top of page
  • עדו מועד

דיפלומטיה הנדסית: עדכון גרסה נחוץ למקצוע שדורך במקום

בעוד טכנולוגיות המידע מתפתחות בעשורים האחרונים במהירות שיא, הדיפלומטיה עדיין מנסה לפתור בעיות מדיניוֹת כמו במאה הקודמת. כדי להדביק את הפער הטכנולוגי, על דיפלומטים לשלב בעבודתם חשיבה הנדסית הכוללת תכנון מדויק, הגדרת יעדים מדידים ומעקב רציף. רק כך נוכל לקדם את המקצוע למאה ה-21

Image created with Dall-E 3

הגנרל הפרוסי קארל פון קלאוזוביץ חיבר ב-1832 באופן מדויק בין מדינאות לשימוש בכוח, כשקבע ש"מלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים". אמירה זו תקפה במיוחד כיום, לנוכח מגמה גוברת של שימוש בכוח צבאי, או איום בשימוש בו, ברחבי העולם.[1] אך בעוד כלי המלחמה הלכו והשתכללו עם הזמן, הדיפלומטיה של ימינו מתנהלת כבראשית ימיה. מדוע?

 

אמת היא שעיקר מלאכתו של הדיפלומט עוסקת בטיפוח קשרים אישיים ובלתי אמצעיים עם גורמי ההשפעה בארצותיהם. עם זאת, סביבת העבודה השתנתה באופן מהותי בעידן טכנולוגיות המידע, לאור השפעתן המכרעת על התקשורת האנושית, על הקשר האישי ובוודאי גם על עיצוב הסדר העולמי.

 

מאמר זה דן בצורך ב"שיבוש" (disruption) של תפיסת העבודה המסורתית במקצוע הדיפלומטיה ומציע דרכים לשילוב מעמיק ואיכותי של הטכנולוגיה בתהליכי העבודה היומיומיים במשרדי החוץ ובעבודה הדיפלומטית. הטענה העיקרית היא שיש להוסיף לארגז הכלים הדיפלומטי אמצעי חדש – גישה שתיקרא כאן "דיפלומטיה הנדסית".

 

 מטרתה של "דיפלומטיה הנדסית" היא להרחיב את מרחב התמרון המדיני ולהרחיק את נקודת הזמן בה יש להחליט על הפעלת כוח צבאי, כלכלי, או טכנולוגי

 

מטרתה של "דיפלומטיה הנדסית" היא לתרגם מונחים ודפוסי פעולה הנדסיים וטכנולוגיים לשפה מדינית ולהטמיעם בעבודה הדיפלומטית. כל זאת, כדי לייצר השפעה מדינית אפקטיבית בעידן טכנולוגיות המידע, וביתר שאת – לשמר ולהרחיב את מרחב התמרון המדיני, כדי להרחיק את נקודת הזמן בה יש להחליט לגבי הפעלת כוח צבאי, כלכלי, או טכנולוגי.

 

לחיבור בין דיפלומטיה לטכנולוגיה מספר אינסופי של צירופים, ולכן אין הכוונה להציע סט כלים מקיף לשימוש הדיפלומט. גם אין מדובר ברתימת טכנולוגיה לעבודה דיפלומטית שגרתית, כפי שנעשה למשל ברשתות החברתיות, או לחילופין באפליקציה, כגון התאמת רשת המחשבים המבוזרת בלוקצ'יין (blockchain)[2] לצורך אימות של יישום רגולציה בינלאומית. במקום זאת, מטרת המאמר היא להציע רענון הכרחי למקצוע שהתמסד אי-שם במאה ה-16.

 

מהי "דיפלומטיה הנדסית"?

דיפלומטיה הנדסית עוסקת בתכנון שיטתי וביצוע מסודר של מהלכים מדיניים על בסיס עיבוד נתונים כמותיים ומדידים של פעילות זו.

 

גישה זו מיועדת ליצירת תשתית ברורה ומדידה לפעולה מדינית, לקבלת החלטות, לניסוח הסכמות בינלאומיות ולביסוס שפה דיפלומטית אוניברסלית ואחודה בעידן טכנולוגיות המידע. לצורך כך מוצעים שלושה עקרונות יסוד הממחישים כיצד ניתן לרתום כלים הנדסיים לעבודת הדיפלומטיה:

 

(1) פתרון בעיות (problem solving), תוך שימוש במתודולוגיה שתכליתה להגדיר את הבעיה באופן ממוקד ומדויק ככל הניתן, לנתחה ולהציע פתרונות בהתאם.


(2) מידוד (benchmarking) של מידע ונתונים מדיניים על ידי הגדרת תשומות ותפוקות נדרשות לקידום פיתרון, והמרתן לנתונים מספריים.


