סיוע חוץ הוא אחד מהכלים העומדים לרשות ישראל בבניית קשרים אסטרטגיים ארוכי טווח עם מדינות מתפתחות, אשר הופכות שותפות למאמצים מדיניים, לסיכול טרור, להבטחת גישה לנתיבי אוויר וסחר ועוד. המציאות שנוצרה בעקבות "חרבות ברזל" מדגישה עוד יותר את חשיבותם של היחסים עם המדינות הללו, כולל לגיבוש תמיכה פומבית וחשאית בזירות חשובות
תרומת מערכת ביו-גז (biogas) ממש"ב לממלכת טונגה | צילום: מש"ב
פיתוח בינלאומי וסיוע חוץ עומדים במוקד ויכוח ארוך שנים בין גורמים הרואים בהם חלק אינטגרלי מיחסי החוץ של המדינה, לבין מתנגדים המסתייגים מהקצאת משאבים לנזקקים בזירות רחוקות, בבחינת "עניי עירך קודמים". ניתוח ההיסטוריה הדיפלומטית, בעולם ובוודאי בישראל, מוכיח בבירור כי סיוע חוץ הוא מכשיר מדיני אפקטיבי ביותר, המעמיד לרשותה של המדינה "ארגז כלים" דיפלומטי אטרקטיבי ומגוון.
סיוע חוץ בונה קשרים ארוכי טווח ומעניק סל תמורות למדינות מתפתחות, אשר ליחסים עמן חשיבות אסטרטגית: שותפות למאמצים מדיניים, לסיכול טרור, גישה לנתיבי אוויר וסחר ימי ושורה של מרכיבים משמעותיים נוספים בביטחון הלאומי של ישראל. במציאות שנוצרה בעקבות "חרבות ברזל" מתחוורת עוד יותר חשיבותם של היחסים עם המדינות המדוברות, שרובן מעניקות לישראל תמיכה בזירות שונות, בפומבי ובחשאי, ומסייעות בהתמודדות מתמשכת עם המלחמה והשלכותיה.
ימי בראשית
סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל – מש"ב – הוקמה ב-1958 על ידי שרת החוץ גולדה מאיר, אשר הציבה לה שני יעדים: ראשית, "תיקון עולם", ברוח ערכי היהדות – שיתוף היכולות שרכשה ופיתחה ישראל במלאת עשור להקמתה עם מדינות צעירות אחרות שנזקקו לסיוע. שנית, שרת החוץ ועמיתיה בממשלה ניסו להרחיב את מעגל השותפויות של המדינה, שהיתה מבודדת למדי בשנות החמישים. בממשלה ראו בהושטת סיוע חוץ אמצעי יעיל לבניית שותפויות עם מדינות רלוונטיות, ככלי לקרבַן, להעמיק את היחסים הבילטרליים עמן ולשפר את מעמדה המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית.
