המלחמה באיראן חושפת את השחיקה בעוצמתה הגלובלית של בריטניה
- אמירה הלפרין
- לפני 9 שעות
- זמן קריאה 10 דקות
תגובתה הנרפית של הממלכה המאוחדת להתקפות על בעלות בריתה ובסיסיה בעולם נובעת מדילמה אסטרטגית: מצד אחד, חוסר-רצון להישאב למערכה למרות הלחצים הכבדים שמפעיל עליה ממשל טראמפ; מצד שני, הצורך לשמור על "היחסים המיוחדים" עם ארה"ב. מדיניותה של ממשלת סטארמר מעלה שאלות לגבי היכולת של בריטניה לשמר את מעמדה בעולם
המלחמה של ארה"ב וישראל נגד איראן, שהחלה ב-28 בפברואר 2026, מצאה את בריטניה במצב פוליטי, כלכלי וצבאי רעוע. מאז, בריטניה מתמודדת עם ביקורת מצד בעלות בריתה על התנהלותה ועם לחץ גובר מצד ממשל טראמפ לתרום למאמץ המשותף במלחמה. אלא שלונדון לא רצתה במערכה הזו, שמטלטלת את כלכלתה וחושפת עד כמה הצבא המלכותי מתוח עד קצה גבול יכולתו.
לנוכח המציאות הזו, עמדתו של ראש הממשלה, סר קיר סטארמר, ברורה: למנוע את התפשטות העימות במזרח התיכון ולפעול לצד מדינות נוספות באירופה כדי לפתוח מחדש את מצר הורמוז, אותו סגרה איראן בתחילת המערכה. עם זאת, תגובתה האיטית והמהוססת של ממשלתו להתקפות על בסיסים ואזרחים בריטיים, מעלה תהיות לגבי התפיסה הביטחונית של בריטניה, מוכנותו של הצבא שלה ויכולתו להקרין עוצמה, וכמה באפשרותה להתגונן מפני טילים בליסטיים ארוכי-טווח.
לא פחות חשוב, התגובות הקשות של ממשל טראמפ למדיניות של ממשלת סטארמר עלולות לאותת על נזק אפשרי שנגרמו ל"יחסים המיוחדים" של בריטניה וארה"ב. השילוב של ההתפתחויות הללו מעלה ספקות לגבי יכולתה של בריטניה לשמור על מעמדה בעולם.
לבסוף, דעת הקהל כלפי ישראל בממלכה המאוחדת – שגם טרם העימות הנוכחי הייתה ביקורתית בשל המלחמה בעזה[1] – עלולה להידרדר עוד יותר בתקופה הקרובה. זאת, אם הציבור הבריטי יטיל על ישראל את האחריות לפתיחתה של המערכה באיראן, שהובילה לזינוק חד במחירי האנרגיה במדינה שמתמודדת עם משבר כלכלי מתמשך.
תגובה מהוססת ומאוחרת
בדומה לבעלות ברית אחרות של ארה"ב, ראש הממשלה סטארמר מנווט כעת בין הצורך לשמר את "היחסים המיוחדים" של ארצו עם ממשל טראמפ – הלוחץ על בעלות ברית של ארה"ב לסייע בפתיחת המצר בכוח – לבין רצונו להימנע מהעמקת המעורבות במערכה, שתצריך השקעת כוח אדם ומשאבים. עם זאת, אירועי המלחמה עלולים בסופו של דבר להוביל את בעלות בריתה ושותפותיה של בריטניה להטיל ספק ביכולתה וברצונה לתרום למסגרות בינלאומיות לשיתוף פעולה ביטחוני.
