP, “Spain's political class spars over chaotic Vuelta finale,” France24, 14 September 2025. https://www.france24.com/en/live-news/20250914-spain-s-political-class-spars-over-chaotic-vuelta-finale
[41] Borja Andrino, Kiko Llaneras, "¿Quiénes son los nuevos votantes de Vox? Datos por edad, sexo y clase social", El País, 14 de Septiembre 2025. https://elpais.com/espana/2025-09-14/quienes-son-los-nuevos-votantes-de-vox-datos-por-edad-sexo-y-clase-social.html
[42] Agenda Pública, "El trasvase de voto del PSOE hacia Vox: anatomía de un malestar", Agenda Pública, 11 de Noviembre 2025. https://agendapublica.es/noticia/20363/trasvase-voto-psoe-hacia-vox-anatomia-malestar
[43] Council of Ministers, “The Government of Spain strengthens the arms embargo on Israel, and bans imports from illegal settlements in Palestinian territories,” Moncloa Palace, Madrid, 23 September 2025. https://www.lamoncloa.gob.es/lang/en/gobierno/councilministers/paginas/2025/20250923-council-press-conference.aspx
[44] Council of Ministers, “The Government of Spain strengthens the arms embargo on Israel.”
[45] Beyza Binnur Donmez, "Spain trusts Israel-Hamas Ceasfire deal beginning of just, lasting peace", Anadolu Agency, 9 November 2025, https://www.aa.com.tr/en/europe/spain-trusts-israel-hamas-ceasefire-deal-beginning-of-just-lasting-peace/3712142
[46] לצורך ניטור התקריות הסתמך הדו"ח על הגדרת האנטישמיות של ה-IHRA International Holocaust Remembrance Alliance, שספרד חברה בה לצד 34 מדינות נוספות. ראו:
"La universidad que mira hacia otro lado: un mapeo del antisemitismo creciente en los campus españoles", Enfoque Judío, 15 de Noviembre 2025.
[48] Guy Hedgecoe and Paul Glynn, “Spanish PM calls for Israel ban at Eurovision,” BBC, 19 May 2025. https://www.bbc.com/news/articles/cn7zx836v6do
[49] Le Monde and AP, “Spain, Ireland and the Netherlands pull out of 2026 Eurovision over Israel's participation,” Le Monde, 4 December 2025. https://www.lemonde.fr/en/culture/article/2025/12/04/spain-ireland-and-the-netherlands-pull-out-of-2026-eurovision-over-israel-s-participation_6748160_30.html
[50] מיכל רשף, "'בולטת לרעה, נתנו הזדמנויות': שגרירת ישראל באירלנד מגיבה לביקורת על סגירת השגרירות", כאן, 16 בדצמבר 2024. https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/836776/
[51] “The President of the Government of Spain attends the ceremony to sign the Middle East Peace Plan in Egypt,” La Moncloa, 13 October 2025. https://www.lamoncloa.gob.es/lang/en/presidente/news/paginas/2025/20251013-peace-signing-middle-east.aspx
[52] לוח ד.1: ארצות הסחר - יבוא ויצוא", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2025. https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2025/fr_trade12_2024/td1.pdf
[53] המחלה עלתה באחרונה לכותרות בספרד לאור טענות על הזנחת חולים, שהובילו להחלטת הממשלה מאוקטובר 2025 להקצות 500 מיליון אירו לטיפול בסובלים ממנה:
"El Gobierno aprueba un decreto ley con 500 millones de euros para financiar la atención a las personas con ELA y reforzar el sistema de la Dependencia", Ministerio de Derechos Sociales, Consumo Y Agenda 2030, 21 de Octubre, 2025, https://www.dsca.gob.es/es/comunicacion/notas-prensa/gobierno-aprueba-decreto-ley-500-millones-euros-financiar-atencion
ישראל מציעה פריצות דרך בטיפול במחלה באמצעות האתר:
“Revolucionando la detección temprana de trastornos neurodegenerativos,” Misión Económica-Comercial en España, 25 de Junio 2025. https://itrade.gov.il/spain/2025/06/25/revolucionando-la-deteccion-temprana-de-trastornos-neurodegenerativos
[54] Sal Emergui, “Empresarios españoles buscan relanzar las relaciones comerciales en Israel: ‘No estoy haciendo nada ilícito. Boicotear sí lo es’,” El Mundo, 26 de Noviembre 2025. https://www.elmundo.es/economia/2025/11/26/6925f9b4e9cf4ae4238b457c.html
[55] חוסה אנטוניו ליסבונה, "ספרד-ישראל: היסטוריה של מפגש מחודש", עמ' 30.
תגובות