ראש הממשלה בתקופה זו, דוד בן גוריון, קבע כי "הצו המוסרי שבתורתנו: 'עזוב תעזוב עִמו' ו'אהבת לרעך כמוך', עולה בקנה אחד עם הצורך ההיסטורי של ישראל. היוזמה החלוצית היוצרת בארץ, אשר הפכה חלום התקופה והגאולה היהודית של עם מפוזר ומפורד למציאות מתממשת והולכת, יוזמה זו תהיה לברכה בניסיונה ובדוגמתה לעמים חדשים, תקדם אותם... והיא תעלה קרן ישראל בעולם, ועל ידי כך תקרב השלום עם שכניה".[1]
מדיניות פרו-אקטיבית זו זכתה להצלחה ורשת קשריה של ישראל התרחבה, בעשור הראשון, בדגש על המדינות הצעירות באפריקה (בהמשך התרחבה הפעילות לכל היבשות). מיזמי פיתוח ישראליים ארוכי-טווח נבנו ביבשת והקיפו תשתיות לאומיות, חינוך, רפואה וחקלאות. היחסים החמים התבטאו גם בבריתות מדיניות, בתמיכה בזירה הבינלאומית ובהרחבת היקפי הסחר. השגריר לאו"ם, אבא אבן, התייחס לכך בנאום בעצרת:
"והיום, על סף העשור השני, נמצא מעמדה המדיני של ישראל במעלה מובהק. מתעמקים ומתרחבים קשריה בכל היבשות. נמשכים אליה מעיינות ישע של עזרה ותמיכה ואהדה עולמית שלא ידעה כמותם מאז תקומתה. והיא מושיטה מביכורי הישגיה וניסיונה החלוצי סיוע נכבד למדינות צעירות ממנה לימים. אל לישראל להיות עם לבדד ישכון, מצֻווה היא על טיפוח זיקות וקשרים בינלאומיים רחבים..."[2]
מספר חזיתות במקביל
בחלוף 66 שנים מהקמתה, יעדיה של מש"ב, המובילה את הפיתוח הבינלאומי הממשלתי בישראל, משקפים את אותו רציונל: השאיפה "לתקן עולם" מתורגמת למחויבות הישראלית ליעדי הפיתוח 2030 של האו"ם (SDG – Sustainable Development Goals), לצד מדיניות של בניית שותפויות באמצעות הושטת סיוע למדינות מתפתחות, התקפה ומיושמת גם היום. מש"ב עודנה משמשת כלי מדיני אפקטיבי לקידום יעדים מדיניים והרחבת קשרים עם מדינות ידידות, במערכות יחסים ותיקות וחדשות כאחד.
בזווית בילטרלית, סיוע ישראלי המתמקד בצרכיה של מדינה ומביא לשיפור נראה לעין בתחום מהותי עבורה, מקנה לישראל נקודות זכות רבות בעיני מקבלי ההחלטות והציבור כאחד. דימוי חיובי של ישראל והכרת תודה על סיועהּ משתקפים במגוון תחומים ובהם קידום הסכמים, תמיכה בפורומים בינלאומיים ועסקאות כלכליות, כמו גם העמקת קשרי מסחר ותיירות.
דוגמה מובהקת להצלחת מדיניות זו היא הידוק הקשרים בין ישראל להודו, תהליך שהחל לפני כשני עשורים ולווה בפעילות נמרצת בתחום הפיתוח, אשר היקפהּ המתרחב משקף נאמנה את ההתקרבות בין שתי המדינות ותורם לה משמעותית. היחסים הבילטרליים התאפיינו בקרירות רבה במשך שנים רבות, גם על רקע תפקידה הבולט של הודו בפורום המדינות הבלתי מזדהות.
זרעיו של שיתוף הפעולה ב-2009, בהכרזה על כינון השותפות ההודית-ישראלית בחקלאות (Indo-Israeli Agricultural Partnership), אשר הציגה מודל חדש לשיתוף פעולה בילטרלי ברמה הפדרלית והמדינתית. במסגרת השותפות, הוקמו בהודו מרכזי מצוינות חקלאיים (CoEs), המשלבים צוותים ותשתיות מקומיים עם ידע ומומחיות ישראליים. שליח מש"ב בהודו באותה תקופה תכנן והוביל את המהלך ובשנים הראשונות הוקמו כמה מרכזים במדינות מפתח.
מרכזי המצויינות הישראלים הפכו למותג בהודו ומוטת הפעילות שהתפתחה סביבם ובאמצעותם יצרה מרחב שיח ושיתוף פעולה משמעותי ביותר
ניצחונה של מפלגת העם ההודית (BJP) בראשות רה"מ נרנדרה מודי בבחירות 2014 הציב את החקלאות ופיתוח המגזר הכפרי במוקד האג'נדה הפדרלית, ומודל שיתוף הפעולה עם ישראל הפך ל"יהלום שבכתר" ביחסים הבילטרליים. עד כה הוקמו 32 מרכזי מצוינות של מש"ב ו-12 נוספים נמצאים בתהליכי הקמה. זאת, לצד שני מרכזי מצוינות בתחום המים – הראשון נפתח במחצית 2024 והשני ייחנך בקרוב.
