המאמרים המומלצים
Please reload

איראן מושיטה לסין יד, אך היא מפנה כתף קרה

20/06/2020

משבר הקורונה הוביל להתקררות ביחסים בין השתיים עקב שינויים באינטרסים ההדדיים והתנהלות מגושמת-לעתים של איראן. בעוד בייג'ין לוטשת עיניה לעבר יריבותיה של ארה"ב במזרח התיכון, לטהראן נותרו מעט אפשרויות לחמם מחדש את היחסים עמה

 

 הנשיא שי עם המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי והנשיא חסן רוחאני, בביקור בטהראן ב-2016. התקררות ברורה ביחסים | Photo by Pool / Supreme Leader Press Office/Anadolu Agency/Getty Images

 

 

האויב של אויבי הוא ידידי? לא בכל מצב. סין ואיראן, יריבותיה של ארה"ב בזירה העולמית והאזורית, בהתאמה, משתפות פעולה כבר שנים ארוכות. אולם דווקא בעידן הקורונה נרשמות חריקות במערכת היחסים בין השתיים אשר חושפות את מערך הכוחות האמיתי ביניהן.

 

בעוד במקומות רבים בעולם חלה ירידה במספר החולים בווירוס הקורונה, מספר החולים באיראן ממשיך להאמיר. נכון ל-8 ביוני, מספר החולים המאומתים באירן עמד על יותר מ-170,000. ביחס להתפשטות המגיפה בשאר העולם, איראן היא אחת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר, עם מניין רשמי של מעל 8,350 מתים כתוצאה מהמחלה, אך המספר האמיתי ככל הנראה גבוה בהרבה מזה שפורסם.

 

נראה כי המאבק בנגיף נפגע לא מעט כתוצאה ממאבק כוחות פנימי בממשלה האיראנית, בלבול שהוביל למדיניות לא אחידה והפצת מסרים סותרים על ידי הרשויות. דוגמה טובה לכך היא ההתעקשות האיראנית בחודש מארס על המשך טיסותיה לסין של חברת התעופה האיראנית הפרטית Mahan Air, שבין השאר עוסקת על פי דיווחים בהברחת נשק מסין למשמרות המהפכה האיראניות, על אף אזהרות חוזרות ונשנות ממומחי משרד הבריאות המקומי.

בתחילת אפריל ביקר דובר משרד הבריאות האיראני את נתוני התמותה וההידבקות של סין וכינה אותם "בדיחה". השגריר הסיני הגיב בנוקשות והדובר אולץ לחזור בו מהצהרתו

ככלל, חרף חוסר התיאום הפנימי בין הגורמים השונים באיראן בתגובה למשבר, טהראן הקפידה להדק את שיתוף הפעולה שלה עם בייג'ין במאבק בקורונה. בפברואר האחרון, בעוד הנגיף מתפשט ברחבי סין, שלחה אליה איראן שני מיליון מסיכות רפואיות, ושר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף צייץ בסינית והביע סולידריות עם העם הסיני. מספר חודשים לאחר מכן, כשנראה היה כי סין מתאוששת מהגל הראשון של המגיפה, הטיסה בייג'ין שני משלוחי ענק של סיוע לאיראן. על פי הדיווחים, אלה כללו יותר מעשרה מיליון מסיכות, 500,000 ערכות בדיקה, 300,000 חליפות בידוד, 350 מכונות הנשמה וציוד רפואי נוסף.

 

שיתוף הפעולה בתחום המאבק בקורונה אף התרחב מעבר למשלוחי ציוד רפואי: על פי דיווחים שונים, שתי המדינות החלו במתקפות סייבר מקבילות על אותן חברות התרופות האמריקאיות כבר בחודש ינואר, במטרה לגנוב ידע מחקרי ונתונים על בריאות הציבור שנוגעים למאבק בקורונה.

