• גור צלליכין

המלחמה באוקראינה ותום עידן האשליות: ישראל בצומת החלטה

עם התערערות היציבות והביטחון הבינלאומי ובפתחו של עידן חדש בסדר העולמי, מצטמצמת יכולתה של ישראל ״ללכת בין הטיפות״ ביחסיה עם המעצמות. במציאות שכזאת, ישראל נדרשת להיערכות חדשה: התייצבות לצד ארה״ב אך הקטנת התלות בה וחיזוק שיתופי הפעולה עם שחקני מפתח באירופה, באסיה ובמזרח התיכון

חייל נורבגי מאבטח מסוק אמריקאי בתרגיל של ברית נאט"ו בנורבגיה, מארס 2022. חולשת ההרתעה המערבית התגלתה לעיני כל באוקראינה | Photo: U.S. Marine Corps photo by Sgt. William Chockey (public domain)

התלקחות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מבשרת את הופעתו של עידן חדש בתחרות הבין-מעצמתית, עם משמעויות כבדות גם למדיניות ישראל. אמנם ברור שקרבתנו בזמן לאירוע בסדר גודל כזה לא מאפשרת עדיין מבט רטרוספקטיבי מעמיק על אירועי השעה, אך די בהתפתחויות הדרמטיות שהצטברו עד כה כדי להפיק תובנות ראשונות באשר להשלכות הגלובאליות של העימות ובמשמעויות אחדות לישראל, בהן ניתן למנות את ההקרבה, דה-פקטו, של המערב את אוקראינה והשלכות הדבר על התמודדות עם איראן; צמצום יכולתה של ישראל ״ללכת בין הטיפות״ ביריבות בין המעצמות; יישוב הפרדוקס בין שחיקה בדימוי העוצמה האמריקאית לבין הצורך להתייצב לצדה; מינוף הפוטנציאל של הסכמי אברהם ליצירת עומק אסטרטגי חדש לישראל; וככלל – צורך בנקיטת גישה פרואקטיבית לשם הבטחת יתרונה היחסי של ישראל בפתחו של עידן חדש בביטחון ובסדר העולמיים.


מאז פרצה המלחמה על אדמת אוקראינה, העלו רבים זיכרונות מטרידים מן העבר: הצהרות פוטין על העלאת הכוננות במערך הגרעין של רוסיה הזכירו מיד את ההליכה על סף התהום ותרחישי האימה של משבר הטילים בקובה;[1] ותמונות ההרס וההרג בערים אירופיות, כשיותר משלושה מיליון בני אדם נאלצו להימלט מאוקראינה מאז תחילת הקרבות ומיליונים נוספים הסובלים מהם ישירות בתוך המדינה,[2] העלו עד מהרה השוואות למלחמת העולם השנייה.[3]


מהי האנלוגיה ההיסטורית הרלוונטית למצב האסטרטגי בו ניצב בו העולם כיום? משבר הטילים בקובה, שאיים על העולם בשיא המלחמה הקרה, הוא דוגמה טובה; ניתן גם למצוא הקבלה מסוימת בין מה שרוסיה תופסת כהשפלה מתמשכת שלה מאז קריסת ברית המועצות לבין תחושת ההשפלה של רפובליקת ויימאר בעקבות הסכמי ורסאי, כדרך להסביר את התוקפנות הרוסית; ואולי האנלוגיה המתאימה יותר היא דווקא של ועידת מינכן הידועה לשמצה והקרבת חבל הסודטים של צ׳כוסלובקיה בתור ניסיון בריטי לפייס את גרמניה הנאצית. אף לא אחת משלוש האנלוגיות ההיסטוריות האלה יכולה להסביר את התסבוכת העכשווית. ואם בכל זאת נמצא רלוונטיות אקטואלית בתזכורות אלה מן העבר, הרי שאין אלה חדשות טובות לביטחון הבינלאומי בעתיד.


תובנה מרכזית העולה מהמאמר היא כי ישראל מתקרבת במהרה לנקודה בה לא תיוותר לה ברירה אלא להתייצב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים במקומה הטבעי לצד ארה״ב ובעלות בריתה, בניגוד לצורך האסטרטגי של ישראל להמשיך ולנווט בזהירות – ״ללכת בין הטיפות״ – בין ארה״ב לרוסיה. מוטב כי ישראל תקדים להחליט בעצמה על עמדתה, לפני שהמציאות תכפה זאת עליה. במקביל, עליה לקדם את פניו של הסדר העולמי החדש ולצקת תוכן משמעותי לקואליציות ולמסגרות שיתוף פעולה חדשות שיאפשרו לה לעמוד בטלטלות העידן החדש, ובראשן ההתמודדות עם איראן.


חוסר נכונות והיעדר יכולת

המלחמה באוקראינה חשפה את מערכת השיקולים של חברות נאט״ו בתחום זמינות היכולות הצבאיות באירופה, ובעיקר בתחום הכוונות המדיניות, בשיאו של העימות הצבאי החמור ביותר על אדמת אירופה מאז תום מלחמת העולם השנייה. בתמצית: נוכח קריאת תגר בוטה ואלימה של רוסיה על ערכי החופש, הדמוקרטיה, הריבונות והסדר העולמי, הפגינו ארה״ב ובעלות בריתה חוסר נכונות להפעיל כוח מחשש שהתנגשות צבאית תצית מלחמת עולם שלישית, וחוסר יכולת צבאית, לפחות ביחס למדינות אירופה. זהו מסר מטריד מאוד לכל ידידיה של ארה״ב במזרח אירופה, במזרח הרחוק ובמזרח התיכון.


המלחמה באוקראינה תפסה את ארה"ב ומדינות אירופה בעיצומם של תהליכי תכנון אסטרטגי בנוגע לאסטרטגיית הביטחון שלהן ועדכון תוכניות בניין הכוח הצבאי בעידן התחרות הבין-מעצמתית, ובעיקר מול האיוםהפוטנציאלי הסיני. פלישת רוסיה לאוקראינה טרפה את הקלפים. האיחוד האירופי עוד הספיק לעדכן בזריזות את המסמך בעקבות המלחמה, תחת הכותרת ״מצפן אסטרטגי לביטחון והגנה״ (A Strategic Compass for Security and Defense) ועמד בלוח הזמנים לפרסום הרשמי.[4] התוקפנות הרוסית מתוארת במסמך בתור ״שינוי טקטוני בהיסטוריה של אירופה״, ממנו נובע הצורך לבצע ״קפיצה קוונטית״ בפיתוח היכולות הצבאיות של מדינות האיחוד במטרה להיות ״כוח מגן אסרטיבי״.[5] בכך ניתן לראות אולי עדות להתפכחות, או לפחות להכרה העצמית, בפער שבין היכולת הצבאית לאיום.


