הפלת מדורו עשויה להצניח את מחירי הנפט, ושותפותיה של ונצואלה צפויות להיפגע
- יוסי מן
- לפני יומיים
- זמן קריאה 6 דקות
עודכן: לפני יומיים
אם יצליח במאמציו להבטיח את עלייתו של משטר ידידותי בקראקס, נשיא ארה"ב טראמפ עשוי להרוויח פעמיים: השגת גישה מחודשת לשוק הנפט הכבד של ונצואלה והגדלת התפוקה המקומית, לצד צמצום צעדיהן של סין, רוסיה ואיראן באמריקה הלטינית. והבונוס עבורו: החלשת תעשיית הנפט של קנדה
מתקפת הפתע האמריקאית על ונצואלה ולכידתו של נשיא המדינה ניקולס מדורו ב-3 בינואר 2026 עשויים ליצור שינויים מבניים מהותיים בשוק האנרגיה העולמי בטווח הקצר והארוך. סוחרים ואנליסטים מפקפקים בנראטיב הרשמי של וושינגטון על "מאבק בטרור הסמים" (narco-terrorism) כהצדקה להפלת משטר מדורו,[1] ורואים בפעולה בראש ובראשונה כהתערבות אמריקאית לשינוי מאזן הכוחות בשוק האנרגיה.
המטרות העיקריות של הקמפיין של וושינגטון נגד קראקס, כפי שמסתמן, הן: (1) השתלטות מחודשת של ארה"ב על עתודות הנפט של ונצואלה וחידוש נגישותה לשוק הנפט הכבד (heavy crude) בחצי הכדור המערבי; ו-(2) רצון לצמצם את הנוכחות הסינית והרוסית באמריקה הלטינית.
על הכוונת: אופ"ק
לרשות ונצואלה עומדות עתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם, המוערכות ב-303 מיליארד חביות.[2] עם זאת, היעדר השקעה ממשלתית בתשתיות, שחיתות עמוקה וסנקציות אמריקאיות צמצמו את הפקת הנפט בוונצואלה בעשור וקצת החולפים – מיותר מ-2.5 מיליון חביות ביום ב-2013, עת עלה מדורו לשלטון, לפחות ממיליון חביות ביום לפני שהודח.[3]
בנוסף, ההתפתחויות הדרמטיות של סוף השבוע עשויות להשכיח את העובדה שוושינגטון פועלת זה מספר חודשים נגד תעשיית הנפט של ונצואלה. שילוב של סנקציות מחמירות, אכיפת סגר ימי ושיבוש נתיבי שינוע, פגעו בתקופה זו באופן ממשי בייצוא הנפט הכבד (heavy crude) של ונצואלה.[4] כתוצאה, חברת הנפט הלאומית, PDVSA, נאלצה לצמצם בדצמבר את התפוקה בהיקף מוערך של 15%-25% – כ-250 אלף חביות ביום – בעיקר בשל היעדר יכולת לשנע את הנפט ולאחסן אותו.[5]
אך גודל העתודות של ונצואלה וקרבתה היחסית לחופי ארה"ב אינן הסיבות היחידות להתעניינות של וושינגטון במדינה. בתי הזיקוק בחוף המפרץ האמריקאי (לשעבר מפרץ מקסיקו) מותאמים טכנולוגית לעיבוד נפט כבד[6] – זכר לשיתוף הפעולה בין השתיים במאה הקודמת, אז ונצואלה שימשה ספקית הנפט העיקרית של ארה"ב משנות הארבעים עד להלאמת תעשיית הנפט על ידי השלטון הסוציאליסטי בקראקס בשנות השבעים. כיום, המחסור בנפט כבד מוונצואלה יוצר פער תפעולי בתעשייה האמריקאית, אותו לא ניתן למלא באמצעות נפט קל.