מרכזי המצוינות הישראלים הפכו למותג בהודו ומוטת הפעילות שהתפתחה סביבם ובאמצעותם יצרה מרחב שיח ושיתוף פעולה משמעותי ביותר. חשיבותם המדינית של המרכזים משתקפת בביקורם של שני ראשי הממשלה, בנימין נתניהו ומודי, במרכז המצוינות בגוג'ראט במסגרת ביקור ראש ממשלת ישראל בהודו ב-2018, ובשיח על אודות המרכזים בכל המפגשים והביקורים הרשמיים של בכירים משתי המדינות.
הקשרים בין ישראל להודו כיום הם אסטרטגיים ורחבי היקף – מדינית, כלכלית/מסחרית, חקלאית ולא פחות חשוב – ציבורית. הציבור ההודי שומע רבות על התועלת הצומחת לארצם מקשריה עם בעלת הברית הקרובה, ישראל. מרכזי המצוינות, המהווים חוליה חשובה בבסיס הקשר, זוכים להכרה ולתודה ומשיאים תרומה משמעותית לרווחתם של החקלאים (מאות אלפים מבקרים בכל מרכז בשנה ונהנים מליווי מקצועי, מהדרכות ומשתילים מושבחים וכיו"ב), שרווחיות גידוליהם עולה באופן משמעותי בסיועם.
בזירה הבינלאומית, סיוע החוץ מקנה לישראל מקום מרכזי בקהילת הפיתוח ובין המדינות התורמות. במרחב זה מתבלטת ישראל כגורם מוביל וחדשני, המקדם באופן פעיל את השגת יעדי הפיתוח של האו"ם, התופסים מקום מרכזי בסדר היום הבינלאומי. תפקידה המשמעותי ונוכחותה המתמשכת של ישראל בחזית הפיתוח הבינלאומי מחזקים את הקשרים הבילטרליים גם באמצעות שותפויות עם מדינות מפותחות אחרות במדינות מתפתחות, ככלי מדיני, ובמקביל מהווים אמצעי יעיל לחשיפת טכנולוגיות ישראליות ולקידומן, כמרכיב נוסף של החוסן הלאומי.
אחת מדרכי הפעולה של מש"ב היא גיבוש שיתופי פעולה משולשים ומרובעים, המאפשרים לרתום את יכולותיהן של ישראל ומדינות תורמות נוספות לקידום יעדי פיתוח בר קיימא במדינות מתפתחות. סוכנויות בינלאומיות לפיתוח רואות ערך רב בשיתוף פעולה עם ישראל, כמותג חדשנות בנושאים רלוונטיים ובראשם חקלאות ומים.
שיתוף האינטרסים והערכים בין ארה"ב לישראל, למשל, משתקף גם בשורה ארוכה של מיזמי פיתוח משותפים ומקרין לעולם את הקירבה בין שתי המדינות. מש"ב וסוכנות הפיתוח האמריקאית (USAID) עובדות יחד במדינות כמו אתיופיה (פרויקט תשתית להצגת גידולי אבוקדו והטמעתם), הונדורס (חקלאות ומים בפריפריה), אזרבייג'אן (חקלאות) ועוד.
היחסים המורכבים בין ישראל לירדן ולמצרים מציבים אתגרים בעולם הפיתוח, אך ישנן דרכים להתגבר עליהם. שיתוף הפעולה הקרוב בין מש"ב לסוכנות היפנית JICA הניב, מסגרת פעילות משולשת, פרויקט הדרכה בתחומי מידגה וגידול עצי פרי, הנשען על מומחים ישראלים וליווי קרוב של שתי סוכנויות הפיתוח. שיתוף הפעולה נמשך תשע שנים בירדן ושלוש שנים בפרויקט דומה במצרים. הפרויקט יצר מרחב שיח מקצועי ושיתוף פעולה עם גורמים אזרחיים רלוונטיים במדינות המדוברות, שלא התאפשר – ודאי לא בהיקף כזה – בכל מסגרת אחרת.
