היוזמה הצרפתית-סעודית: איום או הזדמנות עבור ישראל?
- דניאל שק
- 18 בספט׳
- זמן קריאה 10 דקות
הפסגה שמובילות פריז וריאד להכרה בינלאומית במדינה פלסטינית גוררת ביקורת חריפה ואישית מצד ממשלת ישראל נגד נשיא צרפת עמנואל מקרון. דניאל שק, לשעבר שגריר ישראל בצרפת, מנתח את השיקולים מאחורי מהלכיו האחרונים של ארמון האליזה – וטוען שישראל צריכה לברך על היוזמה, במקום לדחות אותה
ממשלת ישראל עסוקה בשבועות האחרונים בניסיונות לסכל את הפסגה הצרפתית-סעודית להכרה במדינה פלסטינית, שמתוכננת להיערך ב-22 בספטמבר, במסגרת העצרת השנתית של האו"ם.[1] ב-13 בספטמבר אישרה העצרת את "הכרזת ניו יורק" הקוראת לנקיטת צעדים להקמת מדינה פלסטינית ללא חמאס, ובפסגה עצמה עתידות מדינות נוספות להצטרף להכרה במדינה פלסטינית – חרף התנגדותן של ישראל וארה"ב.[2]
מאמציה של הממשלה לסיכול היוזמה בשבועות האחרונים כוללים מתקפות פומביות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו נגד צרפת ובאופן אישי כלפי נשיאה, עמנואל מקרון (מבלי לתקוף באופן דומה את מנהיגיה של סעודיה, יש לציין). אך למעט שלהוב ה"בייס" בארץ, ההתבטאויות הללו אינן משרתות את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל; תחת זאת, הן פוגעות ביחסים עם אחת המדינות הגדולות והחשובות באירופה, שנשיאה הוביל קו פרו-ישראלי בשמונה שנות כהונתו, ואשר ממלאת בימים אלה תפקיד מרכזי במשא ומתן הרגיש מול איראן על תוכנית הגרעין שלה.
מאמר זה ינתח תחילה את היוזמה הצרפתית-סעודית ויעמוד על מטרותיה וקווי המתאר שלה. לאחר מכן, הוא יבחן את המניעים של מקרון לקיום הפסגה ולהכרה במדינה פלסטינית, אותם ניתן לחלק לשלושה רציונלים עיקריים: רצון כן ואמיתי שלא לאפשר למזרח התיכון לשקוע למציאות של מלחמה בלתי-נגמרת, ולהשאיר פתח לפתרונות דיפלומטיים, בראייה ארוכת-טווח ל"יום שאחרי"; תסכול עמוק וכעס מהתנהלות ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו;[3] ומציאות פוליטית מורכבת מבית.
בחלקו האחרון של המאמר אסביר מדוע התדרדרות היחסים בין ירושלים לפריז בחודשים האחרונים פוגעת בסופו של דבר באינטרסים של ישראל, ואטען בקצרה כי היא תרוויח יותר מאימוץ היוזמה הצרפתית-סעודית, מאשר מהמאבק בה.
ממשלת ישראל מתעקשת לפספס את העיקר
קידום הפסגה המשותפת עם סעודיה וההצהרה על הכרה במדינה פלסטינית היא תוצר של רצון אותנטי מצד נשיא צרפת להביא לסיום המלחמה ולתכנן "יום שאחרי" שיקדם את היציבות והשלום במזרח התיכון. כבר ביוני 2024 הצהיר מקרון כי הוא אינו פוסל על הסף הכרה שכזו, אך הדגיש כי יש לעשות זאת "בזמן מועיל" וכחלק ממהלך דיפלומטי רחב יותר שיקדם את השלום במזרח התיכון.[4]
זו נקודה שחשוב להדגיש – ההכרה במדינה פלסטינית מצד משתתפות הפסגה המתוכננת היא רק נדבך אחד בתוכנית, שקווי המתאר הכלליים שלה ידועים מאז ביקורו של מקרון בסעודיה בדצמבר 2024.[5] זו כוללת הכרזה על הפסקת אש ברצועת עזה; שחרור החטופים; יצירת אלטרנטיבה פלסטינית לשלטון חמאס ברצועה; ותחילת העבודות לשיקום חבל הארץ ההרוס.
