המאמרים המומלצים
  • מעין אפרת

הונאת דואר: טראמפ כבר החל לערער על תוצאות הבחירות בארה"ב

את הבחירות הקרבות הוא אינו יכול לדחות, אך הנשיא עסוק כבר מספר חודשים בתכנון קמפיין לכרסום הלגיטימציה שלהן. לקראת תחילת ההצבעה המוקדמת בחודש הבא סימן הנשיא את ההצבעות בדואר, שצפויות להיערך בהיקף חסר תקדים בגלל מגפת הקורונה, כאמצעי לקעקוע אמון האזרחים באמיתות התוצאות - אם אלה יסמנו את סוף כהונתו. ההתקפה, שמגיעה מכמה כיוונים, מראה כי טראמפ זורע רוח בתקווה לקצור סופה בנובמבר

מפגינה נגד הקיצוצים בשירות הדואר בלוס אנג'לס, ב-15 באוגוסט | Photo by Tommaso Boddi/Getty Images

ב-30 ביולי צייץ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצעה יוצאת דופן: לדחות את הבחירות לנשיאות ולקונגרס שנקבעו ל-3 בנובמבר. "הצבעה בדואר [...תגרום לכך ש]בחירות 2020 יהיו הכי בלתי מדויקות ומלאות רמאות בהיסטוריה. הן יגרמו למבוכה אדירה עבור ארה"ב. לדחות את הבחירות עד שאנשים יכולים להצביע בצורה ראויה, בטוחה ומאובטחת???" תהה/קבע בציוץ, שזכה תוך שבוע ליותר מ-130 אלף תגובות וציוצים מחדש וכמעט רבע מיליון לייקים.

ההצעה של טראמפ נתקלה עד מהרה בשתי מהמורות בלתי עבירות – החוקה האמריקאית והתנגדות מצד חבריו למפלגה הרפובליקאית – והנושא ירד מסדר היום במהירות. אבל אחרי שסירב קודם לכן להתחייב כי יקבל את תוצאות הבחירות ("אצטרך לחכות ולראות", אמר בראיון בפוקס ניוז), הציוץ הזה מחזק את הרושם שטראמפ עלול לנסות לשבור את הכלים בבחירות האלה, שגם כך צפויות להיות כאוטיות מאי פעם על רקע מגפת הקורונה שמכה בארה"ב. תוצאות הבחירות יתקבלו עד ההשבעה. כנראה מאז נובמבר 2016 קשה להגיד על משהו במערכת הפוליטית האמריקאית ״זה לא יקרה!״ הבחירה בטראמפ ושרשרת הדרמות, ההפתעות והסקנדלים שייצרה כהונתו לימדו את המתבונן השקול להיזהר בקביעות נחרצות לגבי הכוונות של הנשיא. אך דווקא למקרה של ביטול או דחיית הבחירות, החוקה האמריקאית באה מוכנה. מי שראה את המחזמר ״המילטון״, וגם מי שלא, יודע שארה״ב הוקמה בעקבות מרד של בני המושבות במלך אנגליה, בו אנשיהן ראו עריץ. כדי לסכל עליית מלך נוסף קבעו האבות המייסדים בסעיף 2 של החוקה האמריקאית כי האחריות לקביעת תאריך הבחירות לנשיאות מוטל על הקונגרס. החוקה מאפשרת גמישות בקביעת תאריך הבחירות אך לא באורך כהונת הממשל. מסיבה זו, גם אם לא ייערכו בחירות עד אז, טראמפ וסגן הנשיא מייק פנס יסיימו בכל מקרה את כהונותיהם ב-12:00 בצהריים ב-20 בינואר 2021. במקרה כזה, אגב, יעבור ניהול המדינה למטה בסדר ה"ירושה".

תומכיו של טראמפ מקבלים ממנו כבר שנים מסרים שהבחירות מוטות נגדם. אפשר רק לתאר מה יקרה אם יקח שבועות עד שהתוצאות הסופיות יגיעו