(3) תכנון התהליך – קביעת המהלכים הנדרשים וסדרם הרצוי, על מנת לייצר פרוטוקול עבודה ותהליך מתפתח.


חשוב להדגיש שאימוץ גישת הדיפלומטיה ההנדסית אינו צפוי להיות פשוט, קל או מהיר. הדיפלומטיה וההנדסה דרים בעולמות שונים – הראשון בתחום מדעי החברה והשני במדעים המדויקים. על פניו, קשה למצוא חפיפה בין שני דיסציפלינות אלה: אל מול עולם המספרים המדויקים ניצבות תאוריות נרחבות ביחסים הבינלאומיים, המבוססות על חקר היסטורי, חברתי ואידאולוגי ומתמקדות במנהיגות, באינטרסים ובמשברים אשר השפעתם על הסדר העולמי הייתה ועודנה עצומה. ואף שנצבר ניסיון רב במחקר כמותני בתחומים אלה, הרי שנעשה בו שימוש מועט לצורך קבלת החלטות בימינו. 


 לשונוּת זו ניתן להוסיף את אופיַהּ של העבודה הדיפלומטית, ששואפת לרוב להגדיר את היעדים של כל מדינה במונחים רחבים ולעתים עמומים. זאת, כיוון שהאינטרסים הלאומיים של מדינות שונות מטבעם אינם חופפים זה לזה, ומטרת הדיפלומטים היא להגיע להסכמה גלובלית על נושאים שונים, ובה בעת לשכנע את "הבית" שההסכם אכן עונה על הצרכים המקומיים. הדבר נכון גם במקרים שבהם היעד המדיני הוא כמותי באופן מובהק (למשל: "אפס פצצות גרעין בידי איראן").

 

דיפלומטיה הנדסית מתבססת על תהליכי עבודה מוסכמים, נתונים מדידים וחתירה לגיבוש שפה משותפת בין כל הצדדים

 

אם לשאול שוב מפון קלאוזביץ, הרי שבדיפלומטיה היעד הוא השגת הסכמה בין הצדדים המעורבים, בעוד שמטרת מלחמה היא כפיית מצב חדש על היריב. מטבע הדברים, המעבר ממגעים מדיניים לשימוש בכוח מתחיל כאשר הבסיס להסכמות חדל להתקיים ואחד או יותר מהצדדים חשים שיוכלו להשיג את מטרותיהם ביתר הצלחה באמצעות עוצמה צבאית.

 

כאן יכולה הטכנולוגיה לשרת את הדיפלומטיה: בעוד שהשימוש בכוח גובה מחיר משני הצדדים וכרוך בסיכונים, אימוץ גישת הדיפלומטיה ההנדסית עשוי להגדיל את מרחב התמרון המדיני לפני שכלי הנשק נשלפים, על ידי הרחבת הבסיס להסכמות בין הצדדים. הדרך לשם דורשת התבססות על תהליכי עבודה מוסכמים ונתונים מדידים וחתירה לגיבוש שפה משותפת.

 

המעבר לחשיבה הנדסית יחול כאשר התוצר הסופי, כמו גיבוש אמנה בינלאומית חדשה, יוגדר מראש על ידי השחקנים המעורבים במונחים של "פתרון בעיה"; מתפיסה זו תיגזר סדרת המהלכים הנדרשים להשגתו, ויוגדרו נתונים מדידים החיוניים ליצירת ההסכמה הבינלאומית סביבו.

 

עקרונות הגישה

ניתן לדמות דיפלומטיה הנדסית לפירמידה הפוכה: בתחתיתה נקודת המוצא הבסיסית, ואליה (ומעליה) מתווספות הסכמות נוספות, עד אשר מושגת הסכמה רחבה בין הנוגעים בדבר לגבי הנושאים שעל הפרק.

 

כעת נבחן את ההגדרה ואת יישום העקרונות שלעיל בעזרת מספר מושגים הלקוחים מעולמות הטכנולוגיה, אשר מדגימים כיצד ניתן לתרגם חשיבה הנדסית לעולם הדיפלומטיה. יש לזכור שהדוגמאות נועדו לעורר את הדיון והחשיבה בנושא, והן אינן מציעות כלים פרקטיים ליישום.


עולם תוכן ראשון: תכנות

שיטת AGILE לפיתוח תוכנה גובשה על ידי קבוצת מתכנתים שנתקלו בצורך בתהליך פיתוח גמיש שמתקיים בסביבה של חוסר ודאות, ומבלי שיידעו מראש מהו המוצר הסופי.[3] חברי קבוצה זו פיתחו תהליך לניהול פרויקט המבוסס על התקדמות בצעדים קטנים, אינקרמנטליים, תוך שיתוף פעולה מתמיד בין גורמים שונים שאינם רגילים לעבוד אחד עם השני. 


