הנסיכות הקטנה רואה בישראל גורם חשוב במזרח התיכון ובעל השפעה רבה על הממשל בוושינגטון, עמו דוחה מתאמצת לשמור על יחסים טובים. ביקורת ציבורית חריפה מצד ישראל עשויה ללחוץ את קטר לאמץ צעדי מדיניות שייטיבו עמה – ולא רק עם חמאס
קטר, נסיכות קטנה ועשירה במפרץ הערבי, היא כיום אחד האתגרים הקשים ביותר למדיניות החוץ והביטחון של ישראל. הממשל בדוחה פועל נגד האינטרס הישראלי במגוון זירות, אך לאור קשריו הענפים עם שחקניות ידידותיות ועוינות כאחד, במזרח התיכון ובעולם, הוא הצליח למצב עצמו כשחקן מרכזי שאין בלתו. הקושי ביחסים מול קטר בולט בייחוד בזירה העזתית, שם הנסיכות משמשת בעת ובעונה אחת כמתווכת בין ישראל לחמאס, אך גם מממנת את ארגון הטרור ומארחת את הנהגתו בחו"ל.[1]
הטענה המרכזית שאבקש לפתח היא שהיחס של קטר כלפי ישראל תלוי בעיקר במטרות מדיניות החוץ הקטרית, ופחות בהתנהלות הישראלית כלפי הנסיכות העשירה. מיפוי האינטרסים שהמדיניות הזו מבקשת לקדם והגורמים המשפיעים עליה, יוכל להביא את מקבלי ההחלטות בישראל לגיבוש דרכים חדשות בהן ניתן להשפיע על התנהגותה של דוחה.
את המנוף הישראלי על קטר ניתן לממש רק באמצעות התנהלות דיפלומטית תקיפה ובלתי מתנצלת, שתוציא את הקטרים מ"אזור הנוחות" שלהם
ואכן, ניתוח יחסי קטר-ישראל בעשורים האחרונים, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מראה כי בידי ישראל נכס מדיני רב-עוצמה להשפעה על דוחה – רצונה של הנסיכות שדעת הקהל הישראלית עליה תישאר חיובית. למרבה ההפתעה, את הנכס הזה ניתן לממש רק באמצעות התנהלות דיפלומטית תקיפה ובלתי מתנצלת, שתוציא את הקטרים מ"אזור הנוחות" שלהם ותשקף להם את המחירים שישלמו על קו פעולה אנטי-ישראלי. באופן הזה, ניתן יהיה לפעול לצמצום התמיכה הקטרית לפעולות נגד ישראל בזירה המשפטית (על רקע דיווחים על היותם גורם סמוי אך פעיל מאחורי התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין בהאג),[2] הפחתת המימון לחמאס ושינוי התנהלותה הלא-אמינה כמתווכת בין ישראל לאויביה, כפי שהתבטא גם ראש הממשלה נתניהו.[3]
אין להתעלם מכך שקטר היא שחקן מרכזי במו"מ הרגיש בין ישראל לחמאס בימים אלה, וקיימת אפשרות שהפעלת לחץ עליה תביא אותה לסגת מתפקידה כמתווכת (צעד שהמחבר תומך בו בצורה מלאה). עם זאת, הקטרים כבר הצהירו בעבר על פרישתם מהמו"מ, רק כדי לחזור בהם עד מהרה.[4] הרצון של קטר להישאר מעורבים ולשמר את יחסי העבודה שלהם עם כל הצדדים, עשוי לשחק כאן לטובתה של ישראל.
מאמר זה ינתח את העמדה של קטר ביחס לישראל בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הוא יציג תחילה את המניעים להתעניינות הקטרית בישראל, ישרטט את הגישה העומדת מאחורי המדיניות של דוחה, שנראית לעיתים כסותרת את עצמה, וינסה להסביר כיצד היא משתלבת במדיניות החוץ הקטרית בכללותה, כפי שהתגבשה מאז שנות התשעים. לבסוף, המאמר יצביע על היתרונות הפוטנציאליים שנמצאים בידי מקבלי ההחלטות בישראל בהתנהלות מול דוחה.
גז טבעי ויסודות מדיניות החוץ הקטרית
מדיניות החוץ הקטרית היא ייחודית למדי בקרב מדינות העולם: קטר חרתה על דגלה לעמוד בעת ובעונה אחת בקשר עם גורמים רבים ככל האפשר, גם מצדדים מנוגדים.[5] בשנים האחרונות, למשל, היא תיווכה בין ארה"ב לטליבאן על נסיגת הכוחות האמריקאים מאפגניסטאן,[6] ומאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 היא שומרת על יחסי עבודה עם שתי המדינות הלוחמות, שכללו גם עסקות אנרגיה ונשק.[7]
ההקפדה על יחסים טובים עם צדדים יריבים ואף אויבים מראה כי הנאמנות של קטר אינה נתונה לצד אחד או אחר, אלא רק לקידום מעמדה המדיני.[8] בהקשר הישראלי, עמדה זו הומחשה בעובדה שהווילה בבעלות בכיר חמאס, ח'אלד משעל, הוקמה בשנות התשעים לא רחוק מהמיקום שממנו פעלה נציגות המסחר הישראלית בדוחה בשנים 2009-1996.[9]
את ההון העצום שלה ניצלה קטר לרכישת נכסים אסטרטגיים רבים, ביניהם נכסי נדל"ן, מוסדות פיננסיים, נמלים וקבוצות ספורט ברחבי העולם
על מנת להבין את העניין העכשווי שמגלה הממשל הקטרי בדעת הקהל הישראלית, יש לחזור ולבחון את מאפייניה של מדינות החוץ שגיבש האמיר חמד אל ת'אני עוד בשנות התשעים, ואשר מנחה את התנהלותה של הנסיכות עד ימינו. בשנות השמונים גילתה קטר את מה שיהפוך למקור העוצמה הכלכלית שלה: עתודות הגז הטבעי הגדולות בעולם, אחרי אלה של רוסיה ואיראן. משאב זה הפך את אזרחי קטר לבעלי ההכנסה הגולמית לנפש מהגבוהות בעולם, אך גם העניק למשפחת המלוכה המקומית מנוף להגדיל את עוצמתה הגאופוליטית של הנסיכות הקטנה – הן באזור והן, מאוחר יותר, ברחבי הגלובוס. ההכנסות ממשאב זה שימשו גם לצורך הקמת קרן העושר הקטרית, התשיעית בגודלה בעולם.[10]
בשנות התשעים, עקב מאבק פנים-ערבי ושינוי הדינמיקה במפרץ הערבי ובמזרח התיכון, החלו מדינות המפרץ, ובכללן קטר, לפעול לקניית השפעה במוקדי הכוח במדינות שונות ברחבי העולם, תוך שימת דגש מיוחד על מדינות המערב ובראשן ארה"ב. באותן שנים החלה הנסיכות לייצא גז טבעי לאירופה ולמזרח הרחוק, מה שהעניק לה דריסת רגל חשובה באזורים הללו.[11] את ההון העצום שלה ניצלה הנסיכות בעשורים האחרונים לרכישת נכסים אסטרטגיים רבים, עליהם ניתן למנות נכסי נדל"ן, מוסדות פיננסיים, נמלים, קבוצות ספורט ועוד.