תאריך הבחירות המוכר לנו כיום, יום שלישי הראשון של חודש נובמבר, נקבע ב-1845 בחקיקה רגילה של הקונגרס. טראמפ יכול היה לבקש מראשי הקונגרס לדחות אותו, אך את בית הנבחרים מובילים הדמוקרטים, בראשות שנואת נפשו ננסי פלוסי, ושם זה נגמר. אך גם כשכבר יגיע יום הבחירות, לא ברור שבסופו נדע מי יישב בבית הלבן בארבע השנים הבאות. עקב מגפת הקורונה, שהרגה כבר יותר מ-150 אלף אזרחים אמריקאים, צפויה השנה ההצבעה המאסיבית באמצעות הדואר, ויום הבחירות יכול להפוך לשבוע בחירות ואף לחודש בחירות. בכל בזמן הזה, טראמפ עדיין יחזיק במגאפון הגדול בעולם, זה שאיפשר לו לערער בלהט על הלגיטימיות של תוצאות הבחירות – גם כשאלה העניקו לו את הניצחון. הבחירות ב-2016 הוכרעו על חודם של כ-100 אלף קולות, שהעניקו לטראמפ יתרון זעיר על פני יריבתו הילרי קלינטון בשלוש מדינות מפתח, שהעניקו לו את הרוב האלקטורלי הנחוץ לבחירתו. אף שלקלינטון הצביעו כשלושה מיליון אמריקאים יותר מאשר לטראמפ, הנשיא, כזכור, טען במשך חודשים כי זכה גם ב-Popular vote (ואף ניסה להקים ועדה מטעמו שתפשפש ברישומי ההצבעה מהמדינות כדי להוכיח שהייתה ״הונאה״ נגדו). תומכיו של טראמפ מקבלים ממנו כבר שנים מסרים שהבחירות מוטות נגדם, ואפשר רק לתאר מה יקרה כאשר ייקח שבועות עד שהתוצאות הסופיות יגיעו, או אם הן יהיו שונות מסיכומי הביניים בליל הבחירות. 50 מערכות בחירות, במקביל בחירות באמריקה הן תמיד חגיגה לחובבי חידות היגיון, כיוון שעיקר האחריות על קיומן בפועל מוטלת על המדינות. 50 מדינות בעלות 50 מערכות חוק עצמאיות, כשגם בתוכן יכולה להיות שונות ברמת המחוז, ואפילו ברמה המוניציפלית (לדוגמה: אף שיום הבחירות אינו יום חופש, ערים יכולות להכריז עליו ככזה בתחומן). הספינה העצומה הזו הולכת להתנגש ישירות בקרחון שהוא מגפת הקורונה, שגורמת לאזרחים רבים לחשוש מהגעה פיזית לקלפיות ולהעדיף הצבעה באמצעות הדואר. חשוב להדגיש שהצבעה באמצעות הדואר היא אופציה מקובלת במדינות רבות בארה״ב – וגם טראמפ, שמזהיר מפניה כיום, עשה זאת בעצמו שלוש פעמים רק במהלך כהונתו. מצד שני, היא מעולם לא נוסתה בהיקף הצפוי בבחירות האלה. בציוץ הפותח מאמר זה, טראמפ מנצל עובדה זו ועושה שימוש מטעה בשניים ממגוון המונחים הקיימים לתאר את צורת ההצבעה הזו, absentee voting, mail-in voting, universal vote by mail. בפועל, כל המונחים הללו מייצגים את אותה השיטה: הבוחר מקבל את פתק ההצבעה אליו הביתה, מסמן את העדפותיו ומחזיר את המעטפה בדואר או ניגש להחזיר אותה חתומה בקלפי הרלוונטית. ההבדל הוא בהיקף: חלק מהמדינות שולחות פתקי הצבעה בדואר רק למי שמבקש ועומד בתנאים שנקבעו, בעוד חלקן שולחות מראש לכל ציבור הבוחרים פתקי הצבעה כאלה.

כ-50 מיליון בוחרים בשבע מדינות יצטרכו למצוא תירוץ משכנע כדי לא לעמוד בתור בקלפי ביום הבחירות