תהליך העבודה של AGILE מבוסס על עקרונות וערכי יסוד,[4] בהם התמקדות בגורם האנושי ועבודת צוות, פישוט תהליכים, מדידת התקדמות על בסיס הצלחות, יצירת פתרונות בני-קיימא, שיתוף פעולה עם בעלי עניין ובחינה עצמית מתמדת. שיטה זו נפוצה כיום גם בתחום הניהול ובתחומים אחרים בהם נדרשים צוותים להתמודד עם חוסר ודאות ושינויים מהירים, תוך התאמת העקרונות וערכי היסוד לצרכים הרלוונטיים בתחומים אלו.

 

נקודת המוצא הדיפלומטית דומה בכל הקשור לאתגרים המרכזיים שלעיל, שכן יצירת מוסכמות דיפלומטיות במרחב הרב-לאומי מצריכה גמישות מתמשכת ומתנהלת בסביבה של אי-ודאות. כך, למשל, למדינות החברות בארגונים אזוריים – דוגמת האיחוד האירופי או איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) – מכנה משותף מוצק. שיטת AGILE יכולה לשמש עבורן כלי יעיל להשגת פריצת דרך כאשר הן ניצבות בפני אתגר משותף וברור, אך כזה שהפתרון שלו אינו מוסכם או נהיר בתחילת הדרך.

 

לפיכך, פעולה דיפלומטית "אג'ילית" יכולה, למשל, להיות קביעת פרדיגמה חדשה לניהול הדיונים על יישום הסכמים, באופן שיכלול שותפות עם שחקנים לא-מדינתיים בעלי עניין ומדידת ההתקדמות אל מול התוצאות בפועל. שתי דוגמאות לכך הן יישום הסכם פריז בנושא שינויי אקלים,[5] והאצת יישומה של ההחלטה שקיבל הארגון האירופי לביטחון ולשיתוף פעולה (OSCE) על צעדים בוני אמון במרחב הסייבר.[6]

 

עולם תוכן שני: מתמטיקה

הסכם או אמנה בינלאומיים מייצגים על פי רוב את המכנה המשותף הנמוך ביותר במרחב ההסכמות בין החותמות. גיבוש הסכמים אלה דורש ניסוחים משפטיים מורכבים ומפותלים, ולא אחת גם לוליינות דיפלומטית על מנת "לרבע את המעגל". בעולם המתמטי היה מי שמצא באתגר זה דווקא קצהו של פתרון, שכן אחד ההישגים המתמטיים המרשימים של העת העתיקה עסק בקשר בין שתי צורות הנדסיות אלה.

 

ארכימדס, שחי במאה ה-3 לפנה"ס, מצא שריבוע מקרב אותו לפתרון חידה מורכבת בה נתקלו בני זמנו – מדידת היקפו של מעגל. הוא גילה שאחת הדרכים למדוד זאת היא על ידי מילוי ריבוע בצורות הנדסיות קטנות והולכות (ריבוע, מחומש, משושה, מתומן וכן הלאה), עד אשר פאותיהם מתקרבות וכמעט נצמדות לקו המעגל. את אורכה של כל אחת מהפאות ניתן למדוד בקלות, וחיבור סך אורכי פאות מבטא את היקף המעגל בקירוב רב.

 

הדיפלומטיה צריכה לשאוף להרבות בהשגת הבנות מצומצמות ונקודתיות; הצלחות אלו יגדל מן הסתם גם הסיכוי להגיע להסכמה רחבה

 

בהשאלה לעולם הדיפלומטיה – ניתן להשוות את המעגל של ארכימדס לתוצר הסופי (הסכם או אמנה) אליו נשאף להגיע. אם נניח שאורך הפאה בצורה ההנדסית מייצג את המרחק או הפער בין עמדות שחקנים בזירה הבינלאומית, אזי ככל שהקו קצר יותר – כך ההבנה ו/או הסכמה ביניהם (סביב נושא מסוים) רחבה יותר. ניתן להמשיך ולהניח שככל שמספר ההסכמות הקטנות הללו יגדל, יגדל בהתאמה גם הסיכוי להגיע להסכמה רחבה.

 

לפי קו מחשבה זה, הדיפלומטיה צריכה לשאוף להרבות בהשגת הבנות מצומצמות ונקודתיות; הצלחות אלו יגדל מן הסתם גם הסיכוי להגיע להסכמה רחבה. להבדיל מ-AGILE, הרעיון מיועד בעיקר ליצירת הסכמות בין דרגים מקבילים, כלומר ללא מעורבות בעלי עניין אחרים, בשלבים התחלתיים של משא ומתן.

