תפקידן של הרשתות החברתיות בלוחמת המידע ועיצוב התודעה הולך וגדל בשנים האחרונות בסכסוכים ברחבי העולם. במלחמתם נגד הפלישה הרוסית, שִכללו האוקראינים את "לוחמת הממים" – הפצת תוכן פוליטי דיגיטלי המבוסס על תרבות פופולרית באמצעות הרשתות – כדי לגייס תמיכה מדינית, צבאית ואזרחית במאבקם. ניתוח של מאמצים אלה מספק לקחים לשיפור פעילות הדיפלומטיה הציבורית הישראלית במלחמת "חרבות ברזל"
תמונה 1: מם ב"כיכובו" של הדובר הישראלי אילון לוי, המצביע על הצביעות של חמאס בנוגע לשימוש בתשתיות אזרחיות לצורכי טרור.[1]
מאז הפלישה הרוסית לשטחה בפברואר 2022, אוקראינה נלחמת להדוף את הכוחות הרוסיים ולגייס את תמיכת העולם במאבקה. אחד הכלים החדשניים בהם משתמשים גורמים אזרחיים פרו-אוקראיניים הפעילים ברשתות החברתיות הוא הפצת ממים (”Memes”) – יחידות תוכן דיגיטליות הכוללות מסר מסוים ואלמנטים מהתרבות הפופולרית, אשר מופצות באינטרנט באמצעות העתקה, חיקוי או שינוי.[2] מטרות הממים האלה הן להעלות את המודעות בזירה הבינלאומית למלחמה, לשפר את תדמיתה של אוקראינה ולסייע למאמצים לגייס תמיכה צבאית ואזרחית מהעולם.
התפשטות התופעה מפנה את תשומת הלב לשיטת לוחמה תודעתית המכונה "לוחמת ממים" (Memetic Warfare): שימוש שיטתי בממים כמרכיב תקשורתי נלווה למהלכים נרחבים יותר, כגון לוחמה קונבנציונלית, בתגובה למסרים שפורסמו במקורות אחרים וגם לצמצום השפעתם הצפויה של מסרים שמפרסם האויב.[3] גופים פרטיים וממשלתיים שונים בעולם השתמשו בהצלחה בשיטה זו בשנים האחרונות, למשל לבלימת הפצת מידע כוזב סביב נגיף הקורונה.[4] הצלחתם נשענת על השימוש באלמנטים ויזואליים וסאטיריים, שהוכחו כיעילים בהטמעת מסרים וביצירת הזדהות.[5]
בישראל, בדומה לאוקראינה, משתמשים גורמים פרטיים וממשלתיים ברשתות החברתיות לחיזוק התמיכה בעולם במדיניותה, בייחוד בזמן עימותים צבאיים – פעילות שמשכה ברבות השנים ביקורת רבה.[6] התמשכותה של מלחמת מלחמת "חרבות ברזל" אשר פרצה ב-7 באוקטובר 2023,[7] לצד שחיקת הלגיטימציה הבין-לאומית של ישראל כבר בשבועות הראשונים שלה,[8] עלולות לייצר אתגר הסברתי בו טרם התנסו גורמי דיפלומטיה ציבורית בעשור האחרון.
השימוש הרווח והמוצלח בלוחמת הממים הפרו-אוקראינית, מחד גיסא, והאתגר ההסברתי המורכב ב"חרבות ברזל", מאידך גיסא, מספקים הזדמנות לבדוק אם ניתן להרחיב את מאגר כלי ההשפעה שבידי ישראל באמצעות שימוש בממים – אמצעי שלא נוצל דיו בעבר. כדי לענות על השאלה, בחנו את האינטראקציות (engagements) של ממים פופולריים שפורסמו בחשבונות X (לשעבר טוויטר) פרו-אוקראיניים בולטים. ניתוח הפעילות הזו מאפשר לנו ללמוד על דרכי פעולה אפשריות שישראל יכולה – ולטענתו אף צריכה – לאמץ, כדי לשפר את ביצועי הדיפלומטיה הציבורית שלה, ככל שתימשך המלחמה וגם אחריה.