לעומת הזריזות האירופית, ארה״ב טרם פרסמה את אסטרטגיית הביטחון הלאומי העדכנית של הבית הלבן (National Security Strategy) ואסטרטגיית ההגנה הלאומית של הפנטגון (National Defense Strategy) – שני מסמכים אשר סין עמדה לככב בהם בראש סדר היום.[6] במקום עדכון האסטרטגיה להתמודדות עם סין, הבית הלבן נאלץ להתכונן להרחבת העימות עם מדינות נאט״ו ולאפשרות שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין יורה על שימוש בנשק כימי.[7] וכך, גם נשיא ארה״ב ג'ו ביידן מצטרף לשני קודמיו, דונלד טראמפ וברק אובמה, אשר למרות ניסיונותיהם למקד מחדש את המערכת האמריקאית לכיוון אסיה ולהיערך לאפשרות של עימות צבאי בזירת האוקיינוס השקט, נגררו לעסוק בבעיות מוכרות וטורדניות בזירות אחרות.

 

המלחמה באוקראינה חושפת את ״גבולות המעטפת״ של ההרתעה האמריקאית ומלמדת את רוסיה וסין עד כמה הן יכולות למתוח את החבל מבלי להסתכן בעימות ישיר

 

ברובד עמוק יותר, המלחמה באוקראינה קורעת באופן בלתי מתפשר את מסכת העמימות בכל הנוגע לשני תחומים עיקריים בעוצמת המערב: בתחום היכולות ובתחום הכוונות של מדינות נאט״ו. שני היבטים אלה, שיפורטו להלן אך בתמצית, קשורים בתחשיב האסטרטגי של השחקנים המרכזיים במשבר הנוכחי. חשיפת התחשיב האסטרטגי מגלה, במשתמע, מהם ״גבולות המעטפת״ של ההרתעה האמריקאית, ומלמדת את רוסיה ואת סין עד כמה הן יכולות למתוח את החבל ולפעול צבאית באופן אגרסיבי מתחת לסף העימות הישיר עם ארה״ב. שיעור זה יילמד היטב ומהר על ידי כל השחקנים במערכת הבינלאומית, והדברים ישפיעו על מצב הביטחון הבינלאומי והתגבשותו של סדר עולמי חדש, ממזרח ומערב אירופה, דרך המזרח התיכון ועד המזרח הרחוק.


בתחום הכוונות של הנהגת נאט״ו – המסר הפומבי שליווה את פריסת כוח התגובה המהירה של נאט״ו (לראשונה מאז הקמתו) ותגבור הכוחות במדינות הברית הגבולות עם אוקראינה,[8] לא יכול היה להותיר ספק בליבו של פוטין. אף אם עוד נותר תהייה כלשהי לגבי כוונותיהם של מנהיגי נאט״ו, הצהרותיהם של הנשיא ביידן וראש ממשלת בריטניה בוריס ג׳ונסון פוגגו כל ממד של עמימות שאולי עוד הייתה יכולה לסייע בידיהם. שני המנהיגים הבהירו היטב כי לבד מסיוע בציוד צבאי, סיוע המוניטארי והרבה מילים חמות לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, ארצותיהם לא יפעלו כדי לעצור את המתקפה הרוסית האגרסיבית ואף לא יאכפו משטר איסור טיסות מעל שמי אוקראינה.[9] ג׳ונסון אף טרח להסביר בדיון בפרלמנט בלונדון כי ״המציאות הטראגית היא שוולדימיר פוטין הולך להמשיך ולטחון קדימה בעזרת מכונת המלחמה שלו״.[10]


ביידן, בנאום מצב האומה, הבהיר לרוסיה את גבולות המותר והאסור בעימות: ״כוחותינו לא הולכים להילחם באוקראינה, אלא להגן על בעלות בריתנו בנאט״ו במקרה שפוטין ימשיך לנוע מערבה (...) ארה״ב ובעלות בריתנו יגנו על כל אינץ׳ משטחן של מדינות נאט״ו״.[11] מהדברים יכול היה פוטין להבין בנקל על מה ארה״ב לא תגן, וכי למעשה יוכל להמשיך ״לטחון קדימה״, כלשונו של ראש ממשלת בריטניה. הנשיא ביידן הבהיר את חומרת הסכנה שבהרחבת העימות: ״עימות ישיר בין נאט״ו לרוסיה הוא מלחמת עולם שלישית״.[12]


גם עמנואל מקרון, נשיא צרפת והנשיא התורן של האיחוד האירופי, ביקש להרחיק עצמו מהעימות. ״כאירופאים, איננו במלחמה באוקראינה״, אמר מקרון בתום מפגש מיוחד של מנהיגי אירופה אשר נערך, למרבה האירוניה, בארמון ורסאי.[13] במילים אחרות, אירופה וארה״ב בחרו להקריב ביודעין את אוקראינה – ועל אף היותה של אוקראינה מדינת דמוקרטיה בת יותר מארבעים ואחד מיליון תושבים,[14] מהיחידות שצמחו מאז נפילת ברית המועצות.


בכל הנוגע ליכולותיה הצבאיות הזמינות של ברית נאט״ו באירופה, המלחמה באוקראינה חשפה את נקודת השפל אליה התדרדרה ההשקעה בכוחן הצבאי של מדינות אירופה החברות בברית. רק מעטות מהן עומדות ברף המינימלי והמוסכם של 2% מהתל״ג על הוצאות ביטחון.[15] חלק ממדינות נאט״ו אמנם הגדילו את השקעתן בביטחון לאחר סיפוח חצי האי קרים בידי הרוסים, אך עם השפעות האינפלציה והפגיעה הכלכלית שגרמה מגפת הקורונה, יש המעריכים כי השיעור הריאלי הממוצע של הוצאות על ביטחון במדינות אירופה עומדת על 1.5% מהתל״ג. זאת, בעיקר תודות להגדלה ניכרת בהצטיידות הצבאית של בריטניה ופינלנד (האחרונה אמנם מוגדרת שותפה של נאט״ו, אך אינה חברה בברית).[16] ההחלטה העקרונית שקיבלו בתחילת מארס 2022 מנהיגי אירופה בכינוס המיוחד בוורסאי לשנות כיוון ולהגדיל משמעותית את ההקצאה המשותפת לבניין כוח צבאי ולהגנה על נכסים חיוניים בממדי הסייבר והחלל, היא עדות מרשיעה להזנחה ארוכת השנים.[17]