 

גישה זו יוצרת תהליך המתפתח מלמטה, bottom-up. יש להודות שהיא אינה זוכה לאהדה רבה בעולם הדיפלומטי, שכן בשל חוסר אמון בין השחקנים, קיימת העדפה לקבוע בתחילת הדרך ש"דבר אינו מוסכם עד שהכל מוסכם".

 

בגישה המתמטית, לעומת זאת, השחקנים ישאפו למקסם את מספר ההסכמות המצומצמות באופן שאינו תלוי בעמדותיהם הכוללות, ובלבד שאין בכך כדי לכבול אותן לתוצר סופי לא מקובל.[7] בהשוואה למודל המכנה המשותף הנמוך ביותר, בשיטה שלעיל אין אפשרות להטיל וטו וגדל הסיכוי להגיע לתוצאות – הסכמות מהירות ורבות, אם כי מוגבלות בהיקפן.

 

עולם תוכן שלישי: "שיכון" (embedding)

מרחב התמרון הדיפלומטי נועד לאפשר לשחקנים שונים לייחס משמעויות שאינן בהכרח זהות למושגים בהם נעשה שימוש בהסכמים, ולעיתים אף להסכמים עצמם. בדרך זו, ניתן לגשר על פערים במהלך המשא ומתן ולהסבירם "בבית".

 

בבינה מלאכותית נעשה שימוש במושג "שיכון"[8] לצורך המרה של מאפיינים מסוימים, למשל מילים (אורך, משמעות וכדומה), לסדרת מספרים שניתן לעבד באמצעות אלגוריתם. ההמרה לנתונים מספריים מקלה על קטלוג הנתונים ומאפשרת לעבד כמויות גדולות של מידע. שימוש רווח ב"שיכון" קיים בתחום למידת מכונה (machine learning), כשאחד היישומים הוא אימון מחשב לזהות תמונה מסוימת בתוך הֶקשר ספציפי.[9] 

בהשאלה לעולם הדיפלומטיה, ניתן לבצע "שיכון" של מגוון מושגים שנחשבים מהותיים עבור ההסכם המיועד, לסווג אותם בהקשר המתאים ולהיעזר בבינה מלאכותית על מנת להגיע להסכמות סביבם בהתבסס על ניתוח אלגוריתמי. כך, למשל, בעבודה על אמנת סייבר בינלאומית, ניתן יהיה להגיע להסכמות על מושגים בעלי משקל משפטי כגון "איום", "תקיפה", "נזק".

 

כך, לדוגמה, ניתן לזהות תקיפה מניעת שרות מבוזרת (DDoS),[10] אשר מיועדת להציף יעד באמצעות פניות מרובות במטרה להביא לקריסתו, באמצעות נתונים מדידים כגון היקף חשוד של תעבורה ממוחשבת מיעד ספציפי, עלייה בלתי מוסברת בפניות לעמוד אינטרנט מסוים, או דפוסי תעבורה יוצאי דופן (בזמנים קבועים). השיכון הדיפלומטי יתרחש במקרה זה כאשר הפרמטרים הקובעים של תקיפה מבוזרת יתורגמו לסולם דירוג מדיני מוסכם, על בסיס מנעד ציונים מספרי כזה או אחר. דירוג זה ישמש לאחר מכן לשקילת אפשרויות התגובה.

 

כאשר מדובר בהגדרת המונח "איום", ניתן לעיתים גם כן להיעזר בנתונים מדידים – במיוחד במקרים בהם גורם מסוים מאותת על יכולותיו על ידי השארת עקבות דיגיטליות ביעד אליו חדר.[11] על כל פנים, בין אם ייעשה שימוש בבינה מלאכותית או לא, השיכון אמור לייצר נתון שאינו שנוי במחלוקת ולאפשר קבלת החלטה מדינית אופרטיבית בהתאם. 

 

הצעות ליישום בפועל

ניתן לבחון שימוש בדיפלומטיה הנדסית ובכלים שפורטו לעיל במספר זירות דיפלומטיות, המאופיינות בפערי אמון ברמות משתנות ובפערים טכנולוגיים מובְנִים (אינהרנטיים) בין השחקנים.


דוגמה ראשונה: ישראל והפלסטינים

פתרון מדיני לסכסוך הישראלי פלסטיני, ובפרט סוגיית רצועת עזה, הוא נושא מורכב ומתמשך. ריבוי האתגרים ואי-הוודאות מונעים לכאורה גיבוש הליך סדור שבסופו פתרון מוסכם ומועיל, אך ייתכן שאפשר גם אחרת.

 

יישום גישת הדיפלומטיה ההנדסית יכול לסייע לגיבוש הסכמות אופרטיביות לטובת הביטחון והיציבות. לפי גישה זו, ניתן לפרוט את הצרכים המרכזיים – כגון פירוז הרצועה או ממשל עצמי – למרכיבים מדידים. יתרה מכך, ככל שהגדרת הבעיה מלכתחילה תיעשה באופן מדויק יותר, כך ניתן יהיה להנדס את התהליך לאחור ולגבש פרוטוקולים בהתאם.