גם המאבק הבין-מעצמתי משחק כפי הנראה תפקיד בתהליכי קבלת ההחלטות של ממשל טראמפ. ב-2023, קרוב ל-70% מייצוא הנפט הגולמי של ונצואלה היה לסין, בעוד רק כרבע יוצא לארה"ב.[7] בנוסף, ניתן לראות בצעדים של וושינגטון חלק ממאמץ אמריקאי רחב יותר לפגוע בהשפעת ארגון +OPEC (ארגון המדינות מפיקות הנפט), שמובל כיום על ידי רוסיה וסעודיה. באופן סמלי, הארגון נוסד במקור על ידי חמש יצרניות נפט, בהן ונצואלה ועיראק – שתי מדינות שארה"ב פעלה להפלת משטרן.
ונצואלה היא גם חלק מ"ברית המוחרמות" – מדינות שמצויות תחת סנקציות מטעם המערב ויכולות לפיכך לסחור בעיקר אחת עם השנייה. באופן הזה, ונצואלה קשרה קשרי סחר הדוקים עם רוסיה, סין ואיראן, אליהן ייצאה נפט גולמי תמורת מוצרי נפט (למשל – דלק סילוני מאיראן), ומחילה על חובות עצומים שנטלה מהמעצמות.[8] איראן אף השתמשה בתעשיית הנפט המזדקנת של ונצואלה כ"בסיס אימונים" לפיתוח פתרונות פטרוכימיים שיעניקו לה יתרון בשוק העולמי, נוכח העיצומים המוטלים עליה.[9]
אין זעזועים במחיר – בינתיים
בטווח הקצר, המשבר בוונצואלה מתורגם לעלייה בפרמיית הסיכון למחירי הנפט, למרות עודף יחסי בהיצע של נפט קל בשוק הגלובלי. חבית קלה WTI (Western Texas Intermediate) נסחרה בסוף השבוע בשוק האמריקאי סביב 58-57 דולר (בעת פרסום המאמר טרם נפתח המסחר השבועי).
עם זאת, השוק מעריך פוטנציאל לזינוקים נקודתיים לרמות של 65-60 דולר במקרה של החמרה או ניתוק כמעט מוחלט של ונצואלה מהשוק כיצרנית. הסיכון המיידי שמטריד את השוק הוא גריעה אפשרית של עד כ-1.1 מיליון חביות ביום – התפוקה המקסימלית של ונצואלה – מההיצע העולמי. תרחיש זה עלול לערער את שיווי המשקל השברירי בתקופה של ביקוש גלובלי חלש יחסית.
עם זאת, ההשפעה המשמעותית ביותר של המשבר ניכרת דווקא בשוק הנפט הכבד בצפון אמריקה, ובמיוחד בקשר הישיר לנפט הקנדי. ללא תפוקת נפט כבד מוונצואלה, הנפט הכבד הקנדי – Western Canadian Select – הופך לתחליף הכמעט בלעדי עבור המזקקות האמריקאיות. במצב זה, הביקוש לחביות WCS עולה – שכן בתי זיקוק מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר כדי להבטיח אספקה – ועמו מחירן.
אם ארה"ב תצליח להביא לעליית משטר פרו-אמריקאי בקראקס, הצפי הוא לחזרת חברות אנרגיה מערביות ולשיקום הדרגתי של התשתיות הקורסות במדינה
למרות זאת, התחזקות הנפט הקנדי נתקלת בחסם מבני בדמות מדיניות הסחר האמריקאית וההתפתחויות האפשריות בוונצואלה. ראשית, ממשל טראמפ הטיל בראשית דרכו מכס בגובה 10% על נפט מיובא מקנדה,[10] והשוק מתמחר סיכון מוחשי להטלת מכסים (tariffs) נוספים.
שנית, אם ארה"ב תצליח להביא לעליית משטר פרו-אמריקאי בקראקס, כפי שהתחייב הנשיא טראמפ, הצפי הוא לחזרת חברות אנרגיה מערביות ולשיקום הדרגתי של התשתיות הקורסות במדינה. בטווח הקצר, ייתכן שתוך מספר חודשים יצליח הממשל החדש לחזור לתפוקה שלפני הסגר והסנקציות האמריקאיים האחרונים – 1.1 מיליון חביות ביום – שרובן יישלחו לא לסין, אלא לארה"ב.
