מלחמת ישראל-איראן הסירה את צלו הארוך של אמברגו הנפט משוק האנרגיה העולמי
- יוסי מן
- 16 ביולי
- זמן קריאה 6 דקות
למרות חששות מפני זינוק חד במקרה של תקיפה ישראלית באיראן, מחיר חבית נפט עלה בצורה מתונה בלבד במהלך המלחמה – ובסיומה אף היה נמוך מאשר בתחילתה. המעצמות פעלו במשותף למנוע הסלמה ולהשגת הפסקת אש, במטרה למנוע טלטלה נוספת בכלכלה הגלובלית. מהתנהלות השווקים והמדינות ניתן להסיק בזהירות כי העולם כבר אינו "מתרגש" ממשברים במזרח התיכון
מלחמת יום הכיפורים זכורה היטב, ולרעה, כנקודת שבר בשווקים הפיננסים הגלובליים. אמברגו הנפט שהטילו יצואניות הנפט הערביות באוקטובר 1973 העלה את מחיר החבית פי ארבעה וחצי, מה שהוביל לקריסת שווקי מניות והקפיץ את מדדי האינפלציה והאבטלה בחלקים גדולים בעולם. משבר האנרגיה שחולל האמברגו בשנות ה-70' יצר פרדיגמה חדשה ודומיננטית לגבי השפעתם הדרמטית של אירועים במזרח התיכון על הכלכלה העולמית.[1] שורת המשברים האזוריים שהגיעו בעקבותיו – מלחמת איראן-עיראק (1980-88) ומלחמת המפרץ הראשונה (1991) והשנייה (2003) – חיזקו עוד יותר את הקשר בין הגיאופוליטיקה האזורית לטלטלות בשווקים הגלובליים.
מבחינה זאת, מלחמת ישראל-איראן ביוני 2025 נראתה תחילה כהתגשמות תרחיש בלהות מודרני.[2] ההפצצות הישראלית באיראן, עליהן דובר במשך יותר מעשור, נתפסו כאירוע שעלול להביא לתוצאות דומות כמו מלחמת איראן-עיראק, במהלכה נפגעו פיזית מאות מכליות נפט.[3] החשש העיקרי היה שאיראן תסגור את מיצרי הורמוז,[4] דרכם עוברת בין 20% ל-25% מאספקת הנפט של העולם – מסעודיה, איחוד האמירויות, קטר, עיראק ואיראן עצמה.[5] בתרחיש קיצון ששרטטו אנליסטים של JPMorgan, סגירה ממושכת של המצרים ופגיעה ביצרניות נפט נוספות עלולים היו להזניק את מחיר החבית ל-120 עד 130 דולר.[6]
דבר מכל אלה לא אירע.
בניגוד לציפיות, "מלחמת 12 הימים" (כפי שכינה אותה נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ),[7] חוללה תנודה מתונה מאוד בשווקי הסחורות בעולם, בדגש על שוק הנפט ובמידה מסוימת גם שוק הגז, שם נרשם חשש מסוים מהיעדר תנועה של גז נוזלי מקטר. מחיר חבית נפט Brent Crude קפץ מ-69.36 דולר ב-12 ביוני, ערב המלחמה, לשיא של 77.08 דולר ב-19 ביוני – עלייה של 12% בלבד. אולם, השער החל לרדת מאותה נקודה וב-24 ביוני – אז הוכרזה הפסקת אש בין ישראל לאיראן – הוא עמד על 66.69 דולר, מחיר נמוך יותר מאשר בתחילת המלחמה.[8] אפילו ההפצצה האמריקנית במתקני הגרעין בפורדו בלילה שבין 21 ל-22 ביוני לא גרם למסחר בנפט בפתיחת המסחר בשבוע שאחריהן להיפתח בעליות חדות.[9]
העלייה שנרשמה במחיר הנפט בתחילת המלחמה הייתה הרבה פחות דרמטית ממה שהרוב ציפו. נדמה כי היא תמחרה מהר את היעדר הסיכון לנכסים ולמעברים הקריטיים של הנפט, כלומר – השווקים העריכו שמצרי הורמוז לא ייסגרו ושלא ייווצר מחסור אמיתי באנרגיה.
