עם מאות מיליוני מצלמות ציבוריות בעלות יכולת זיהוי פנים מבוססות בינה מלאכותית ואפליקציות שמותקנות כמעט על כל טלפון סלולרי במדינה, בייג'ין הקימה בשנים האחרונות מערך מעקב עצום אחר אזרחיה. המערך שימש אותה בהצלחה להכלת נגיף הקורונה, אך כעת אמצעי החירום הפולשניים יישארו ככל הנראה בתוקף. מה יכול המקרה הסיני ללמד מדינות נוספות שמפעילות אמצעים טכנולוגיים במאבק במגפה?
מערכת זיהוי פנים מוצגת בתערוכה ל'בנייתה של סין הדיגיטלית', בעיר פוז'ואו ב-2018 | Photo by Visual China Group via Getty Images
ב-11 במאי 2020 נסע זוג מהעיר ווהאן שבסין לשנחאי באמצעות רכבת מהירה. ב-19 במאי נבדקה האישה ובשעה 23:43 נמצא שהיא חולה בנגיף COVID-19. תוך שבע דקות הוזנו תוצאות הבדיקה שלה למערכת הלאומית לדיווחים על מחלות זיהומיות של סין. ב-20 במאי בשעה 14:17 כבר הועלה ל"ווייבו" (Weibo), פלטפורמת המדיה החברתית הגדולה ביותר במדינה, דוח מפורט על מסלול הנסיעה של בני הזוג, כולל קווי המטרו שלקחו והמלון שבו התאכסנו. באותו יום החלה הנשאית לקבל טיפול למחלה וכמה מקרוביהם של בני הזוג הושמו בהסגר. תוך פחות מ-24 שעות הצליח השלטון המקומי בשנחאי לאתר מקרה COVID-19 נוסף ולהכניס להסגר אזרחים נוספים בחשד שנדבקו. אחד הרכיבים החשובים ביותר במאמציה של סין לעקוב, להכיל ולנהל את התפשטות מגפת הקורונה בשטחה הוא תשתית המעקב העצומה שהיא פיתחה והתקינה בשנים האחרונות בכל רחבי המדינה. ריבוי מקורות האיסוף מצריך כתוצאה שימוש בהיקף חסר תקדים בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) וניתוח "ביג דאטה" (Big Data), אשר מקטינים באופן משמעותי את פרק הזמן הנדרש לאיתור אנשים בסיכון גבוה ומסייעים בקיצור תקופות שבהן יש צורך בהטלת סגר רחב היקף. נגיף הקורונה, או COVID-19, הוא בעל מקדם הדבקה גבוה, במיוחד באמצעות נשאים טרום-סימפטומטיים וא-סימפטומטיים. עובדה זו מקשה כיום מאוד על פתיחתן מחדש של כלכלות וחזרה לשגרה של נסיעות בינלאומיות - צעדים שלדעת מומחים יגבירו משמעותית את הסיכון ל"גל שני" של הדבקות. על רקע חששות אלה, בחודשים האחרונים מתגלות האפשרויות הטמונות בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית במסגרת המאבק בהתפשטות הנגיף. המדינה המובילה כיום את המאמצים האלה היא, ללא ספק, סין. מאמר זה יסקור כיצד בייג'ין פיתחה ובנתה את מערכת המעקב עצומת הממדים שלה וכיצד התאימה אותה בחודשים האחרונים לניהול משבר הקורונה. לאחר מכן, הוא ידון בשאלה כיצד בייג'ין מתכננת להשתמש בניסיון שצברה בתקופת הקורונה כדי לפתח עוד יותר את יכולותיה בתחומי הבינה המלאכותית והביג דאטה, ולהמשיך לשכלל את מערכת המעקב הלאומית שלה.
סין נכנסת לעולם הבינה מלאכותית
ניתן לחלק את טכנולוגיית הבינה המלאכותית לשני סוגים עיקריים – "חלשה" (או "מיושמת") ו"חזקה" (או "כללית"). "בינה מלאכותית חלשה", שתוכננה לייעל משימות יומיומיות ספציפיות, נוכחת כמעט בכל היבטי החיים המודרניים. היא מיושמת במגוון שירותים ופעילויות, ממדיה חברתית ועד מימון הלוואות ומחיפושים בגוגל ועד מכוניות אוטונומיות. לדוגמה, פייסבוק אוספת מידע על פעילות המשתמשים שלה לבניית בסיס נתונים גדול, ואז מנתחת באמצעות אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית את פעילותם למטרות פרסום. לעומתה, "בינה מלאכותית חזקה" הוא הכינוי למערכת מתוחכמת המיועדת לחשיבה ולהיגיון הדומים לזה של מוח אנושי. אף שהיא אפשרית מבחינה תיאורטית, טכנולוגיה זו עדיין רחוקה מאתנו שנים רבות.[1] בעשורים האחרונים ניצבו ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, דוגמת אפל וגוגל, בחזית פיתוח טכנולוגיות AI חדשניות. סין נהנתה בשנים האחרונות מהחדשנות הזו, אך היתרון היחסי הגדול שלה בתחום טמון בזמינותן של כמויות אדירות של נתונים, אותם היא אוספת מדי יום מ-1.4 מיליארד אזרחיה. מאגר הנתונים שלה הוא המרכיב החשוב ביותר במאמציה "ללמד" אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית ולשפר אותם.
