top of page
  • יעקב רוזן קניגסבוך

"חרבות ברזל" שמה את ירדן בצבת משולשת

מאז אוקטובר מתמודדת הממלכה ההאשמית עם תסיסה פנימית פרו-פלסטינית, כלי טיס וטילים המשוגרים מסוריה ומתימן לעבר ישראל ומסכנים את שטחה, וגבול מזרחי המאוים על ידי מיליציות שיעיות עיראקיות. לאור המצוקות הללו, על ישראל להתחשב בקשייה של רבת עמון – ולהימנע מפעולות המחריפות אותם

מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בפגישה עם מקבילו הירדני, אימן אלצפדי, ברבת עמון ב-4 בנובמבר
מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בפגישה עם מקבילו הירדני, אימן אלצפדי, ברבת עמון ב-4 בנובמבר | Photo: Official State Department photo by Chuck Kennedy

המלחמה בין ישראל לחמאס, שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 ומתוחמת בשלב זה למרחב רצועת עזה, מציבה את ירדן בפני שורה של אתגרים וקשיים שחלקם, לפחות, לא נחזו בעבר. עם זאת, אתגרים אלו אינם מנת חלקה של הממלכה ההאשמית בלבד ועל כל הגורמים המעורבים במלחמה, ובהם ישראל, להתחשב בהם ולגזור על פיהם את מהלכיהם.


מיקומה הגיאוגרפי של ירדן – מול סוריה, עיראק, סעודיה (הגובלת בתימן) וכמובן ישראל – חושפים אותה לסבך איומים שחלקם ישירים וחלקם עקיפים. מראות ההתפנות ההמונית של האוכלוסייה הפלסטינית מצפון רצועת עזה, כשהם מלווים באמירות של פוליטיקאים ישראלים על "נכבה" נוספת,[1] ומכתבם של חברי הכנסת דני דנון (הליכוד) ורם בן ברק (יש עתיד) על יישוב העזתים ברחבי תבל,[2] מעוררים בממלכה חששות כבדים שתרחיש כזה בהחלט אפשרי גם בגדה המערבית.


במקביל, מתרבים הדיווחים על הצקות אלימות והתעמרויות של מתנחלים בתושבי הכפרים הפלסטיניים ביהודה ושומרון, אשר לעתים אף גורמים לנטישתם של מקומות מגוריהם. זהו התרחיש שבו ירדן הינה "מולדת חלופית" או ש"ירדן היא פלסטין".


ההנהגה הירדנית כולה – מהמלך עבדאללה השני, רעייתו המלכה ראניא אליאסין, שר החוץ אימן אלצפדי ועוד שורה של דוברים – יצאה באופן נחרץ נגד הרעיון של טרנספר פלסטינים מהרשות הפלסטינית לממלכה והבהירו שלא יתנו לזה לקרות. מצרים, הניצבת אף היא מול איום כזה ואף באופן אקוטי יותר, סגרה הרמטית את שערי מעבר רפיח ואת הגבול שלה עם רצועת עזה. תרחיש הבלהות הירדני הוא זה שבו עשרות אלפי פלסטינים מגיעים לגשר אלנבי ומתדפקים על שערי הממלכה, ואולי אף מנסים לפרוץ אותם בכוח.

 

איום נוסף על ירדן שלא מרבים לעסוק בו בפומבי מגיע מכיוון עיראק: ב-26 באוקטובר חסמו כמה מאות מאנשי מיליציה פרו-איראנית את תחנת הגבול עם ירדן ומנעו מעבר מיכליות נפט לממלכה, בתואנה של "סולידריות עם עזה"

 

ניתן אמנם להניח שישנם גורמים בינלאומיים בעלי משקל המרגיעים את ההנהגה הירדנית שהם לא יאפשרו לישראל לעשות זאת, אך אין כל ודאות שדבריהם מפחיתים את החששות ברבת עמון. לירדן ישנן גם דאגות אקוטיות יותר, כגון שיבוש אספקת הגז מישראל אם אסדות ההפקה בים התיכון תצאנה מכלל פעולה, למשל כתוצאה מהתפשטות העימות מול חזבאללה. הממלכה כבר החלה במגעים ראשוניים לרכישת גז ממדינות ערביות אחרות על מנת להבטיח את אספקתו הסדירה.[3]