לוחמת ממים פרו-אוקראינית במלחמת רוסיה-אוקראינה
בחרנו לחקור את לוחמת הממים הפרו-אוקראינית באמצעות בחינת האינטראקציות סביב ממים שהתפרסמו בחשבונות X (לשעבר טוויטר) של שלושה ארגוני חברה אזרחית פרו-אוקראיניים: NAFO, Saint Javelin ו- Ukrainian Memes Forces(UMF). במצטבר, נכון לנובמבר 2023 יש לחשבונות אלה כ-682,000 עוקבים מכל העולם. השלושה נבחרו מאחר שפעילותם זכתה לעניין תקשורתי עולמי נרחב, וגורמים רשמיים ומומחים באוקראינה ובעולם הודו כי היא מעלה תרומה חיונית למאמץ המלחמתי.[9]
השתמשנו ב-Twitter API לאסוף ממים ותמונות שאינן ממים, שפורסמו בחשבונות אלו בין 5 בספטמבר 2022 ל-6 במארס 2023. הממים שנבחרו קיבלו 50 ציוצים מחדש לפחות, לפי מודל מחקרי שפורסם ב-2019 לחיזוי ה"וויראליות" של ציוץ בטוויטר על סמך 50 הציוצים-מחדש (retweet) הראשונים שלהם. משכך, ניתן לטעון כי ציוצים ויראליים הם כאלו הזוכים לפחות ל-50 ציוצים-מחדש.[10] בחינת האינטראקציות נעשתה מתוך הנחה ששיתוף הממים – בניגוד, למשל, לתגובה עליהם, שיכולה להיות חיובית או שלילית – מהווה למעשה קבלה של מסריהם.[11] בהתאם לכך, מבצע השפעה מוצלח הוא כזה שתכניו זוכים למעורבות גבוהה מצד הגולשים (מה שמכונה "ויראליות").[12]
הבחירה בפרק זמן הנ"ל נבעה מהצורך ללמוד על אודות ביצועי לוחמת הממים הפרו-אוקראינית בשלבים שונים במהלך המלחמה: בעוד שהחודשים ספטמבר-נובמבר של 2022 אופיינו בהתקדמות משמעותית של צבא אוקראינה (למשל, שחרור העיר חרסון בנובמבר), הרי שבדצמבר נכנסה המלחמה לשלב קיפאון, בו אף אחד מהצדדים לא הצליח להשיג יתרון משמעותי.[13]
במסגרת המחקר, מצאנו כי כאשר שלושת חשבונות הטוויטר הפרו-אוקראיינים פרסמו ממים, הם זכו בממוצע לחשיפות, תגובות, שיתופים מחדש וסימוני "אהבתי" רבים יותר בהשוואה לציוצים שכללו תמונות בלבד. המגמה היתה עקבית לכל אורך שלבי הלחימה (ראו תרשימים 3-1). הממצאים הללו הם בעלי חשיבות גדולה כשמדובר במלחמות הנמשכות זמן רב: אינטראקציה מוגברת וממושכת סביב המסרים עשויה לתרום לחשיפתם לקהלים נוספים ורחבים יותר, מה שעשוי להשאיר את המלחמה במקום גבוה בסדר היום העולמי, באופן הנוטה יותר לטובת אוקראינה.
תרשים 1: ממוצע סימוני "אהבתי" למם מול תמונה שאינה מם, בחלוקה לחודשים
תרשים 2: ממוצע ציוצים-מחדש למם מול תמונה שאינה מם, בחלוקה לחודשים
תרשים 3: ממוצע תגובות למם מול תמונה שאינה מם, בחלוקה לחודשים
מקרה לדוגמה: Leopard-2
דוגמה אחת בולטת לקמפיין ממים ש"הולבש" על קמפיין דיפלומטי-מדיני של אוקראינה ותמך בו הוא נושא אספקתם של טנקים גרמניים מסוג Leopard-2 לאוקראינה. לטנקים אלו מספר יתרונות חשובים על פני טנקים מתוצרת מדינות מערביות אחרות, בהם דרישות תחזוקה נמוכות יותר ויכולות תמרון והגנה מתקדמות, והאוקראינים הפעילו מכבש לחצים על מדינות המערב לאשר את העברתם אליהם.