מערכת Skynet הסינית היא כיום מערכת המעקב ההמוני הגדולה ביותר בעולם, ומסתמכת בין היתר על יותר מ-200 מיליון מצלמות הפרוסות ברחבי המדינה
בשנת 2015 הודיעו ראש הממשלה לי קצ'יאנג (Li Keqiang) והמועצה המדינית של סין, על השקת "תוצרת סין 2025" – תוכנית פיתוח שנועדה לבנות מחדש את מערך הבינה המלאכותית הסיני ולהגביר משמעותית את יכולותיו. גישה זו מכוונת שסין תהפוך למרכז החדשנות הגלובלית בתחום ה-AI עד 2030. גם משקיעים סיניים גויסו ומזרימים הון רב לסטארט-אפים מקומיים בתחום. [2] חלק ניכר מהמידע המאפשר לסינים להתקדם בתחום מגיע מאחד הפרויקטים המרכזיים בתוכנית 2025 – רשת מצלמות מעקב עם יכולות זיהוי פנים מבוססות בינה מלאכותית, שיכולות להבדיל ולעקוב אחר כל אדם בכל רחבי המדינה. עד 2017, סין הספיקה להתקין את המצלמות הללו כמעט בכל מבנה ציבורי במדינה. מערכת Skynet, שנועדה במקור להגביר את אמון הציבור בכוחות המשטרה ואת הסיוע באכיפת החוק, היא כיום מערכת המעקב הגדולה ביותר בעולם.[3] יותר מ-200 מיליון מצלמות פרוסות ברחבי המדינה ומסוגלות לזהות במדויק, למשל, סוגי רכב, את בגדי הנהג, את מינו ואפילו את גילו. במערכת זו, כוח החישוב של הבינה המלאכותית הנדרש לעיבוד ואחסון כמויות כה גדולות של נתונים הוא חיוני למימוש תוכנית המעקב הלאומית של סין. בנוסף לרשת המצלמות, בייג'ין מחייבת כבר קרוב לעשור את אזרחיה לעמוד בדרישות מערכת "השם האמיתי" (Real Name System) ולהשתמש בתעודות זהות שהונפקו על ידי הממשלה. האזרח שאינו עומד בתנאים אלה אינו יכול לבצע פעולות יומיומיות כמו קניית כרטיסי SIM, רישום חשבונות מדיה חברתית, שימוש בתחבורה ציבורית וצריכת שירותי בריאות. השילוב בין מערכת "השם האמיתי" למספר העצום של מצלמות המעקב הפרוסות ברחבי עריה, מאפשר כיום לפקידים לזהות ולאתר באופן מיידי כל אחד מ-1.4 מיליארד אזרחי סין. לצד כלים ציבוריים, גם אזרחי סין "מסייעים" באופן אישי למדינה לעקוב אחריהם. שניים מהכלים המשמעותיים ביותר לאיסוף נתונים ומעקב הנמצאים בשירות הממשלה הם אפליקציות הסלולר WeChat ו-AliPay המקומיות. WeChat, המשלבת שירותי מדיה, תשלום, מידע ועוד היא האפליקציה הסלולרית הנפוצה ביותר בסין ומדווחת על יותר ממיליארד משתמשים מדי חודש.[4] Alipay היא אפליקציית התשלומים הסלולרית הפופולרית ביותר במדינה, עם יותר מ-900 מיליון משתמשים.[5]
כוח במספרים
בעוד שמדינות אסיאתיות אחרות השתמשו בטכנולוגיות מעקב בהצלחה על מנת להיאבק במגפה, סין הייתה כנראה מוכנה יותר מכולן להפעיל בזריזות וביעילות את תשתית הבינה המלאכותית הקיימת שלה כדי לעקוב אחר אזרחיה, לאתר מביניהם נשאים מאומתים ופוטנציאליים, להורות להם להיכנס לבידוד ולקטוע את "שרשראות ההדבקה" של הנגיף. לאור העובדה שסין הייתה מוקד התפרצות המגיפה ובעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, ההחלה של סגר נוקשה, בשילוב עם אמצעי מעקב נרחבים, היוו נדבך מרכזי ביכולתה "לשטח את העקומה". ב-23 בינואר, לאחר זיהוי ווהאן כמוקד ההתפרצות של COVID-19, הרשויות המקומיות מיהרו להטיל עוצר נוקשה על העיר כולה. עם זאת, מהר מאוד התגלה כי יותר מחמישה מיליון איש עזבו אותה לפני הכרזת הסגר האזורי, רבים מהם עקב פסטיבל האביב.