במקרה אחר, יזמו השגרירות הישראלית ומש"ב רכש של מתקני טיהור מים (פטנט ישראלי) עבור בית ספר בגאורגיה, שתלמידיו סבלו ממחלות מעיים וכתוצאה מכך איבדו יותר ממחצית שעות הלימוד שלהם בממוצע. הצלחת היוזמה הביאה סוכנויות פיתוח נוספות ממדינות כמו אוסטריה, סלובקיה ויפן, וכן את סוכנות האו"ם לילדים (UNICEF), להזמין מאות יחידות נוספות מתוצרת ישראלית לחלוקה במדינה. דוגמה דומה ניתן לראות בסמואה, באוקיינוס השקט, שם הצלחתו של פרויקט צנוע של מש"ב לניצול פסולת ביתית לייצור דשן, בטכנולוגיה ישראלית, הניעה תוכניות להזמנת מאות יחידות נוספות מתוצרת ישראל.
פלקט המציין את פרויקט המים של מש"ב בגאורגיה | צילום: מש"ב
סיוע לכל מבקש
בניגוד לפורומים בינלאומיים כמו מועצת הבטחון או המועצה לזכויות אדם של האו"ם, בהן עומדת ישראל במוקד מחלוקות מדיניות ומתמודדת עם נרטיבים שליליים, בעולם הפיתוח ישראל היא מותג חזק וחיובי הזוכה להערכה רבה על הישגיה ותרומתה לפיתוח בר קיימא. עובדה זו מאפשרת לישראל בולטות והכרה ביכולותיה ובתרומתה הייחודית מצד מדינות מתפתחות ומפותחות כאחד. היא מוסיפה לדימוי הישראלי רבדים חיוביים ומשמעותיים, המסייעים לה למלא תפקיד חשוב כחלק מקהילת המדינות התורמות, המחויבות לפעילות מולטילטרלית.
בתקופת מגפת הקורונה, כשמרבית מדינות העולם התקשו מאוד להתמודד עם הצורך לחסן במהירות וביעילות את אוכלוסייתן, הפכה ישראל למודל חיובי ומרכז ידע מבוקש. זאת, בזכות רשת המרפאות הקהילתיות ומערכת החיסונים הציבורית, שהעמידה את ישראל בצמרת רשימת המדינות שהצליחו להשתלט על המגיפה ולהתחיל בתהליך יציאה מהמשבר. בתקופה זו כיכבה ישראל במרכז השיח הבינלאומי, דיפלומטית וציבורית, כמופת למצוינות בתחום בריאות הציבור.
בתקופת הקורונה, מודל החיסונים הייחודי של ישראל הציב אותה בחזית הידע בתחום, ומדינות מפותחות ומתפתחות ביקשו סיוע בהדרכות, בביקורי משלחות ובהכשרות
מדינות רבות ובהן ישראל חילקו סיוע הומניטרי להתמודדות עם הנגיף והשלכותיו, אך מודל החיסונים הייחודי שלה הציב את ישראל בחזית הידע: מדינות מפותחות ומתפתחות כאחד ביקשו סיוע ישראלי – בהדרכות מומחים ישראלים, וירטואליות ופיזיות, בביקורי משלחות זרות ובבקשות להכשרות ספציפיות בתחום זה. מומחים ישראלים הובילו פאנלים בינלאומיים והשתתפו בהם במדינות שונות, לצד דיאלוגים של ארגון הבריאות העולמי, האו"ם וסוכנויותיו. מספר בקשות הסיוע בתחום זה היה חסר תקדים.
מש"ב יזמה מאות השתלמויות כאלו, וירטואליות ופיזיות, כולל מספר השתלמויות ייעודיות תחת הכותרת "ניהול בתי חולים בתקופת משבר לאומי" עבור מנהלי בתי חולים ומנכ"לי משרדי בריאות מכל העולם. אלו הגיעו ללמוד מניסיונם של מנהלי בתי חולים מובילים בישראל ולפתח קווי מדיניות ורעיונות לפרויקטים עבור מדינותיהם.