במהלך ינואר 2023 הגיעה המחלוקת במערב לגבי אספקת הטנקים לשיאה: בעוד שמספר מדינות באירופה, כגון פולין, הביעו את רצונן להעביר לקייב טנקי Leopard-2, גרמניה הסתייגה – בין היתר, בשל החשש כי המהלך יביא להסלמת המלחמה.[14] אחרי מסע לחצים, בסוף ינואר הודיעה ממשלתו של אולף שולץ כי תספק את הטנקים לאוקראינה, ולקראת אפריל הגיעו אליה 18 יחידות ראשונות.[15]
גם חשבונות הטוויטר הפרו-אוקראיניים "התגייסו" למאמץ הזה: מתוך 19 הממים שפורסמו בינואר-פברואר 2023 ושעוסקים במעורבות הקהילה הבינלאומית במלחמה, עשרה עסקו בחשיבות אספקת מערכות נשק צבאיות מטעם גרמניה – יותר מכל מדינה מערבית אחרת. תשעה מאלה התמקדו באספקת טנקי Leopard-2 לאוקראינה.
הממים האוקראיניים שעסקו באספקת הטנקים הבליטו את התרומה הצבאית המצופה מהגעת הטנקים ובמקביל את ההיסוס של גרמניה מהעברתם. ניגוד כזה נועד לחזק בדעת הקהל העולמית את הרושם כי אספקת הטנקים היא מהלך הכרחי, וכל עיכוב עלול לחרוץ את גורלה של אוקראינה. מתוך תשעת הממים שעסקו בטנקי Leopard-2 בתקופה זו, ארבעה עסקו בתרומתם הצפויה למערכה באוקראינה (תמונה 2), בעוד שארבעה אחרים לעגו לגרמניה וסנטו בה על סירובה לספק אותם (תמונה 3). המם התשיעי ביטא תחושת סיפוק מהחלטת גרמניה להעביר לבסוף את הטנקים.
תמונה 2: מם מאת UMF אודות עליונות טנקי Leopard-2 בהשוואה לטנקי T-62 של רוסיה.[16]
לוחמת ממים – אמצעי מסייע לדיפלומטיה הציבורית הדיגיטלית הישראלית
בישראל משתמשים גופים מדינתיים, ארגוני חברה אזרחית ויחידים העוסקים בדיפלומטיה ציבורית בכלים דיגיטליים מגוונים ברשתות החברתיות. עם זאת, לא תועד עד כה שימוש אסטרטגי, מאורגן ומסודר בממים – בייחוד לא בזמני עימותים צבאיים. עד "חרבות ברזל", כאשר פעילי רשת עשו שימוש אינדיווידואלי בממים, הם לא כוונו לרוב לקהלי יעד חיצוניים, אלא בעיקר לעידוד הציבור הישראלי (ראו תמונה 4, המציגה מם שהופץ ברשתות בזמן מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה ב-2014):
תמונה 4: דוגמה למם שהופץ ברשתות בישראל במהלך מבצע צוק איתן ומציג את יו"ר ועד העובדים לשעבר של נמל אשדוד, אלון חסן.[18]
במלחמת "חרבות ברזל", שפרצה לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, גבר השימוש בממים מצד גורמים ישראליים רשמיים ופרטיים (ראו לדוגמה תמונות 1, 5 ו-6):
תמונה 5: יעל בר טור, ששימשה בעבר כמנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית של משטרת ניו יורק, שיתפה ממם הקורא לשחרור החטופים ברצועת עזה. הציוץ זכה ליותר מ-10,000 "אהבתי" ואלפיים שיתופים.[19]
תמונה 6: מם שפרסמה פעילת הניו-מדיה אלה קינן בחשבון ה-X שלה, בעקבות החשיפה שמורה העובד בסוכנות אונר"א החזיק בביתו שברצועת עזה חטופים ישראלים.[20]
לדעתנו, "לוחמת הממים" הישראלית יכולה לתפוס מקום נרחב יותר בארגז הכלים הדיגיטלי לצד סרטונים, גיפים, אינפוגרפיקות ועוד. עם זאת, יש לקחת בחשבון את ההבדל המשמעותי בין המלחמות בישראל ובאוקראינה: הזעזוע הרב בדעת הקהל העולמית עקב מעשי הטבח של חמאס במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר אינו מנותק מהתפיסה המסורתית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הרואה בישראל הצד החזק והכובש. זאת, לעומת אוקראינה, הנתפסת במערב כצד החלש, שנכבש שלא בצדק. הבדלים תפיסתיים אלה ממחישים את האתגר המשמעותי בפניו ניצבת הדיפלומטיה הציבורית הדיגיטלית הישראלית.