[6] כתוצאה, הרשויות היו חייבות להתייחס למיליוני נוסעים כנשאי קורונה פוטנציאליים, ונוצר צורך דחוף לנטר אותם במהירות וביעילות. אף שאותו אירוע גרם בסופו של דבר למגיפה בקנה מידה לאומי, ואחר כך עולמי, משימת איתור אותם חמישה מיליון נוסעים והאנשים איתם באו במגע הייתה כמעט בלתי אפשרית ללא רתימת מערכת המעקב הלאומית והשימוש במערכות בינה מלאכותית וניתוחי ביג דאטה. עם המשך התפשטות הנגיף, הממשלה בבייג'ין הכניסה אמצעים נוספים למאבק. ממשלים מקומיים, שלושה מפעילי רשתות סלולריות בבעלות ממשלתית ומספר חברות טכנולוגיות שיתפו פעולה כדי לבנות מערכות ביג דאטה העוסקות בקורונה, וסיפקו ביחד לאוכלוסייה את העדכונים האחרונים על מקרים חשודים ומאומתים. כמויות גדולות של מידע הפכו זמינות גם למשתמשי WeChat ו-Alipay. לדוגמה, משתמשים יכלו לגשת ל"אזור הקורונה" החדש שנוסף לכל אחת מהפלטפורמות הללו וללמוד על מסלולי הנסיעה של חולים מאומתים והיכן הם מאושפזים. הרשויות המקומיות פרסמו את המידע על נשאים מאומתים בחשבונות שלהן במדיה החברתית, מבלי לחשוף את שמותיהם המלאים ומידע אישי אחר. בנוסף, מפעילי רשתות סלולריות יידעו אזרחים אשר נסעו בתחבורה ציבורית יחד עם חולה קורונה מאומת. שימוש נרחב נעשה גם בצילומי אבטחה וזיהוי פנים מבוסס בינה מלאכותית, על מנת לסייע לחקירות אפידמיולוגיות.
קוד QR באפליקציית Alipay בשנחאי [7] בשיתוף עם TenCent ו-Ant Financial, חברות האם של WeChat ו-AliPay בהתאמה, הממשלה הסינית ניגשה לרשת המשתמשים הרחבה של האפליקציות הללו והתאימה את המודלים הקיימים בהן כדי לאתר מגע עם חולים ולהילחם במגפה. לדוגמה, משתמשים יכלו להשתמש במיקרו-אפליקציה של WeChat כדי לחפש מסלולים של חולי קורונה לפי תאריך או מספרי קו של תחבורה ציבורית.
בצילום מסך זה ניתן לראות דוגמה של תוצאת חיפוש מה-27 במארס 2020. היא מראה שחולה נסע בקו האוטובוס #H1B193 מהתחנה המרכזית ועד תחנה #1 בבית החולים ז'ינגמן [JingMen], וישב בשורה השלישית מלמטה בצד שמאל. בנוסף, ניתן לראות מתי הנוסע עלה לאוטובוס וירד ממנו, ואת המקור ממנו הגיע המידע
בה בעת, אנשים שלפי המידע הגאוגרפי של WeChat ו-AliPay נמצאים בסכנת הידבקות מקבלים התראה על כך ומתבקשים להיכנס לבידוד. הפרת תקנות הבידוד מובילה להתערבות גורמי ממשל והמשטרה, העושים שימוש בביג דאטה הנאסף מהאפליקציות וממצלמות זיהוי פנים כדי לאתר אזרחים המפרים את הנחיות הרשויות. עדכונים אחרים לאפליקציות כללו גם קוד QR, שמשמש מעין תעודת זהות בריאותית ("קוד בריאות") המעודכן על ידי הרשויות המקומיות. מאז הסרת הסגר בסין באפריל, סריקת הקודים הללו נדרשת בכניסה למתחמים ציבוריים כמו קניונים, תחנות אוטובוס ובתי ספר, וכן לנסיעות בין-עירוניות. WeChat ו-Alipay הוכיחו עצמן, אם כן, כחלק חיוני מהמאמץ של הרשויות בסין לנטר את התפשטות הווירוס במהלך המשבר ולאחריו, עם הסרת המגבלות והחזרה ההדרגתית לשגרה. עם התייצבות המצב בסין ותחילת החזרה של אנשים מחו"ל, גדלה הדאגה במדינה מ"גל שני" של הידבקויות. בתגובה, הרשויות בסין הציגו מספר פתרונות טכנולוגיים למעקב וניטור של השבים למדינה. בכל הטיסות החוזרות, מיד עם הכניסה לשדה התעופה, עוברים הנוסעים דרך עמדת בדיקה המאוישת במצלמות תרמיות ומערכות זיהוי פנים. אם נמצא נוסע/ת בעל חום גוף גבוה מהרגיל, הוא או היא יועברו לחדר בידוד בזמן שבית חולים קרוב יוזעק לבצע בדיקת קורונה. אם הבדיקה חיובית, שדה התעופה ישלח לכל הנוסעים שהיו על אותה טיסה הודעות המעדכנות אותם שהם נמצאים בסיכון להידבקות בנגיף. אותם נוסעים מוכנסים לבידוד במלונות המיועדים לכך או בבתיהם, ונציגי ממשלה בודקים את הטמפרטורה שלהם מדי יום. גם במקרה זה, חברות סלולריות ואפליקציות בטלפונים החכמים מסייעות לעקוב אחר מיקום הנוסעים, כדי לסייע באכיפת הבידוד.