התמורה שמציעות המדינות המארגנות לישראל בעבור הצטרפותה למהלך היא "היהלום שבכתר" של הסכמי אברהם: קידום הנורמליזציה עם סעודיה, הטומנת בחובה אפשרות שמדינות נוספות יצטרפו אליה. כזכור, זו גם הייתה ההצעה של הממשל האמריקאי תחת הנשיא הקודם, ג'ו ביידן. (מאז שנכנס לבית הלבן בינואר 2025, קשה לומר שהנשיא דונלד טראמפ שם את מלוא כובד משקלו כדי להמשיך ולקדם את הסכמי אברהם – אף שאלו נחשבים ההצלחה הגדולה ביותר שלו בתחום מדיניות החוץ בכהונתו הראשונה בבית הלבן, בשנים 2021-2017).
לקראת הפסגה בניו יורק שתוכננה ליוני, צרפת גם השכילה לקבל מיו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו-מאזן) הצהרת תמיכה בצעדים אותם היא מקדמת תמורת ההכרה במדינה פלסטינית. אלה כללו, לדברי ארמון האליזה, גינוי רשמי לטבח 7 באוקטובר; קריאה לשחרור החטופים המוחזקים ברצועת עזה; והסכמה לערוך רפורמות פנימיות נחוצות ברשות.[6] ברכת דרך שכזו מצד נציגו הרשמי של העם הפלסטיני מעניקה למהלך לגיטימציה רבה ונחוצה.
אך התנאי הבסיסי ביותר להתנעת התוכנית הזו עדיין נעדר: הפסקת המלחמה. כל המשתתפות מסכימות כי חמאס אינו יכול להיות צד ליוזמה ולא יוכל להמשיך ולשלוט ברצועה – תנאי שהתנועה האסלאמיסטית כמובן מתנגדת אליו. אולם גם ממשלת ישראל, באופן ברור ומוצהר,[7] איננה מעוניינת בסיום המלחמה – והחלטתה "מושכת את השטיח" מתחת לרגליה של היוזמה, למרבה התסכול של צרפת, סעודיה ושותפותיהן.
למה עכשיו?
הסיבות שמניעות את מקרון לערוך את הפסגה יחד עם סעודיה ולקדם את תוכניתן המשותפת דווקא בעת הזו, קשורות למסורת הדיפלומטית של צרפת ולשאיפות הבינלאומיות של נשיאה בשמונה השנים האחרונות; ליחסיו המעורערים עם ממשלת ישראל והעומד בראשה; ולמצב הפוליטי הקשה אליו נקלע מקרון בארצו.
צרפת היא מהמדינות הגדולות ורבות ההשפעה באירופה, אחת מחמש החברות הקבועות ובעלות זכות הווטו במועצת הביטחון של האו"ם. לפריז נוכחות בת מאות שנים במזרח התיכון והיא מצויה בקשרים עם כל השחקנים המרכזיים באזור, בהן קטר ומצרים, המתווכות בין ישראל לחמאס. לצד העיסוק בנושא הפלסטיני, צרפת היא גם שחקנית מרכזית באחת הסוגיות הגאופוליטיות החשובות והרגישות של תקופתנו – המו"מ מול איראן על תוכנית הגרעין שלה.[8]
חשוב גם לציין שמאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן צרפת מצויה בתחרות סמויה עם ארה"ב, שמקדמת כיום מהלכים אזוריים במדינות שבאופן היסטורי היו תחת השפעה צרפתית – בעיקר לבנון וסוריה. בהקשר זה, מעניינת החבירה הצרפתית לסעודיה לקידום היוזמה. יורש העצר הסעודי מוחמד בן-סלמאן נהנה מהשפעה רבה על טראמפ בכהונתו הראשונה. במאי 2025, כחצי שנה לאחר שחזר לבית הלבן, ביקר נשיא ארה"ב בריאד והצהיר כי הממלכה התחייבה להשקיע "600 מיליארד דולר" בכלכלה האמריקאית.[9]
להערכתי, מקרון איבד מזמן את האמון בהנהגה הישראלית והוא אינו מאמין שהיא חותרת לסיום המלחמה או לפתרון מוסכם של הסכסוך הישראלי-פלסטיני
אולם חרף היחסים ארוכי השנים וההבטחות הכלכליות שנתנה לו, סעודיה אינה מצליחה, על פניו, לגרום לטראמפ ללחוץ על ישראל לסיים את המלחמה ולסגת מתוכניתו לפנות את הרצועה מיושביה ולהרוס אותה עד היסוד.[10] ייתכן ששיתוף הפעולה עם פריז בנושא הפלסטיני הוא דרכה של ריאד להחזיר לשיח הבינלאומי את פתרון שתי המדינות – אותו הובילה ואשר נדחק לקרן זווית – וכן למצב את עצמה בזירה האזורית והעולמית.