בסרט הזה כבר היינו
כיצד ניתן להסביר את התגובה הכמעט-אגבית של השווקים לתרחיש שממנו חוששים בעולם כבר יותר מעשור? אפשר להעריך כי אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהשוק "התרגל" לחילופי המהלומות במזרח התיכון, שהתגברו על רקע טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו. במילים אחרות, השוק כבר צופה שמדי פעם יפרוץ במזרח התיכון משבר אלים, שישכך כעבור זמן מה והמצב יחזור פחות או יותר לקדמותו.
האופן בו השוק מתמודד עם משברים כאלה כעת היא דרך שקיפות מוגברת ושיתוף מידע בזמן אמת, שמגבירים את הוודאות בשווקים לגבי גודל הסיכון; הודעות מצד מדינות (בעיקר מעצמות מערביות ואסיאתיות) על מוכנותם של המאגרים האסטרטגיים שלהן, שפרסומן נועד להפיג חששות מפני מחסור באנרגיה; והגדלת התפוקה ותנועת המכליות במדינות או במתקנים הנמצאים מחוץ למצרי ההורמוז, כמו למשל זה בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות, ובכך לעקוף חסימה אפשרית של ייצוא אנרגיה ממדינות המפרץ.[10]
המלחמה הוכיחה כי העולם יודע "לדבר דיפלומטיה" כאשר שחקנים רבים ועוצמתיים חולקים אינטרס משותף: לא לטלטל עוד יותר את הכלכלה העולמית
כמו כן, נדמה כי המעצמות התייחסו בספקנות לאיומי האיראנים לסגור הרמטית את מצרי הורמוז. אף שאין דרך לכמת זאת, ניתן לומר בזהירות שהמעצמות הפגינו "בגרות" ביחס למלחמה ונמנעו מצעדים צבאיים ודיפלומטיים כאחד שהיו עלולים להעמיק את המתחים ולחולל משבר ארוך-טווח.
העדות הברורה ביותר לכך היא המהירות שבה הושגה הפסקת אש בתיווך אמריקני-קטרי,[11] לצד הימנעותן של רוסיה וסין, בעלות בריתה של איראן, מהסלמת השיח – גם לאחר שהמתקן בפורדו הופצץ על ידי ממשל טראמפ.[12] למעשה, תגובתו המאופקת שר החוץ הסיני לאחר התקיפות האמריקאיות באיראן, והצהרותיו בנוגע לחשיבות שמייחסת בייג'ינג לשמירה על חופש השיט בהורמוז – כוונו כנראה לטהראן יותר מאשר למערב.[13] ואכן, "מלחמת 12 הימים" הוכיחה כי העולם יודע "לדבר דיפלומטיה" כאשר שחקנים רבים ועוצמתיים חולקים אינטרס משותף: לא לטלטל עוד יותר את הכלכלה העולמית בתקופה של האטה כלכלית ומתח שיא בין המעצמות.
התוצאה היא, לכאורה, עגומה עבור חוקרים ואנליסטים, שבמשך שנים הדהדו את החשש מפני מתקפה ישראלית באיראן והשלכותיה האפשריות על היציבות העולמית. מלחמת יוני 2025 מעידה על תהליך למידה של השווקים ושל הממשלות כאחד, ועל יכולתם חסרת-התקדים לבחון את המצב הגאופוליטי בזמן אמת – זאת, בזכות מהפכת המידע, שמאפשרת נגישות למקורות מגוונים ולביצוע הערכות סיכון מדויקות ומושכלות יותר.
אבל יותר מכל, ניתן לומר בזהירות המתבקשת כי שהחשש ממשבר כלכלי עמוק שייגרם כתוצאה מאירועים גיאופוליטיים במזרח התיכון היא נחלת העבר, והמרכיב שגרם לחשש זה אינו משמעותי כמו שסברו רבים במשך שנים.[14]
עדיין יש מה ללמוד
הביצועים המרשימים של ישראל בתקיפותיה באיראן מעידים על חשיבה אסטרטגית מפותחת, ששילבה יכולות צבאיות מתקדמות עם מאמצים דיפלומטיים מתמשכים מול מדינות רבות בעולם, כולל כאלה שאינן ידידותיות. המלחמה יכולה לשמש בסיס לבניית אסטרטגיה ארוכת-טווח, שנובעת מהיכרות של שנים עם האתגר וחידוד המערכות לעבר מטרה אחת, במקרה זה – צמצום האיום של המשטר האיראני על ישראל.