בד בבד, בשנות השמונים והתשעים תרם השלטון הקטרי סכומי כסף משמעותיים לאוניברסיטאות העילית בארה״ב (ליגת הקיסוס), בראש ובראשונה מתוך רצון לשכנע את המוסדות הללו לפתוח שלוּחות בדוחה הבירה.[12] את המהלך הובילה שיח'ה מוזא, אשתו של האמיר חמד אל ת'אני, שהשיקה את "עיר החינוך" לשם העלאת קרנה של דוחה מבחינה בין-לאומית.[13] בעשור האחרון גברו ההשקעות הקטריות באוניברסיטאות אמריקאיות מובילות, לצד טענות על הכללת תכנים אנטי-ישראליים ואנטישמיים בתוכניות הלימוד במוסדות הללו.[14]
למעשה, המעורבות הקטרית העמוקה בממסד האמריקאי בארה"ב גררה ביקורת מטעם משפיעני דעת קהל ואישי ציבור בארה"ב וגם בישראל.[15] פעילותה של קטר אף כללה עבירות על החוק, והסנאטור הדמוקרטי בוב מננדז אף הורשע באחרונה בקבלת שוחד מקטר.[16] בהקשר הזה הושמעה ביקורת גם על אילהאן עומאר, חברת בית הנבחרים האמריקאי מטעם המפלגה הדמוקרטית ויריבה מרה של ישראל, שגינתה את ההשפעה הזרה של איפא"ק על המערכת הפוליטית בארה"ב – אך התארחה על חשבון קטר בטורניר גביע העולם בכדורגל שנערך בנסיכות ב-2022.[17]
ההשקעות שאותן מבצעת קטר באמצעות קרן ההשקעות הממשלתית במזרח אסיה, באירופה ובארה"ב שונים הפכו אותה לשחקן מרכזי בעל השפעה בזירות אלו, הנהנית מעוצמה כלכלית אך גם מ"עוצמה רכה" בלתי מבוטלת.[18] אלא שמדיניות החוץ שהתווה חמד, אביו של האמיר הנוכחי, שמטרתה לכונן קשרים עם גורמים שונים ומנוגדים במרחב – כולל ארגוני טרור – הביאה גם להתנגשויות עם שכנותיה במפרץ, בייחוד ערב הסעודית.
בעשור האחרון נמתחה על קטר ביקורת חריפה מצד שכנותיה על קשריה החזקים עם תנועת האחים המוסלמים. על מנת לשפר את יחסיה עמן, קטר אף גירשה בשנת 2014 מספר פעילים בכירים של התנועה משטחה.[19] עם זאת, הפער האידאולוגי נשאר בעינו ואחת ועמד בבסיס החרם הדיפלומטי והכלכלי שהכריזו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחרין ומצרים על קטר בשנים 2021-2017. מדינות אלו העמידו 13 דרישות לקטר כתנאי לביטול החרם, בהן ניתוק הקשר של האמירות לאחים המוסלמים, הפסקת מימון טרור באופן כללי והתרחקות מאיראן.[20]
קטר וישראל
היחסים של קטר עם ישראל השתלבו במארג השיקולים של מדיניות החוץ הייחודית שלה.[21] כאמור, בשנות התשעים חיפשה האמירות הקטנה בעלי ברית מעצמתיים, ובייחוד שאפה לחזק את הקשרים עם וושינגטון.[22] בהמשך לכך, הלך הרוח של בכירים במפרץ באותם ימים היה ש"הדרך לוושינגטון עוברת בתל אביב".[23] לשון אחר, ממשלות המפרץ, ביניהן ממשל אל ת'אני בדוחה, האמינו שאם דעת הקהל הישראלית תהיה בעדם – גם ארה"ב תהיה בעדם. לא בכדי שמהלכי נורמליזציה קטריים בשנות התשעים כללו שיתוף פעולה נרחב עם ממשל קלינטון.[24]
אך לא מדובר רק בהתנהלות פוליטית נקודתית של הקטרים ביחס לארה"ב; מאפיין נוסף של מדיניות החוץ הקטרית משנות התשעים ואילך הוא תשומת הלב לישראל גופא. התפיסה שהתגבשה אז, ורלוונטית גם לימינו אנו, היא שדוחה מרוויחה מהצגתה כ"מי שמדברת עם כולם". בראיון שהעניק ב-1994 אמר שר החוץ דאז, חמד בן ג'אסם, כי הנסיכות "אינה מקבלת פקודות מאף אחד" וכי מדיניות החוץ שלה "נראית כעצמאית ודבר זה הגיוני". הדוגמה שנתן היא היחסים החיוביים שמקיימת ארצו עם איראן וישראל, בעת ובעונה אחת.[25]
עדות נוספת לנכונות הקטרית לדבר עם כל הצדדים היא הזמנת ישראלים לדבר ברשת אל-ג'זירה הפופולרית, אותה היא השיקה ב-1996. הרשת לא היססה לראיין בעבר דמויות ישראליות כמו ד"ר מרדכי קידר, על אף הכעס הרב שמהלך זה עורר בקרב דמויות במפרץ.[26] זעם זה לא נבע מהצעותיו המדיניות של קידר, אלא מהאמירות הפרובוקטיביות שלו נגד האסלאם והעולם הערבי. על אף הסערה הגדולה שיצר, הוא הוזמן להתראיין פעמים נוספות.[27] תרעומת רחבה אף יותר עוררה החלטת הערוץ לראיין עוד לפני המלחמה את דובר צה"ל בערבית, אל"ם אביחי אדרעי. אל-ג'זירה הואשמה אז כמי שמקדמת נורמליזציה דה-פקטו עם "האויב הציוני".[28]
ניתן לראות כיצד מטרתה של מדיניות החוץ הקטרית הייתה להבליט את עצמה, ולשם כך היא השתמשה בקשרים עם ישראל. ממילא, בעיני הממשל הקטרי, לקשרים אלה היה ערך בפני עצמם. קרוב ל-30 שנה לאחר מכן, חשיבה קטרית זו קיבלה ביטוי נוסף בהצהרתו של ראש הממשלה הקטרי באוגוסט 2023 במכון הבין-לאומי למחקרים אסטרטגיים בסינגפור. במסגרת זו הצהיר אל ת'אני כי ישראל וקטר אינן נמצאות במצב מלחמה, והתייחס גם למעמד של ארצו כמתווכת ולקשרים החזקים שלה עם וושינגטון.[29]
מצד שני, נאמנה למדיניות החוץ שלה, קטר הקפידה לשמור על יחסים גם עם אויבי ישראל והמערב. קטר הייתה מעורבת בעשור האחרון בהעברת כספים לחמאס ואף בתמיכה בטרור. נוסף על אירוח הנהגתו בחו"ל של ארגון הטרור, מאז 2007 העבירה לו קטר סיוע כלכלי בהיקף שמוערך במיליארדי דולרים. חלק מהסכום הגיע לידי חמאס בצורה קבועה, פחות או יותר, מ-2018 במסגרת הסכם "מזוודות הכסף" שחתמה ישראל עם קטר. אך עוד לפני כן העבירה דוחה לעזה מאות מיליוני דולרים – שחלקם לפחות הגיע ישירות לידי הארגון.[30] בהקשר הזה יש לציין את המימון הקטרי שהתיימר להיות הומניטרי, דוגמת הסיוע לאונר"א שקטר העלתה במהלך המלחמה לסכום של מאה מיליון דולר.[31] מימון זה, בכסות הומניטרית, לא היה רק לפעילות אונר"א בעזה אלא גם לפעילות אונר"א ביהודה ובשומרון.[32]
קטר גם מקורבת לאיראן, שיחד עם תורכיה הגנה עליה בימי החרם בהובלת סעודיה, ועומדת בקשר עם ארגוני טרור נוספים. מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, העמידה את הנסיכות בצומת החלטות מרכזי בנוגע למעורבותה במזרח התיכון.