להערכתי, מקרון איבד מזמן את האמון בהנהגה הישראלית והוא אינו מאמין שהיא חותרת להסכם לסיום המלחמה או להתקדמות לקראת פתרון מוסכם של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במציאות כזו, נשיא צרפת – לצד ראשי מדינות חשובות נוספות בעולם המערבי, כמו אוסטרליה, בריטניה וקנדה[11] – פונה לאפיק הזה כדי ללחוץ על ישראל לעשות מה שנכון, לדעתו, עבורה ועבור האזור כולו. אלא שבניגוד לממשלות אחרות, מקרון פועל אקטיבית לקדם את ההחלטה ולצרף אליה מדינות נוספות, מה שמעורר את זעמה של הממשלה בירושלים ומעכיר משמעותית את היחסים בין המדינות (ראו בהמשך).
המלחמה בעזה משפיעה על מקרון גם מבית: הנשיא סופג בשנתיים האחרונות ביקורת על התנהלותו משני צדי המתרס הפוליטי וגם מקרב קהילות המיעוטים במדינה. מהצד המוסלמי הוא מותקף על אוזלת ידו אל מול מעשיה של ישראל בעזה,[12] בעוד נציגי הקהילה היהודית ביקרו אותו על צעדיו להכיר במדינה פלסטינית וכינו אותם "מתן פרס לטרור".[13] מנהיגי ימין בצרפת הטיחו בו האשמות דומות על קידום טרור, בעוד משמאל תובעים ממנו צעדים חריפים הרבה יותר מאלה שננקטו עד עתה נגד ישראל, כמו אמברגו נשק – צעד שאין לו באמת משמעות רבה מבחינת היכולות הצבאיות של ישראל.[14]
לבסוף, מצבו של מקרון בזירה הפוליטית הפנימית בצרפת מורכב כיום מאי פעם: מאז הבחירות האחרונות לפרלמנט ביוני 2024, בית הנבחרים מפולג בין הקצוות בימין ובשמאל, ושניהם מבקרים את מקרון מהמרכז-ימין. מצב זה אינו מאפשר הקמת ממשלת רוב יציבה, ומקרון נדרש להנדס קואליציות חדשות שנופלות מדי כמה חודשים.[15]
ב-8 בספטמבר התפטר ראש הממשלה הרביעי בשנתיים האחרונות; הנשיא מינה מייד את החמישי תחתיו, אך סיכויי הצלחתו אינם טובים משל קודמיו.[16] בעקבות אי-היציבות הכרונית והחוב הלאומי הגואה הורד גם דירוג האשראי של צרפת, מה שצפוי להקשות עוד יותר על ראש הממשלה הטרי לייצב את הכלכלה המתדרדרת.[17]
הברירות שעומדות כעת בפני מקרון הן להמשיך להקים ממשלות "ארעיות" שכאלה עד הבחירות לנשיאות שייערכו ב-2027, או להכריז על פיזור הפרלמנט והליכה לבחירות, ובכך להסתכן בעלייה הכמעט-בטוחה של הימין הקיצוני לשלטון.