לאור הצלחת הממים במלחמה באוקראינה, ותוך עמידה על ההבדלים בינה למלחמה ברצועת עזה, נבקש להמליץ על מספר עקרונות לרתימת ממים לסיוע לדיפלומטיה הציבורית הישראלית בתקופת המלחמה:
א. ארגון ומיסוד השימוש בממים באמצעות יצירת "בנק ממים"
התמקדות בממים – במסגרת פלטפורמה ייעודית, או כחלק משיטת העבודה הרגילה של הארגונים הפעילים – תאפשר הקמת מאגר של ידע מקצועי וממים לפרסום, שיהיו זמינים לשימוש מהיר ויעיל באמצעות פעילי ועובדי הדיפלומטיה הציבורית, בהתאם להתפתחויות בזירה המדינית או הצבאית.
בנק ממים כזה פורסם באתר shareisrael, שהוקם על ידי קבוצת "חברי כנסת למען הסברה" ושמרכז יוזמות הסברה פרו-ישראליות במסגרת המלחמה, ותכניו נגישים לכל.[21] לצד זאת, ישנן יוזמות פרטיות לייצור ממים, כגון קבוצת הפייסבוק "ממים של פוליטיקה",[22] אך אלו מכוונות לציבור הישראלי. לדעתנו, מומלץ למסד שיתוף פעולה ארוך טווח בין בנק הממים shareisrael לבין יוזמות פרטיות שונות, על מנת להרחיב את היקף הממים הזמין לפרסום בקהלים זרים.
ב. סיווג "בנק הממים" לפי קהלי יעד, נושאים ומטרות
ממים פרו-אוקראיניים התמקדו במספר נושאים חשובים, המייצגים קהלי יעד אליהן רצתה אוקראינה לפנות ומטרות אותן רצתה להשיג. לדוגמה, ההתמקדות בקהילה הבינלאומית נועדה לייצר תמיכה שתסייע להעברת נשק וסיוע כלכלי לאוקראינה. מאגר הממים הישראלי יכול לשאול מהמודל האוקראיני ולהתחיל מהתמקדות באותן קטגוריות, לצד בחירת נושאים נוספים במקרה הצורך. לצד זאת, מומלץ להעלות ל-shareisrael ממים בשפות נוספות מלבד אנגלית, להרחבת קהל היעד שייחשף לממים ויקלוט את מסריהם.
ג. עיצוב מסרי התכנים – מעבר מהשכלי לרגשי
במקום לנסות ולהסתמך על טיעונים לוגיים כדי להסביר מדיניות פוליטית או צבאית – שקביעת עמדה לגביה מצריכה היכרות עם הקשרים היסטוריים ופוליטיים רחבי היקף – ניתן להשתמש בממים המדגישים את החיבור הערכי והתרבותי בין ישראל לדעת הקהל העולמית, ושיש בכוחם לעורר אמפתיה, הבנה וקירבה. איננו מנסים לטעון שבכוחם של ממים לשכנע מיידית את דעת הקהל העולמית בצדקת פעולותיה של ישראל, אך הם עשויים לחזק את ההבנה כלפיהן, או להחליש את עוצמת הביקורת המוטחת בה.
אחת הדרכים לעשות זאת היא שימוש בהומור, המוכר כאמצעי בו מדינות משתמשות כדי לקדם בזירה העולמית נראטיבים התומכים באינטרסים שלהן.[23] עם זאת, בתקופה כזו יש לעשות זאת באופן זהיר ומדוד ובהקשרים הנכונים. כך, למשל, הפצת ממים הומוריסטיים בתגובה לפרסומים על מות אזרחים במלחמה היא חסרת רגישות ועלולה להסב נזק ממשי למאמצי ישראל, ועל כל המעורבים לשקול היטב פרסומים בנושאים כמו זה.