בטווח הארוך יותר, הצלחת תהליך שכזה עשויה להזרים בתוך מספר שנים שניים עד שלושה מיליון חביות נפט כבד ביום לשוק העולמי. "הצפה" זו תאיים באופן ישיר על מעמדו של הנפט הקנדי בשוק האמריקאי ותפעיל לחץ משמעותי כלפי מטה על מחירי הנפט הגלובליים.
לסיכום, השוק מצוי בנקודת אי-ודאות ייחודית. בטווח הקצר, המשבר בוונצואלה מייצר פרמיית סיכון Tightness (הגבלת היצע) בנפט כבד ויתרון ברור לקנדה. אך בראייה אסטרטגית, אותם שחקנים נערכים לאפשרות של היפוך מגמה חד אם ונצואלה תיפתח מחדש למערב.
סיכום: דרמה בוונצואלה, גלי הדף ברחבי העולם
כיממה וחצי בלבד לאחר האירועים בקראקס, לא ניתן לחזות כיצד תתפתח המציאות בוונצואלה בעקבות נפילתו של מדורו – איזה שלטון יעלה במקומו, והאם ימשיך את דרכו של הרודן ששלט במדינה מאז 2013, או יבחר לפתוח את ארצו מחדש למערב. קשה גם להעריך כמה נחוש יהיה ממשל טראמפ, שיתמודד השנה עם בחירות אמצע הקדנציה, להפעיל את עוצמתה הצבאית והכלכלית של ארה"ב – כולל הצבת חיילים אמריקאים על אדמת המדינה – כדי לנווט את עתידה של ונצואלה. כך או כך, ההתפתחויות הללו צפויות להשפיע גם על המזרח התיכון.
משטר פרו-אמריקאי בקראקס צפוי לשלול מחברות "ברית המוחרמות" את קרש הקפיצה שלהן לאמריקה הלטינית. באזורנו, איראן – בעלת ברית קרובה של משטר מדורו – עלולה לאבד הן לקוחה חשובה עבור מוצרי הנפט הקל שלה; הן שותפה ל"צי הצללים" המשנע נפט באופן בלתי-חוקי ברחבי העולם;[11] והן מקור הכנסה חשוב עבור ארגון השלוחים העיקרי שלה, חזבאללה, הפועל באמריקה הלטינית.[12]
הדרמה הנוכחית אינה נסובה סביב סמים או פוליטיקה פנים-אמריקאית, אלא על השאלה מי ישלוט בנפט הכבד בחצי-הכדור המערבי ביום שאחרי
הפגיעה הזו מגיעה בעיתוי לא נוח מבחינת טהראן – בתקופה של מתיחות חריפה והפגנות מצד האוכלוסייה המקומית, לצד מאמציה לשקם את צבאה, תוכנית הגרעין שלה, ומעמדה האזורי לאחר המלחמה עם ישראל ביוני 2025.[13] האיום של טראמפ על איראן, לפיו ארה"ב עשויה להתערב במדינה אם המשטר האסלאמיסטי יפגע באזרחים המוחים נגדו, עלול להתפרש אחרת לאחר הפעולה האמריקאית בוונצואלה בסוף השבוע.[14] בטווח הארוך, הצלחה אמריקאית בצירוף ונצואלה לגוש המערב צפוי לפגוע בהכנסותיה של איראן מנפט עקב ירידת המחירים הצפויה, כפי שפורט לעיל.
בנוסף, יש לבחון גם כיצד סין ורוסיה, שייפגעו גם כן ממהלכיו של טראמפ, עלולות לנסות להעמיק את מעורבותן במזרח התיכון כדי להרחיב את "ספירות ההשפעה" שלהן.
לסיכום, הרי שהדרמה הנוכחית אינה נסובה לפיכך סביב סמים ואף לא רק על פוליטיקה פנים-אמריקאית, אלא על השאלה מי ישלוט בברז הנפט הכבד של חצי-הכדור המערבי ביום שאחרי. גלי ההדף הגאופוליטיים והכלכליים צפויים להיות מורגשים שנים קדימה.