 

במקרה מורכב ומתמשך שכזה, שיטת AGILE מתאימה לניהול רחב של התהליך, תוך פירוק רכיבים רלוונטיים ליחידות מידע מדידות. זאת, כיוון ששיטה זו מיועדת לניהול אינקרמנטלי של תהליכים, כך שלאחר כל צעד, נבחנים ההישגים לאור היעד הכללי שהוגדר.

 

במילים אחרות, ניתן לצמצם את הפערים בעמדות באמצעות יצירתה של שפה משותפת להגדרה של ליבת הפתרון (פירוז וכדומה). זאת, במיוחד במציאות של חוסר ודאות, כפי ששורר כיום ברצועת עזה.

 

לשם כך צריכים כל הגורמים המעורבים – אנשי ממשל, צבא, משפט בינלאומי, סיוע הומניטארי וכדומה – להתקדם יחד בצעדים קטנים בכיוון כללי מוסכם, תוך בחינה בכל שלב אם הם עדיין נעים על אותו הנתיב. התקדמות העוקבת אחר ההתפתחויות בשטח ומותאמת אליהן היא, על פניו, מעשית בטווח המיידי ופשוטה יחסית לביצוע.

 

ניתן להדגים זאת, למשל, בנוגע למאמצים לפירוז רצועת עזה. נקודת המוצא והיעד הסופי בהקשר זה הם הוצאת הנשק החם אל מחוץ לאזור, דבר שניתן לכאורה למדוד (בהתייחס לכמות, זמן ומרחב).

אמצעי לחימה שהוחרמו בידי כוחות צה"ל ברצועת עזה. כידצ מכּמתים "פירוז"? | צילום: אתר דובר צה"ל

עם זאת, לפי הגישה הקונבנציונלית לתהליכים מדיניים, צפוי שמקבלי ההחלטות במדינות המעורבות במאמצים הללו יאפיינו "פירוז" ואת הצלחתו באופנים שונים (הרחקת 80 אחוז מכלל הנשק ברצועה, או יותר? כל הנשק המצוי בידי ארגוני הטרור, או רק נשק בינוני וכבד? לפי חלוקה לאזורים, או בכל הרצועה? ועוד).

 

מסיבה זו, יש להניח שהמדינות יעמדו על כך שבטרם יחל הביצוע, תושג תחילה הסכמה באשר ליעד הסופי. משא ומתן כזה יכול לארוך זמן רב, ובמהלכו אף ייתכן שישתנו הנסיבות – עד כדי כך שהפתרון המקורי יאבד מחיוניותו. בנוסף, בגישה הקונבנציונלית העיסוק המדיני נוטה להתמקד בשאלה על מי תוטל האחריות לטיפול בעניין – סוגייה סבוכה, שגם היא עשויה לגזול זמן יקר.


גישת הדיפלומטיה ההנדסית מציעה קפיצת דרך כבר בנקודת הזמן שבה שוררת הסכמה עקרונית סביב הצורך בפירוז. מרגע זה תתחיל עבודת ניסוח הבעיות באופן כללי – היעדר נתוני פתיחה, הגדרת סוגי כלי הנשק שיוצאו מהשטח, אפיון מנגנון לאיסוף הנשק והשמדתו, הקמת מנגנון פיקוח ובקרה ועוד. חלק זה יכלול דיפלומטים ומומחי תוכן.

 

"הדיפלומט המהנדס" יעבוד להפיק נוסחה שתמיר הנחיה מדינית, כגון "פירוז עזה מכל סוגי כלי הנשק תוך 12 חודשים", לנתונים ולמדדים לביצוע במונחי כמויות, זמן ומרחב

 

בשלב הבא, העבודה תתמקד בפירוק הבעיות לנתונים, וניתן יהיה לגבש מדדים להתקדמות בסולמות ברי השוואה עד לפתרון. בגישה זו, תפקידם של הדיפלומטים יהיה לתרגם את המשימה המדינית לרשימת מטלות אופרטיביות, ואז לגבש מדדים לבחינת קצב ההתקדמות ואיכותה בכל אחת מהן. במילים אחרות, "הדיפלומט המהנדס" יעבוד להפיק נוסחה שתמיר הנחיה מדינית, כגון "פירוז עזה מכל סוגי כלי הנשק תוך 12 חודשים", לנתונים ולמדדים לביצוע במונחי כמויות, זמן ומרחב.