מנגד, ניתן להשתמש בממים הומוריסטיים על מנת להפריך או להגחיך את הצהרותיהם של מנהיגי האויב; דמויות אלו ומעשיהן ממילא שנויות במחלוקת בדעת הקהל ושימוש בהומור עשוי לחזק את הקונצנזוס העולמי נגדן. כך, למשל, עשו גורמים המפיצים ממים פרו-אוקראיניים, ששמו להם למטרה לפגוע בתדמית ההנהגה הרוסית ולהפריך מידע כוזב שהפיץ הקרמלין (ראו תמונות 7 ו-8).
באופן דומה, ישראל יכולה בהחלט לתקוף גורמים פוליטיים או צבאיים בתנועת חמאס ו"להטריל" ולהגחיך את מסרי התנועה האסלאמיסטית בצורה יעילה יותר אל מול קהלים רבים יותר בעולם. תמונה 7, למשל, הלועגת לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, יכולה להיות מתורגמת למם של יחיא סינוואר מתחבא במנהרה, באופן שיפגע בתדמית הנהגת חמאס.
תמונה 7: מם של Saint Javelin הלועג לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.[24]
תמונה 8: מם של UMF הצוחק על גולשים שמאמינים למסרים רשמיים של רוסיה.[25]
בנוסף, שימוש בהשוואות ומטאפורות והצגת צרכים וערכים משותפים יכולים ליצור הזדהות ותמיכה של קהלים זרים בישראל. ממים הדומים לתמונה 10 יכולים להיות מתורגמים למאבק הישראלי והעולמי בחמאס, המשווה תדיר לארגון המדינה האסלאמית (דאעש). הוויזואליות של הממים יכולה לסייע לקהלים זרים להבין את ההשוואות והצרכים המשותפים בקלות רבה יותר, אף אם אין להם את מלוא מטען הידע, וגם אם חסר להם הרקע ההיסטורי העומד מאחוריהם.
תמונה 9: מם של UMF המציג את אוקראינה כנושאת העיקרית בעול שמירת שלום העולם.[26]
ד. המדיום הוא המסר – שימוש בתרבות פופולרית
לבסוף, ממים הפרו-אוקראיניים עשו שימוש בהפניות וייחוס לסמלים מפורסמים (״רפרנסים״) בתרבות הפופולרית. אלה מהווים מרכיב מרכזי בממים המעוררים דיונים ציבוריים בסוגיות פוליטיות[27] – למשל בתמונה 10:
תמונה 10: מם של NAFO המתבסס על "משפחת סימפסון" לתיאור ההתפתחויות הצבאיות במלחמה.[28]
באופן דומה, ישראל יכולה, למשל, לעשות שימוש בממים המפנים לסמלים בתרבות המשותפת לקהלים מערביים כדי להדגיש את צביעותם של חמאס ואויבים נוספים. ישנן דוגמאות מוצלחות מהעבר הלא-רחוק: כך, למשל, ב-2018 הגיבה שגרירות ישראל בארה"ב לציוץ נאצה נוסף של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, באמצעות "גיף" – תמונה מונפשת דינמית הדומה במאפייניה למם. ציוץ התגובה – "גיף" מהסרט האמריקאי הפופולרי "Mean Girls" – זכה למעורבות גבוהה וצבר הדהודים רבים יותר מאשר ציוץ השנאה המקורי.[29]
תמונה 11: ה"גיף" שפרסמה שגרירות ישראל בארה"ב בתגובה לציוץ של חמינאי נגד מדינת ישראל.[30]
סיכום
ניתוח השימוש בממים בלוחמת המידע הפרו-אוקראינית מעלה כי ממים עשויים לתרום תורמים להפצת מסרים פרו-אוקראיניים מרכזיים לקהלים נוספים ולהפוך והופכים אותם לקליטים וזכירים יותר. שימוש מושכל בממים על ידי ישראל, לצד כלים נוספים בדיפלומטיה הציבורית הדיגיטלית, עשוי לסייע בהשפעה על השיח ברשתות החברתיות ועל מגמות בדעת הקהל. ניתן לרתום את כוחו של המם לעיצוב שיח נוח יותר לישראל, לבסס הבנה למהלכיה במלחמה, ולהזים את הנרטיב הנגדי של האויב.