דוגמה נוספת לחשיבה אסטרטגית שהביאה לשינוי מציאות היא החתימה על הסכמי אברהם ב-2020, שהם תוצר מובהק של הבנה ישראלית את התמורות העמוקות שהתרחשו במזרח התיכון במשך העשור ויותר שקדמו להם. ישראל זיהתה את השינויים שלבסוף הביאו מקבלי החלטות מכל האזור להבין כי המזרח התיכון זקוק לשינוי גישה – ליצירה של שיתופי פעולה אזוריים חדשים ולהסרת חומות מדיניות, במקום המשך ההתמקדות באתגרים פנימיים.
בעוד מלחמת 1973 הכניסה את העולם לפאניקה אנרגטית, נראה כי מלחמת 2025 היא דווקא גלולת הרגעה
האיום על תעשיית האנרגיה העולמית במשבר של 1973 הוליד מושג חדש, "ביטחון אנרגטי", והתניע שורת ניסיונות למצוא פתרונות לאתגרי התקופה. כך, למשל, נולדה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (International Energy Agency) של ארגון ה-OECD וגדלו ההשקעות המדינתיות באנרגיות מתחדשות, כולל בתחום הגרעין.[15]
באופן דומה, המלחמה ב-2025, אשר במהלכה נרשמו איומים על מדינות המפרץ הערבי ועל הציר הראשי של מעבר האנרגיה, מיצרי הורמוז, עשויה ליצור הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה. כך, למשל, המלחמה יכולה לחזק עוד יותר את התיאום הביטחוני העולמי, ובדגש על זה הישראלי עם מדינות האזור. כמו כן, היא עשויה לסייע בפיתוח יכולות ואמצעים להגנה על מתקני אנרגיה וספינות המשנעות מוצרי גז ונפט; לשפר את התיאום הביטחוני בימים; להעמיק את שיתוף הפעולה המודיעיני; ולשפר מערכות התרעה משותפות.
מחקרים רבים עתידיים להיכתב על "מלחמת 12 הימים" והשפעותיה הגאופוליטיות. אולם בעוד מלחמת 1973 הכניסה את העולם לפאניקה אנרגטית, ניתן לשער כבר כעת שמלחמת 2025 עתידה להיות מעין גלולת הרגעה. המלחמה הוכיחה כי התפיסה העולמית לגבי השפעתם של סכסוכים במזרח התיכון על השווקים הגלובליים השתנתה. באופן דומה, היא עשויה גם לשנות את התפיסה של השחקנים באזור לגבי הצורך בשיתוף פעולה אזורי הדוק בתחום האנרגיה ושרשראות האספקה.
ד"ר יוסי מן הוא עמית מחקר בכיר במכון אבא אבן לדיפלוטיה ויחסי חוץ, בו הוא מוביל את תוכנית יחסי ישראל עם המפרץ הערבי. הוא חוקר באוניברסיטת בר-אילן ומרצה בבית הספר לממשל באוניברסיטת רייכמן. בעבר שימש ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן וראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת רייכמן. מחקריו עוסקים בחברה וכלכלה במפרץ הערבי, בדגש על היבטי האנרגיה, ובשילוב של בינה מלאכותית במחקרים איכותניים כדי להעריך היבטים חברתיים וכלכליים באזור.
הערות:
* The appearance of U.S. Department of Defense (DoD) visual information does not imply or constitute DoD endorsement.