הגשת סיוע הומניטרי בעתות חירום, הכלולה אף היא ב"סל" כלי הפיתוח, היא כלי נוסף העומד לרשות ממשלות על מנת להפגין ידידות ולהעמיק קשרים בילטרליים. ממשלות הנאלצות להתמודד עם אסונות טבע ונזקי מלחמות משוועות לסיוע חיצוני ומצפות לו, ודאי כשמדובר בשותפות וידידות. המדינות מעניקות הסיוע זוכות לדיווידנדים מוסריים ומדיניים, לצד הכרת תודה, ההופכת חלק משמעותי בתדמיתה של המדינה המסייעת בעיני האזרחים במדינות הנזקקות.
כך למשל, זכורה ההתגייסות הישראלית המהירה לטובת נפגעי רעש האדמה בתורכיה בפברואר 2023, בדמות שיגור צוותי חילוץ והצלה שהגיעו לאזור האסון תוך פחות מ-24 שעות, לצד העברת סיוע רב (שמיכות, אוהלים, שקי שינה, מערכות טיהור מים וכדומה). התרומה הישראלית זכתה להכרת תודה בדרגים הבכירים ביותר בתורכיה, כולל הנשיא רג'יפ טייפ ארדואן, והיתה אחד האלמנטים שסייעו להתקרבות בין שתי המדינות, לפני המשבר הנוכחי.
במקביל, התגובות בציבור התורכי היו ועודן חמות. כך, ב"זיכרון ההסטורי" המקומי, התקבעה שוב ישראל כמי שנחלצת לעזרתה של תורכיה בשעת צרה באופן משמעותי, כיום ובעבר. באופן דומה, בית החולים לנפגעי כוויות בהאיטי, אותו הקימה מש"ב יחד עם משרד הבריאות, פועל עד היום, וישנן דוגמאות מרובות נוספות.
מתקן טיהור מים שסופק לתורכיה לאחר אסון רעידת האדמה בפברואר 2023 | צילום: מש"ב
הכשרות מקצועיות – מש"ב מתמקדת זה עשרות שנים בבניית יכולות, בדגש על הכשרות בישראל ובחו"ל, כעמוד תווך מרכזי בפעילות הפיתוח. במסגרת קורסי ההכשרה נחשפים המשתלמים ליכולות, לשיטות ולטכנולוגיות ייחודיות, בתחומים בהם יש לישראל יתרון. ההדרכות בארץ מציגות בפני המשתלמים את ישראל המודרנית, אנשיה ונופיה. הן מנתצות באופן מובהק ובולט סטריאוטיפים שליליים לגבי ישראל כפי שמשתקף בתקשורת הבינלאומית, ובונות לה תדמית חדשה וחיובית בעיני המשתלמים, ההופכים, במקרים רבים, ל"שגרירים" של ישראל במדינותיהם.
זאת ועוד: רבים מ-350,000 המשתלמים שהוכשרו על ידי מש"ב מאז הקמתה הפכו מנהיגים במדינותיהם – נשיאים, ראשי ממשלה, שרים, שופטים עליונים ועוד. הקשר האישי והבלתי אמצעי שרקמו עם ישראל, כמו גם החוויה החיובית שעברו במהלך הכשרתם, משתקפים ביחסם העתידי אל המדינה, בזוויות מדיניות ולעיתים אף אסטרטגיות.
הדוגמאות רבות ומגוונות: החל בקורלציה ברורה, לאורך שנים, בין תמיכה בישראל בפורומים בינלאומיים לבין היקפי סיוע ומשכו, דרך הצהרות ומהלכים דיפלומטיים ידידותיים, כמו העברת שגרירויות לירושלים (בין המדינות המתפתחות שעשו זאת בולטת נוכחותן של שותפות פיתוח מרכזיות) או הפגנת פתיחות כלפי ישראל ותרבותה, אירוח משלחות ישראליות בכירות, פסטיבלים ישראליים, קידום הסכמי סחר וכדומה.