 

החלטת מנהיגי אירופה מתחילת מארס להגדיל משמעותית את ההקצאה הביטחונית המשותפת היא עדות מרשיעה להזנחה ארוכת שנים בתחום

 

כתוצאה מהשחיקה המתמשכת בהוצאות הביטחון ובבניין הכוח הצבאי של מדינות אירופה, נותרו מדינות נאט״ו נסמכות באופן משמעותי על הרתעתן הגרעינית של ארה״ב, בריטניה וצרפת. הגנרל הבריטי סר ריצ׳ארד שריף, שהיה סגן מפקד נאט״ו, העריך כבר לפני מספר שנים כי במצב כזה רוסיה תוכל להרשות לעצמה לפעול נגד המדינות הבלטיות. לטענתו, הנחת העבודה של פוטין היא שהמערב לעולם לא יעשה שימוש ראשון בנשק גרעיני, שתוצאותיו הרסניות לאנושות כולה; ומסיבה זאת, בהיעדר הרתעה קונבנציונאלית משמעותית מצדה של נאט״ו, פוטין יוכל לעשות ככל העולה על רוחו.[18]

וכך, כאשר טורי שריון רוסי החלו עושים דרכם בשטח מדינה מזרח-אירופית פרו-מערבית, הברית הצבאית הצפון-אטלנטית – שהוקמה ב-1949 כדי להרתיע את ברית המועצות, לימים הפדרציה הרוסית, מפלישה למערב אירופה – לא הייתה יכולה אפילו לשקול ברצינות להרחיב את ״מטריית ההרתעה הקונבנציונאלית״ שלה ולפרוס את חסותה על אוקראינה. כזכור, הגם שאינה חברה בנאט״ו, קייב זכתה ב-1994 להבטחות חתומות מרוסיה (ביחד עם ארה״ב, בריטניה ואירלנד) לשמור על גבולותיה וריבונותה, בתמורה להצטרפותה לאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT).[19] כעבור 28 שנה גילתה אוקראינה מה ערכן האמיתי של הבטחות אלה, ומדינות אירופה גילו שהכוח הצבאי הזמין שלהן לא הספיק כדי להרתיע את פוטין מלפעול או לעצרו.


התגייסות קואליציית המדינות ותאגידי הענק להטלת סנקציות כלכליות חריפות על רוסיה בהיקף חסר תקדים, המשמשת מקור לגאווה לדיפלומטיה האמריקאית והאירופית, ודאי שלא עצרה את התקדמות הצבא הרוסי ולא חדלה את המטרת האש הקטלנית על אזרחים אוקראינים. אין אלא להסיק כי פלישה לאוקראינה נתפסה בעיני פוטין כמהלך אפשרי עם סיכונים נמוכים לחיכוך צבאי בין רוסיה למדינות נאט״ו.

טנק רוסי מושמד באוקראינה. פוטין ידע שיוכל לפלוש בלי סיכון ממשי לעימות עם המערב | Photo: Ministry of Internal Affairs of Ukraine (МВС України - CC Attribution 4.0 International license)

שחיקה בדימוי העוצמה האמריקאית

מגבלות הפעולה של ברית נאט״ו, האזהרה מפני מלחמת עולם שלישית ונכונות המערב להקריב, דה-פקטו, את אוקראינה, הן אינדיקציות נוספות לשחיקה בדימוי העוצמה האמריקאית וביוקרתה של ארה״ב – מגמה שלילית שראשיתה עוד הרבה לפני פלישת רוסיה לאוקראינה.[20] גם בוושינגטון יודעים כי במזרח הרחוק, במזרח התיכון ומעבר לו, עמים ומנהיגים בוחנים את הצהרותיה ומעשיה של ארה״ב באוקראינה ומחשבים בהתאם את צעדיהם.[21] אין ספק שהם גם זוכרים, בין השאר, גם את המראות הטריים יחסית של הנסיגה האמריקאית הכאוטית מאפגניסטאן והשתלטות הטאליבן באוגוסט 2021, ובמיוחד את התמונות של אזרחים הנאחזים בייאוש במטוסי חיל האוויר האמריקאי ונופלים אל מותם.[22]


לשחיקה בדימוי האמריקאי השלכות משמעותיות על היציבות בזירות נוספות, ובראשן זירת ההודו-פסיפי. ההכרזה הפומבית המשותפת של נשיא רוסיה, פוטין, ונשיא סין, שי ג׳ינגפינג, על ציר רוסי-סיני רשמי, תחת הכותרת ״שותפות ללא גבולות״, נתפסת – בוודאי בוושינגטון – בתור קריאת תגר רשמית של השתיים על הסדר העולמי, ההגמוניה האמריקאית וערכיה.[23] ההבנות האישיות בין פוטין לשי והחשש כי סין תסייע צבאית לרוסיה המדשדשת באוקראינה דחקו בנשיא ביידן להזהיר את נשיא סין אישית מהשלכות מהלך כזה.[24] סין אמנם ריככה את עמדתה וביקשה להציג קו פומבי רשמי מפויס, תוך הדגשת רוח של שיתוף פעולה וסיוע הומניטארי,[25] ובהמשך אף שיגרה את שגריר סין בארה״ב להבהיר שגם לשותפות הסינית-רוסית דווקא יש גבולות.[26] עם זאת, פוטנציאל הנפיצות בזירה זאת, לכל הפחות, מעורר בקרב הנהגת ארה״ב חששות כי היא תאותגר צבאית בשתי זירות משמעותיות במקביל: באירופה מול רוסיה ובאזור ההודו-פסיפי מול סין וצפון קוריאה.[27]

 

טייוואן יכולה כבר עכשיו להפיק לקחים לגבי ערכן האמיתי של הצהרות תמיכה וערובות הביטחון של המערב

 