לצד זאת, חשוב לציין, פעם נוספת, כי מדינת ישראל מתמודדת עם אתגר תדמיתי מורכב יותר בהשוואה לאוקראינה. משכך, אימוץ לוחמת ממים בדיפלומטיה הציבורית הישראלית יצריך התאמות מדויקות ורגישות בעת פיתוח התכנים, עיצובם והתאמתם לקהלי יעד שונים. למרות הפוטנציאל הטמון בשימוש בממים בישראל, יש לזכור כי אותם הכלים יכולים לשמש גם את יריביהּ, לכן יש להמשיך ולפתח את לוחמת הממים לצד אמצעים נוספים בזירה הדיגיטלית, כגון סרטונים ואינפוגרפיקות.
אריק סגל הוא מייסד Conntix ומרצה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. ליצירת קשר: arik.segal@conflictech.com
אופיר בראל הינו חוקר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. מחקרו מתמקד במבצעי השפעה ברשתות החברתיות. ליצירת קשר: Ophir.barel@gmail.com
משה קוויאט הוא סטודנט לתואר שני במסלול מחקרי בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. מחקרו מתמקד בלוחמה היברידית ומבצעי השפעה.
הערות:
[1] Dr. Eli David, X, 23 November 2023. https://twitter.com/DrEliDavid/status/1727729931222675566
[2] Apryl Williams, "Black Memes Matter: #LivingWhileBlack With Becky and Karen", Social Media + Society 6, no.4, December 2020, pp. 4-6. https://doi.org/10.1177/2056305120981047
[3] Jeff Giesea, "It’s Time to Embrace Memetic Warfare", Defence Strategic Communications 1, no.4, March 2016, pp. 69. https://doi:10.30966/2018.RIGA.1.4; Vera Zakem, Megan K. McBride and Kate Hammerberg, Exploring the Utility of Memes for U.S. Government Influence Campaigns, Arlington, Center for Naval Analysis, April 2018. https://www.cna.org/reports/2018/04/memes-in-us-government-influence-campaigns; First Lieutenant Brian J. Hancock, “Memetic Warfare: The Future of War,” Military Intelligence Professional Bulletin 36, no.2, April-June 2010, p. 43. https://irp.fas.org/agency/army/mipb/2010_02.pdf
[4] Chang-Ching Tu, “Lessons from Taiwan’s experience with COVID-19”, Atlantic Council, 7 April 2020. https://www.atlanticcouncil.org/blogs/new-atlanticist/lessons-from-taiwans-experience-with-covid-19
[5] Zakem et al., Exploring the Utility of Memes, pp. 12-13; Nicolle Lamerichs et al., "Elite Male Bodies: The Circulation of Alt-Right Memes and the Framing of Politicians on Social Media," Participations - Journal of Audience & Reception Studies 15, no.1, 2018, p. 203. https://www.participations.org/15-01-11-lamerichs.pdf; Jacob A. Long, Min Seon Jeong, Simon M. Lavis, "Political Comedy as a Gateway to News Use, Internal Efficacy, and Participation: A Longitudinal Mediation Analysis”, Human Communication Research 47, no.2, 2021, pp. 166-191. doi:10.1093/hcr/hqaa011
[6] "יו"ר ועדת החוץ והבטחון, ח"כ ברביבאי: 'אין לי ספק שצריך להקים מחדש את מערך ההסברה הלאומי'", הכנסת, 27 במאי 2021. https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press27.05.21a.aspx
[7] נחמן שי, "תולדות האשליה של זבנג וגמרנו", Ynet, ב-25 באוקטובר 2023. https://www.ynet.co.il/news/article/bjeawdsfp
[8] איתמר אייכנר, "שעון החול המדיני בירידה: 'העולם שוכח את הזוועות וחושש מהפגנות מוסלמים'", Ynet, ב-29 באוקטובר 2023. https://www.ynet.co.il/news/article/b1ktryjg6
[9] ראו למשל:
Adam Taylor, “With NAFO, Ukraine Turns the Trolls on Russia”, The Washington Post, 1 September 2022, https://www.washingtonpost.com/world/2022/09/01/nafo-ukraine-russia/
[10] להרחבה, ראו:
Weihua Li et al., "Infectivity Enhances Prediction of Viral Cascades in Twitter," PLoS ONE 14, no.4, 2019. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0214453
[11] Williams, "Black Memes Matter."