קטר ודעת הקהל הישראלית במהלך "חרבות ברזל"
המדיניות הכפולה של קטר כלפי ישראל, שלעיתים נראית כאילו היא סותרת את עצמה, נמשכת ביתר שאת במלחמת "חרבות ברזל". כך, אף שכבר ביום הראשון למלחמה הכריזה קטר כי היא רואה בישראל כ"אחראית היחידה" לפרוץ המלחמה,[33] וחרף העובדה שראשי חמאס חו"ל פיקחו מדוחה על ביצוע טבח 7 באוקטובר,[34] קטר נותרה מעורבת בה בצורה ישירה ועמוקה, כמי שנראה כי אין לה תחליף, בזכות יכולתה לשוחח עם כל הצדדים.
כך, דוחה הייתה ועודנה שחקן מפתח גם בשאלות קצרות טווח של עסקת חטופים והכנסת סיוע הומניטרי לרצועה[35] – וגם בשאלת "היום שאחרי". בד בבד, קשריה הטובים עם טהראן הביאו את הממשל האמריקאי להשתמש בדוחה כצינור להעברת מסרים סביב מתקפות הטילים והכטב"מים האיראניות על ישראל באפריל ובאוקטובר 2024.[36]
יש להודות כי המדיניות הישראלית כלפי קטר, לפני המלחמה במהלכה, רחוקה מלהיות קוהרנטית. נציגי הממשלה דיברו לעתים בשבחה ובגנותה של דוחה בעת ובעונה אחת. ביד אחד הסכימה ישראל להעברת הכסף הקטרי לחמאס, לעתים בעצימת עין – ובעין השנייה ניסתה לעצור מימון לחמאס. במהלך המלחמה מתחו בכירים ישראליים רבים ביקורת על קטר, אך לא התנגדו לעצם היותה מתווכת בין ישראל לחמאס. זאת ועוד, דוברים אחרים שיבחו את דוחה על פעילותה, שבח בו היא השתמשה להצדיק את המשך מעורבותה באזור.[37]
מגלה רגישות גבוהה לביקורת מצד גורמים בישראל, ומשקיעה מאמצים בלתי מבוטלים למצוא חן בעיני הציבור הישראלי ויהדות ארה"ב
חרף ההתייצבות הפומבית לצד הפלסטינים והקשרים עם האיראנים, קטר ממשיכה לפעול כדי לשמר את מעמדה כשחקן ש"מדבר עם כולם". בהתאם, ניכר כי היא מגלה רגישות גבוהה לביקורת מצד גורמים בישראל, ומשקיעה מאמצים בלתי מבוטלים למצוא חן בעיני הציבור הישראלי ויהדות ארה"ב. עובדה זו מעידה כי יש לישראל מנוף לחץ פוטנציאלי על נסיכות העשירה והמקושרת.
הקטרים הגיבו בחריפות לביקורת שהשמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לקטר בתחילת המלחמה,[38] וכן לדיווחים על הצעתו לכאורה מינואר 2024 שארה"ב תסגור את הבסיס הצבאי הגדול שלה הפועל בשטח הנסיכות.[39] אך גם פוליטיקאים ישראלים זוטרים יותר זכו לתגובת נגד מאנשי הממשל בדוחה. כך, למשל, כאשר שר הכלכלה ניר ברקת כינה את הנסיכות "מתווכת לא אמינה" ו"זאב בעור של כבש", דובר משרד החוץ הקטרי תיאר את דבריו כ"שקרים והאשמות חסרות בסיס".[40] בכיר קטרי אפילו טרח להגיב לדברי ביקורת כלפי ארצו שהשמיע יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה.[41]
בד בבד, בכירים קטריים הדפו ביקורת על כך שמימנו את חמאס בכך שציינו שממשלת ישראל היא זו שאישרה את העברת הכסף לארגון הטרור.[42] באותו האופן, ציוץ של ראש המל"ל צחי הנגבי בתחילת המלחמה, בו הודה לקטר על מאמציה לתווך בין ישראל לחמאס, שימש בידי דוחה כהוכחה לצדקת דרכה.[43]
גם קמפיינים שליליים בחו"ל מפריעים בבירור לקטרים: שיח'ה מוזא, אמו של האמיר הנוכחי אשר השקיעה, כאמור, מרץ ומשאבים רבים במערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית, שימשה אף היא אמצעי ללחץ על ממשלת קטר במהלך המלחמה. זה שנים שמוזא פעילה מאוד בנושא הפלסטיני ומקדמת עמדות עוינות כלפי ישראל.[44] מעורבותה בנושא זה ותמיכתה בחמאס[45] הביאו במהלך המלחמה להשקת קמפיין ציבורי נגדה בארה"ב. בפברואר 2024 הוצגו מודעות ענק על שלטי חוצות בטיימס סקוור בניו יורק ובהן הופיעה תמונתה לצד תמונתו של כפיר ביבס, התינוק החטוף ברצועת עזה, כשלצדן הכיתוב: "זה בידייך לשחרר את החטופים".[46]
תגובת דוחה הגיעה דרך האקדמיה: ביולי 2024 פרסם מארק אוון ג'ונס, חוקר דיסאינפורמציה ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת חמד בן ח'ליפה בקטר (שבהמשך התקדם למשרה בשלוחה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן במדינה), פרויקט בשם "המזימה הקטרית". במיזם "הצביע" אוון ג'ונס על מימון זר לקמפיינים נגד קטר, תוך שימת דגש גם לקמפיינים נגד השיח'ה מוזא, דוגמת "זה בידייך".[47] עניין זה המחיש פעם נוספת כיצד קטר השתמשה בממסד האקדמי בשטחה בתור כלי להשגת לגיטימציה, אך גם כמה היא הוטרדה מקיומו של קמפיין פרו-ישראלי נגדה בארה"ב.
