המאמרים המומלצים
  • עליזה בן-נון

במגמת עלייה: אתגרים והזדמנויות ביחסי ישראל-אפריקה

עודכן ב: ספט 2

קשרי ישראל עם היבשת ידעו עליות ומורדות יותר מאשר עם כל אזור אחר בעולם, אך בעשור החולף היחסים מתהדקים. באפריקה רואים בישראל מדינה משגשגת ומעוניינים בידע ובטכנולוגיה הביטחוניים והאזרחיים שלה. המשך התנהלות מושכלת, המתחשבת בצרכים המקומיים וקשובה להם, יכולה להניב לישראל רווחים כלכליים ומדיניים משמעותיים ביבשת

רה"מ נתניהו בביקור בליבריה, ב-2017. לישראל קשרים כמעט עם כל המדינות מדרום לסהרה | צילום: קובי גדעון/לע"מ

העשור החולף עומד בסימן שיפור היחסים בין ישראל למדינות אפריקה. מגמה זו הגיעה לשיאים חדשים עם חידוש היחסים הדיפלומטיים עם גינאה (2016) וצ'אד (2019), ובשנה האחרונה התחזקה גם בעקבות תהליך הנורמליזציה עם מרוקו וסודאן.


למדינת ישראל קשרים ארוכי שנים עם מדינות אפריקה שמדרום לסהרה. בשנות החמישים והשישים כוננה ישראל יחסים דיפלומטים עם רוב מדינות היבשת ובשיאן החזיקה בה 33 שגרירויות, שכיסו יותר מ-40 מדינות. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, שם דגש על הידוק הקשרים עם מדינות אפריקאיות רבות כמשקל נגד לחרם הערבי. "אנו חייבים לפרוץ את הסגר שהטילו עלינו מדינות ערב ולבנות גשרים אל העמים המשתחררים ביבשת השחורה", אמר. גם גולדה מאיר, שרת החוץ ולאחר מכן ראשת הממשלה, ראתה בפיתוח היחסים עם אפריקה מרכיב חשוב ביחסי החוץ של ישראל.


משרד החוץ, באמצעות המחלקה לשיתוף פעולה כלכלי בינלאומי (מש"ב), סייע בתקופה זו למדינות ביבשת בתחומים כמו חקלאות, בריאות, חינוך, רפואה, פיתוח קהילה והעצמת נשים. סיוע ביטחוני ישראלי וייעוץ למנהיגים אפריקאים בשמירה על יציבות שלטונם היה תחום נוסף שחיזק את הקשר עם מדינות שונות ביבשת.


להורדת הגיליון המלא: "אפריקה בין המעצמות"

מגזין_הזירה_גיליון_9_יוני_2021
.pdf
Download PDF • 8.98MB

מאז ידעו היחסים הללו עליות ומורדות, שכמותן לא חוותה ישראל עם אף אזור אחר בעולם. לאחר מלחמת ששת הימים חלה הידרדרות ביחסי ישראל-אפריקה, שהגיעו לשפל חסר תקדים בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב-1973. בעקבות לחץ ערבי מאסיבי ניתקו כמעט כל מדינות היבשת את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל, למעט 3 מדינות – סווזילנד, מלאווי ולסוטו. הקשרים עמן, ובעיקר עם שתי הראשונות, נותרו טובים מאוד עד היום.


בשנות התשעים חל שיפור ביחסים על רקע תהליך השלום עם הפלסטינים. מגמה זו התחזקה בעשור האחרון בשל אתגרי הביטחון והמלחמה בטרור האסלאמי שעמם מתמודדת היבשת, אך גם בעקבות ההערכה הרבה לה זוכה ישראל בתחומי הפיתוח, הקיימות והחדשנות.