בזירה הפנימית, ירדן מתמודדת עם דעת קהל ביקורתית ביותר הדורשת מהממשלה לפעול ביתר תקיפות מול ישראל, כולל ביטול הסכם השלום, ניתוק היחסים הדיפלומטיים וביטול פרויקטים כלכליים ומיזמי תשתית משותפים. ירדן הסתפקה בשלב זה בהחזרת שגרירהּ בישראל לארצו עד לתום הקרבות וביקשה ששגריר ישראל ברבת עמון, ששהה בחופשת סוף שבוע בישראל, לא ישוב בשלב זה.[4] שר החוץ אלצפדי הודיע גם שירדן לא תחתום על פרויקט "פרוספריטי" – מיזם אמירתי-ירדני-ישראלי לייצור אנרגיה סולארית בירדן בתמורה לאספקת מים מישראל.[5]


בעיה תלת-ראשית

פרט ל"בעיה הישראלית" שירדן מתמודדת עמה זה מכבר ברמות מתח עולות ויורדות, האירועים האחרונים בעזה חשפו אותה לאיום משולש מצד אחיותיה הערביות: סוריה, תימן (הגובלת בסעודיה) ועיראק, וכל זאת בתזמור איראני מאחורי הקלעים.


ב-9 בנובמבר התפוצץ בבית ספר באילת כטב"מ ששוגר מסוריה וחלף דרך המרחב האווירי הירדני, על מנת להתחמק ממערכת הגילוי המוקדם האווירית של ישראל.[6] לירדן התחוור, כנראה לא בפעם הראשונה, שהמרחב האווירי שלה וריבונותהּ מופַרִים על ידי צד שלישי בסכסוך שאין היא חלק ממנו, ושהיא עלולה להיפגע מיירוטים בשטחה, או גרוע מכך – מפגיעה של אותם כלים קטלניים.


כעשרה ימים קודם לכך נפלו במרחב אלמודוורה שעל הגבול הסעודי-ירדני שברי טיל ששיגרה המיליציה החות'ית בתימן, הנתמכת על ידי איראן, לעבר דרום ישראל. הטיל יורט על ידי מערכות ההגנה האווירית הישראליות.[7] תצלום שברי הטיל התפרסם בערוץ איקס (טוויטר לשעבר).[8] וכך הסתבר לירדן שלא רק מצפון נפתחה הרעה אלא גם מדרומה – וטילים משוגרים מתימן על ידי המיליציות החות'יות לכיוון דרום ישראל, כנראה לאילת, הסמוכה מאוד לעיר הירדנית עקבה.

סרטון מירדן המראה שברי טיל ששיגרו החות'ים וישראל יירטה | מקור: טוויטר

בעקבה פועל הנמל הירדני היחיד ומרוכזים בו מתקנים חיוניים, הן בתחום המזון והן בתחום האנרגיה. להנהגת הממלכה ברור שכל סטייה של טיל או כטב"מ ממטרתו המקורית עלולה לגרום שם נזק אגבי משמעותי. ירדן כבר החלה להפיק לקחים ומבקשת להציב על אדמתה מערכות טילים נגד טילים מסוג "פטריוט" על מנת לקדם את פני הסכנה.[9] פרשן צבאי ירדני הבהיר באופן מפורש בטלוויזיה הירדנית שהממלכה זקוקה לטילי ה"פטריוט" בשל התפשטות המיליציות האיראניות, המשך המשבר בסוריה והאפשרות להחרפה נוספת במלחמה בעזה.[10]