גישה פרואקטיבית
הקטרים אינם מסתפקים במענה לביקורת המושמעת נגדם ומנסים תכופות לפנות ישירות לדעת הקהל הישראלית וליהדות חו"ל. בהיבט התקשורתי, ב-22 בינואר 2025 התייחס ראש ממשלת קטר מוחמד בן עבד אל-רחמאן אל ת'אני לשלב השני של עסקת החטופים באמצעות פנייה ישירה לכתב הישראלי ברק רביד.[48] ימים ספורים לאחר מכן התראיין ראש ממשלת קטר לערוץ 12.[49]
עוד קודם לכן, הזמינו הקטרים לדוחה את צביקה קליין, עורך הג'רוזלם פוסט, לשהות של שלושה ימים ולסדרת לראיונות במהלכם פרסו את הנרטיב שלהם לגבי המלחמה.[50] באותו האופן, דובר משרד החוץ הקטרי התראיין באפריל 2024 לראשונה הן לעיתונאי של "הארץ" והן לעיתונאית כאן 11, לאחר ששניהם הוזמנו לדוחה.[51] בריאיון האחרון התייחס הדובר לטענות רבות שהושמעו כלפי דוחה, דוגמת הפעלת ערוץ אל-ג'זירה באופן מגמתי נגד ישראל.
למעשה, גם החשיפה שמעניקה אל-ג'זירה לגורמים ישראליים במהלך המלחמה ממחישה את העניין שמגלה הנסיכות בישראל. כך, למשל, תרגמה הרשת דיווחים מהתקשורת הישראלית ודעות של פרשנים באולפני הטלוויזיה הישראלית. גם החלטת הממשלה אשתקד לסגור את משרדי אל-ג'זירה בישראל סוקרה בהרחבה על ידי כלי התקשורת הקטריים.[52] כך יש לבחון גם את החלטת הערוץ לראיין את מירב לשם-גונן, אמהּ של רומי שנחטפה לרצועה מהמסיבה ברעים ב-7 באוקטובר 2023 ושוחררה במסגרת העסקה בינואר 2025. הריאיון אמנם היה מניפולטיבי וניסה להציג את הסבל של עזה,[53] אבל עצם קיומו עורר תרעומת בעולם הערבי.
העיסוק המוגבר בישראל נתפס בצורה שלילית בעיני האוכלוסייה הקטרית, ומבקרים רבים של הנסיכות ברחבי העולם הערבי רואים בו כמעין נורמליזציה דה-פקטו
קטר משקיעה גם מאמצים בלתי מבוטלים לשמור על תדמיתה בקרב יהדות ארה"ב. עוד בכהונתו של ממשל טראמפ הקודם נהגה הנסיכות להזמין ראשי ארגונים יהודיים לדוחה לשם בניית לובי שימנע צעדים אנטי-קטריים מצד וושינגטון.[54] מדיניות זו המשיכה גם במהלך "חרבות ברזל" עם הזמנתו של נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר, לדוחה לצורך דיונים על אודות החטופים בעזה, בסיומם שיבח לאודר את מארחיו.[55]
דוגמה נוספת למאמץ הקטרי לגייס את דעת הקהל הישראלית הופיעה ברשת X בסביבות אוקטובר 2024. גולשים רבים, ביניהם עיתונאים בכירים, נחשפו לפלטפורמה בשם "גשר לקטר", שהתחילה במהלך המלחמה במימון מוֹדעות תעמולה ברשת החברתית שהאירו את הנסיכות ועשייתה באור חיובי.[56]
חרף כל האמור לעיל, אין לשכוח כי בהתאם למדיניותה ארוכת השנים, לצד הושטת היד לישראל, הנהגת קטר גם תומכת בחמאס מבחינה מדינית, כספית ואידיאולוגית. תמיכה זו קיבלה ביטוי גם בכך שבנאומיה של ההנהגה הקטרית הבכירה תוארו ראשי חמאס בתור מנהיגים פלסטיניים לגיטימיים, אף לאחר 7 באוקטובר.[57] זאת ועוד, מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סנואר, אף הוספד על ידי אמוֹ של האמיר, שיח'ה מוזא, לאחר שנהרג בידי ישראל.[58] באותה הרוח, נערכו כנסים בדוחה שתמכו ברעיונות "ההתנגדות" (אל-מקאומה) בהם דוגלת חמאס.[59]
יתר על כן, העיסוק המוגבר בישראל נתפס בצורה שלילית בעיני האוכלוסייה הקטרית, ומבקרים רבים של הנסיכות ברחבי העולם הערבי רואים בו כמעין נורמליזציה דה-העיסוק המוגבר בישראל נתפס בצורה שלילית בעיני האוכלוסייה הקטרית, ומבקרים רבים של הנסיכות ברחבי העולם הערבי רואים בו כמעין נורמליזציה דה-פקטופקטו.[60] על רקע זה מובן הניסיון הקטרי להציג עצמה בו-זמנית כמתווכת בין ישראל לחמאס וגם כמי שאינה מסכימה עם ישראל. כך, למשל, לאחר התיווך הקטרי בעסקת החטופים בתחילת 2025, הצהיר דובר משרד החוץ הקטרי כי ארצו התעלמה ממרבית ההתבטאויות הישראליות הפומביות.[61]
האם אבד מנוף הלחץ?
קטר קצרה במלחמה האחרונה את הדיווידנדים של ה"עוצמה הרכה" הרבה שצברה בעשורים האחרונים. מדיניות זו קיבלה ביטוי ביכולתה להישאר שחקן שמעורבותו מבוקשת, אם לא נדרשת, על ידי הצדדים בסכסוך. במציאות הנוכחית, לישראל יהיה קשה אמנם לנתק את קטר מהנעשה ברצועת עזה – עדות נוספת להצלחת מדיניות החוץ ארוכת-השנים של דוחה – אולם אין זה אומר שאין בידי ירושלים כלים להשפיע על התנהלותה.
הדוגמות שהובאו לעיל ממחישות כיצד לקטר היה חשוב לשמור את דעת הקהל הישראלית לצדה, ככל האפשר, או למצער לנסות ולצמצם את הביקורת המושמעת כלפיה בישראל ובחו"ל. אולם טבח 7 באוקטובר הביאה לשינוי לרעה בדעת הקהל הישראלית כלפי קטר לנוכח תמיכת הנסיכות בחמאס, וחיזקה את ההתנגדות בישראל לתיווך הקטרי.[62] ממשל אל ת'אני מעוניין כעת להשיב את מעמדו כמי שמקובל על כולם, כולל ישראל, מה שמעניק לישראל אמצעי לחץ על ממשלו.
הבנת מנוף הלגיטימציה הנמצא בידי דעת הקהל הישראלית על קטר – לכל הפחות, כפי שקטר עצמה רואה אותה – חשובה להבנת ההתנהלות הגאו-פוליטית של דוחה. אך האם ישראל יכולה למנף זאת כדי להשפיע על קטר, כאשר האחרונה עסוקה כבר שלושה עשורים בביסוס מעמדה הבינלאומי בבירות העולם, ובמיוחד בוושינגטון?