ניתן להניח כי סין בוחנת בעניין רב כיצד וושינגטון מנהיגה את המערב סביב המשבר באוקראינה ומסיקה את מסקנותיה לגבי האפשרות המעשית מבחינתה לכפות בכוח "איחוד" עם טייוואן. באותו אופן, בייג'ינג גם לומדת את מרחב התגובה האפשרית של מדינות המערב ומפיקה לקחים מהסנקציות הכלכליות הנשכניות שהטילו על רוסיה, כדי להיערך בהתאם למקרה שהמערב יבקש לנקוט בעתיד צעדים דומים נגדה. אך אפילו אם סין – אותה ארה״ב מגדירה בתור איום הייחוס החמור ביותר[28] – אכן תראה בפלישה הרוסית לאוקראינה יותר תמרור אזהרה מאשר הזדמנות, טייוואן עצמה יכולה כבר עכשיו להפיק לקחים מיידיים לגבי הצורך בחיזוק הגנתה, ובעיקר לגבי ערכן האמיתי של הצהרות תמיכה וערובות הביטחון של המערב.[29] ואם לא די באלה, שיגורי הטילים מצד צפון קוריאה שהתחדשו מאז תחילת 2022 (גם לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה) והצפי לניסויים בליסטיים נוספים מצדה בהמשך השנה, מערערים עוד יותר גם את תחושת הביטחון של דרום קוריאה ויפן השכנות.[30]


במזרח התיכון מקבלת התופעה ביטוי נוקב ומהיר. כלל השחקנים האזוריים מסתכלים על הנעשה באוקראינה וחושבים על איראן והסכם הגרעין המחודש שעשוי להיחתם עמה בקרוב. התלכדות של שני תהליכים, אשר אין ביניהם קשר ישיר, משדרת לשחקנים במזרח התיכון מסר שלילי לגבי ארה״ב: ראשית, התנהלותה מול רוסיה ומה שנתפס כהקרבתה של אוקראינה; ושנית, התנהלותה מול איראן במשא ומתן על הסכם הגרעין המחודש, וכוונתה של וושינגטון להוציא את משמרות המהפכה של איראן מרשימת ארגוני הטרור כחלק מהתמורות האמריקאיות במסגרת ההסכם המתגבש.[31] זאת, אחרי שארה״ב כבר הסירה מהרשימה השחורה את החות׳ים בתימן – שלוחיה של איראן.[32] אפילו אם תימלך ארה״ב בדעתה ותחזור בה מכוונותיה אלה כלפי משמרות המהפכה, מידת הביטחון של מדינות האזור, כולל ישראל, בשיקול הדעת האמריקאי כבר נפגעה.[33]


זה הרקע לפעילות המדינית המואצת במזרח התיכון ולסדרת הוועידות חסרות התקדים בתוך זמן קצר במהלך המלחמה.[34] הראשונה בהן היא פגישתם של ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, נשיא מצרים, עבד אל פתח אל-סיסי, ויורש העצר של איחוד-האמירויות, מחמד בן-זאיד, בסוף מארס.[35] כפי הנראה, זהו גם הרקע לביקורו באיחוד האמירויות של נשיא סוריה בשאר אל-אסד – מי שהיה עד לא מזמן מוקצה מחמת מיאוס אפילו במדינות ערב.[36] ספק איתות סמלי לוושינגטון, ספק ניסיון לחלץ את אסד מהציר הרדיקלי בראשות איראן – סדרת הפגישות הגלויות לבדה מעידה על חשבון מהיר שעורכות הנהגות האזור ועל התגבשותן של מסגרות פעולה חדשות ולא-שגרתיות, אשר נועדו לפצות על מהלכיה של ארה״ב והאמון הנשחק בה. אפילו מסרי ההרגעה שהשמיע בירושלים מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן לא יוכלו לשכך את הנזק.[37]


מצטמצמת יכולתה של ישראל ״לתמרן״ בין המעצמות

העימות באוקראינה מצמצם את יכולתה של ישראל לתמרן בין המעצמות, וקרב הרגע בו היא תידרש להתייצב בצורה ברורה ומלאה במקומה הטבעי לצד ארה״ב. גמגום מתמשך בעניין זה יהיה לרועץ.


האתגרים המתמשכים בזירה הסורית ומאמצי איראן להתבסס בה צבאית, במקביל לקידום תוכנית הגרעין שלה, הם שעומדים מאחורי הצורך להמשיך בתיאום האסטרטגי עם רוסיה ובתיאום ביטחוני עם כוחות צבאהּ הסמוכים לגבולותינו. מכאן גם גובר הצורך להתנהל בתבונה מול הקרמלין, במיוחד בשעת משבר בינלאומי כה חריף, ולנסות לשמר נכס אסטרטגי זה שהושג בעמל רב. אפשר להניח שההתנהלות הזהירה, העברת המסרים בין פוטין לזלנסקי ודיפלומטית הדילוגים של ראש הממשלה נפתלי בנט[38] סייעו לשמר, לפחות עד כה, את התיאום האסטרטגי בין ישראל לרוסיה ואת חופש הפעולה האופרטיבי הנחוץ לצה״ל. קשה להפריז בחשיבות הדבר.


התייצבות ברורה יותר לצד ארה״ב סביב המשבר באוקראינה עלולה לשלול מישראל, בניגוד לטובתה, את היתרונות של מערכת ההבנות עם מוסקבה, בעיקר בתחום חופש הפעולה האופרטיבי. עד כה, הבנות אלו אפשרו לישראל להפיק תועלת מהנוכחות הרוסית בסוריה מאז 2015[39] כגורם מייצב וכתובת אפקטיבית לתיאום אסטרטגי וביטחוני – במיוחד על רקע מה שהיה נראה אז כמו קריסת המדינה הסורית בגלל מלחמת האזרחים, התפשטות דאע״ש והשימוש בנשק כימי על ידי אסד נגד בני עמו.