 

הצורך בשימוש בנתונים מוסמכים ומוסכמים ברור כיום ולו ברמה ההסברתית, אך חשיבותו עולה ככל שמדובר בכימות מושגי יסוד לפתרונות השונים שיידונו – למשל בתחום המשפט הבינלאומי, או בנוגע לפירוז הרצועה מנשק. כאן ניתן להשתמש ב"מידוד" על מנת להציע שפה משותפת בין הצדדים המנסים לגבש פיתרון. מהלך ל"שיכון" נתונים שלכאורה אינם מדידים וברי השוואה ("איום ביטחוני") יכול להוסיף ערך רב עוד יותר, מכיוון שהוא יאפשר מדידה וקביעת אמות מידה מוסכמות נוספות.

 

לסיכום, לגיבושו של מכנה משותף אוניברסלי ומדיד למרכיבים הרגישים של המשוואה מספר יתרונות: א. קביעה מוקדמת של סטנדרטים רלוונטיים. ב. קביעת סדרי עדיפויות לטיפול. ג. הצבת רף למעורבות ולהצטרפות גורמים לתהליך.

 

חשוב לציין שדיפלומטיה הנדסית, בדומה לדיפלומטיה מסורתית, אפשרית אך ורק בין שחקנים המכירים בזכות קיומו של "האחר", זוכים להכרה מצד הקהילה הבינלאומית ולאמון שלה. במקרה של רצועת עזה, תנאי הכרחי נוסף הוא שהם אינם משתפים פעולה עם ארגוני טרור השואפים לחיסולה של מדינת ישראל. ניתן יהיה לבחון את השימוש בגישה זו רק לאחר שיבשילו התנאים הללו.

 

דוגמה שנייה: עימותים ימיים

חוק הים (Law of the Sea) מהווה מסגרת משפטית בינלאומית לאסדרת זכויותיהן ומחויבויותיהן של מדינות בתחום הימי הסמוך לחופיהן, ונועד למנוע התפתחות סכסוכים ועימותים ביניהן.[12] בשנים האחרונות מתחדדת ההכרה שמסגרת זו אינה מספקת עוד מענה לשורת סכסוכים, חלקם אלימים וחלקם כלכליים, שפרצו בתקופה זו: השתלטות הדרגתית של סין על מרחבים ימיים מחוץ ל"מים הכלכליים" שלה; מלחמת רוסיה-אוקראינה בים השחור; התקיפות שמבצעים החות'ים בתימן נגד כלי שיט בים האדום ובמפרץ עדן; ואפילו התחרות הכלכלית בין רוסיה לבין ארה"ב, קנדה ואירופה על נתיבי השיט וגישה למשאבים יקרי ערך באוקיינוס הארקטי.


מוקד נוסף שחשוף למאבקים כאלה הוא תעבורת האינטרנט העולמית, המתנהלת על גבי תשתיות המונחות על קרקעית האוקיינוסים וחשופה לחבלה מכוונת. העימותים לעיל ואחרים אמנם אינם קשורים לכאורה זה בזה, אולם המכנה המשותף של כולם הוא היעדרו של מנגנון אסדרה, או למצער – מנגנון למניעת הסלמה. מסיבות אלה, המענה המעשי שנותר בידי מדינות שנפגעות משימוש בכוח בים הוא תגובה במונחים דומים.

 

אחת הדרכים להבהרת יעדים ומשימות של קואליציה ימית בינלאומית היא גיבוש פרוטוקול מוסכם למנעד תגובות לתקיפה ימית – ממדיניות ועד צבאיות

 

מהירות התגובה בים איטית יותר מאשר ביבשה, והפעלת הכוח בו מורכבת יותר – תנאים המעכבים את זמן התגובה וההיערכות אליה. איגום משאבים חוצה גבולות הוא אם כן כורח המציאות, כפי שמדגים מבצע "שומר השגשוג" (Operation Prosperity Guardian) – קואליציה בינלאומית בהובלת ארה"ב, שפועלת לסיכול האיום הנשקף לספינות בים האדום ובמפרץ עדן. עם זאת, אף שהצורך הצבאי ברור, קיים פער מדיני בין המדינות המשתתפות באשר לרף התגובה הנדרשת, ובאופן כללי בהגדרת יעד ברור מעבר ל"הבטחת חופש השיט".

 

אחת הדרכים להבהרת היעדים והמשימות (וליצירת הרתעה) היא גיבוש פרוטוקול בינלאומי מוסכם למנעד תגובות לתקיפה ימית – ממדיניות ועד צבאיות – על בסיס הגדרה מדויקת של הבעיה והצעת פתרונות בהתאם. כך, למשל, מדינות החולקות אינטרסים דומים יכולות להקים צוות מומחים רב-תחומי, אשר יפעל בשיטת AGILE להגדרת בעיות ואופן ההתמודדות עמן.