ואמנם, הממשל האמריקאי מנהל יחסים חמים עם השלטון הקטרי. כך, למשל, במקביל להגבלת מכירת הנשק לישראל מצד ממשל ביידן, האחרון קידם גם עסקאות נשק לקטר.[63] באופן דומה, במשא ומתן לעסקת חטופים בין ישראל לחמאס שיצאה לדרך בתחילת 2025, נראה היה שהתקיים שיתוף פעולה משמעותי בין וושינגטון לדוחה. אותו ממשל אמריקאי הפעיל לחץ על ישראל לקבל את העסקה, ובתקשורת דווח על טונים צורמים בין הממשלות.[64] זאת ועוד, נראה כי ארה"ב אף ביקשה מדוחה להתערב בזירות הסמוכות לישראל שהקטרים פחות פעלו בהן לפני כן כמתווכים, דוגמת מעורבותם בהרגעת הרוחות בזירה הלבנונית.[65]
אולם כפי שהפרקים הקודמים הדגימו, הקטרים עודם מעניקים משקל רב להשפעה היהודית והישראלית על המערכת הפוליטית האמריקאית. לשון אחר, על אף שיחסי קטר-וושינגטון כנראה לא יושפעו משמעותית עקב לחץ מירושלים – העובדה כי קיים חשש קטרי כזה הוא בבחינת נכס העומד לרשות ישראל.
המלצות – מאבק תקשורתי-ציבורי
מדיניות החוץ המתוחכמת שקטר מנהלת בעשורים האחרונים מעניקה לה מגוון מנופי לחץ על הגורמים מולם היא פועלת. במקרה הישראלי, אלו הופעלו עליה בשורה של זירות ודרכים, כאשר הנסיכות ידעה לצפות היטב את התגובה הישראלית ולהתמודד עמה.
על רקע זה, כדי לנסות ולהשפיע על מערך השיקולים של קטר ולגרום לה לאמץ עמדות שיקדמו בצורה טובה יותר את האינטרסים של ישראל, מאמר זה טוען כי יש לפעול בזירה הציבורית-תקשורתית באופן שיוציא את הנסיכות מ"איזור הנוחות" שלה ולאגף אותה בזירות בהן היא רגילה לתמרן אחרים.
ישראל תתקשה להתמודד עם קטר בזירות המדינית והכלכלית, אך ייתכן שהיא תוכל להרוויח מלפעול בזירה התקשורתית-ציבורית נגד דוחה, אשר רגישה לתדמית שלה
קטר מצליחה במאבק ההסברתי והתודעתי באמצעות שימוש מושכל בהונה, בקשריה ובנכסיה, אך לא פחות מכך בניצול פלטפורמות תקשורתיות ואינטרנטיות, בראש ובראשונה רשת אל-ג'זירה שבבעלותה. כלים אלה משמשים אותה כדי לשלוט בנרטיב ולהישאר בעמדת השפעה.
ישראל תתקשה להתמודד עם קטר בשלוש הזירות הראשונות, על רקע קשריה העסקיים והדיפלומטיים הרבים של דוחה עם מעצמות המערב. מסיבה זו, ייתכן שהיא תוכל להרוויח מלפעול בזירה התקשורתית-ציבורית נגד דוחה, אשר רגישה לתדמית שלה.[66] פעילות מסוג זה, אם תיעשה בצורה מושכלת, מקיפה וסדורה, עשויה להביא את הנסיכות להתייחס לירושלים בזהירות הנדרשת, לקחת את האינטרסים שלה בחשבון ולשנות את התנהלותה כלפי ישראל באופן ניכר.
חשוב לציין שהפעלת לחץ ציבורי בינלאומי על קטר הביא אותה לשנות את מדיניותה בעבר. הדוגמה הבולטת ביותר הוא הקמפיינים בעולם נגד ניצול העובדים הזרים שבנו עבור קטר את האצטדיונים של טורניר גביע העולם בכדורגל, אותו אירחה הנסיכות ב-2022.[67] הנזק התדמיתי שספגה בעקבות הקמפיינים הללו הוביל את דוחה להצהיר על ביטול שיטת ה"כאפלה" הידועה לשמצה, בה העובדים הזרים במדינה היו תלויים לחלוטין במעסיק שלהם והיו למעשה עבדים.[68]
באופן דומה, ביקורת פומבית של מקבלי ההחלטות בישראל על קטר – לייחוס או שלא לייחוס – עשויה להיות בעלת השלכות חיוביות בטווח הארוך לריסונהּ ומבטיח את המשך הניסיון הקטרי לסנגר על עצמה. לצד זאת, קיימת חשיבות גדולה אף יותר לביקורת ישראלית שתושמע במגעים עם מוסדות כלכליים בין-לאומיים, וכן אזכור חוסר אמינותה של דוחה מול סוכנויות מודיעין זרות.
אביחי אדרעי באל-גז'ירה, ב-2018. דרושים יותר נציגים ישראלים שיופיעו ברשת | מקור: יוטיוב
בזירה הבינלאומית, אסור לישראל להסתפק ביוזמות מקומיות שהיא נהנית מהן כדרך אגב, כדוגמת קמפיין "זה בידייך" נגד שיח'ה מוזא בארה"ב; דרושים צעדים נוספים שישתמשו בכוונת מכוון בגופים ובמוסדות פרו-ישראליים במדינות ובאזורים החשובים לקטרים. הכְוַונה מירושלים לעידוד קמפיינים ציבוריים שיכוונו נגד אינטרסים קטריים, דוגמת פנייה לחברות ענק המקיימות חוזים מול ממשלת קטר, העלאת המודעות להחזקה הקטרית של נכסי נדל"ן במערב, חשיפת קשרים לא חוקיים של אנשי עסקים קטריים לפגיעה בזכויות אדם או למימון טרור, עשויים לגרום לנסיכות להסס מלפעול נגד האינטרסים הישראליים.
באותו אופן, אל-ג'זירה – באמצעותה משיגה קטר חלק ניכר מהשפעתה (לפחות במזרח התיכון) – יכולה להוות גם אפיק אפקטיבי לקידום אינטרסים ישראליים, כפי שהיה לפרקים בעבר. לפיכך, במקום ההחלטה לחסום את פעילות הערוץ, אותה קיבלה הממשלה במאי 2024, ישראל צריכה לדרוש בפומבי שהרשת תעלה לשידור דוברים ישראליים בעלי ערבית רהוטה ומיומנות להתמודד עם המניפולציות התקשורתיות הרווחות בה. דרישה זו יכולה לבוא כתנאי להסכמה לפעילות מחודשת של הערוץ בישראל. עם זאת, הסכמת קטר לפעילות מחודשת של אל-ג'זירה אינה הכרחית – עצם העלאת הדרישה היא זו שחשובה, שכן היא מחזירה את הכדור למגרש של הקטרים.
מאחר שהערוץ ממשיך לדווח על אודות ישראל גם כשאינו פועל עוד בשטחה, תגובה פומבית מאת דוברים ישראליים רשמיים לסיקור שלו את המלחמה נראית כמתבקשת. עצם ההופעה של דוברים אלו עשויה להביא לניכורה של קטר במחנה האנטי-ישראלי, שבו הלכו והתעצמו במהלך המלחמה קולות שטענו כי אל-ג'זירה וקטר פועלים למעשה לטובת ישראל.[69] כך, יתאפשר לישראל להתמודד עם הקטרים במגרש שלהם ולמנף את העוצמה התקשורתית שלהם – נגדם.