למרות הקשיים הרבים שהערימה בהמשך הדרך, לפחות בראשיתה, מוסקבה סייעה ביצירת המסגרת המדינית שאפשרה את פירוק הנשק הכימי של אסד,[40] והיתה לבת שיח מול ישראל לתיאום ומניעת חיכוך בין צה״ל לצבא רוסיה הפועל בסוריה – עניין הכרחי להבטחת האינטרסים הביטחוניים של ישראל בזירה בלתי יציבה זאת.[41] בנוסף, רוסיה – והנשיא פוטין אישית – סייעו במשימה הומניטרית רגישה ומורכבת של איתור וחילוץ גופותיהם של נעדרי צה״ל מקרב סולטן יעקוב, נושא המצוי בלב הקונצנזוס הישראלי.[42] חרף המתחים המובנים, ישראל ידעה לנווט את דרכה בהצלחה לא מבוטלת ולהבטיח את האינטרסים שלה בתנאים מורכבים מאוד.[43]

 

אפילו בתחשיב תועלתני קר, לישראל לא יכולה להיות התלבטות אסטרטגית של ממש בכל הנוגע לבחירת ״הצד״ אליו היא משתייכת

 

אך למרות הצורך המתמשך בתיאום עם רוסיה להבטחת חופש הפעולה בזירה הצפון-מזרחית של ישראל, ההערכה ההדדית והיחסים האישיים בין בכירים ישראלים לנשיא פוטין, ירושלים לא תוכל להמשיך ולפסוח על שתי הסעיפים. ארה״ב כבר אותתה לישראל פומבית כי היא מצפה ממנה לפעול בתיאום הדוק יותר עמה ופחות לפי הרגישות של מוסקבה.[44] ככל שהמלחמה באוקראינה תתארך וככל שממדי ההרס והרג האזרחים באוקראינה ילכו ויגדלו, קל וחומר אם אכן תתקוף רוסיה את אוקראינה בנשק בלתי-קונבנציונלי (מכל סוג) כפי שהזהירו מנהיגי ארה״ב ובריטניה ומזכ״ל נאט״ו,[45] כך תקטן יכולתה של ישראל ״ללכת בין הטיפות״.


אפילו בתחשיב תועלתני קר, לישראל לא יכולה להיות התלבטות אסטרטגית של ממש בכל הנוגע לבחירת ״הצד״ אליו היא משתייכת, שכן המשענת האסטרטגית שמספקת ארה״ב, מדינית וצבאית, כבר היתה למושכלת יסוד בביטחון הלאומי הישראלי.[46] די אם נזכיר כי שיתופי הפעולה הביטחוניים הרבים לסוגיהם, המחקר והפיתוח, שיתוף הפעולה המודיעיני ההדוק, תוכניות סיוע החוץ הנדיב לשימור היתרון האיכותי של צה״ל והגיבוי המדיני שארה״ב ממשיכה להעניק לישראל במוסדות האו״ם, ובראשם מועצת הביטחון – כל אלה הם רכיבים הכרחיים בעומק האסטרטגי של ישראל, במובנו העמוק ורב-הממדים של המושג.[47]


ומעל כל אלה ניצב בסיס הערכים המשותף עליו עומדת המשענת האסטרטגית האמריקאית של ישראל, ותחושת מחויבות עמוקה המאושררת פעם אחר פעם על ידי חברי הקונגרס, הסנאט ונשיאים אמריקאים.[48] על אף הקשיים וחילוקי הדעות הרבים, מדינת ישראל נושאת פניה אל המערב, ושותפתה הבכורה היא ארצות הברית של אמריקה.[49] לישראל בסיס של ערכים דמוקרטיים משותפים עם מדינות המערב, ולא עם המשטרים האוטוריטריים של סין ורוסיה. לכן, אף שהיכולת האפקטיבית לנהל דיאלוג עם כל גורמי הכוח והמעצמות הוא יתרון שיש לשמרו, חשוב עוד יותר הוא שימור וטיפוח הקשר עם ארה״ב.


נוכח הדברים, על ישראל לנקוט בפעולות אשר, מצד אחד, ישקפו התייצבות לצד ארה״ב בכל הקשור למשבר באוקראינה; ובמקביל, לשמר ככל הניתן את היחסים והקשר עם רוסיה והנהגתה, תוך תיאום הדוק עם וושינגטון. בכל מקרה, נדרשת הגברה והרחבה של פעולות ישראליות לגביהן לא תוכל להיות כלל מחלוקת, כגון סיוע הומניטארי לפליטים, סיוע רפואי וסיוע בשיקום האזרחי של התשתיות ונזקי המלחמה. על הדבר להתבצע בחשיפה פומבית גבוהה, אשר תשקף לקהילה הבינלאומית ולעם האוקראיני את הושטת היד הישראלית וימקמו את ישראל לצד ידידותיה הטבעיות.


הדרך הלאה

הניתוח עד כה מעלה שהמלחמה באוקראינה לא רק מצמצמת את יכולתה של ישראל ״ללכת בין הטיפות״, אלא גם מחדדת מאוד את הפרדוקס הנוקב הרובץ לפתחם של מקבלי ההחלטות בירושלים. מצד אחד, דימוי העוצמה של ארה״ב במגמת שחיקה ומידת הקשב והעניין של וושינגטון למזרח התיכון בירידה. מצד שני, לישראל אין אלטרנטיבה ממשית לכוח מעצמתי אחר להישען עליו – לא מבחינה צבאית, לא מדינית, וודאי שלא מבחינת המטען הערכי המשותף, כשם שיש לישראל עם ארה״ב.


כיצד ניתן לפתור את הפרדוקס הזה? ישראל צריכה להיערך כבר עתה לקדם את פניו של הסדר העולמי החדש המתהווה, המצב החדש בביטחון הבינלאומי והביטחון האזורי המשתנה. הנחת העבודה שלה צריכה להיות שארה״ב היא עדיין השותף האסטרטגי המרכזי שלה – אך זהו שותף מאותגר, אשר ספק אם יוכל לעמוד בכל התחייבויותיו ביום פקודה. המשענת האמריקאית היא אמנם אבן הראשה, אך לא עליה לבדה יעמוד הבית.


לכן, לצד טיפוח הקשר המיוחד עם ארה״ב, ישראל צריכה לחזק את שיתופי הפעולה עם שחקני מפתח נוספים באירופה, באסיה ובמזרח התיכון. בהיבט הכלכלי, קשרי המסחר והביטחון עם מדינות המפרץ פותחים עבור ישראל דלת גם לשותפויות והזדמנויות חדשות באסיה. הרחבת הייצוא, הייבוא ושיתופי פעולה טכנולוגיים עם שווקים גדולים כשל יפן והודו, יאפשרו לישראל להיערך בצורה טובה יותר לקראת התחרות הגוברת בין המעצמות ולפתח ״כרית אוויר״ ובולמי זעזועים בפני טלטלות העידן החדש.