[1] התלות במשאבים טבעיים אלה הביאה לקריסה של שוק המניות, בעיקר בשווקים כמו יפן שהיו חשופים לייבוא נפט מהמזרח התיכון, ולשיעורי אינפלציה ואבטלה גבוהים. אחד הביטויים של המשבר היה העלייה ביוקר המחייה דווקא במדינות ערב, שכן בעקבותיו טיפסו מחירי המזון במדינות שהיו יבואניות המזון הגדולות בעולם. בראשן עמדה מצרים, בה פרצו ב-1977 "מהומות הלחם" ("אנתפאצ'ת אלחבז"), שגבו את חייהם של יותר מ-70 אזרחים מצרים. ראו:
Rasoul Sorkhabi, “The First Oil Shock,” GoExPro, 6 December 2015. https://geoexpro.com/the-first-oil-shock/; Neil Ketchley, Ferdinand Eibl, and Jeroen Gunning, “Anti-austerity riots in late developing states: Evidence from the 1977 Egyptian Bread Intifada,” Journal of Peace Research 61:6, 2023. https://doi.org/10.1177/00223433231168188 ; Office of the Historian, “Oil Embargo, 1973–1974,” Milestones in the History of U.S. Foreign Relations, n.d. https://history.state.gov/milestones/1969-1976/oil-embargo; “Skyrocketing inflation and Japan’s economic slowdown. The global oil crisis and JEXIM’s efforts,” JBIC History, Vol. 3, August 2023. https://www.jbic.go.jp/en/information/today/today_202307/jtd_202307_column1.html
[2] Adrien Pécout, “Israel-Iran war: Hormuz, the world's oil chokepoint, is under tension,” Le Monde, 25 June 2025. https://www.lemonde.fr/en/economy/article/2025/06/25/israel-iran-war-hormuz-the-world-s-oil-chokepoint-is-under-tension_6742691_19.html
[3] “Strait of Hormuz – Tanker War,” Strauss Center, n.d. https://www.strausscenter.org/strait-of-hormuz-tanker-war
[4] James Hyerczyk, “Oil News: $150+ Crude? Doomsday Scenario Sees Hormuz Closure Threatening Supply,” FXEmpire, 13 June 2025. https://www.fxempire.com/forecasts/article/oil-news-150-crude-doomsday-scenario-sees-hormuz-closure-threatening-supply-1525817
[5] “Oil Market Report – June 2025”, International Energy Agency, June 2025. https://www.iea.org/reports/oil-market-report-june-2025
[6] Jennifer Sor, “JPMorgan lays out a worst-case scenario for Israel-Iran that could send oil prices spiking 75%,” Business Insider, 23 June 2025. https://www.businessinsider.com/iran-strikes-oil-price-forecast-israel-brent-wti-outlook-jpmorgan-2025-6
[7] Jack Moore, “Israel and Iran agree to ceasefire to bring end to '12 DAY WAR,' Trump says,” ABC News, 24 June 2025. https://abcnews.go.com/International/israel-iran-agree-ceasefire-bring-end-12-day/story?id=123137697
[8] “Brent Crude (August Contract), 1 Month index,” Oil Price, 4 July 2025. https://oilprice.com/oil-price-charts/
[9] Dearbail Jordan, “Oil prices tumble after Israel agrees to Iran Ceasefire,” BBC, 24 June 2025. https://www.bbc.com/news/articles/crk6elpx4gpo
[10] Ron Bousso, “Commentary: Iran oil doomsday in Hormuz may be more fear than reality,” Reuters, 23 June 2025. https://www.reuters.com/markets/commodities/iran-oil-doomsday-hormuz-may-be-more-fear-than-reality-bousso-2025-06-22/
[11] Amichai Stein, “Qatar mediated between Israel and Iran to reach ceasefire, source tells 'Post',” Jerusalem Post, 24 June 2025. https://www.jpost.com/middle-east/iran-news/article-858746
[12] Leon Aron, “The Iran-China-Russia Axis Crumbles When It Matters,” The Atlantic, 29 June 2025. https://www.theatlantic.com/international/archive/2025/06/iran-china-russia-axis-crumbles/683369/
[13] Jeremy Fleming-Jones, “China calls for global efforts to defuse tensions over vital Strait of Hormuz,” EuroNews, 23 June 2025. https://www.euronews.com/my-europe/2025/06/23/china-calls-for-global-efforts-to-defuse-tension-over-vital-strait-of-hormuz
[14] Hyerczyk, “Oil News: $150+ Crude? Doomsday Scenario Sees Hormuz Closure Threatening Supply.”
Comentarios