בשמונה מדינות, כולל קליפורניה, המדינה תשלח מראש פתקי הצבעה לכל המצביעים הרשומים, והם יוכלו לשלוח אותם בחזרה בדואר, או להחזיר אותם פיזית לקלפי שלהם. בשמונה מדינות נוספות המדינות לא ישלחו פתקי הצבעה לכל הבוחרים, אלא רק טופס שיבדוק מה הם מעדיפים – להזמין את פתק ההצבעה הביתה או לא – ויפעלו בהתאם. ב-28 מדינות האזרחים רשאים לפנות למדינה ולבקש פתק הצבעה מראש - בין אם כיוון שאינם נדרשים להציג ל״סיבה מוצדקת״, או שמדינתן הודיעה כי תכיר בחששות הנובעים ממגפת הקורונה כסיבה שכזו. לפי הערכה של הוושינגטון פוסט, השינויים הללו יאפשרו לכ-180 מיליון אמריקאים – כ-78% מכלל בעלי זכות הבחירה – להצביע מבלי להגיע פיזית לקלפי. עם זאת, כ-50 מיליון בוחרים בשבע מדינות (מחוז הבחירה של וושינגטון הבירה נחשב כך לצורך הבחירות הפדרליות), כולל ניו יורק וטקסס, עדיין יצטרכו למצוא תירוץ משכנע אחר כדי לא לעמוד בתור ביום הבחירות. בניו יורק, שכאמור איננה מאפשרת הצבעה גורפת בדואר, בזמן כתיבת שורות אלה עדיין סופרים קולות מהפריימריז לבחירות לקונגרס שהתקיימו במדינה ב-23 ביוני. במילים אחרות, נדרשו לכל הפחות שישה שבועות כדי לקבל תוצאות רשמיות במירוצים הצמודים. העיכוב הזה איננו תקלה מקומית – בקליפורניה אושררו התוצאות הסופיות של בחירות נובמבר 2016 רק ב-16 בדצמבר. הסיבה לכך היא שבקליפורניה, כמו במדינות רבות אחרות, הדדליין לשליחת פתקי ההצבעה הוא יום הבחירות עצמו. מסיבה זו, המחוזות צריכים להמתין עד הגעת המעטפות אל ועדת הבחירות המרכזית כדי שייספרו. כעת, לאחר שהחליטה לפני מספר חודשים לשלוח פתקים לכל המצביעים בדואר, קיים חשש שקבלת התוצאות הסופיות תתעכב עוד יותר. ללמד את דור ה-Z מהי מעטפת דואר אם כל התהליך הזה מזכיר לכם את מערכת היחסים שלכם עם דואר ישראל בזמן ההמתנה לחבילה מעלי אקספרס, אתם לא לגמרי רחוקים מהאמת. שירות הדואר האמריקאי נפגע גם הוא מההשלכות הכלכליות של מגפת הקורונה, ובכיריו הזהירו כי אם לא יתקבל סיוע מהממשל, הקופה שלו תתרוקן עוד לפני הבחירות בנובמבר.

עד כמה מצבו של הדואר האמריקאי קשה? חברת בית הנבחרים, הדמוקרטית הצעירה אלכסנדריה אוקזיו קורטז, הפצירה באחרונה בעוקביה באינסטגרם לקנות בחנות המזכרות של הדואר, כדי להזרים אליו כמה דולרים נחוצים. את המשא ומתן בין הדואר לממשל ולקונגרס על חבילת הסיוע מנהל מאז יוני ראש השירות החדש, לואיס דהג׳וי (DeJoy), תורם רפובליקאי ידוע ומקורב לטראמפ. מאז שנכנס לתפקידו בחודש יוני, דהג׳וי העדיף להתמקד בקיצוצים בשירות עצמו, בשעות נוספות, בנסיעות, בפיטורי בכירים וייתכן שאפילו יודיע על סגירת סניפים. כל השינויים הללו כבר מתבטאים בעיכובים ובירידה באיכות השירות. כל זאת, כאמור, עוד לפני שהוא נאלץ להתמודד עם אתגר בהיקף שטרם ידע. איגודי עובדי שירות הדואר, המאגד לדבריו כ-200 אלף חברים, אף יצא בקמפיין רשמי נגד "הרצון של ממשל טראמפ לנצל את המשבר הזה כדי להקריב את שירות הדואר הציבורי על מזבח הרווחים הפרטיים".

אוקסיו-קורטז קוראת לעוקביה באינסטגרם לקנות מוצרים באתר שירות הדואר

על אף שהצבעה בדואר נראית מתאימה במיוחד לדור שחי על משלוחים מ"אמזון", כלל לא ברור כמה מהצעירים בארה"ב יודעים למלא ולבייל כראוי מעטפה

גם טראמפ עצמו מודה שהדואר חייב הזרמת תקציב מיידית כדי להתמודד עם האתגר. ״הם רוצים שלושה וחצי מיליארד דולר בשביל [ההצבעה באמצעות הדואר]…", אמר ב-13 באוגוסט, ואז תיקן את עצמו: "הם רוצים 25 מיליארד דולר, מיליארד, עבור שירות הדואר. הם צריכים את הכסף הזה כדי שהדואר ימשיך לעבוד ויוכל לאסוף את כל המיליונים והמיליונים של פתקי ההצבעה, ובינתיים הם לא מגיעים לכך... ואם הם לא מגיעים לזה, אז אי אפשר לקיים הצבעה אוניברסלית דרך הדואר כי הם לא ערוכים להתמודד עם זה״.