הקישור בין התפשטות המיליציות האיראניות לבין המשבר המתמשך בסוריה אינו מקרי. ירדן מודעת להימצאותן של מיליציות איראניות בסוריה ולאיום שהן מהוות על ישראל ולזליגתו גם לכיוונה. הממלכה טוענת זו תקופה ארוכה שהברחת הסמים מסוריה לשטחה (ומשם למדינות המפרץ) נעשית בהשראה איראנית.[11]


איום נוסף ולא פחות חמור, אף כי לא מרבים לעסוק בו בפומבי, מגיע מכיוון עיראק, שכנתה ממזרח של ירדן. במדינה זו, המספקת לירדן חלק ניכר מצריכת הנפט שלה במחיר מופחת, פעילות מספר מיליציות שיעיות תחת השפעה איראנית ישירה. אחת מהן הינה מיליצית "הגיוס העממי" (אלחשד אלשעבי). ב-26 באוקטובר חסמו כמה מאות מאנשיה את תחנת הגבול עם ירדן ומנעו מעבר מיכליות נפט, בתואנה של "סולידריות עם עזה".[12] באותו יום קיימו אנשי מיליציה שיעית עיראקית אחרת, "אנצאר אללה פי אלעראק", הפגנה במעבר הגבול עם ירדן (מעבר טריביל) והצהירו שבכוונתם להגיע לירדן על מנת לשחרר משם את עזה.[13]

 

להשתלטות של החות'ים על אונייה בבעלות ישראלית מול חופי תימן תהיה השפעה על חופש השיט בים האדום - וגם ירדן עלולה לשלם מחיר כלכלי על כך

 

דומה כי היו אלו סימנים די ברורים לסכנה האורבת לירדן מכיוון עיראק, בתחום הכלכלי וכמובן הביטחוני. פריצה של מאות או אלפי אנשי מיליציות שיעיות עיראקיות רכובים על גבי טנדרים בדרכם לשחרור מסגד אלאקצא או לסייע לעזה אינה תרחיש בדיוני, ועל הרשויות הירדניות להיערך לאפשרות כזו. אנשי מיליציות שיעיות עיראקיות מצויים גם בסוריה במטרה לסייע ללבנון, אך פרקטית ניתן להסיט חלק מהם לכיוון צפון ירדן.


ההשתלטות של החות'ים על אונייה בבעלות ישראלית מול חופי תימן ב-19 בנובמבר[14] מוסיפה נדבך נוסף לסכנה הנשקפת לירדן ולנמל היחיד שלה. להשתלטות הזו תהיה השפעה על חופש השיט במים הבינלאומיים בים האדום, וגם לכך יש מחיר כלכלי מבחינתה של ירדן.


וכך מוצאת את עצמה הממלכה ההאשמית נשאבת שלא בטובתה לתוך מאבק אזורי סבוך שהיא הצליחה, עד עתה, לשמור מרחק די בטוח ממנו באמצעות תמרון דיפלומטי מאוזן. המצב החדש מחייב אותה לנקוט בצעדים המנוגדים לעתים לאינטרסים הלאומיים החיוניים שלה, כגון אי-החתימה על פרויקט "פרוספריטי" של חשמל תמורת מים, שהוזכר לעיל. עם זאת, יש לקוות שקברניטיה ישכילו גם הפעם לנווט את ספינתם לחוף מבטחים במינימום נזקים.


סיכום

כל האמור לעיל מחייב גם את ישראל לנהוג באופן אחראי ולהתחשב במצוקותיה של ירדן ולא להחריפן. בשל משקלו של המרכיב הפלסטיני בממלכה - הן פליטי 1948 והן תושבים מהגדה המערבית - צריך להרגיע את המצב בשטחי הגדה, ובייחוד ההצקות וההתעמרויות של גורמים התנחלותיים כלפי חקלאים פלסטינים. השימוש במונח "נכבה 2023" – הן על ידי חברי ממשלה בעבר ובהווה והן על ידי אנשי תקשורת – מיותר. מי שעיניו בראשו, גם בירדן, מבין היטב את המראות ואין צורך במינון יתר של "צריבה תודעתית".