פרופ' יוסי מן הוא עמית מחקר בכיר במכון אבא אבן לדיפלוטיה ויחסי חוץ, בו הוא מוביל את תוכנית יחסי ישראל עם המפרץ הערבי. הוא חוקר באוניברסיטת בר-אילן ומרצה בבית הספר לממשל באוניברסיטת רייכמן. בעבר שימש ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן וראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת רייכמן. מחקריו עוסקים בחברה וכלכלה במפרץ הערבי, בדגש על היבטי האנרגיה, ובשילוב של בינה מלאכותית במחקרים איכותניים כדי להעריך היבטים חברתיים וכלכליים באזור.
הערות:
[1] Jacob Rosen, Anna Schechter, Melissa Quinn, “Maduro indicted on federal drug-trafficking and weapons charges,” CBS News, 3 January 2026. https://www.cbsnews.com/news/maduro-indicted-on-federal-drug-trafficking-and-weapons-charges/
[2] Sam Stevenson, “Map Shows How Venezuela’s Oil Reserves Compare to Rest of World,” Newsweek, 3 January 2026. https://www.newsweek.com/map-venezuela-oil-reserves-compare-rest-world-11301907
[3] David Goldman, “Trump says US is taking control of Venezuela’s oil reserves. Here’s what it means,” CNN, 3 January 2026. https://edition.cnn.com/2026/01/03/business/oil-gas-venezuela-maduro
[4] Kit Maher and Kevin Liptak, “Trump orders ‘total and complete blockade’ of sanctioned oil tankers coming to and leaving Venezuela,” CNN, 17 December 2025. https://edition.cnn.com/2025/12/16/politics/blockade-venezuela-sanctioned-oil-tankers
[5] Tsvetana Paraskova, “Venezuela Starts Cutting Oil Production Amid US Blockade,” OilPrice.com, 30 December 2025. https://www.investing.com/analysis/venezuela-starts-cutting-oil-production-amid-us-blockade-200672510
[6] “The United States produces lighter crude oil, imports heavier crude oil,” Today in Energy, 11 October 2022. https://www.eia.gov/todayinenergy/detail.php?id=54199
[7] Goldman, “Trump Says.”
[8]MacKenzie Sigalos, “China and Russia loaned billions to Venezuela — and then the presidency went up for grabs,” CNBC, 7 February 2019. https://www.cnbc.com/2019/02/07/venezuela-china-and-russia-owed-debts-as-presidential-fight-rages.html
[9] Mircely Guanip, “Exclusive: Iran to start revamp at Venezuela's largest refining complex within weeks – sources,” Reuters, 6 February 2023. https://www.reuters.com/business/energy/iran-start-revamp-venezuelas-largest-refining-complex-within-weeks-sources-2023-02-03/ ; “Iran makes over 1.7m refinery equipment items for Venezuela,” Tehran Times, 20 July 2024. https://www.tehrantimes.com/news/501306/Iran-makes-over-1-7m-refinery-equipment-items-for-Venezuela
[10] “Last year’s U.S.-Canada energy trade was valued around $150 billion,” Today in Energy, 30 July 2025. https://www.eia.gov/todayinenergy/detail.php?id=65825
[11] Tomer Raanan, “Long-anticipated shadow LPG crackdown has arrived: will it matter?” Lloyd’s List, 18 December 2025. https://www.lloydslist.com/LL1155908/Long-anticipated-shadow-LPG-crackdown-has-arrived-will-it-matter
[12] Miguel Bronfman, “Argentina Banned Hezbollah a Year Ago. Latin America Must Follow,” The Arena, 19 July 2020. https://www.eng.arenajournal.org.il/single-post/2020/07/19/bronfman-hezbollah-argentina
[13] Bilal Y. Saab and Darren D. White, “Lessons Observed from the War Between Israel and Iran,” War on the Rocks, 16 July 2025. https://warontherocks.com/2025/07/lessons-observed-from-the-war-between-israel-and-iran/
[14] “Trump threatens Iran over protest crackdown as deadly unrest flares,” Reuters, 3 January 2026. https://www.reuters.com/world/middle-east/trump-threatens-iran-over-protest-deaths-unrest-flares-2026-01-02/
תגובות