הדואר אינו צוואר הבקבוק היחיד בבחירות הללו. כל הקלפיות הללו צריכות להיספר על ידי עובדים, קבועים וזמניים, שגם הם מתמודדים עם השלכות המגפה, עם עובדים חולים או בבידוד, ותוך הקפדה על ריחוק פיזי. הקלפיות עצמן לרוב מתופעלות על ידי מתנדבים מבוגרים, כלומר על ידי מי שנמצאים בקבוצת הסיכון העיקרית של המגפה. באחרונה זיהו מספר קבוצות אקטיביסטיות את הבעיה וארגנו סדנאות והדרכות לצעירים, כדי להסביר להם כיצד ניתן להתנדב במקומם של המתנדבים המבוגרים. צעירים, אגב, זקוקים להדרכה לא רק על אפשרויות התנדבות. על אף שהצבעה בדואר נראית מתאימה במיוחד לדור שחי על משלוחים מ"אמזון", לא ברור כמה מהם יודעים למלא ולבייל כראוי מעטפה כך שבאמת תגיע ליעדה. 17 מדינות התייחסו לנושא הזה, וכדי להקל על מגוון אוכלוסיות ישלחו אל הבוחרים מעטפות מבוילות מראש, כדי להעלות עוד יותר את שיעור ההצבעה.

במערכות בחירות רגילות נהוג היה להניח ששיעור גבוה נחשב סימן טוב עבור הדמוקרטים. עם זאת, יש לזכור שהצבעה בדואר מקלה מאוד גם על בוחרים מבוגרים – שנוטים מסורתית להצביע יותר עבור הרפובליקאים – ובהיעדר החלופה הזו היו צריכים להתבלט בין הישארות בבית לסיכון המוגבר עבורם הכרוך בהגעה למקום ציבורי כמו קלפי בזמן מגפה. סימן שאלה נוסף הוא כיצד יתייחסו להצבעה בדואר קהילות המיעוטים בארה״ב, בעיקר הקהילה האפרו-אמריקאית, שסבלה וסובלת מפעולות לדיכוי ההצבעה שלה. ייתכן שמצביעים רבים מקרבם עדיין יעדיפו להגיע פיזית לקלפיות מחשש שהקול שלהם ייפסל מטעמים טכניים באמצעות ההצבעה בדואר, אך לא ברור כמה כאלה יעמדו לרשותם. זורע את זרעי המשבר החוקתי האם הצבעה מרחוק בארה"ב אכן מועדת לפורענות? טראמפ שב וטוען כי שיטת ההצבעה מרחוק היא פרוצה ותקל על זיופי בחירות. אבל גם כאן הראיות עובדות נגדו. דוגמה אחת היא בדיקה עדכנית שערכו הוושינגטון פוסט וה-Electronic Registration Information Center, שהעלתה כי מתוך כ-14.6 מיליון פתקי הצבעה שנשלחו בדואר בבחירות שנערכו 2016 ו-2018, נמצאו רק 372 טפסים חשודים (0.0025%).

אלן ויינטראוב, חברה בוועדת הבחירות הפדרלית (FEC) שמפקחת על הבחירות בארה״ב, קבעה כי למרות עשרות מחקרים שניסו למצוא ראיות לכך, ״גם אנשים שרצו מאוד למצוא ראיות להונאה, לא רק שלא הצליחו להוכיח זאת בהיקפים משמעותיים - הם בקושי מצאו מקרים כאלה בכלל. זו פשוט לא בעיה רווחת״. בראיון לרשת MSNBC בסוף יולי הוסיפה ויינטראוב כי ״הבעיה האמיתית בבחירות הללו היא בעיה של משאבים, משאבים שעדיין לא הועברו מהממשל הפדרלי למדינות״. ההצבעה המוקדמת תתחיל כאמור כבר בחודש הבא, וטראמפ מגביר בשבועות האחרונים את הלחץ. אין כבר ספק שהנשיא מכין את השטח לקראת דה-לגיטימציה של תוצאות הבחירות, אם אלה יצביעו על הפסד עבורו (ואולי גם אם ינצח). קיטוב פוליטי חסר תקדים, שסעים חברתיים וגזעיים מעמיקים, שעליהם נוספה השנה מגפה בהיקף שהעולם לא ידע יותר ממאה שנה, יוצר בארה"ב "סערה מושלמת" שבהחלט עלולה להוביל את המדינה למשבר חוקתי חסר תקדים בנובמבר ואחריו.

מעין אפרת עוסקת בקידום ובניית מותגים במדיה החברתית. בעבר שימשה עיתונאית בגל״צ, "הארץ" ו"מעריב" וכיום מסקרת באופן עצמאי את הפוליטיקה האמריקאית עבור מגוון פלטפורמות. היא בעלת תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות בתקשורת פוליטית.

  • facebook
  • Twitter
חיפוש ב"זירה"
הירשמו ל"זירה"
ניווט בזירה

ותישארו מעודכנים בכל המאמרים, הסקירות והטורים שעולים לאתר, מפי מיטב המומחים בארץ ומחו"ל