לסיכום, למהלך ישראלי פומבי-תקשורתי מול קטר – גם בניגוד לעמדה האמריקאית – עשויים להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות בדוחה ולגרום להם לשנות את ההתנהלות הצינית והמסוכנת של קטר כלפי ישראל. זאת, לא רק עקב החשיבות של ישראל בעיני הנסיכות כשחקן אזורי, אלא גם, כפי שראינו, כחלק מהמשחק הכפול שקטר מנהלת מול מדינות אחרות – שגם הן הביעו מדי פעם בפעם תרעומת לגבי התנהלותה. אף שייתכן כי התגובה הקטרית בטווח הקצר תהיה התעלמות או ביקורת נגדית, עמדה ישראלית ברורה נגד דוחה צפויה להשפיע לטווח ארוך לטובה על הרצון הקטרי לפעול נגדה.
ד"ר אריאל אדמוני הוא חוקר קטר באוניברסיטת בר-אילן ומרצה על אודותיה בפורומים מדיניים, צבאיים וציבוריים. מחקריו האקדמיים עוסקים הן ביחסיה של קטר עם ישראל והן במדיניות הפנים הקטרית בזיקה לסוגיות דתיות. פרסומיו בבמות תקשורתיות כוללים טורי דעה וריאיונות בגופי תקשורת דוגמת YNET, הארץ וגלובס. ליצירת קשר: arielad92@gmail.com
הערות:
[1] Yigal Carmon, "Qatar – Enabler Of Islamist Terrorism And A Dishonest Broker", MEMRI, Daily Brief No. 536, November 1, 2023 https://www.memri.org/reports/qatar-%E2%80%93-enabler-islamist-terrorism-and-dishonest-broker
[2] Daniel Adelson, “Report alleges Iranian, Qatari influence in South Africa’s ICC case against Israel,” Ynetnews, 15 October 2024. https://www.ynetnews.com/article/h1ffkqhf1e
[3] זאב קם, "נתניהו: 'קטר לא מתווכת הגונה אבל אנחנו משתמשים בה במה שאפשר'", כאן11, 25 בספטמבר 2024. https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/804351/ . דבריו של נתניהו על אי-אמינותה של קטר במהלך התיווך נובעים מגישתה של דוחה, שמנסה לשמר את כוחו של חמאס כגורם שלטוני ברצועת עזה. זאת, כיוון שחמאס הינו נכס אסטרטגי עבור הנסיכות, המשאיר אותה רלוונטית בתפקידה כאמצעי תקשורת עם ארגון הטרור (ראו בהמשך).
[4] ינון שלום יתח, אוריה קשת, לירן אהרוני, "דיווח: קטר חזרה לתפקיד המתווכת במו"מ", i24 News, 4 בדצמבר 2024 https://www.i24news.tv/he/news/israel-at-war/artc-0fa50461
[5] Lina Khatib, "Qatar’s Foreign Policy: The Limits of Pragmatism", International Affairs, Vol. 89, No. 2 (2013), pp. 417-431; David B. Roberts, "Understanding Qatar's Foreign Policy Objectives", Mediterranean Politics, Vol. 17, No. 2 (2012), pp. 233-239.
[6] Mujib Mashal, “Taliban and U.S. Strike Deal to Withdraw American Troops From Afghanistan,” The New York Times, 29 February 2020. https://www.nytimes.com/2020/02/29/world/asia/us-taliban-deal.html
[7] Ariel Admoni, "Qatar’s Foreign Policy: Between Neutrality and Hypocrisy?" MENA Research Center, 6 October 2024. https://www.mena-researchcenter.org/qatars-foreign-policy-between-neutrality-and-hypocrisy/
[8] Admoni, "Qatar’s Foreign Policy”.
[9] Robert F. Worth, "Qatar, Playing All Sides, Is a Nonstop Mediator," The New York Times, 9 July 2008. https://www.nytimes.com/2008/07/09/world/middleeast/09qatar.html; Ariel Admoni, "Same Reasons, Different Outcomes: Qatar’s Policy on Israel Up to 1996", Middle Eastern Studies, Vol. 58, No. 6 (2022), pp. 830-842.
[10] אסף גלעד, "קבוצות NBA, הרודס וסטארט-אפים ישראלים: מי את קרן העושר הקטארית?", גלובס, 16 בדצמבר 2022 https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001432866#google_vignette
[11] Allen Fromherz, “How Qatar Became a Major Middle East Power Broker,” Time, 30 September 2024. https://time.com/7022826/qatar-diplomacy-history/
[12] Tzippy Shmilovitz, "Follow the Money: Billions of Dollars Pour into Top American Universities", Ynet News, 19 May 2024 https://www.ynetnews.com/magazine/article/syurrqlqr
[13] Jennifer Carol Heeg, Seeing Security: Societal Securitization in the Gulf, PhD thesis, Georgetown University, 2010, p. 51.
[14] Tal Schneider, “Awash in Qatari money, have US campuses become incubators for Doha’s interests?” Times of Israel, 14 March 2024. https://www.timesofisrael.com/awash-in-qatari-money-have-us-campuses-become-incubators-for-dohas-interests/ ; Joshua Chaffin, “Qatar’s ties to US universities scrutinised amid rise in antisemitism,” Financial Times, 16 March 2024. https://www.ft.com/content/d0a16f75-8b05-4ff9-b5f1-d473d7f5a704; Ohad Merlin, “Watchdogs sue US government over Qatar’s billions in university funding,” The Jerusalem Post, 3 February 2025. https://www.jpost.com/american-politics/article-840367. See also: “Qatar and the Muslim Brotherhood Funding of Higher Education in the United States,” Institute for Study of Global Antisemitism and Policy, n.d.
[15] Ilya Banares, Simone Foxman, and Nick Wadhams, “Qatar Adds U.S. Lobbying Muscle After Saudi Rift, Trump Snub,” Bloomberg, 27 April 2021. https://www.bloomberg.com/news/articles/2021-04-27/qatar-adds-u-s-lobbying-muscle-after-saudi-rift-trump-s-snub; Tal Schneider, "Awash in Qatari Money, Have US Campuses become Incubators for Doha’s Interests?", The Times of Israel, 14 March 2024 https://www.timesofisrael.com/awash-in-qatari-money-have-us-campuses-become-incubators-for-dohas-interests/
[16] Kara Scannell, "Sen. Menendez Charged with Receiving Gifts from Qatar in New Allegations in Corruption Scheme", CNN, 3 January 2024 https://edition.cnn.com/2024/01/02/politics/bob-menendez-superseding-indictment-qatar/index.html
[17] Zach Kessel, "Ilhan Omar’s Double Standard on Foreign Influence", National Review, 17 August 2023 https://www.nationalreview.com/corner/ilhan-omars-double-standard-on-foreign-influence/
[18] עודד ערן, "ה-קטאר של האביב הערבי", מבט על, גיליון 319, 5 במארס 2012. https://shorturl.at/18udt
[19] Michael Barak, "Expulsion of the Muslim Brotherhood’s Leadership from Qatar as Reflected in SNS", BeeHive, Volume 2, Issue 8, September 2014, pp. 1-3.