למרות ניסיונותיה להימנע ממעורבות בסכסוך נוסף במזרח התיכון, בריטניה נשאבה למלחמה עם איראן עוד בטרם החלה. בשבוע האחרון של פברואר 2026 דווח כי ראש הממשלה סטארמר דחה את בקשתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאפשר לצבא האמריקאי להשתמש בבסיסים בבריטניה ומעבר לים לצורך תקיפות אוויריות נגד איראן.[2] ואולם, יומיים בלבד לאחר פרוץ המלחמה, הפכה ממשלת בריטניה את החלטתה והתירה למטוסים אמריקאיים להמריא מבסיסיה לצורך תקיפות "הגנתיות".[3] סירובו הראשוני של סטארמר עורר את זעמו של טראמפ, שטען כי הראשון "רחוק מלהיות צ'רצ'יל", ובהמשך לעג לו שהוא "מבקש להצטרף למלחמה שכבר ניצחנו בה".[4]
ניקוסיה הביעה "אכזבה" מצעדיה של בריטניה בתחילת המלחמה ובהמשך הודיעה כי בכוונתה לדון בעתיד ה"בסיסים הקולוניאליסטיים" הבריטיים באי
בעלות ברית נוספות של בריטניה ביקרו אף הן את ההכנות האיטיות והתגובה המהוססת שלה למלחמה. ב-1 במרץ פגע מל"ט מתאבד בבסיס חיל האוויר המלכותי באקרוטירי שבקפריסין, ושניים נוספים ששוגרו לעברו יורטו למחרת. מטוסי קרב בריטיים שהוצבו במפרץ הערבי יירטו אף הם מל"טים ששוגרו מאיראן לעבר מדינות המפרץ.
בעקבות התקיפות הללו הודיע סטארמר כי הצי המלכותי ישגר משחתת מתקדמת, HMS Dragon, לקפריסין למשימות הגנתיות. עם זאת, היא הגיעה לאזור רק כשלושה שבועות לאחר מכן. עד אז, ספינות מלחמה של הולנד, צרפת, ארה"ב, ספרד ויוון, הם שהגנו על בסיסים ואזרחים בריטיים, לצד מטוסי חיל האוויר המלכותי.[5]
העיכוב בהגעתה של המשחתת הפך לסמל לתגובתה האיטית והמהוססת של לונדון למתקפות על בעלות בריתה ובסיסים צבאיים שלה במזרח התיכון. מספר ימים לאחר פגיעת המל"ט באקרוטירי, הביע ראש ממשלת קפריסין את "אכזבתו" מהעובדה שבריטניה לא נתנה לו התרעה מוקדמת על התקיפה הצפויה. בתגובה לביקורת, הגיע שר הביטחון הבריטי לביקור באי ופגש את מקבילו. כעבר כשבועיים הודיעה ניקוסיה כי בכוונתה לדון בעתיד ה"בסיסים הקולוניאליסטיים" של בריטניה באי לאחר תום המערכה הנוכחית.[6]
באופן דומה, דיפלומט בכיר במפרץ הערבי צוטט כאומר שתגובתה של בריטניה בתחילת המלחמה לא סיפקה את בעלות בריתה באזור, במיוחד לנוכח הקשרים הביטחוניים ארוכי-השנים שלה עם מדינות המפרץ. המקור הוסיף כי התמיכה שלונדון סיפקה להן לא הייתה "משמעותית".[7]
צבא "חלול"
המלחמה במזרח התיכון ותגובתה של בריטניה אליה מציגות באור בלתי-מחמיא את הכשירות של הכוחות המזוינים של בריטניה, ומעלות ספקות כבדים – בממלכה ובזירה הבינלאומית – לגבי מוכנותם לעימות רחב יותר.