האירועים מבית עלולים להשפיע גם על יחסי החוץ של צרפת: אף שמבנה המשטר הנשיאותי ברפובליקה מאפשר לארמון האליזה להוביל מדיניות חוץ שמבודדת מבחינות רבות מהתמורות הפוליטיות הפנימיות, אי-יציבות פוליטית מתמשכת עלולה לפגוע ביכולתו ליזום תוכניות מדיניות משמעותיות.[18] עם זאת, לא מצבו מבית הוא שמקשה כיום על מקרון לקדם את תוכניותיו, אלא שני הצדדים הנצים – ישראל וחמאס.
מתיחות גוברת וחילופי האשמות
מטרתן של המתקפות האחרונות על מקרון מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו היא לכונן שני נראטיבים כוזבים: הראשון, שנשיא צרפת איננו בעל ברית של ישראל ואפילו מלבה אנטישמיות; והשני, שהיוזמה הצרפתית-סעודית היא איום על ישראל ו"מתן פרס לטרור". בכך הם מנסים לטשטש את העובדה שמקרון הפגין בסך הכל קו פרו-ישראלי במהלך שמונה שנות כהונתו; מתאמצים למנוע דיון מעמיק במטרות הפסגה וביתרונות שהיא טומנת בחובה עבור ישראל; ודוחקים לקרן זווית את העובדה שצרפת היא מדינה חשובה במאבק נגד תוכנית הגרעין האיראנית, ושפגיעה ביחסים עמה עלול להקשות על ישראל לקדם את האינטרסים שלה בזירה זו.
מקרון היה בין המנהיגים הראשונים שהביעו צער והזדהות עם ישראל לאחר טבח 7 באוקטובר, ולא רק מכיוון שעשרות אזרחים צרפתים נהרגו באותם ימים ואחרים נחטפו לעזה.[19] בתחילת המלחמה הציע נשיא צרפת להקים קואליציה בינלאומית נגד חמאס,[20] וארצו אף ערכה טקס זיכרון לאומי לקורבנות ביום השנה לטבח.[21]
באופן דומה, פחות ידועה מעורבותו העמוקה – עליה אני יכול להעיד באופן אישי – במאמצים לשחרור החטופים, ולא רק מקרב אזרחיו. צרפת לוקחת חלק בכל המאמצים הדיפלומטיים באזור, בין היתר עקב קרבתה לקטר ולמצרים.
ממשלת ישראל בחרה לבודד את נושא ההכרה במדינה הפלסטינית משאר מרכיבי היוזמה הצרפתית-סעודית, בידיעה שאלה דווקא עשויים לזכות לתמיכה בציבור הישראלי
מצד שני, באוקטובר 2024 היה נשיא צרפת מהראשונים במערב שביקשו להטיל אמברגו נשק על ישראל, אף שעדיין הביע באותה עת "תמיכה ללא סייגים" בביטחונה של ישראל.[22] בנוסף, כחודש לאחר פרוץ המלחמה, מקרון לא היסס לבקר את קמפיין ההפצצות של ישראל ברצועת עזה וטען כי "אין לגיטימציה" להרג אזרחים. עם זאת, באותה הצהרה המשיך לגנות את חמאס, הבהיר ש"אנו חולקים את כאבה של ישראל" על טבח 7 באוקטובר, ונמנע מלקבוע שהיא מפרה את הדין הבינלאומי.[23]
בחודשים האחרונים, ככל שהתגבשה הפסגה הצרפתית-סעודית, היחסים בין ירושלים לפריז התדרדרו לחילופי עלבונות והאשמות. הכרזותיו של מקרון על כך שהוא עתיד להכיר במדינה פלסטינית גררה ביקורת חריפה מצד ישראל, שכינתה את המהלך "מתן פרס עצום לטרור של חמאס".[24] בסוף אוגוסט 2025 האשים נתניהו את מקרון שהסכמתו להכיר במדינה פלסטינית "מעודדת את אלו המבקשים לפגוע ביהודי צרפת" – רמז לכך שהנשיא אינו עושה די נגד האנטישמיות בארצו.[25]
בשיחה שקיים לא מכבר עם משפחות חטופים, בה השתתפתי, ניכר שההאשמות על עידוד אנטישמיות גרמו למקרון עלבון צורב. הוא הזכיר שצרפת הייתה הראשונה שהעבירה חוק שרואה באנטי-ציונות צורה של אנטישמיות; שעשרות אלפי שוטרים שומרים על מוסדות יהודיים ברחבי צרפת; ושבארצו אנשים עלולים להיאסר בגין השמעת אמירות אנטישמיות.