אולם מעבר לעניין הכלכלי, ניצב המעצב האסטרטגי המרכזי: איראן. סביר להניח שהמדינות הסוניות השותפות להסכמי אברהם, אשר הגבירו רשמית ובגלוי את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל,[50] יישאו פניהן אל ירושלים בציפייה שזאת תוביל את ההתמודדות מול האיום האיראני המשותף. השילוב בין התגבשותו המואצת של הציר בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, מצרים, ירדן ומרוקו, לבין שאר המגמות שנותחו בתמצית במאמר זה, מחדד את הצורך לקיים דיון עדכני ומעמיק בניסוח היציבה האסטרטגית (strategic posture) של מדינת ישראל. זאת, לנוכח תהליכי השינוי והלקחים (שטרם סוכמו) מהעימות באוקראינה בכל הנוגע לתפיסות ההפעלה בתחום המדיני והצבאי ולתפקיד הכוח הצבאי הקונבנציונלי ביחסי הרתעה בין מדינות (סוגייה כבדת משקל החורגת מגבולות מאמר זה).


באופן רחב יותר, המלחמה באוקראינה מחייבת התארגנות חדשה ודחופה של המערכת הישראלית. הטלטלה בסדר העולמי מציבה את ישראל בעין הסערה, עם צרכים חדשים ואינטרסים מדיניים, כלכליים וביטחוניים במרחבים גיאוגרפיים חדשים, במעגלים קרובים ורחוקים, וזירות פעולה חדשות בתחום הצבאי והמדיני. חוסר הוודאות המובנה המאפיין את התקופה מקשה על הניווט והתכנון, אך זוהי שעה לנקיטת גישה פרואקטיבית להרחבה וחיזוק של מסגרות מדיניות וקואליציות חדשות ובניין כוח מתאים בכל מרכיבי העוצמה הלאומית. ישראל חייבת להבטיח את יתרונה היחסי וחופש פעולה גמיש – מדינית, כלכלית וצבאית – בפתחו של עידן חדש בתחרות האסטרטגית בין המעצמות.

 

גור צלליכין הוא מנכ״ל מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית באוניברסיטת רייכמן, ומתמחה באסטרטגיה, ביטחון לאומי ולימודי המודיעין. קודם לכן היה חוקר בכיר וראש משחקי מלחמה אסטרטגיים במרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית באגף המבצעים של צה״ל, והוביל תהליכי פיתוח ידע אסטרטגי-אופרטיבי של הפיקוד העליון. בעבר שימש יועץ שר הביטחון לתקשורת ויועץ בלשכת ראה״מ. בתפקידו העיתונאיים בעבר היה כתב לענייני צבא ובטחון וכתב מדיני ברדיו ובטלוויזיה. הוא בעל תואר ראשון בלימודי ממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה עם התמחות בביטחון וטרור מאוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), ובעל תואר שני (בהצטיינות) בלימודי מודיעין וביטחון בינ״ל מהמחלקה ללימודי מלחמה באוניברסיטת King’s College London. בתקופתו בלונדון שימש עמית מחקר בנושא ביטחון בינלאומי והמזרח התיכון במכוני המחקר Henry Jackson Society ו-The Royal United Service Institute for Defence and Security Studies (RUSI).


הערות:

[1] Maria Tsvetkova, "Putin Puts Nuclear Deterrent on Alert; West Squeezes Russian Economy," Reuters, 28 February 2022. https://www.reuters.com/world/india/war-with-ukraine-putin-puts-nuclear-deterrence-forces-alert-2022-02-27/; Tom O’Connor, "Ukraine Conflict Risks New U.S.-Russia Arms Race, World Closer to Nuclear War," Newsweek, 4 March 2022. https://www.newsweek.com/ukraine-conflict-risks-new-us-russia-arms-race-world-closer-nuclear-war-1684362

[2] "UNHCR Warns of Rising Needs in Ukraine and Neighbouring Countries, Calls for Cessation of Hostilities," UNHCR, 18 March 2022. https://www.unhcr.org/news/briefing/2022/3/623453f14/unhcr-warns-rising-needs-ukraine-neighbouring-countries-calls-cessation.html

[3] Sharon Braithwaite and Nadine Schmidt, "'Fastest Growing Refugee Crisis in Europe Since World War II': More than 1.5 Million People Have Crossed from Ukraine into Neighboring Countries," CNN, 6 March 2022. https://www.cnn.com/europe/live-news/ukraine-russia-putin-news-03-06-22/index.html

[4] Council of the European Union, "A Strategic Compass for Security and Defence," European Union, 21 March 2022, 7371/22. https://data.consilium.europa.eu/doc/document/ST-7371-2022-INIT/en/pdf; "A Strategic Compass for the EU - Timeline," Text, EEAS - European External Action Service - European Commission. https://eeas.europa.eu/headquarters/headquarters-homepage/106337/strategic-compass-eu_en

[5] Council of the European Union, "A Strategic Compass," pp. 2, 5, 19.

[6] "DOD Official Outlines 2022 National Defense Strategy in CNAS Forum," U.S. Department of Defense, 10 December 2021. https://www.defense.gov/News/News-Stories/Article/Article/2869837/dod-official-outlines-2022-national-defense-strategy-in-cnas-forum/; "New National Defense Strategy to Be Released Early 2022," Defense One, 8 December 2021. https://www.defenseone.com/policy/2021/12/new-national-defense-strategy-be-released-early-2022/187385/

[7] Mariana Alfaro and Adela Suliman, “White House Warns Russia Could Use Chemical Weapons in Ukraine, Rejects False ‘Conspiracy’ of U.S. Biolabs,” Washington Post, March 10, 2022. https://www.washingtonpost.com/world/2022/03/10/ukraine-russia-disinformation-us-biolabs-chemical-weapons/

[8] "NATO Response Force," NATO, 28 February 2022. https://www.nato.int/cps/en/natohq/topics_49755.htm

[9] Simon Lewis and Ingrid Melander, "NATO Rejects Ukraine No-Fly Zone, Unhappy Zelenskiy Says This Means More Bombing," Reuters, 4 March 2022. https://www.reuters.com/business/aerospace-defense/nato-meets-ukraine-calls-no-fly-zone-hinder-russia-2022-03-04/

[10] "House of Commons Debate, Prime Minister's Questions, Volume 709, Col 1041-1042," 2 March 2022. https://hansard.parliament.uk//Commons/2022-03-02/debates/6D5339D9-57AF-4736-BF38-51FEF6913D0D/Engagements#contribution-296064A6-0CC7-4410-86F0-6F6475260733.

[11] "Remarks of President Joe Biden – State of the Union Address as Prepared for Delivery," The White House, 2 March 2022. https://www.whitehouse.gov/briefing-room/speeches-remarks/2022/03/01/remarks-of-president-joe-biden-state-of-the-union-address-as-delivered/.