ב-20 במארס שיגרה איראן שני טילים בליסטיים לעבר בסיס האוויר האמריקאי-בריטי באי דייגו גרסיה, מרחק של כ-4,000 ק"מ.[8] התקיפה אירעה בתגובה להחלטתה של ממשלת סטארמר יום קודם לכן להצטרף ל-20 מדינות נוספות בהצהרה משותפת על "נכונות לתרום למאמצים מתאימים להבטחת מעבר בטוח במצר".[9] למחרת ההצהרה, הודיעה הממשלה כי אישרה לארה"ב להשתמש בבסיסיה לפגיעה במשגרי טילים איראניים התוקפים ספינות מסחר במצר הורמוז.[10]
סטארמר מתעקש כי אין חשש מפני ירי טילים בליסטיים לעבר הממלכה, אך ישנם מומחים שחולקים עליו
הניסיון האיראני לפגוע בדייגו גרסיה, אף שלא צלח, הפתיע רבים והצית ויכוח סוער בפרלמנט ובתקשורת הבריטיים בנוגע למוכנות מערך ההגנה הבריטי מפני ירי טילים בליסטיים – לא רק מצד איראן, אלא גם מרוסיה. בדיון בפרלמנט התעקש סטארמר כי הציבור אינו צריך לחשוש מפני תרחיש שכזה. שר השיכון סטיב ריד אף טען כי ישראל "מנפחת" את האיום כדי להגביר את התמיכה הציבורית במלחמה. לדבריו, "יש לנו מערכות והגנות ששומרות על בריטניה בטוחה, וכך יהיה גם בעתיד".[11] עם זאת, מומחים חולקים על הערכה זו, ומצביעים בעיקר על מגבלותיהן של יכולות היירוט של הצבא.[12]
הערכות אלו אינן חדשות: לפי דיווח של ה-BBC ממאי 2025, "פוליטיקאים מכל הצדדים, כולל בכירים בצבא, מודים כי הכוחות המזוינים של בריטניה 'חלולים'".[13] תפקודם במלחמה הנוכחית חיזק עוד יותר את ההערכה הזו.
טאן דסי, חבר פרלמנט מטעם מפלגת הלייבור ויו"ר ועדת ההגנה בבית הנבחרים, כינה בדיון בפרלמנט את תגובת ארצו למלחמה "מביכה", וביקר את הממשלה על כך שהעימות פרץ כשהצבא "חסר משאבים ומתוח עד קצה גבול היכולת".[14] סטארמר הודה בחלק מהליקויים, אך ייחס אותם להשקעת-חסר של ממשלות קודמות בביטחון.[15]
ראש הממשלה גם ספג ביקורת משני צדי המפה הפוליטית על כך שלא הצליח להעביר עוד לפני המלחמה תוכנית השקעה בביטחון (Defence Investment Plan), מה שהוביל לעיכובים ברכש ובהצטיידות אשר תרמו לחוסר המוכנות של הצבא.[16] שלושה ימים בלבד לפני פרוץ המלחמה הודיע סטארמר על החלטתו להגדיל את תקציב הביטחון של בריטניה ל-2.5% מהתמ"ג.[17]
מפלה פוליטית מעבר לאופק?
המהלך האסטרטגי העיקרי של איראן מאז תחילת המלחמה היא סגירתו של מצר הורמוז באופן כמעט מלא למעבר כלי שיט – צעד שהזניק תוך זמן קצר את מחירי הגז והנפט בעולם. טהראן מבקשת בכך להסב נזק לכלכלה הגלובלית, באופן שייאלץ את טראמפ לסיים את המלחמה בתנאים הנוחים לה.
עבור בריטניה, שכלכלתה מדשדשת זה שנים, עליית המחירים החדה היא מכה קשה לעיכול. המלחמה במזרח התיכון מחריפה מתחים קיימים בממלכה, הנובעים מגורמים פנימיים וחיצוניים כאחד. אך בעוד שהמשטר באיראן מהווה איום ישיר על ביטחונה של הממלכה, ההשלכות העקיפות של המלחמה עשויות להיות דרמטיות אף יותר.