מקום לשיפור
התרומה של סיוע החוץ הישראלי לחוסן הלאומי והשלכותיו הכלכליות-פוליטיות הבינלאומיות באו לידי ביטוי בעת תהליך הקבלה של מדינת ישראל לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי של המדינות המפותחות (OECD) במאי 2010. ישראל זכתה לשבחים ולהערכה רבה על פעילותה ארוכת השנים בזירת הפיתוח, על יכולותיה המחקריות והמעשיות וחדשנותהּ בנושאים בליבת עולם הפיתוח, כמו ביטחון מזון, ניהול מקורות מים (כולל התפלה והשבת קולחין), בניית חוסן קהילתי, רפואת חירום, חינוך ועוד, ומכאן תרומתה המשמעותית לפיתוח בר קיימא.
ה-OECD שם דגש רב על פיתוח בינלאומי ומרבית חברותיו לוקחות חלק בוועדת הפיתוח שלו, Development Assistance Committee (DAC), המאגדת את התורמות בתחום הפיתוח. אחד מקווי היסוד להן מתחייבות מדינות המצטרפות ל-DAC הוא תיקצוב שנתי ייעודי לסיוע חוץ ושיתוף פעולה בינלאומי בגובה 0.7% מן התמ"ג. לא כל המדינות החברות עומדות ביעד תקציבי זה, אך כולן מקצות תקציבים ייעודיים, הנעים בין 0.35% ל-0.7% מהתמ"ג השנתי; כמה מהן, כמו תורכיה, שוודיה ונורבגיה, מקצות כמעט אחוז מהתמ"ג לפיתוח בינלאומי. היקפי התקציב הללו, כשמדובר במדינות בעלות כלכלה מתקדמת, מאפשרים להניע סיוע משמעותי ביותר, בכל התחומים, המעניק לחברות ה-DAC מנוף דיפלומטי חשוב.
ישראל אינה חברה ב-DAC, אך כחברת OECD היא נדרשת לדווח על היקף תיקצוב סיוע החוץ.[3] ישראל מתמודדת עם ביקורת בינלאומית בגין היקף הסיוע המצומצם שהיא מגישה דווקא בשל יכולותיה והציפיות ממנה, כמדינה מובילה בנושאי פיתוח, לעשות שימוש רחב יותר בארגז הכלים הזה. במאמר מוסגר, ראוי לציין כי גם מדינות שאינן חברות OECD, כמו איחוד האמירויות, ברזיל והודו, עושות שימוש רב בכלי סיוע חוץ לקידום יעדיהן המדיניים והכלכליים.
מש"ב אחרי 7 באוקטובר
לא ניתן לסיים מאמר זה בלי להתייחס להשלכות של מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, שהביאה לפריצת המלחמה ואילצה אותנו, במש"ב, להתאים את פעילות הפיתוח למציאות החדשה.
למרבה הכאב, על ההרוגים באותה השבת השחורה נמנו גם 13 מתמחים שלנו מנפאל, טנזניה וקמבודיה, שהשתתפו בתוכנית ההתמחות בחקלאות. במסגרת התוכנית, מגיעים לישראל סטודנטים לחקלאות מ-30 מדינות מתפתחות לתקופה בת 11 חודשים, הכוללת לימודים והתנסות מעשית בעבודה החקלאית בפיקוח מש"ב. ארבעה מתמחים נוספים נפצעו ושניים עדיין חטופים ברצועת עזה (למרבה הצער, נקבע מותו של אחד מהם).
בין הנפגעים ב-7 באוקטובר היו גם מומחים ישראלים בתחום הפיתוח הבינלאומי שעבדו במש"ב או לקחו חלק במיזמים משותפים במשך עשרות שנים
בין הנפגעים במתקפת הטרור היו גם מומחים ישראלים בתחום הפיתוח הבינלאומי שעבדו במש"ב או לקחו חלק במיזמים משותפים במשך עשרות שנים. בתגובה, בוגרי מש"ב ברחבי העולם – שחלקם הכירו אישית את המומחים שנפגעו – ערכו טקסי אזכרה לזכרם של הנרצחים ולהבדיל, עצרות הזדהות וכנסים בקריאה לשחרורם של החטופים.