האם לא היה עדיף לישראל לחבק את היוזמה? הרי אם פלסטין היא מדינה ריבונית, אזי חלות עליה חובות ככל מדינה אחרת, והיא תצטרך לחדול מההתקרבנות השיטתית שלה
חילופי המהלומות בתקשורת בין שני ראשי המדינה, לצד התכתשות ברשתות החברתיות בין שרי החוץ שלהם, מעכירים עוד יותר את היחסים המתוחים ממילא בין ישראל לצרפת. בתחילת אוגוסט אף פורסם שמקרון ביקש להגיע לבקר בישראל, אך נתניהו התנה זאת בביטול ההכרה הצפויה במדינה פלסטינית.[26]
נקודת המחלוקת השנייה נוגעת למהות התוכנית שצרפת וסעודיה מקדמות: הפסקת המלחמה בעזה והכרה (סמלית) במדינה פלסטינית, תמורתם יפעלו המדינות החתומות לשחרור החטופים בעזה, ליצירת אלטרנטיבה פלסטינית שימנע את שליטת חמאס ברצועה ולקידום שותפויות אזוריות ברוח הסכמי אברהם (אשר חשובות במיוחד לישראל כחלק מהמאבק מול איראן). היתרונות המדיניים, הכלכליים והביטחוניים של היוזמה הצרפתית-סעודית עבור ישראל ניכרים ועדיפים, בעיניי, עשרות מונים על פני המשך המלחמה השוחקת את מעמדנו הבינלאומי, את הכלכלה ואת צה"ל וחייליו המותשים. אך ממשלת ישראל בחרה לבודד את נושא ההכרה במדינה הפלסטינית משאר מרכיבי היוזמה הצרפתית-סעודית, בידיעה שאלה דווקא עשויים לזכות לתמיכה בציבור הישראלי.
ראוי לציין ש-147 מדינות כבר הכירו במדינה פלסטינית (וירטואלית, יש להזכיר – שהרי בשטח לא ישתנה דבר), כך שאפשר לתהות על מה יצא קצפה של ממשלת ישראל דווקא על היוזמה הצרפתית-סעודית. האם לא היה עדיף לחבק את המהלך, במקום לנהל מאבק אבוד מראש לסיכולו? באופן הזה, ישראל יכולה לומר שאדרבא – אם פלסטין היא אכן מדינה ריבונית, הרי שחלות עליה חובות ככל מדינה אחרת במשפחת העמים, והיא תצטרך לחדול מההתקרבנות השיטתית על כך שאין לה מעמד מוכר.
סיכום
בבחירה בין סטגנציה מדינית לנטילת סיכון, נשיא צרפת בחר באופציה השנייה. בעיניו, אי-נקיטת עמדה לנוכח הנעשה בעזה היא מעשה בלתי-מוסרי. מקרון מאמין שיוזמה מדינית רחבה, הכוללת את סיום המלחמה ואת שחרור כל החטופים, תיטיב עם שני העמים, גם אם היא מעוררת התנגדות מצד ממשלת ישראל.
ניסיונותיו לקדם את המהלכים בשיתוף ישראל נתקלו בחומה בצורה (גם מצד ארה"ב). בהתאם למסורת הצרפתית של ניהול מדיניות חוץ עצמאית, ייתכן שהוא חושש פחות מעימות עם טראמפ מאשר מדינות אחרות בעולם המערבי שהצהירו על נכונותן להכיר במדינה הפלסטינית, דוגמת בריטניה וקנדה.
ימים יגידו אם המהלך שמוביל מקרון יקדם את המטרות אותן הוא העלה על נס, אך ההתנגדות הישראלית הרפלקסיבית – אליו אישית ולפסגה אותו הוא מוביל עם סעודיה – נטולת היגיון או תועלת דיפלומטית. הסרבנות למהלך, שטומן בחובו יתרונות רבים לישראל, היא שגיאה שעלולה להתגלות כפספוס היסטורי.