מבחינה פוליטית, המלחמה מכבידה עוד יותר על ראש הממשלה הבריטי, שהיה במצוקה עוד לפני פריצתה. סטארמר הבלתי-פופולרי נאבק זה זמן רב על הישרדותו הפוליטית, ודחה מספר קריאות להתפטרותו על רקע כלכלה מדשדשת, יוקר מחיה גובר וריבוי שערוריות בתוך מפלגתו.[18]
במפלגת הלייבור חוששים כי משבר האנרגיה החדש יכרסם עוד יותר בתמיכה הציבורית בממשלה, שבועות ספורים לפני מערכת בחירות גדולה
יוקר המחיה בבריטניה – ובעיקר מחירי האנרגיה – היו סוגייה רגישה לכל אורך כהונתו של סטארמר. ב-2024 קיצצה ממשלתו בסיוע שניתן לגמלאים לצורכי חימום בחורף, בשווי כמה מאות ליש"ט לאדם, אך ב-2025 נאלצה לבטל את הקיצוץ לאור ביקורת ממושכת (כולל מתוך הלייבור).[19]
כעת, עם העלייה החריפה במחירי האנרגיה הגלובליים, הכריז סטארמר על חבילת סיוע בהיקף של יותר מ-50 מיליון ליש"ט עבור משקי בית נזקקים שנפגעו מההתייקרות במחירי הדלק לחימום.[20] במפלגת הלייבור חוששים כי משבר האנרגיה החדש יכרסם עוד יותר בתמיכה הציבורית בממשלה, שבועות ספורים לפני מערכת בחירות גדולה שתיערך בממלכה בחודש מאי. עם זאת, דווקא אי-רצונו להכניס את ארצו למערכה – שגרמה לטראמפ לעלוב ולזלזל בו – עשויות להפחית את הלחץ הפוליטי להחלפתו. [21]
המלחמה במזרח התיכון עלולה גם להשפיע גם על היבטי ביטחון בממלכה: כבר באוקטובר 2025 דיווח ראש שירות ביטחון הפנים (MI5) הבריטי, סר קן מק'קלום, כי סוכנויות הביטחון עקבו במהלך השנה החולפת אחר "יותר מ-20" מזימות פוטנציאליות בהן מעורבת איראן.[22] דיווחים דומים נמסרו גם בשנים קודמות. בין היעדים האיראניים בשטח בריטניה נמנים מתנגדי משטר, עיתונאים, ישראלים, יהודים ועוד.
כעת, גובר החשש כי מעורבותה של בריטניה במלחמה תגדיל את הסיכון לפיגועי טרור ולפשעי שנאה בתוך המדינה.[23] ב-23 במארס הוצתו אמבולנסים של שירות הצלה יהודי בשכונה יהודית בלונדון.[24] אף שההצתה טרם קושרה לאיראן, היא מהדהדת התקפות דומות נגד מוסדות יהודיים שאירעו במהלך המלחמה בארה"ב, בקנדה, בהולנד ובמדינות נוספות.[25] בקהילה היהודית בבריטניה חוששים כי התקפות נוספות מסוג זה הן רק עניין של זמן.
פגיעה נוספת במעמד של ישראל
המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן עלולה גם להשפיע על יחסי בריטניה-ישראל ועל עתידה של הקהילה היהודית בבריטניה.
סקרים מצביעים על כך שרוב הציבור הבריטי מתנגד למלחמה עם איראן,[26] ומכיוון שלפחות חלק מן האחריות לפרוץ העימות מיוחס לישראל, היא נתפסת גם כמי שאחראית לעליית מחירי האנרגיה. בסקר YouGov שנערך בתחילת המלחמה, רק 14% מהבריטים הגדירו עצמם פרו-ישראלים, 34% אנטי-ישראלים, ו-36% ניטרליים.[27] ככל שהמלחמה נמשכת ומשקי הבית נאלצים לשאת בהשלכותיה הכלכליות, סביר כי הטינה כלפי ישראל תעמיק.