צמא לידע ולטכנולוגיה הישראליים


מדינת ישראל בהובלת משרד החוץ משקיעה מאמצים ניכרים בקידום הקשרים עם מדינות אפריקה, ויעידו על כך שורה של ביקורים מדיניים בדרגים בכירים בעשור החולף. שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן ביקר ביבשת פעמיים במהלך כהונתו, ב-2009 וב-2014. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שהגיע לאוגנדה ב-2016 לציון 40 שנה ל"מבצע אנטבה", הכריז כי "ישראל חוזרת לאפריקה ואפריקה חוזרת לישראל". נתניהו ביקר מאז גם בסנגל, בקניה וברואנדה, והשתתף בפסגת ישראל-ECOWAS ב-2017 במונרוביה בירת ליבריה. נשיא המדינה היוצא ראובן ריבלין ביקר באתיופיה ב-2018, ושרים ישראלים נסעו גם כן ליבשת. ישראל מקיימת כיום קשרים דיפלומטיים כמעט עם כל המדינות מדרום לסהרה, אותם היא מתחזקת באמצעות 11 נציגויות הנתמכות על ידי המטה בירושלים. בעשור האחרון ישראל חידשה אמנם את יחסיה עם גינאה וצ'אד, אך מפאת אילוצים תקציביים פתחה נציגות רק ברואנדה. למותר לציין את הקושי לטפל במספר רב כל כך של מדינות באמצעות מספר כה קטן של שגרירויות. הידוק הקשרים עם מדינות היבשת חשוב לישראל לקידום האינטרסים האסטרטגיים, המדיניים והכלכליים שלה. לא ניתן להגזים בחשיבותה האסטרטגית של קרן אפריקה לאבטחת נתיבי השיט ומעבר אווירי מעל מדינות במזרח אפריקה. במקביל, המאבק המשותף בטרור הגביר את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות ביבשת וממצב את ישראל במקום חשוב. גם במישור הכלכלי גוברת ההכרה בחשיבותה של היבשת, וכפועל יוצא ישראל הציבה נספחים כלכליים בקניה, בגאנה ובדרום אפריקה.

חששן של חלק ממדינות אפריקה מפני התחזקות גורמי טרור מקומיים מאפשר שיתוף פעולה הדוק עמן

ברמה המדינית, משקלה של הקבוצה ("בלוק") האפריקאית בפורומים בינלאומיים משמעותי מאוד, והיא למעשה הגדולה ביותר בהשוואה ליבשות אחרות. עמדותיהן המסורתיות של מדינות אפריקה בפורומים בינלאומיים לא עלו תמיד בקנה אחד עם אלו הישראליות. עם זאת, בשנים האחרונות ניכר שינוי חיובי בגישתן על רקע ערכה הייחודי של ישראל כאומת הסטארט-אפ וכמדינה מובילה במאבק בטרור. חששן של חלק ממדינות היבשת מפני התחזקות גורמי טרור מקומיים מאפשר שיתוף פעולה הדוק עמן. ישראל מציעה להן טכנולוגיות ייחודיות וציוד מתקדם המסייעים לצרכיהן הביטחוניים, שהלכו וגברו במרוצת השנים.


ההשקעה באפריקה כבר מניבה פירות בזירה המדינית. כך, למשל, ב-27 במאי קראה הוועדה לזכויות אדם של האו"ם בז'נבה להקים ועדת חקירה לבחינת ההתנהלות הישראלית במבצע "שומר החומות", אולם מלאווי וקמרון התנגדו להחלטה האנטי-ישראלית. למעשה, למעט דרום אפריקה ונמיביה, התגובות מצד המדינות האפריקאיות היו מאוזנות.


ברמה הכלכלית, לאפריקה פוטנציאל גדול ובשנים האחרונות מדינות מסוימות, כגון אתיופיה, רשמו צמיחה מהגבוהות בעולם (8% ב-2019). לא בכדי נאמדות בשנים האחרונות ההשקעות והפעילויות הכלכליות של מדינות כגון סין, תורכיה, רוסיה ומדינות המפרץ, לצד מדינות אירופיות וארה"ב, במיליארדי דולרים.


משבר הקורונה אומנם פגע קשה בכלכלת אפריקה, אך כשהמצב יתייצב, מדינות היבשת – שאוכלוסייתה היא הצעירה בעולם – תמשכנה להציג הזדמנויות כלכליות רחבות ומאתגרות עבור ישראל. יש לציין שישראל משקיעה רבות בקירוב צעירים אפריקאים, בעיקר כאלה שעברו השתלמויות בארץ במסגרת מש"ב. בחלק ממדינות היבשת פועלים "מועדוני שלום", שנמצאים בקשר שוטף עם השגרירויות הישראליות הפועלות בהן.


שיתוף הפעולה ההיסטורי בתחומי החקלאות, הבריאות, התקשורת, התשתיות והחינוך נמשך ואף התפתח עם הזמן. יכולותיה הטכנולוגיות המוכרות של ישראל בתחומים אלה והידע שאותו היא חולקת עם מדינות ביבשת, מגבירים את חשיבותה בעיני האפריקאים ותורמים מאוד לשיפור היחסים הבילטרליים. ראוי לציין בהקשר זה את פרויקט גידול האבוקדו באתיופיה, שהחל ב-2005 בשיתוף הסוכנות לסיוע החוץ האמריקאית (USAID) והסתיים בשנה שעברה בהצלחה; במהלך תקופה זו הפכה אתיופיה ממגדלת ליצואנית אבוקדו.