[20] Patrick Wintour, "Qatar Given 10 Days to Meet 13 Sweeping Demands by Saudi Arabia", The Guardian, June 23, 2017 https://www.theguardian.com/world/2017/jun/23/close-al-jazeera-saudi-arabia-issues-qatar-with-13-demands-to-end-blockade
[21] Clive Jones and Yoel Guzansky, Fraternal Enemies: Israel and the Gulf Monarchies (London: Hurst & Company, 2019), p. 58
[22] Yoel Guzansky, "Israel and the Arab Gulf States: From Tacit Cooperation to Reconciliation?", Israel Affairs, Vol. 21, No. 1 (2015), p. 135.
[23] Gawdat Bahgat, Israel and the Persian Gulf: Retrospect and Prospect, Gainesville: University Press of Florida, 2006, pp. 139-140.
[24] Admoni, "Same Reasons, Different Outcomes", p. 838.
[25] Caryle Murphy, "A Small Nation, Qatar Stands Tall by Standing Apart", Washington Post, April 3, 1994. https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1994/04/03/a-small-nation-qatar-stands-tall-by-standing-apart/abbf241d-5fa8-4529-b9d1-7f9d30888e88/
[26] Yuval King, "ד"ר מרדכי קידר בתוכנית הדיון המובילה של אלג'זירה (גרסה מלאה)", יוטיוב, 3 בפברואר 2018 https://www.youtube.com/watch?v=TdMg_Xt1mMw&t=56s
[27] נעם ברקן, " האיש שלנו באל-ג'זירה", Ynet, 17 בדצמבר 2017. https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5057645,00.html
[28] Khaled Abu Toameh, "Al Jazeera Under Fire for Hosting IDF Spokesperson", The Times of Israel, 21 February 2018 https://www.timesofisrael.com/al-jazeera-under-fire-for-hosting-idf-spokesperson/
[29] "Qatari Prime Minister Says His Nation Does Not ‘Have a War with Israel’", The Times of Israel, 27 August 2023. https://www.timesofisrael.com/qatari-prime-minister-says-his-nation-does-not-have-a-war-with-israel/
[30] ראו למשל: דורון פסקין, "מכונת הכסף מקטאר שמניעה את חמאס", כלכליסט, 21 ביולי 2014. https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3636516,00.html; Emily Harris, “Why Israel Lets Qatar Give Millions to Hamas,” NPR, 18 June 2015. https://www.npr.org/sections/parallels/2015/06/18/414693807/why-israel-lets-qatar-give-millions-to-hamas; Stuart Winer, "Qatar Gave Over $1.1 Billion to Gaza Strip from 2012-18, Ministers Told", The Times of Israel, 11 February 2019. https://www.timesofisrael.com/qatar-gave-over-1-1-billion-to-gaza-strip-over-six-years-report/; דורון פסקין, "16 שנה של כסף קטארי הצמיחו מפלצת", כלכליסט, 25 באוקטובר 2023. https://www.calcalist.co.il/world_news/article/rjvtwthm6
[31] "Qatar Announces Extra $100 Million Pledge in Response to Gaza Humanitarian Crisis", Ministry of Foreign Affairs, September 26, 2024 https://mofa.gov.qa/en/qatar/latest-articles/latest-news/details/2024/09/26/qatar-announces-extra--100-million-pledge-in-response-to-gaza-humanitarian-crisis
[32] "Pact for $4.5 Million Signed to Aid 4,400 Stranded Gazans in West Bank", Reuters, September 8, 2024 https://www.reuters.com/world/middle-east/pact-45-mln-signed-aid-4400-stranded-gazans-west-bank-2024-09-08/
[33] Patrick Wintour, "Hamas Attack has Abruptly Altered the Picture for Middle East Diplomacy", The Guardian, 8 October 2023. https://www.theguardian.com/world/2023/oct/08/hamas-attack-has-abruptly-altered-the-picture-for-middle-east-diplomacy
[34] James Rothwell and Siham Shamalakh,"Ismail Haniyeh: Hamas Leader who Cheered Oct 7 and Led Ceasefire Negotiations", The Telegraph, 31 July 2024. https://www.telegraph.co.uk/world-news/2024/07/31/hamas-leader-ismail-haniyeh-behind-attack-on-israel/
[35] Moran Zaga, Ariel Admoni and Maryann Bisharat, "Israel’s Policy on Qatar after the October 7 Attack", Mitvim, December 2023 https://mitvim.org.il/wp-content/uploads/2023/12/Israels-policy-on-Qatar-after-the-October-7-attack.pdf
[36] "Iran Top Diplomat in Qatar as Israel Warns of Attack", Al Monitor, 10 October 2024 https://www.al-monitor.com/originals/2024/10/iran-top-diplomat-qatar-israel-warns-attack
[37] Mark Mazzetti and Ronen Bergman, "‘Buying Quiet’: Inside the Israeli Plan That Propped Up Hamas", The New York Times, December 10, 2023 https://www.nytimes.com/2023/12/10/world/middleeast/israel-qatar-money-prop-up-hamas.html
[38] David Gritten, “Qatar 'Appalled' by Reported Criticism from Israel's Netanyahu", BBC News, 25 January 2024. https://www.bbc.com/news/world-middle-east-68091659
[39] "Qatar Says Netanyahu's Reported Criticism Undermines Gaza Mediation", Reuters, 25 January 2024. https://www.reuters.com/world/middle-east/qatar-says-netanyahus-reported-criticism-undermines-gaza-mediation-2024-01-24/
[40] "Qatar Refuses to Buckle to 'Pressure' and Says 'Committed' to Role as Gaza Mediator", The New Arab, 7 May 2024. https://www.newarab.com/news/qatar-committed-gaza-mediator-role-refuses-pressure
[41] ברק רביד, "קטאר נגד יאיר נתניהו: 'מדבר שטויות חסרות אחריות שעלולות לסבך את המו"מ על עסקת החטופים'", וואלה, 14 ביולי 2024. https://news.walla.co.il/item/3677717
[42] Jacob Magid, “Documents Show Israel Sought, Valued Qatari Aid for Gaza in Years Leading to Oct. 7,” The Times of Israel, 22 March 2024. https://www.timesofisrael.com/documents-show-israel-sought-valued-qatari-aid-for-gaza-in-years-leading-to-oct-7/
[43] Patrick Wintour, "Qatar’s Peacemaking Ambitions Face Ultimate Test in Crucible of Israel-Hamas War", The Guardian, 28 October 2023. https://www.theguardian.com/world/2023/oct/28/qatars-peacemaking-ambitions-face-ultimate-test-in-crucible-of-israel-hamas-war
[44] Lahav Harkov, "Sheikha Moza: Qatar’s Glamorous – but Viciously Anti-Israel – Face", Jewish Insider, 1 December 2023. https://jewishinsider.com/2023/12/sheikha-moza-bint-nasser-qatar-gaza-israel-doha/
[45] "Sheikha Moza, Mother Of Qatari Emir: Sinwar 'Will Live On'; Al-Jazeera Journalists, Qatari Influencers: Yahya Sinwar Is A Role Model And A Legendary Hero", The Middle East Media Research Institute, 12 October 2024. https://www.memri.org/reports/sheikha-moza-mother-qatari-emir-sinwar-will-live-al-jazeera-journalists-qatari-influencers (Accessed on 5 January 2025).