התפתחות זו מגיעה על רקע ביקורת קבועה ומשמעותית בבריטניה נגד ישראל על רקע מלחמת "חרבות ברזל". בשנתיים וחצי שחלפו מאז פרצה גברה המתיחות בין המדינות בסוגיות שונות, ובהן ייצוא נשק לישראל והעברת סיוע הומניטרי לרצועה. המשך ההתרחקות עלולה לערער את השותפות בין המדינות, שבאה לידי ביטוי בהסכם "מפת הדרכים המשותפת ל-2030", שנחתם בתחילת 2023.[28] השלכות אפשריות לכך הן פגיעה בשיתוף הפעולה המודיעיני והביטחוני, לצד ירידה בסחר ובהשקעות.
האופן בו מפלגת הלייבור תתמודד עם המלחמה ומשבר האנרגיה עשוי להשפיע באופן עקיף גם על היחסים עם ישראל ועל עתיד הקהילה היהודית בבריטניה
כמו כן, אופן התמודדותה של מפלגת הלייבור עם המלחמה ומשבר האנרגיה עשוי גם כן להשפיע באופן עקיף על היחסים בין המדינות. כישלון בהתמודדות בבחירות עלול להוביל לתבוסה בקלפיות במאי – שבתורה, תבשר תקופה מאתגרת לישראל וגם ליהודים בבריטניה.
האופן בו מפלגת הלייבור תתמודד עם המלחמה ומשבר האנרגיה שיצרה, עשוי להשפיע באופן עקיף גם על היחסים בין המדינות ועל עתיד הקהילה היהודית המקומית. היריבה העיקרית של מפלגת הלייבר בבחירות במאי היא מפלגת הימין הקיצוני Reform UK בראשות נייג'ל פארג'. אף שבקרב תומכיה נרשמה תמיכה גבוהה יחסית במלחמה,[29] המפלגה מחזיקה בעמדות קיצוניות נגד הגירה וזרים, וחלק מאנשיה נתפסו באמירות אנטישמיות.[30] אם תשיג הישג משמעותי בבחירות, Reform UK עלולה להכניס גורמים קיצוניים לעמדות כוח ולחזק מגמות אנטישמיות מקומיות.
סיכום
מאז שפרצה, המלחמה באיראן מככבת בראש סדר היום התקשורתי בבריטניה. העובדה שהיא איננה זוכה לתמיכה ציבורית, ומשבר האנרגיה הגלובלי שחוללה, החריפו את המתחים במדינה שמתמודדת כבר שנים עם משבר יוקר מחיה חריף.
בזירה הבינלאומית, תגובתה המקרטעת של בריטניה למלחמה עלולה לפגוע במעמדה הגלובלי כמעצמה צבאית. ממשלת הלייבור ספגה ביקורת קשה על צעדיה משני צדי המפה הפוליטית באי, כמו גם מבעלות ברית דוגמת ארה"ב, קפריסין ומדינות המפרץ. התנהלות הצבא המלכותי עלולה להפוך את בריטניה לשותפה ביטחונית פחות אטרקטיבית עבור מדינות אירופה. לבסוף, הביקורת החריפה מצד דונלד טראמפ על החלטותיו של סטארמר וכושרו של הצבא הבריטי עלולות אף להשפיע על "היחסים המיוחדים" בין וושינגטון ללונדון.
בזירה הפנימית, עמדתו הנחרצת של ראש הממשלה סטארמר בעד הפסקת אש ומציאת פתרון דיפלומטי למלחמה עשויה דווקא לסייע לו, לנוכח חוסר הפופולריות שלה בדעת הקהל. הגורם המכריע יהיה מידת הצלחתו להגן על הציבור הבריטי מפני השפעות העלייה במחירי האנרגיה. המבחן של סטארמר והלייבור יגיע בבחירות בחודש מאי.
לבסוף, אם יתבסס בבריטניה הנראטיב לפיו ישראל אחראית (לצד ארה"ב) לפרוץ המלחמה ולהשלכותיה הכלכליות, הרי שהתמיכה הציבורית בה צפויה להתדרדר עוד יותר. הפגיעה המצטברת ביחסי ישראל עם אחת מבעלות בריתה הקרובות באירופה, לצד ההשפעה השלילית על הקהילה היהודית המקומית, עלולות להתברר כמאתגרות במיוחד.