ישראל משקיעה רבות בקירוב צעירים אפריקאים, בעיקר כאלה שעברו השתלמויות בארץ במסגרת מש"ב

גורם נוסף שתורם ליחסים הטובים בין ישראל למדינות אפריקה הוא הקהילות נוצריות המקומיות, שגישתן האוהדת לישראל דומה במקרים רבים לזו של הנוצרים האוונגליסטים בארה"ב. כבר היום מספר הנוצרים באפריקה הוא הגדול ביותר בהשוואה ליבשות אחרות, והוא צפוי רק לעלות.[1]


בנייה נכונה של הקשרים עם ההנהגות והאוכלוסיות הנוצריות באפריקה תניב לישראל הישגים משמעותיים. היא יכולה, למשל, לסייע בגיבוש קואליציות של מדינות שתעמודנה לצד ישראל בפורומים אזוריים ובינלאומיים, כמו גם בבלימת גורמים אסלאמיים קיצוניים שנתמכים, בין היתר, על ידי איראן וחיזבאללה.


למעשה, התמיכה הנוצרית כבר מניבה פירות מדיניים: כך, לדוגמה, בספטמבר 2020, מיד לאחר היבחרו, הכריז נשיא מלאווי לזארוס צ'קוורה – נוצרי אדוק – על פתיחת שגרירות בירושלים.[2] נשיא אוגנדה יוורי מוסווני, אוונגלי אדוק, העביר חוות דעת חיובית מצד מדינתו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ביחס לתביעה הפלסטינית נגד ישראל.[3] הקהילה הנוצרית ההולכת וגדלה מהווה גם פוטנציאל תיירותי משמעותי בעתיד. לצד הדגש על הקשר עם הנוצרים, חשוב לציין שנציגי המשרד ביבשת פועלים גם מול אוכלוסיות מוסלמיות באמצעות פרויקטים חברתיים והידוק הקשר עם מנהיגיהם.


סיכום


לישראל, שגובלת באפריקה, אין עבר קולוניאלי ביבשת והיא מושא הערצה, בהיותה מדינה צעירה שעברה תהליך של "בניית אומה" (Nation Building), ושבידיה פתרונות לאתגרים עמם מתמודדות מדינות ביבשת. פעילות מדינית, ביטחונית וכלכלית נכונה של ישראל, תוך הבנת הצרכים האפריקאים, לצד ניהול שיח תמורות לקידום האינטרסים המשותפים, יתרמו להמשך מגמת ההתקרבות ולחיזוק היחסים בינה למדינות היבשת.


אגף אפריקה במשרד החוץ ימשיך לפעול לקידום מטרה זו, הן ברמה הבילטרלית והן ברמת הארגונים היבשתיים והאזוריים. אנו שואפים להמשיך ולחזק שיתוף הפעולה במאבק נגד הטרור האיסלאמי, להמשך השיפור בהצבעות בפורומים בינלאומיים ולעלייה בהיקף הסחר. חידוש החלטת הממשלה לתקצוב הקשרים עם אפריקה, דוגמת האחרונה שתוקפה פג ב-2019, יתרום ללא ספק להשגת יעדינו.

השגרירה עליזה בן-נון היא סמנכ"ל אפריקה במשרד החוץ. בעבר כיהנה כשגרירת ישראל בצרפת ובמונאקו ובהונגריה, כראשת המטה המדיני של שר החוץ וכמנהלת תיאום בלשכת המנכ"ל. היא בעלת תואר שני בלימודי אפריקה ותואר ראשון ביחסים בינלאומיים ושפה וספרות צרפתית מהאוניברסיטה העברית.

(צילום: ארז ליכטפלד)




הערות:

[1] Gina A. Zurlo, Who Owns Global Christianity?, "Gordon-Conwell Theological Seminary", December 11, 2019

[2] "מלאווי הודיעה על כוונה לפתוח שגרירות בירושלים", מעריב אונליין, 6 בספטמבר 2019

[3] הודיה כריש-חזוני: "בית הדין בהאג: 'בסמכותנו' לפתוח בחקירת 'פשעי מלחמה של ישראל", מקור ראשון, 3 במאי 2020