 

לא הכל ורוד

 

על אף העובדה שסין היא בין המדינות הבודדות שהעניקו סיוע לאיראן, נשמעה גם ביקורת מפתיעה באיראן על התנהלותה של בייג'ין. בתחילת חודש אפריל ביקר דובר משרד הבריאות, קיאנוש ג'האנפור (Kianush Jahanpur), את נתוני התמותה וההידבקות הרשמיים שסין מפרסמת וכינה אותם "בדיחה". השגריר הסיני הגיב בנוקשות והזהיר את דובר משרד הבריאות כי עליו "לקרוא את החדשות בצורה יסודית לפני ש[הוא] מסיק מסקנות". ביקורות מסוג זה כלפי הממשל הסיני הושתקו במהרה על ידי משרד הבריאות, וג'האנפור הואשם בתמיכה בעמדה האמריקאית ואולץ לחזור בו מהצהרתו.

 

היחסים הכלכליים בין השתיים ממשיכים גם הם להתקרר. ייצוא הנפט לסין, אשר קריטי עבור כלכלת איראן, הצטמצם באופן דרמטי בעקבות הסנקציות שהטיל עליה ממשל טראמפ, ובמיוחד לאחר החרפתם והרחבתם בינואר 2020. במהלך חודש אפריל, בעקבות משבר הקורונה, קוצץ ייצוא הנפט לסין לרבע מהכמות במארס – מ-287,000 חביות ביום ל-70,000 בלבד. לשם השוואה, ב-2018 ייצאה איראן 2.5 מיליון חביות ביום לסין.

 

הייבוא מאיראן מהווה כיום פחות מאחוז אחד מסך הנפט שמייבאת סין בשנה, שחצה את ה-10.1 מיליון חביות ביום ב-2019. המעניין הוא שבמקביל לצמצום הייבוא מאיראן, סין הגבירה מאוד את הייבוא מיריבתה המרה, ערב הסעודית. ב-2019 הזרימה סעודיה, ספקית הנפט המובילה של סין, קרוב ל-17 אחוזים מהנפט המיובא על ידה - עלייה של 35 אחוזים לעומת 2018. בניגוד לתחזיות המוקדמות, שחזו ירידה משמעותית בייבוא הסיני לאור משבר הקורונה, ניצלה סין את מחיר הנפט הנמוך והגבירה את קצב הייבוא, שעלה ב-2% מאותה התקופה אשתקד.

 

דעתנו:

 

השינויים והטלטלות הרבות שאירעו מתחילת משבר הקורונה העולמי לא שינו מהותית את אופי היחסים בין בייג'ין לטהראן: איראן עדיין זקוקה לסין באופן כמעט נואש, אך סין זקוקה לאיראן הרבה פחות. בייג'ין משקיעה כעת את מרב מאמציה בהידוק היחסים עם מדינות נוספות במזרח התיכון, כולל בעלות ברית מובהקות של וושינגטון – ובמיוחד ערב הסעודית – במטרה להחליש את אחיזתה של ארה"ב באזור.

 

גם ישראל, כמובן, לכודה בין שתי המעצמות. ביקורו של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו בישראל באמצע מאי, שבו הביע את התגדותה של ארה"ב להשתתפות חברות סיניות בפרוייקטי תשתית אסטרטגיים בישראל, הוא חלק מלחץ גובר של ארה"ב על בעלות בריתה במזרח התיכון – "הלנו אתם או לצרינו". ישראל, וכמוה מספר מדינות נוספות במזרח התיכון, יצטרכו בקרוב להחליט כיצד להתנהל בסיטואציה המורכבת הזו.

 

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בגוגל
Please reload

  • facebook
  • Twitter
חיפוש ב"זירה"
הירשמו ל"זירה"
ניווט בזירה

ותישארו מעודכנים בכל המאמרים, הסקירות והטורים שעולים לאתר, מפי מיטב המומחים בארץ ומחו"ל