[46] "NY Billboard Calls on Qatari Queen Mother for Release of Hostages", The Jerusalem Post, 20 February 2024 https://www.jpost.com/international/article-787861
[47] "It's in your Hands", The Qatar Plot, n.d. https://sites.google.com/view/theqatarplotreport/content/its-in-your-hands
[48] ברק רביד, "ראש ממשלת קטאר לוואלה: רוצים להתחיל בהקדם מו"מ על השלב השני בעסקה", וואלה, 22 בינואר 2025. https://news.walla.co.il/item/3721237
[49] ערד ניר, "ראש ממשלת קטאר בריאיון בלעדי: 'אפשר היה להציל חיים רבים יותר כדי לשחרר את כל החטופים'", N12, 26 בינואר 2025. https://www.mako.co.il/news-diplomatic/2025_q1/Article-5ca17ded583a491027.htm
[50] Zvika Klein, "Inside Doha: Qatar behind the Scenes", The Jerusalem Post, 4 April 2024. https://www.jpost.com/opinion/article-795469
[51] יהונתן ליס, "יועץ ראש ממשלת קטאר בריאיון ל'הארץ': 'בכל פעם שהתקרבנו לעסקה נעשתה חבלה'", הארץ, 27 באפריל 2024 https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-04-27/ty-article/.premium/0000018f-1f90-d1f3-afcf-3ff13acb0000; גילי כהן, "חושף פרטים על התיווך ופונה לנתניהו: בכיר קטרי בריאיון ראשון לתקשורת הישראלית", כאן 11, 27 באפריל 2024 https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/742785/
[52] "Israeli Cabinet Votes to Close Al Jazeera Offices", The Peninsula, 5 May 2024. https://thepeninsulaqatar.com/article/05/05/2024/israeli-cabinet-votes-to-close-al-jazeera-offices
[53] ליאור בן ארי, "שדר אל-ג'זירה ראיין אם לחטופה, והתעקש: 'מה עם הכיבוש והמצור על עזה?'", Ynet, 16 בנובמבר 2023 https://www.ynet.co.il/news/article/hyh5ooq46
[54] Ariel Admoni, "Political Antisemitism: Qatar’s Attitude Towards Jews and Israel", Asian Journal of Middle Eastern and Islamic Studies, Vol. 16, Issue 1 (2022), pp. 75-76.
[55] "WJC Delegation Meets with Qatari Officials About Plight of Israeli Hostages in Gaza", World Jewish Congress, 1 November 2023 https://www.worldjewishcongress.org/en/news/wjc-delegation-meets-with-qatari-officials-about-plight-of-israeli-hostages-in-gaza
[56] Uni, Assaf, X Post. 11 October 2024, 11:02 am. https://x.com/AssafUni/status/1844649839755178120
[57] Natalie Ecanow, "Qatari Emir’s Speech at UN Showed Its Loyalty to Hamas; We Must Respond", Foundation for Defense of Democracies, 8 October 2024. https://www.fdd.org/analysis/op_eds/2024/10/08/qatari-emirs-speech-at-un-showed-its-loyalty-to-hamas-we-must-respond/
[58] "Sheikha Moza, Mother Of Qatari Emir: Sinwar 'Will Live On'; Al-Jazeera Journalists, Qatari Influencers: Yahya Sinwar Is A Role Model And A Legendary Hero", The Middle East Media Research Institute, 12 October 2024. https://www.memri.org/reports/sheikha-moza-mother-qatari-emir-sinwar-will-live-al-jazeera-journalists-qatari-influencers
[59] "מנאט'ראת קטר יקים חלקה נקאשיה חול דור אלעמארה אלפלסטיניה פי אלמקאומה אלאחתלאל [דיוני בקטאר מקיימים פאנל על תפקידה של האדריכלות הפלסטינית בהתנגדות לכיבוש]", אל ראיה, 9 בספטמבר 2024 https://shorturl.at/57lMQ
[60] יאסר אבו הלאלה, "מבזק: דעת הקהל במדינות המפרץ אינה אוהדת את ישראל", הפורום לחשיבה אזורית, 22 בנובמבר 2022. https://www.regthink.org/the-gulf-countries-oppose-normalization/
[61] קנאה אלג'זירה, "אלדכתור מאג'ד אלאנצארי ללג'זירה: אלכת'יר מן אלתצריחאת אלאסראליה ליסת אלא לאלאסתהלאכ... [הדוקטור מאג'ד אלאנצארי לאל ג'זירה: רוב ההצהרות הישראלית נועדו...]" פייסבוק, 19 בינואר 2025. https://shorturl.at/aCK38
[62] מיכל בקשי, "רוב הציבור: ישראל לא צריכה לנהל מו"מ עם קטאר", עכשיו14, 23 בינואר 2025. https://www.now14.co.il/article/1101490
[63] Adam Kredo, "Day Before Biden Admin Announced It Would Withhold Weapons From Israel, It Issued Sanctions Waiver To Allow Arms Sales to Qatar and Lebanon", The Washington Free Beacon, 9 May 2024 https://freebeacon.com/national-security/day-before-biden-admin-announced-it-would-withhold-weapons-from-israel-it-issued-sanctions-waiver-to-allow-arms-sales-to-qatar-and-lebanon/
[64] "Trump’s ‘ALL HELL TO PAY’ Threat was also Directed at Israel, Not Just Hamas — WSJ’", The Times of Israel, 18 January 2025. https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/trumps-all-hell-to-pay-threat-was-also-directed-at-israel-not-just-hamas-wsj/
[65] Kareem Fahim, John Hudson and Sarah Dadouch, "As Tensions Soar, U.S. Pushes for Deal to Avert Israel-Lebanon War", The Washington Post, 28 June 2024. https://www.washingtonpost.com/world/2024/06/28/israel-hezbollah-lebanon-war-hochstein/
[66] Sarath K. Ganji, "How Qatar Became a World Leader in Sportswashing", Journal of Democracy, November 2022 https://www.journalofdemocracy.org/online-exclusive/how-qatar-became-a-world-leader-in-sportswashing/
[67] “No extra time: How Qatar is still failing on workers' rights ahead of the World Cup,” Amnesty International, 12 November 2014. https://www.amnesty.org/en/documents/mde22/010/2014/en/; “Q&A: Migrant Worker Abuses in Qatar and FIFA World Cup 2022,” Human Rights Watch, 18 December 2021. https://www.hrw.org/news/2021/12/18/qa-migrant-worker-abuses-qatar-and-fifa-world-cup-2022.
[68] Pete Pattison, “New labour law ends Qatar’s exploitative kafala system,” The Guardian, 1 September 2020. https://www.theguardian.com/global-development/2020/sep/01/new-employment-law-effectively-ends-qatars-exploitative-kafala-system
[69] Red., X Post. 25 December 2024, 6:45 pm. https://x.com/redstreamnet/status/1871960545215365474
Comments