דניאל שק הוא דיפלומט ישראלי בדימוס ששימש, בין השאר, שגריר בפריז, מנהל מחלקת אירופה ודובר משרד החוץ. מאז 7 באוקטובר הוא מרכז צוות דיפלומטי עבור מטה משפחות החטופים.
הערות
[1] הוועידה הצרפתית-סעודית אמורה היתה להיערך במקור בחצי השני של יוני, אולם מלחמת ישראל-איראן (24-13 ביוני) אילצה את המארגנות לדחות אותה. להסבר על "הפסגה הבינלאומית רמת הדרג לפתרון סוגיית פלסטין בדרכי שלום ויישום פתרון שתי המדינות", ראו באתר האו"ם: https://www.un.org/unispal/high-level-conference-two-state-solution-july2025/
[2] Wesley Rahn and Richard Connor with AFP, AP, dpa, Reuters, “Middle East: UN backs two-state solution without Hamas,” DW.com, 12 September 2025. https://www.dw.com/en/middle-east-un-backs-two-state-solution-without-hamas/live-73973091
[3] Reuters and TOI Staff, “Frustration, domestic anger drove Macron to go it alone on Palestine recognition,” Times of Israel, 26 July 2025. https://www.timesofisrael.com/frustration-domestic-anger-drove-macron-to-go-it-alone-on-palestine-recognition/
[4] Philippe Ricard, “France mulls recognition of Palestinian state, waiting for 'useful time',” Le Monde, 3 June 2024. https://www.lemonde.fr/en/international/article/2024/06/03/france-mulls-recognition-of-palestinian-state-waiting-for-useful-time_6673550_4.html
[5] “Draft Joint Statement At the conclusion of the State visit of His Excellency the President of the
French Republic, Emmanuel Macron, to the Kingdom of Saudi Arabia.” Official Website of the President of France, 4 December 2024. https://www.elysee.fr/admin/upload/default/0001/17/9769221135ec68bc7b314ea0d3e3a41ab3c17c94.pdf
[6] “France says it obtains Palestinian reform pledge ahead of conference,” Reuters, 10 June 2025. https://www.reuters.com/world/middle-east/france-says-it-obtains-palestinian-reform-pledge-ahead-conference-2025-06-10/
[7] עמיחי שטיין, "נתניהו: 'נכריע את חמאס - אחרת לא נחזיר את החטופים'", i24News, בתאריך 10 באוגוסט 2025. https://www.i24news.tv/he/news/news/politics/artc-39da08b7-4
[8] “Joint Statement by the Foreign Ministers of France, Germany and the United Kingdom on the Initiation of the Snapback Process,” Press Release, Federal Foreign Office of Germany, 28 August 2025. https://www.auswaertiges-amt.de/en/newsroom/news/e3-iran-snapback-mechanism-2732530
[9] Kevin Breuninger and Natasha Turak, “White House announces $600 billion Saudi investment in U.S. during Trump visit,” CNBC, 13 May 2025. https://www.cnbc.com/2025/05/13/trump-saudi-investment-speech.html
[10] Pesha Magid, Samia Nakhoul, Suleiman Al-Khalidi and Ahmed Mohamed Hassan, “Saudi Arabia spearheads Arab scramble for alternative to Trump's Gaza plan,” 14 February 2025. https://www.reuters.com/world/middle-east/saudi-arabia-spearheads-arab-scramble-alternative-trumps-gaza-plan-2025-02-14/; Karen DeYoung and Cate Brown, “Gaza postwar plan envisions ‘voluntary’ relocation of entire population,” Washington Post, 2 September 2025. https://www.washingtonpost.com/national-security/2025/08/31/trump-gaza-plan-riviera-relocation/
[11] Max Saltman and Laura Sharman, “Canada joins France and UK in planning to recognize Palestinian state as gulf with US and key allies grows,” CNN, 31 July 2025.