בין האירועים הרבים ניתן לציין את טקסי הזיכרון וקביעת מצבה לזכרו של דוד שוורצמן ז"ל, בגוואטמלה, בהונדורס וברפובליקה הדומיניקנית, בהשתתפות בוגרי מש"ב ונציגי ממשלה; את הכנסים ברואנדה ובאתיופיה, בתחילת המלחמה, בקריאה לשחרורהּ של ד"ר שושן הרן, שנחטפה לרצועה ושוחררה אחרי 55 יום; את כנס ההזדהות בקריאה לשחרורו של גדי מוזס, המוחזק נכון לכתיבת שורות אלה בעזה, בהשתתפות בוגרים מזמביה, גאנה וחוף השנהב; ואת שורת האירועים הארוכה בקריאה לשחרורו בגאורגיה, ששיאם בטקס נטיעת עצי זית ב"גן הישראלי" בלב הבירה טביליסי, שהוקם לציון גבורתם של הישראלים ב-7 באוקטובר ומוקדש לידידות בין העם הגאורגי לעם הישראלי, וקריאה לשחרורם המיידי של האגרונום הישראלי וכל שאר החטופים.
לוח לזכרו של האגרונום דוד שוורצמן ז"ל, אשר נרצח בטבח 7 באוקטובר, בגוואטמלה | צילום: מש"ב
הפעילויות המתוכננות של מש"ב לרבעון האחרון של 2023 אמנם נפגעו בעקבות אירועי 7 באוקטובר, אך צוות מש"ב נערך במהירות ופיתח פעילות אלטרנטיבית ענפה, שנועדה לחזק את החוסן הקהילתי בתוך הקהילות המקומיות וקהילות המפונים בארץ, בהתבסס על המומחיות שנצברה בסוכנות במשך שנים. מרכז ההדרכה "כרמל" (MCTC) העמיד לרשות תושבי חיפה ואזרחים מפונים את המתחם שלו ובו גם מרחב מוגן וארגן אינספור פעילויות במגוון תחומים – סדנאות לילדים, סדרות הרצאות במספר שפות, מוקד טלפוני לפנסיונרים וחוגים בנושאים מגוונים.
במקביל, כיתות הלימוד ואולם כינוס של מרכז ההדרכה בשפיים (MACT) , המתמחה בימי שגרה בהכשרות בתחומי חקלאות ומים, הועמדו לרשות קהילת המפונים של כפר עזה, אשר מפעילה במקום משפחתון וגן ילדים. בנוסף, השתלבו עובדי מש"ב, לצד אלפי ישראלים אחרים, במאמץ הסיוע לחקלאים המקומיים.
בתחילת 2024 חידשה מש"ב את פעילותה הבינלאומית, בדגש על הצבת מומחים – חמישה אגרונומים ומהנדסת מים – לתקופות ארוכות באפריקה, באמריקה הלטינית ובאסיה; עריכת קורסים והשתלמויות לבניית יכולות במרכזי ההדרכה של מש"ב בישראל; שיגור מומחים חקלאיים ומשלחות רפואיות לחו"ל; סיוע הומניטרי; תמיכה בפרוייקטים; ועוד כהנה וכהנה.
בחודשים הארוכים מאז אוקטובר 2023 נזקקה ישראל לכל ידידותיה בזירה הבינלאומית, ההופכת מאתגרת יותר ויותר ככל שהמלחמה מתארכת, לשימור לגיטימציה ומניעת מהלכים בעייתיים, אך גם בהתמודדות עם האתגרים המתרחבים והאיומים המחריפים. בין אם מדובר באבטחת נתיבי הסחר לישראל או גישה אליהם, בשימור יכולות מגוונות בתחומים כמו ביטחון מזון, נתיבי תעופה, רכישת ציוד חיוני וכו', תמיכתן הפומבית ו/או השקטה של מדינות בישראל ובצרכיה מסייעת לשמור על האינטרסים הישראליים ולקדמם.
אכן, המשבר עמו מתמודדת ישראל בימים אלו העמיד בפני מש"ב אתגרים רבים ומורכבים, אך אנו שומרים על מחויבותנו לתיקון עולם ולקידום יעדי הפיתוח עם שותפינו, בישראל ובזירה הבינלאומית. נמשיך לבנות ולגבש מיזמים, להשקיע בהון האנושי, לטפח את בוגרינו ואת המשימה החשובה והייחודית שהופקדה בידינו, לתפארת מדינת ישראל.