 

צוות שכזה יכלול גורמי צבא, דיפלומטיה, משפט בינלאומי וסחר, והצלחת פעילותו תימדד על פי שינוי מגמת ההסלמה בעימות נתון. הלקחים מעימות אחד יוכל לשמש בעתיד צוותים נוספים כדי לזקק ולשפר את הפרוטוקולים ולהפיצן למדינות נוספות, תוך שמירה על הגמישות הדרושה כדי להתמודד עם המאפיינים הייחודים לכל אירוע.

 

דוגמה שלישית: מאבק באנטישמיות

מספר התקריות האנטישמיות בשנים האחרונות זינק באופן חסר תקדים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.[13] התופעה, אשר מכוונת כלפי ישראל וקהלים יהודיים ברחבי העולם, זוכה לגינוי רחב בקהילה הבינלאומית, אשר רואה בה פגיעה בערכים בסיסיים של סובלנות וחירות של הפרט והקהילה. עם זאת, לאחרונה נוספו לביטויי השנאה כלפי יהודים גם תקריות חמורות יותר מבעבר, כגון תקיפה ושימוש בנשק מצד גורמים החשודים בפעילות טרור.[14]

 

כחלק מהמאמץ הגלובלי אומצה הגדרה אוניברסאלית לאנטישמיות,[15] אשר מהווה נקודת ייחוס לא מחייבת למדינות במאבקן בתופעה. ההגדרה כוללת דוגמאות לביטויי שנאה, כגון קריאה, סיוע או הצדקה של הרג או פגיעה ביהודים בשם אידאולוגיה או פרשנות קיצונית של דת, ועוד.

 

דיפלומטיה הנדסית יכולה לסייע במאבק באנטישמיות על ידי עיבוד נתונים מהיר של מגמות חוצות גבולות, בדגש על התמודדות עם מסרים פוגעניים ברשתות. עיבוד זה יתבטא ב"מידוד" (benchmarking) של התופעה לאור אותן דוגמאות והוא יושתת על בסיס הסכמות רחבות. עיבוד נתונים מדויק יוכל לשמש כלי להפעלת רגולציה בינלאומית מול מקורות ו/או ערוצי הפצה של ביטויי שנאה.

 

סיכום

המכשיר הנייד בכיסנו (אותו אנו מתעקשים משום מה לכנות "טלפון") עמוס יישומים שהפכו מזמן לחלק בלתי נפרד מעולמנו. השימוש הרווח בבינה מלאכותית, למידת מכונה ותקשורת במהירות בלתי נתפשת מסמלים את עומק חדירתה של הטכנולוגיה למרקם החיים הגלובלי.


תחושת האיום הנלווית לכך – החל בחוסר יכולת להשתמש בציוד מתקדם, עבור באובדן חלקי של הקשר הישיר עם בני אדם וכלה בחשש מאיבוד מקומות עבודה – מייצרים רתיעה בקרב הציבור מפני התעמקות בהבנת הטכניקה העומדת מאחורי בניית המרחב הטכנולוגי. עם זאת, הדיפלומטים – האחראים על בניית גשרים מדיניים, סגירת פערים פוליטיים ובעיקר על הגנה לא-אלימה על האינטרסים הלאומיים – חייבים ללמוד לקרוא את מפת העולם הטכנולוגי על פי מונחי היסוד שלו.

 

כל דיפלומט לומד את שפת המדינה בה ישרת בעתיד; באותו אופן, כיום עלינו, הדיפלומטים, לרכוש את שפת עולם הטכנולוגיה

 

כל דיפלומט לומד את שפת המדינה בה ישרת בעתיד; באותו אופן, כיום עלינו הדיפלומטים לרכוש את שפת עולם הטכנולוגיה. תפקידנו, כעת ובעתיד, הוא להשתמש בשפה זו בתבונה המדינית הנדרשת על מנת למנוע הסלמה או עימות, לקרב בין עמדות ולהוסיף ערך מדיני ראוי למאמצים הגלובליים בהתמודדות עם אתגרי השעה – אלימות, ביטחון מזון, אקלים ומים.

 

שימוש דיפלומטי בשפה זו מחייב בראש ובראשונה אימוץ דפוס חשיבה חדש ושונה, ובפועל מצריך שינוי דרמטי – ולמעשה, שיבוש – בגישה הדיפלומטית לעולם שמסביב. המרחב הטכנולוגי הוא מעשה ידי אדם, אך לא כל בני האדם מכירים את חוקיו ומבינים את מגבלותיו – בדיוק כפי שמפתחי האינטרנט היו אנשי טכנולוגיה, שהמציאו לפני עשרות שנים כלי תקשורת יעיל במיוחד, מבלי שידעו שייהפך לגשר גלובלי, חיוני ומרכזי עבור כלל האנושות.