[12] Elizabeth Bryant, “Recognizing Palestine would deepen French Muslim-Jewish rift,” DW.com, 1 August 2025. https://www.dw.com/en/recognizing-palestine-would-deepen-french-muslim-jewish-rift/a-73493636
[13] “CRIF - France Must Renounce Recognizing a Palestinian State on June 18,” Statement, CRIF, 12 June 2025. https://www.crif.org/en/content/crif-france-must-renounce-recognizing-palestinian-state-june-18
[14] Shane Croucher, “Marine Le Pen Reacts to Macron’s Palestine Move,” Newsweek, 25 July 2025. https://www.newsweek.com/marine-le-pen-macron-france-palestine-state-2103862
[15] Andrew Harding, “France is set to vote out another PM. Can anything break its political deadlock?” BBC, 8 September 2025. https://www.bbc.com/news/articles/cm2z8xyz68mo
[16] Hugh Schofield, Paul Kirby, Laura Gozzi and Graeme Baker, “Why the French PM had to go and what happens next?” BBC, 8 September 2025. www.bbc.com/news/articles/cy4r7dmxgxmo; Paul Kirby, “Macron names ally Sébastien Lecornu as new French PM,” BBC, 9 September 2025. https://www.bbc.com/news/articles/crmenp1k0mjo
[17] Alexander Kazakevich & Sophia Khatsenkova, “Fitch downgrades France's credit rating amid political crisis,” EuroNews, 13 September 2025. https://www.euronews.com/business/2025/09/13/fitch-downgrades-frances-credit-rating-amid-political-crisis?ref=biztoc.com
[18] Elias Forneris, “Looking For France On the International Stage,” Commentary, RUSI, 8 September 2025. https://www.rusi.org/explore-our-research/publications/commentary/looking-france-international-stage
[19] Rebecca Picciotto, “Biden, Macron, others have voiced support for Israel following deadly Hamas attack,” CNBC, 7 October 2023. https://www.cnbc.com/2023/10/07/biden-macron-others-voice-support-for-israel-after-hamas-attack.html
[20] Noemie Olive and Michel Rose, “France's Macron wants international coalition against Hamas,” Reuters, 24 October 2023. https://www.reuters.com/world/frances-macron-says-he-stands-solidarity-with-israels-fight-against-terrorism-2023-10-24/
[21] AFP, “France’s Macron pays tribute to October 7 victims, families,” Times of Israel, 7 October 2024. https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/frances-macron-pays-tribute-to-october-7-victims-families/
[22] Ruth Comerford, “Macron calls to halt arms deliveries to Israel in Gaza war,” BBC, 6 October 2024. https://www.bbc.com/news/articles/cjr3zd4d8y5o
[23] Katya Adler & Toby Luckhurst, “Macron calls on Israel to stop killing Gaza's women and babies,” BBC, 11 November 2023. https://www.bbc.com/news/world-europe-67356581
[24] "PM Netanyahu speaks with French President Macron," Press Release, The Prime Minister's Office, 15 April 2025. https://www.gov.il/en/pages/pm-netanyahu-speaks-with-french-president-macron-15-apr-2025; John Irish, “French plan to recognise Palestinian state draws fire from Israel, US,” Reuters, 25 July 2025. https://www.reuters.com/world/europe/french-plan-recognise-palestinian-state-draws-fire-israel-us-2025-07-25/
[25] “Israel’s Netanyahu lashes out at France’s Macron, Australian PM Albanese,” Al-Jazeera, 20 August 2025. https://www.aljazeera.com/news/2025/8/20/israels-netanyahu-lashes-out-at-frances-macron-australian-pm-albanese
[26] “Macron hits back at Netanyahu over claims of fuelling anti-Semitism,” Al-Jazeera, 27 August 2025. https://www.aljazeera.com/news/2025/8/27/macron-hits-back-at-netanyahu-over-claims-of-feulling-anti-semitism;
אמיר אטינגר, "הסירוב לביקור מקרון בארץ, וקרב הציוצים בין סער לשר החוץ הצרפתי", YNET, בתאריך 4 בספטמבר 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/h18k511lqgx
תגובות