[12] "Remarks by President Biden Announcing Actions to Continue to Hold Russia Accountable," The White House, 11 March 2022. https://www.whitehouse.gov/briefing-room/speeches-remarks/2022/03/11/remarks-by-president-biden-announcing-actions-to-continue-to-hold-russia-accountable/

[13] "Sky News Live," Special Coverage - War in Ukraine, 11 March 2022.

[14] State Statistics Service of Ukraine, “Number of Present Population of Ukraine, as of January 1 2021,” State Statistics Service of Ukraine, Kyiv, January 2021, p., http://database.ukrcensus.gov.ua/PXWEB2007/ukr/publ_new1/2021/zb_chuselnist%202021.pdf.

[15] "Defence Expenditure of NATO Countries (2014-2021)", NATO, PR/CP(2021)094, 11 June 2021. https://www.nato.int/nato_static_fl2014/assets/pdf/2021/6/pdf/210611-pr-2021-094-en.pdf; Juuko Alozious, "NATO’s Two Percent Guideline: A Demand for Military Expenditure Perspective," Defence and Peace Economics, June 2021, 1-14. https://doi.org/10.1080/10242694.2021.1940649.

[16] "Chapter Four: Europe," The Military Balance 122, no. 1, 31 December 2022, pp. 71-73. https://doi.org/10.1080/04597222.2022.2022929.

[17] "Versailles Declaration: Informal Meeting of the Heads of State or Government," European Council, 11 March 20222. https://www.consilium.europa.eu/media/54773/20220311-versailles-declaration-en.pd [18] Richard Shirreff, 2017 War with Russia - An Urgent Warning from Senior Military Command, London: Coronet, 2016, pp. 11-13.

[19] "Letter Dated 7 December 1994 from the Permanent Representatives of the Russian Federation, Ukraine, the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland and the United States of America to the United Nations Addressed to the Secretary-General," United Nations Security Council, 19 December 1994. https://www.securitycouncilreport.org/atf/cf/%7B65BFCF9B-6D27-4E9C-8CD3-CF6E4FF96FF9%7D/s_1994_1399.pdf; Steven Pifer, "Why Care about Ukraine and the Budapest Memorandum," Brookings (blog), 5 December 2019. https://www.brookings.edu/blog/order-from-chaos/2019/12/05/why-care-about-ukraine-and-the-budapest-memorandum/

[20] Michael Singh, "Axis of Abraham," Foreign Affairs 102, March 2022. https://www.foreignaffairs.com/articles/middle-east/2022-02-22/axis-abraham; Richard J Samuels, Special Duty: A History of the Japanese Intelligence Community, Ithaca and London: Cornell University Press, 2019, p. xvi.

[21] David Schenker, "Putin’s War Has Middle Eastern Countries Hedging Their Bets," Foreign Policy, 4 March 2022. https://foreignpolicy.com/2022/03/04/russia-war-ukraine-middle-east-iran-nuclear-deal/

[22] Sarah Marsh, "Afghan Youth Footballer Died in Fall from US Plane Leaving Kabul," The Guardian, 19 August 2021. https://www.theguardian.com/world/2021/aug/19/afghan-youth-footballer-died-in-fall-from-us-plane-leaving-kabul; John Geddie, "Over 600 Afghans Cram into U.S. Cargo Plane in Desperate Flight from Kabul," Reuters, 17 August 2021. https://www.reuters.com/world/asia-pacific/over-600-afghans-cram-into-us-cargo-plane-desperate-flight-kabul-2021-08-17/

[23] Tony Munroe, Andrew Osborn, and Humeyra Pamuk, "China, Russia Partner Up Against West at Olympics Summit," Reuters, 4 February 2022. https://www.reuters.com/world/europe/russia-china-tell-nato-stop-expansion-moscow-backs-beijing-taiwan-2022-02-04/

[24] "Readout of President Joseph R. Biden Jr. Call with President Xi Jinping of the People’s Republic of China," The White House, 18 March 2022. https://www.whitehouse.gov/briefing-room/statements-releases/2022/03/18/readout-of-president-joseph-r-biden-jr-call-with-president-xi-jinping-of-the-peoples-republic-of-china-2/

[25] "President Xi Jinping Has a Video Call with U.S. President Joe Biden," CGTN, 19 March 2022. https://news.cgtn.com/news/2022-03-18/Xi-speaks-with-Biden-on-bilateral-ties-18vye770wuI/index.html

[26] “China Envoy Says Xi-Putin Friendship Actually Does Have a Limit,” Bloomberg.Com, March 24, 2022. https://www.bloomberg.com/news/articles/2022-03-24/china-envoy-says-xi-putin-friendship-actually-does-have-a-limit

[27] Aamer Madhani and Chris Megerian, "Biden’s China 'Pivot' Complicated by Russia’s War in Ukraine," AP NEWS, 17 March 2022. https://apnews.com/article/russia-ukraine-putin-biden-business-china-d47d4b2215de708b55a12bc4b648818d

[28] Julian E. Barnes, "China Poses Biggest Threat to U.S., Intelligence Report Says," The New York Times, 13 April 2021. https://www.nytimes.com/2021/04/13/us/politics/china-national-security-intelligence-report.html

[29] Craig Singleton, "Putin’s War Is Xi’s Worst Nightmare," Foreign Policy, 4 March 2022. https://foreignpolicy.com/2022/03/04/xi-putin-war-ukraine-taiwan-russia-china-nightmare/; Helen Davidson, "'Of Course I Worry:' Shock Waves from Ukraine Reach Taiwan," The Guardian, 25 February 2022. https://www.theguardian.com/world/2022/feb/25/of-course-i-worry-shockwaves-from-ukraine-reach-taiwan

[30] Jesse Johnson, "North Korea Conducts Its Ninth Missile Test of 2022," The Japan Times, 5 March 2022. https://www.japantimes.co.jp/news/2022/03/05/asia-pacific/north-korea-ninth-missile-launch/; Hyonhee Shin and Josh Smith, "South Korea’s Next President to Face a North Korea Forging Ahead in Nuclear, Missile Production," Reuters, 4 March 2022. https://www.reuters.com/business/aerospace-defense/skoreas-next-president-face-nkorea-forging-ahead-nuclear-missile-production-2022-03-04/

[31] Arshad Mohammed and Parisa Hafezi, "U.S. Weighs Dropping Iran’s IRGC from Terrorism List - Source," Reuters, 16 March 2022. https://www.reuters.com/world/us-weighs-dropping-irans-irgc-terrorism-list-source-2022-03-16/