 

השינויים שמחוללות טכנולוגיות המידע בעולמנו הם מהירים, עמוקים ורבים. אין לחברה האנושית אלא להתאים את עצמה, ולהשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה, על מנת שתוכל לסדר את העולם באופן שיבטיח יציבות, ביטחון ושגשוג לכל, או לכל הפחות לקבוצות של מדינות הדוגלות בערכים דומים. בפני הדיפלומטיה עומד אתגר מרכזי – בניית גשר בין מדעי החיים למדעי החברה, ולכן עליה לשאוב כלים משני העולמות הללו לצורך כך.

 

ולסיום, כחומר למחשבה, להלן תשובת ChatGPT לשאלה בנושא תפקיד הדיפלומטיה בעידן טכנולוגיות המידע (ההדגשה שלי, ע.מ.): 

While the information age presents new challenges, diplomacy remains an indispensable instrument for fostering cooperation, resolving conflicts, and promoting stability and security in the international arena. It is crucial for diplomats to adapt their approaches, embrace digital diplomacy, and leverage technology to enhance their effectiveness in the information age. 

 

עדו מועד הוא דיפלומט במשרד החוץ המשמש כיום שגריר ישראל לקנדה. ניהל את מחלקת ביטחון הסייבר במשרד בשנים 2021-2013 וכיהן חבר בקבוצת המומחים בסייבר באו"ם בשנים 2015-2014.

(צילום: משרד החוץ, באדיבות המחבר)



הערות

[1] על פי דוח מתחילת 2024 של המועצה ליחסי חוץ בניו יורק:

“The trend toward less armed conflict around the world since the end of the Cold War is now moving in the opposite direction.” In: Paul B. Stares, “Conflicts to Watch in 2024,” Council on Foreign Relations, 4 January 2024. https://www.cfr.org/report/conflicts-watch-2024

 

[2] ראה הסבר באתר איגוד האינטרנט הישראלי: "טכנולוגיית הבלוקצ'יין בישראל – שיבושים, שימושים, אתגרים וחסמים", 20 בנובמבר 2019. https://www.isoc.org.il/research/policy-papers/blockchain-disruptions-uses-challenges-and-barriers 

 

[3] Agile Alliance, “What is Agile?”, n.d. https://www.agilealliance.org/agile101/

 

[4] Agile Alliance, “The 12 Principles behind the Agile Manifesto,” n.d. https://www.agilealliance.org/agile101/12-principles-behind-the-agile-manifesto/

 

[5] “The Global Stocktake - A Critical Moment for Climate Action,” United Nations Climate Change, n.d. https://unfccc.int/ 

 

[6] פודקסט הדן בקשיים בנושא זה:

James Andrew Lewis and Christopher Painter, “Implementing Cyber Confidence-Building Measures,” Podcast, CSIS, https://www.csis.org/podcasts/inside-cyber-diplomacy/implementing-cyber-confidence-building-measures 

[7] ולהבדיל מתורת המשחקים, למשל.

 

[8] ייצוג מושג מופשט על ידי קטגוריות חד-ערכיות: https://platform.openai.com/docs/guides/embeddings 

 

[9] ניתן לקרוא עוד על שיכון בלמידת מכונה כאן:

Shabnam Mokhtarani, “Embeddings in Machine Learning: Everything You Need to Know,” FeatureForm, 26 August 2021,  https://www.featureform.com/post/the-definitive-guide-to-embeddings 

 

[10] Microsoft Security, “What is a DDoS Attack?” Microsoft, n.d.  https://www.microsoft.com/en-us/security/business/security-101/what-is-a-ddos-attack

 

[11] ניתן לתהות אם הגורם המאוים יהיה מוכן לחשוף חולשה או פגיעות במקרה שכזה.

[12] “What is the law of the sea?” National Ocean Service, NOAA, n.d. https://oceanservice.noaa.gov/facts/lawofsea.html 


[13] חדשות הכנסת, "דו"ח האנטישמיות השנתי: עלייה של 235% באירועי האנטישמיות בעולם מאז פרצה המלחמה", הכנסת, 29 בינואר 2024. https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press29.01.24.aspx 


[14] “ADL Reports Unprecedented Rise in Antisemitic Incidents Post-Oct. 7,” Press Release, Anti-Defamation League, 11 December 2023. https://www.adl.org/resources/press-release/adl-reports-unprecedented-rise-antisemitic-incidents-post-oct-7; “Oct 7 aftermath sees Britain's worst antisemitism spike on record,” i24news, 15 February 2024. https://www.i24news.tv/en/news/international/europe/1708030253-oct-7-aftermath-sees-britain-s-worst-antisemitism-spike-on-record 


[15] “Working Definition of Antisemitism,” International Holocaust Remembrance Alliance.

 

Comentários


bottom of page