ממשלת סין תפעיל מעתה "נתיב ירוק" עבור אנשי עסקים מדרום קוריאה המבקשים להיכנס לשטחה. ההתקרבות בין בעלת הברית הקרובה של ארה"ב ליריבתה העיקרית כיום, אשר עשויה להוביל לחתימת הסכמים דומים מצד מדינות נוספות, צריכה להדאיג את ממשל טראמפ
נשיא דרום קוריאה מון ג'אי-אין (מימין) ונשיא סין שי ג'ינפינג |
Photos: Xi Jinping by Palácio do Planalto on Flickr (CC-BY-2.0) - image cropped; Moon Jae-in by Office of the President (Korea Open Government License Type I: Attribution) - image cropped
מאבקה היעיל של דרום קוריאה בנגיף הקורונה מהווה דוגמה למדינות רבות בעולם. זו גם עמדה במרכז הקמפיין של הנשיא המכהן מון ג'אי-אין בבחירות לפרלמנט ב-15 באפריל, שהיוו למעשה מעין משאל עם על ניהול המשבר על ידי ממשלתו. ואכן, נראה שגם הקוריאנים מרוצים מביצועי הממשלה, כאשר העניקו למפלגת הדמוקרטית בראשותו של מון את הניצחון הגדול ביותר בהיסטוריה הדמוקרטית של המדינה, והעניקו לו כוח חסר תקדים כבעל רוב ברור בפרלמנט.
אחד הנושאים שמון ירצה לקדם הוא את יחסיה של דרום קוריאה עם סין. ואכן, ב-1 במאי חתמו סיאול ובייג'ין על הסכם ראשון מסוגו בעידן שלאחר הקורונה, המקנה לאנשי עסקים קוריאנים כניסה מהירה לסין (כניסת זרים לסין כרגע כמעט נאסרה לחלוטין) וללא הצורך להכנס לבידוד מלא של שבועיים. אנשי העסקים המתעתדים לטוס לסין יצטרכו להצטייד במכתב הזמנה וויזה מהרשויות בסין, ובנוסף יצטרכו להציג בדיקת קורונה שלילית שבוצעה עד 72 שעות לפני יום טיסתם. עם הגעתם לסין, הם יבודדו למשך יום או יומיים בלבד לפני שישוחררו. זהו הסכם "הנתיב הירוק" הראשון עליו חותמת סין מאז פרוץ המשבר, והוא מהווה צעד חשוב במערכת היחסים בין המדינות המזרח-אסיאתיות, שידעה עליות ומורדות בשנים האחרונות. החתימה היא חלק ממהלך סיני ממוקד להתניע את שיתוף הפעולה העסקי ולחדש את קשרי התעופה עם מדינות באסיה.
לפני משבר הקורונה חוו היחסים בין המדינות משבר חריף בעקבות פריסת מערכת הטילים נגד טילים האמריקאית THAAD בדרום קוריאה ב-2017 – מהלך שאליו התנגדה סין בתוקף, ושבגינו אף השיתה על קוריאה סנקציות כלכליות לא רשמיות. בייג'ין מתחה ביקורת חריפה על סיאול והפעילה לחץ כה מאסיבי על רשת הסופרמרקטים הקוריאנית שסיפקה את הקרקע להצבת סוללות הטילים בעיר Seongju, כ-200 ק"מ דרומית לבירה, עד שזו נאלצה לסגור את כל הסניפים שלה במדינה הקומוניסטית. ממשלת סין הסבירה מצדה שב-23 סניפים של הרשת נמצאו ליקויי בטיחות שחייבו סגירה מיידית. טקטיקות לחץ אחרות כללו הגבלת התיירות הסינית לדרום קוריאה, חסימת הסחר המקוון בסחורות מדרום קוריאה ותמיכה פומבית בקריאות לנטוש את פריסת הטילים, בטענה שהתועלת שבשימור מערכת היחסים האמריקאית-קוריאנית לא שווה את העלות של פגיעה בזו עם סין.
הקורונה כגשר מעל מים סוערים
במהלך משבר הקורונה, עמדו מאמצי ממשלתו של מון לחיזוק מערכת היחסים עם סין בסתירה לתסכול הרב בקרב הציבור הקוריאני כלפיה. למרות ביקורת ציבורית רבה, סירב הנשיא מון להטיל איסור כניסה על אזרחי סין במהלך ינואר ופברואר, גם בזמן שסין הטילה מגבלות ואמצעי הסגר על כל המבקרים הדרום קוריאנים בסין. מון מצדו טען כי כמעט אף מבקר מסין לא נמצא חיובי לנגיף, כי הנזק הכלכלי הפוטנציאלי בסגירה היה גדול יותר מהסיכונים להתפשטות נוספת, וש"קשייה של סין הם הקשיים שלנו". החלטתו לשלוח שלושה מיליון מסכות ו-100,000 חליפות מגן לעיר ווהאן, מוקד התפרצות הנגיף, עוררה גל של ביקורת ציבורית חריפה במיוחד לאור התחושה שהצעד נעשה בזמן של מחסור במסכות בקוריאה.
למרות זאת, ממשלת מון נקטה מספר צעדים בצל הקורונה לקידום ההשתלבות הכלכלית עם סין, הממלאת תפקיד מכריע בכלכלה הקוריאנית. בנוסף להסכם "הנתיב הירוק", דרום קוריאה וסין משתפות פעולה בפרויקט לשליחת ערכות בדיקה וציוד רפואי לאינדונזיה בתמורה לטקסטיל וציוד מגן אישי. הנשיא מון גם מוביל משא ומתן עם סין להקמת אזורי תעשייה מיוחדים לחברות קוריאניות בסין.
הסכם "הנתיב הירוק" בין קוריאה לסין מהווה דוגמה ראשונה להזדמנויות ולשיתופי הפעולה הכלכליים והמדיניים של עידן ההתאוששות ההדרגתית ממשבר הקורונה. בעוד ארה"ב דוחקת בבעלות בריתה להתנתק מסין, דווקא בעלת בריתה דרום קוריאה היא הראשונה לחתום הסכם סמלי עם בייג'ין בעידן פוסט קורונה, מה שככל הנראה יוביל לחתימת הסכמים דומים על ידי מדינות נוספות באסיה ובאזורים אחרים בעולם.
בעוד מלחמת הנארטיבים בין ארה"ב לסין סביב משבר הקורונה הולכת ומחריפה, סין תעשה מאמצים גדולים לנצל את ההתאוששות היחסית שלה כדי לקדם הסכמים ושיתופי פעולה עם מדינות מפתח באסיה וברחבי העולם. המטרה גלויה וברורה: למצב את עצמה בעמדת מפתח כדי להתמודד עם לחצים אמריקאים להקטין את השפעתה על הכלכלה העולמית.