 

השגריר יעקב רוזן קניגסבוך הינו יועץ למיפוי דמוגרפי. בין השנים 2009-2006 כיהן כשגריר ישראל ברבת עמון. מאז פרישתו משירות החוץ הוא עוסק בחקר חברות שבטיות והיבטים לשוניים של לוחמה בטרור, ומאנדקס שמות משפחות יהודיות שהתגוררו בערי הלבנט במאה ה-20. באחרונה פרסם אינדקס של שמות המשפחות היהודיות בחלב. השגריר רוזן חבר בוועד הפועל של "המכון הבינלאומי לגנאולוגיה יהודית".


הערות:

[1] "דיכטר: זו נכבת 2023", Ynet, ה-11 בנובמבר 2023. https://www.ynet.co.il/news/article/hkndbp67t

[2] Danny Danon and Ram Ben-Barak, “The West Should Welcome Gaza Refugees,” The Wall Street Journal, 13 November 2023. https://www.wsj.com/articles/the-west-should-welcome-gaza-refugees-asylum-seekers-hamas-terrorism-displacement-5d2b5890

[3] "אל-חלאיקה: מתנהל משא ומתן עם שתי מדינות ערביות לאבטחת גז נוזלי למקרה שהכיבוש ינתק אותו מהממלכה", אחבאר חיאת, 19 בנובמבר 2023 (ערבית). https://akhbarhayat.com/908063/

[4] "משרד החוץ החזיר מיד את השגריר מתל אביב", וכאלת אלאנבאא' אלארדני, 1 בנובמבר 2023 (ערבית). https://www.petra.gov.jo/Include/InnerPage.jsp?ID=261675&lang=ar&name=news

[5] “Jordan says it won’t sign energy and water exchange deal with Israel,” Al-Jazeera, 16 November 2023. https://www.aljazeera.com/news/2023/11/16/jordan-says-it-will-not-sign-energy-and-water-exchange-deal-with-israel [6] “Israel strikes Syria after drone hits southern Eilat city - Israeli military,” Reuters, 10 November 2023. https://www.reuters.com/world/middle-east/israeli-military-says-unidentified-drone-hits-southern-city-eilat-2023-11-09/

[7] יואב זיתון, מאיר אוחיון, ליאור בן ארי, ניר (שוקו) כהן, AFP, "מתקפה מתימן על הדרום: טילים שוגרו לעבר ישראל, אחד יורט ע"י מערכת החץ", Ynet, ה-31 באוקטובר 2023. https://www.ynet.co.il/news/article/sys1127rf6

[8] https://t.co/52mPXbkVSe, 31 October 2023.

[9] “Jordan asks US to deploy Patriot air defense missiles: Army,” Al-Arabiya News, 30 October 2023. https://english.alarabiya.net/News/middle-east/2023/10/30/Jordan-asks-US-to-deploy-Patriot-air-defense-missiles-Army

[10] "מומחה צבאי דן בחשיבות של מערכת ההגנה פטריוט על רקע איומים מרובים העומדים בפני ירדן", אל-ממלכה, 31 באוקטובר 2023 (ערבית). https://www.almamlakatv.com/news/128602

[11] Mustafa Abu Sneinah, “Jordan accuses Syria and Iran of orchestrating 'drugs war' along border,” Middle East Eye, 24 May 2022. https://www.middleeasteye.net/news/jordan-accuses-syria-iran-drugs-war-orchestrating-along-border

[12] “Iraqi pro-Gaza protesters block oil tanker trucks from entering Jordan,” Reuters, 26 October 2023. https://www.reuters.com/world/middle-east/iraqi-pro-gaza-protesters-block-oil-tanker-trucks-entering-jordan-2023-10-26/

[14] טל לב-רם ואנה ברסקי, "החות'ים השתלטו על ספינה בבעלות ישראלית; 22 שבויים על הסיפון", מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023. https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1053326

Kommentare


bottom of page