ד"ר אמירה הלפרין היא עמיתת מחקר בכירה במרכז הבריטי-ישראלי לתקשורת ולמחקר (BICOM) בלונדון, וחברה ב"פורום דבורה – נשים בביטחון לאומי ובמדיניות חוץ".
הערות:
[2] Brad Lendon, “Britain blocking use of air bases Trump says would be needed for strikes on Iran, UK media reports,” CNN, 20 February 2026. https://edition.cnn.com/2026/02/20/europe/britain-air-base-access-us-iran-intl-hnk-ml
[3] Ben Hatton, “UK will allow US to use bases to strike Iranian missile sites, PM says,” BBC, 2 March 2026. https://www.bbc.com/news/articles/cqj9g11p1ezo
[4] Jennifer McKeiernan, “Trump says Starmer is 'no Winston Churchill' over Iran strikes,” BBC, 3 March 2026. https://www.bbc.com/news/articles/c62gwkjg0k9o ; Ana Faguyand and Jack Fenwick, “Trump accuses Starmer of seeking to 'join wars after we've already won',” BBC, 8 March 2026. https://www.bbc.com/news/articles/c9dn3j04lydo
[5] Thomas Mackintoshand Jonathan Beale, “UK to send Royal Navy warship HMS Dragon to Cyprus,” BBC, 4 March 2026. https://www.bbc.com/news/articles/c4g40yp2p13o ; “HMS Dragon works up in UK waters on her way to Cyprus,” Navy Lookout, 14 March 2026. https://www.navylookout.com/hms-dragon-works-up-in-uk-waters-on-her-way-to-cyprus/
[6] Jessica Elgot, “UK defence secretary flies to Cyprus amid fallout over RAF base drone strike,” The Guardian, 5 March 2026. https://www.theguardian.com/world/2026/mar/05/uk-defence-minister-flies-to-cyprus-drone-strike-raf-base-iran-war-middle-east-crisis ; Jessica Parker, Paul Kirby and Hywel Griffith, “Cyprus leader calls for frank discussion on 'colonial' UK bases,” BBC, 19 March 2026. https://www.bbc.com/news/articles/cy7166denxeo
[7] Anne McElvoy, Esther Webber and Sophie Inge, “Britain scrambles to shield Gulf allies as Iran war pounds on,” Politico.eu, 16 March 2026. https://www.politico.eu/article/britain-scrambles-to-shield-gulf-allies-as-iran-war-pounds-on/
[8] Nadeem Badshah and Morgan Ofori, “UK foreign secretary condemns Iran’s ‘reckless threats’ after strike towards US-UK base,” The Guardian, 21 March 2026. https://www.theguardian.com/world/2026/mar/21/iran-reportedly-fires-missiles-towards-uk-us-base-on-diego-garcia
[9] “Joint statement from the leaders of the United Kingdom, France, Germany, Italy, the Netherlands, Japan, Canada and others on the Strait of Hormuz: 19 March 2026,” Press release, The Prime Minister’s Office, 19 March 2026. https://www.gov.uk/government/news/joint-statement-from-the-leaders-of-the-united-kingdom-france-germany-italy-the-netherlands-and-japan-on-the-strait-of-hormuz-19-march-2026
[10] Rowena Mason, Heather Stewart, Gwyn Topham and Jessica Elgot, “Anger grows among UK ministers amid fears Iran war could jeopardise Britain’s fragile finances,” The Guardian, 21 September 2026. https://www.theguardian.com/world/2026/mar/20/uk-ministers-begin-contingency-planning-amid-fears-for-economic-effects-of-iran-war
[11] Kira Devlin, “Minister insists UK is safe from Iranian missiles as Israel accused of exaggerating threat,” The Independent, 23 March 2026. https://www.independent.co.uk/news/uk/politics/iran-war-missiles-london-israel-reed-b2943422.html
[12] Harriette Boucher, “How the UK would defend itself from an Iranian missile attack,” The Independent, 23 March 2026. https://www.independent.co.uk/news/uk/home-news/uk-iran-missile-attack-defence-us-war-b2943549.html
[13] Jonathan Beale, “The real problem facing Britain's shrinking military,” BBC, 12 May 2025. https://www.bbc.com/news/articles/cpd4lp6w378o
[14] Kate Whennel, “PM warns against 'false comfort' of thinking Iran war will end quickly,” BBC, 23 March 2026. https://www.bbc.com/news/articles/cy01l49kkgdo
[15] https://www.theguardian.com/politics/live/2026/mar/23/keir-starmer-donald-trump-strait-of-hormuz-shabana-mahood-john-healey-labour-conservatives-kemi-badenoch-cobra-uk-politics-latest-updates-news?CMP=share_btn_url&page=with%3Ablock-69c153d08f0870f125bb1d41#block-69c153d08f0870f125bb1d41
[16] Whennel, “PM warns against 'false comfort'.”