סיכום
סיוע חוץ הוא כלי משמעותי בארגז הכלים הדיפלומטי של מדינות מפותחות ובהן ישראל. בין אם בוחנים את חשיבותו כאמצעי ל"תיקון עולם" – מזווית תיאולוגית, סוציולוגית, או כאמצעי לצמצום פערים בין מדינות והגברת יציבות באזורי מתיחות – ובין אם רואים בו מנוף לבניית יחסי ידידות בילטרליים ומכשיר לגיוס תמיכה, או תמורה להישגים מדיניים, לא ניתן להתעלם מחשיבותו ומן האפקטיביות שלו. בעולם רב-קוטבי ועתיר אתגרים, ביטחונה הלאומי של מדינה מבוסס, בין השאר, על יכולתה לבנות ולשמר שותפויות אפקטיביות, ולנצל הזדמנויות לקידום האינטרסים שלה, מדיניים וכלכליים כאחד, בראייה ארוכת טווח. סיוע חוץ ושותפויות פיתוח מהווים מסד איתן לקשרים בילטרליים הזוכים לא רק לתודת הממשלות, אלא גם לתמיכת הציבור הנהנה פירותיהם.
ישראל מהווה מקרה ייחודי המדגיש עוד יותר את תקפוּתה של קביעה זו: תדמיתה כמדינה מובילה ביכולותיה בעולמות הפיתוח הבינלאומי ובנושאים הנמצאים במרכז האג'נדה – התמודדות עם השלכות משבר האקלים בתחומי ביטחון מזון, מים, חוסן קהילתי ועוד – מעניקה לה בולטות חיובית, מדינית ותקשורתית. יתרון זה מאפשר לנציגינו ברחבי העולם מרחב שיח דיפלומטי מעבר לעיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, הדומיננטי בחלק ניכר מן התקשורת העולמית ובזירה המדינית הבינלאומית. הישגיה, יכולותיה ותרומתה המוכחת של ישראל למחקר חדשני וליישומו, בשילוב עם מעורבותה העמוקה בזירת הפיתוח, הם נדבך משמעותי באבני היסוד של ביטחונה הלאומי.
גיליון זה יצא לאור בשיתוף פעולה עם האגודה לפיתוח בינלאומי – ישראל (SID Israel)
השגרירה עינת שלאין היא ראשת מש"ב, סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, וסמנכ"לית במשרד החוץ. היא הצטרפה לשירות החוץ כדיפלומטית ב-1992 ושירתה בתפקידים מגוונים, בארץ וברחבי העולם. בין תפקידיה ניתן למנות שתי שליחויות בירדן, האחרונה כשגרירה (2017-2015), כמו גם בתפקידים בכירים שונים נוספים בוושינגטון ובבוסטון, וכן במשרד החוץ עצמו ובהם סמנכ"לית האגף לענייני אפריקה, סגנית ראש המרכז למחקר מדיני ומנהלת המחלקה לענייני מגרב, סוריה ולבנון.
עינת היא בעלת תואר שני במינהל ציבורי (2000), בית ספר קנדי לממשל, אוניברסיטת הרווארד, קיימברידג', MA, ארה"ב ותואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון, בהצטיינות (1991), אוניברסיטת תל אביב, ישראל.
הערות
[1] דוד בן-גוריון, "לקראת עולם חדש", שנתון הממשלה תשכ''א, 14 בספטמבר 1960.
[2] אבא אבן, דבר אל העמים, תל אביב: עם עובד, 1959.
[3] לפי נתוני ה-OECD, ב-2022 השקיע ישראל 0.1% מהתל"ג בסיוע חוץ. ראו:
OECD, "Israel", in Development Co-operation Profiles, Paris: OECD Publishing, 2023. https://www.oecd-ilibrary.org/sites/46d66229-en/index.html?itemId=/content/component/46d66229-en
Comments