מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?
הקירבה לממשל האמריקני הנוכחי, כמובן, וההעצמה שהיא מעניקה לישראל. כדאי להפיק ממנה את מרב התועלת האסטרטגית, כי כידוע מדובר באחת מתקופת הנשיאות הכי משונות ולא צפויות, ומי יודע מה יהיה מחר. אנו חוזים היום בפיחות הדרגתי בחשיבותה של הסוגיה הפלסטינית בסדר היום העולמי, כולל ניצנים של שבירת הפרדיגמה לפיה הסדר ישראלי-פלסטיני הוא תנאי לנורמליזציה עם מדינות ערב והתקדמות עם מדינות אחרות. השינוי הזה עשוי לאפשר לישראל לקדם יחסים בילטרליים, לעומת המצב הנוכחי שבו הפלסטינים הם מעין נוכחים-נפקדים בכל חדר דיונים. המגמה הזו רק תתחזק אם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יציג תוכנית שלום שישראל תקבל אבל הפלסטינים ידחו.
מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?
הקטנת המשאבים וההחלשה הפוליטית של מערך החוץ הישראלי. זה לא סוד אלא תופעה מדוברת גם מחוץ לישראל. קצת קשה לקבל יחס רציני ממדינאים זרים, כשהעומדים מולך יודעים שאתה מייצג גוף מוחלש ושיש עוד פונקציות שעובדות מעליך.
מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?
העבודה מול דעת הקהל, ולא רק מול הממשלים – ובעיקר במדינות ערב. השגרירויות שלנו במצרים וירדן נאלצות, למרבה הצער, להתקיים במעין בונקר פיזי ומדיני. אבל השיח ברשתות החברתיות הוא פתוח ואפשר לנהל דיאלוג אינטנסיבי עם כלל הציבור במדינות ערב וגם עם אליטות פוליטיות וכלכליות ומובילי דעת קהל, אם ממצים את כלל הפלטפורמות שעומדות לרשותנו.
מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת?
בטווח הזמן הקרוב, אם ארה"ב אכן תצא מהסכם הגרעין עם איראן, אנחנו צפויים לראות קמפיין איראני-אירופי-רוסי, אולי עם תמיכה שקטה של קולות ביקורתיים מהממשל הוקדם, שמטרתו תהיה לבודד את ארה"ב וישראל ולצייר אותן כאיום לשלום העולם והאזור. זה לא הולך להיות אירוע סימפטי, וכדאי לישראל ולמערך הדיפלומטי שלה להיערך מראש עם טיעונים ראויים והצעות קונסטרוקטיביות לתיקון המצב.
שמרית מאיר הינה מנכ"ל "לינק" – המרכז לתקשורת אסטרטגית במזרח התיכון, המפעיל פרויקטי תוכן מישראל המיועדים לצרכן התקשורת הערבי. שימשה בעבר כתבת ופרשנית לענייני ערבים בגלי צה"ל ועבדה בדסקי המזרח התיכון של ערוצים 1 ו-2
(צילום: באדיבות המחבר)