[17] “Prime Minister sets out biggest sustained increase in defence spending since the Cold War, protecting British people in new era for national security,” Press release, The Prime Minister’s Office, 25 February 2026. https://www.gov.uk/government/news/prime-minister-sets-out-biggest-sustained-increase-in-defence-spending-since-the-cold-war-protecting-british-people-in-new-era-for-national-security
[18] Kate Whennel, “I will never walk away, says PM after facing pressure to quit,” BBC, 10 February 2026. https://www.bbc.com/news/articles/c20j65ldg9zo
[19] Pippa Crerar, Peter Walker and Aletha Adu, “Keir Starmer confirms U-turn on winter fuel payment cuts,” The Guardian, 21 May 2025. https://www.theguardian.com/society/2025/may/21/keir-starmer-confirms-u-turn-on-winter-fuel-payment-cuts
[20] Nick Edser, “Starmer announces £53m support to help with heating oil costs,” BBC, 17 March 2026. https://www.bbc.com/news/articles/cp9mgpzn901o
[21] Peter Walker, “What’s at stake for UK in May’s elections: six key questions,” The Guardian, 23 March 2026. https://www.theguardian.com/politics/2026/mar/23/uk-local-elections-key-takeaways ; Emilio Casalicchio, Sam Blewett and Dan Bloom, “‘Iran has bought him time’: War eases leadership pressure on Starmer,” Politico.eu, 23 March 2026. https://www.politico.eu/article/iran-has-bought-him-time-war-eases-leadership-pressure-on-uk-keir-starmer/
[22] Philip Loft, “Iranian state threat activities in the UK,” Research briefing CBF-10413, House of Commons Library, UK Parliament, 5 December 2025. https://researchbriefings.files.parliament.uk/documents/CBP-10413/CBP-10413.pdf
[23] Author’s conversation with a UK government official.
[24] Greg Mackenzie and Claire Keenan, “Four ambulances set on fire in London in suspected antisemitic hate crime,” BBC, 23 March 2026. https://www.bbc.com/news/articles/cwyj1p49gdpo
[25] “Wave of attacks on Jewish sites sparks international alarm,” The Jewish Independent, 17 March 2026. https://thejewishindependent.com.au/antisemitic-attacks-jewish-world
[26] “UK public opinion on the US-Iran conflict,” YouGov UK, last updated 16 March 2026 (accessed 24 March 2026). https://yougov.com/en-gb/articles/54243-uk-public-opinion-on-the-us-iran-conflict
[27] “UK public opinion on the US-Iran conflict”.
[28] https://www.gov.uk/government/publications/2030-roadmap-for-uk-israel-bilateral-relations/2030-roadmap-for-uk-israel-bilateral-relations
[29] Ibid.
[30] “Reform drops parliamentary candidate ahead of General Election following antisemitism accusations,” Campaign Against Antisemitism, 4 April 2024. https://antisemitism.org/reform-drops-parliamentary-candidate-ahead-of-general-election-following-antisemitism-accusations