[32] Antony J. Blinken Blinken, Secretary of State, "Revocation of the Terrorist Designations of Ansarallah," United States Department of State, 12 February 2021. https://www.state.gov/revocation-of-the-terrorist-designations-of-ansarallah/

[33] "Fears Grow over Possible Removal of Iran’s Revolutionary Guard from US Terror List," Arab News, 19 March 2022, https://arab.news/gc8d2

[34] “Jordan King Hosts UAE, Egypt, Iraq Leaders,” France 24, March 25, 2022, AFP, https://www.france24.com/en/live-news/20220325-jordan-king-hosts-uae-egypt-iraq-leaders; Gili Cohen and Amichai Stern, “Exclusive: Contacts for Israel-UAE-USA Summit in Jerusalem,” KAN (IPBS) Israeli Public Broadcasting Corporation, March 24, 2022, https://www.kan.org.il/Item/?itemId=124502; Gili Cohen, “Egypt Joins the Summit: Egyptian Foreign Ministry Will Arrive in Israel,” KAN (IPBS) Israeli Public Broadcasting Corporation, March 25, 2022, https://www.kan.org.il/Item/?itemId=124544

[35] Lahav Harkov, "Bennett, Sisi and MBZ Gather in Sharm El-Sheikh," The Jerusalem Post, 22 March 2022. https://www.jpost.com/israel-news/article-702000 [36] Reuters, "Syria’s Assad Visits UAE, First Trip to Arab State since War Began," Reuters, 18 March 2022. https://www.reuters.com/world/middle-east/syrian-president-assad-met-dubai-ruler-syrian-presidency-2022-03-18/

[37] Moran Azulay, “Israel Hopes U.S. Heads Region’s Concerns Over IRGC’s Removing from Terror List, Bennett Says,” Ynetnews, March 27, 2022, https://www.ynetnews.com/article/hyygorpfc

[38] Thomas Grove and Laurence Norman, "Israel’s Bennett Speaks With Putin, Zelensky Separately in Effort to Mediate Ukraine Crisis," Wall Street Journal, 6 March 2022. https://www.wsj.com/articles/israels-bennett-speaks-with-putin-zelensky-separately-in-effort-to-mediate-ukraine-crisis-11646513332

[39] Shaun Walker, "Russian Parliament Grants Vladimir Putin Right to Deploy Military in Syria," The Guardian, 30 September 2015. https://www.theguardian.com/world/2015/sep/30/russian-parliament-grants-vladimir-putin-right-to-deploy-military-in-syria; "Russia Joins War in Syria: Five Key Points," BBC News, 1 October 2015. https://www.bbc.com/news/world-middle-east-34416519

[40] "US and Russia Agree Syria Chemical Weapons Deal," BBC News, 14 September 2013. https://www.bbc.com/news/world-middle-east-24091633

[41] Yaniv Kubovich, “Israeli Military Delegation to Head to Moscow for Talks With Russian Counterparts,” Haaretz, December 10, 2018, https://www.haaretz.com/israel-news/israeli-military-delegation-to-head-to-moscow-for-talks-with-russian-counterparts-1.6729086

[42] Ynet and News Agencies, "Russia Said Excavating Syrian Cemetery in Hunt for IDF Soldier’s Remains," Ynetnews, 7 February 2021. https://www.ynetnews.com/article/HJNz5Max00; "Russia Helped Israel Recover Remains of Soldier Missing Since 1982," BBC News, 4 April 2019. https://www.bbc.com/news/world-middle-east-47806780

[43] Barak Ravid, "Netanyahu Meets With Putin in Russia to Discuss Syria, Iran," Haaretz, 14 May 2013. https://www.haaretz.com/.premium-putin-netanyahu-discuss-syria-iran-1.5242821; Kubovich, "Israeli Military Delegation to Head to Moscow"; Peter Beaumont and Peter Beaumontin Jerusalem, "Netanyahu Meets Putin to Discuss Concerns over Russian Activity in Syria," The Guardian, 21 September 2015. https://www.theguardian.com/world/2015/sep/21/netanyahu-meets-with-putin-over-concerns-of-russian-support-for-assad

[44] Yuna Leibzon, "Special: US Under-Secretary of State: 'We’ve Asked Israel to Join Sanctions Against Russia'", News 12 Israel, 11 March 2022. https://www.mako.co.il/news-world/ukraine_russia_war/Article-997615c97f97f71027.htm

[45] Dan Sabbagh and Andrew Roth, “Nato Countries Set to Give Ukraine Kit to Protect Against Nuclear and Chemical Attacks,” The Guardian, March 23, 2022. https://www.theguardian.com/world/2022/mar/23/nato-countries-to-give-ukraine-kit-to-protect-against-chemical-and-nuclear-attacks; Reuters, “UK Says Russia Could Be Planning Chemical or Biological Attack on Ukraine,” Reuters, March 14, 2022. https://www.reuters.com/world/europe/uk-says-russia-could-be-planning-chemical-or-biological-attack-ukraine-2022-03-14/; Alfero and Suliman, “White House Warns Russia Could Use Chemical Weapons.”

[46] Avner Yaniv, Politics and Strategy in Israel (Hebrew), Tel-Aviv: Sifriat Poalim, 1994, pp. 28-29; Israel Tal, National Security: The Few Against the Many, Dvir Publishing House, 1996, pp. 62-63.

[47] Tal, National Security, pp. 223-24.

[48] Bradley Scott Schneider, “H.R.8494 - 116th Congress (2019-2020): Guaranteeing Israel’s QME Act of 2020” (2020), https://www.congress.gov/bill/116th-congress/house-bill/8494/text; Andrew J Shapiro, “Ensuring Israel’s Qualitative Military Edge - Assistant Secretary, Bureau of Political-Military Affairs,” U.S. Department of State, November 4, 2011, https://2009-2017.state.gov/t/pm/rls/rm/176684.htm

[49] Yossi Melman and Dan Raviv, Friends in Deed: Inside the US-Israel Alliance (Jerusalem: Ma’ariv Book Guild, 1994).

[50] Dion Nissenbaum and Thomas Grove, “Israel, U.A.E. Draw Closer on Security Amid Threat From Iran, Its Allies,” Wall Street Journal, February 5, 2022. https://www.wsj.com/articles/israel-u-a-e-draw-closer-on-security-amid-threat-from-iran-its-allies-11644080194