[12] Danah K. Han, Predicting Influencer Virality on Twitter, PhD diss., Dartmouth College, 2020, p. 1.
[13] Eliza Mackintosh, "The War is at a Stalemate, Ukraine's Intelligence Chief Says," CNN, 29 December 2022. https://edition.cnn.com/europe/live-news/russia-ukraine-war-news-12-29-22/h_8caafecb0529603d362e7f30977912f8
[14] Rob Picheta, “Germany is ‘Wasting Time’ on Sending Tanks to Ukraine, its Allies Say. Here’s Why the Leopard 2 is so Important,” CNN, 23 January 2023. https://edition.cnn.com/2023/01/20/europe/germany-leopard-2-tank-ukraine-explainer-intl/index.html; Yasmeen Serhan, “Why Germany Agonized Over Sending Tanks to Ukraine,” Time, 25 January 2023. https://time.com/6249710/germany-leopard-2-tanks-ukraine/
[15] Philip Oltermann, “German Leopard 2 Tanks now in Ukraine, Berlin Confirms,” The Guardian, 28 March 2023. https://www.theguardian.com/world/2023/mar/28/german-leopard-2-tanks-now-in-ukraine-berlin-confirms
[16] Ukrainian Memes Forces, X, 26 January 2023. https://twitter.com/uamemesforces/status/1618711049871695873
[17] Saint Javelin, X, 31 January 2023. https://twitter.com/saintjavelin/status/1616789307523465217
[18] "קצת ממים של מבצע צוק איתן", IsraMedia, ב-17 ביולי 2014. https://www.isramedia.net/forum/2/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA?p=32453
[19] Yael Bar Tur, X, 29 October 2023. https://twitter.com/yaelbt/status/1718563888449389022
[20] Ella Travels (Ella Kenan), X, 1 December 2023. https://twitter.com/EllaTravelsLove/status/1730655900245918164
[21] חמ"ל הסברה חרבות ברזל – בנק ממים, shareisrael. (לינק)
[22] "ממים של פוליטיקה", פייסבוק. https://www.facebook.com/groups/politics.memes/
[23] Dmitry Chernobrov, "Strategic Humour: Public Diplomacy and Comic Framing of Foreign Policy Issues," The British Journal of Politics and International Relations 24, no.2, 2022, pp. 277-296. https://doi.org/10.1177/13691481211023958
[24] Saint Javelin, X, 9 February 2023. https://twitter.com/saintjavelin/status/1623616939015696385
[25] Ukrainian Memes Forces, X, 2 March 2023. https://twitter.com/uamemesforces/status/1631319134238547968
[26] Ukrainian Memes Forces, X, 23 February 2023. https://twitter.com/uamemesforces/status/1628777777582292992
[27] Lars Bulow and Michael Johann, “Effects and Perception of Multimodal Recontextualization in Political Internet Memes. Evidence from Two Online Experiments in Austria", Frontiers in Communication 6, 2022, p. 4. https://doi.org/10.3389/fcomm.2022.1027014
[28] NAFO, X, 8 September 2023. https://twitter.com/Official_NAFO/status/1567651480403836928
[29] נכון ליולי 2023, הגיף צבר 22,600 ריטוויטים, 9,926 ציטוטים, 77,600 "אהבתי" ו-520 שמירות. https://twitter.com/IsraelinUSA/status/1003670703026135042
[30] Embassy of Israel to the US, X, 14 June 2018. https://twitter.com/IsraelinUSA/status/1003670703026135042