הפרטיות מוקרבת בשמחה מבלי לגבש מסגרת חוקית ונורמטיבית לשמירה על פרטיות המשתמשים, הטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית למעקב אחרי אזרחים עלולה לאפשר לתאגידים ולסוכנויות ממשלתיות לאחסן ולהשתמש במידע אישי ללא הגבלה. בנוסף, טכנולוגיות מעקב עשויות להעניק לממשלה את הכוח להגביל את חירויות הפרט, אם יכולות אלה לא יפוקחו וירוסנו. אף שכוחה של המפלגה הקומוניסטית הסינית הוא לכאורה בלתי מוגבל, היו כמה ניסיונות לספק חקיקה נאותה בנושא הגנה על פרטיות ונתונים אישיים של אזרחים. ב-9 בפברואר פרסמה הוועדה המרכזית לענייני סייבר תזכיר שכותרתו "הגנה יעילה של מידע אישי ושימוש בביג דאטה על מנת לסייע במניעה, בקרה, ושליטה". המסמך עוסק בחששות מפני פגיעה בפרטיות עקב שימוש בנתונים אישיים במסגרת המאבק ב- COVID-19. התזכיר הקצר מציין אילו גופים ממשלתיים ומוסדות ציבור רשאים לאסוף מידע אישי של אזרחים ובאילו נסיבות מותר להם להשתמש בו. על פי ההודעה, על מוסדות המורשים על ידי המדינה לגשת רק לנתונים אישיים של חולים מאומתים, מקרים חשודים ואנשים ששהו בקרבת חולים מאומתים. המסמך מציין גם כי כל ארגון או אדם יכול לדווח לרשויות הסייבר ולמשטרה על התנהגויות בלתי חוקיות של איסוף, שימוש והעברה של נתונים אישיים.
עם זאת, אין ספק שממשלת סין והציבור עצמו הראו שהם מודאגים פחות מפגיעה בפרטיות בעת התמודדות עם משבר בריאות כמו הנוכחי. עבור אזרחים סינים, שהתמודדו עם משבר הקורונה, הפגיעה בפרטיותם לא רק התקבלה על הדעת, אלא גם נתפסה כחיובית, מכיוון שעזרה לציבור להגן על עצמו ולהיות מודע יותר להתפשטות הנגיף. יתר על כן, WeChat ו-Alipay הן רק חלק מהאפליקציות המציעות שירותי "קוד בריאות" במטרה לסייע במניעה ובקרה של התפשטות מחלות. Beijing Youth Daily, כלי תקשורת בבעלות המדינה, טוען שממשלת סין הצליחה לאחד את כל המערכות שפותחו בצורה מקומית לנתוני "קוד בריאות", וכעת היא מבקשת לתכנן מערכת "תעודת קוד אחד" לאומית, שתהיה אחידה ופעילה בכל המדינה ותקל על מעקב בעת תנועה בין מחוזות ואזורים. המאמר מציע גם כי אפליקציית "תעודת קוד אחד" תהפוך לאמצעי הזיהוי החדש במדינה ותפעל על בסיס רמת המעקב המוגבהת שהופעלה בזמן המאבק במגפה. מערכת זיהוי זו, המספקת לרשויות הסיניות גישה לכמויות גדולות מאי פעם של נתונים ומידע על אזרחיהן, היא בעלת משמעות מעבר למשבר ה-COVID-19 ומשמשת אותן גם בתחומים אחרים, כמו ערים חכמות, העולים בקנה אחד עם מטרות תוכנית "תוצרת סין 2025". סיכום הגישה של סין למאבק ב-COVID-19 הראתה לעולם דרך אחת שבה ניתן להתאים במהירות טכנולוגיות מתקדמות לטובת ניהול מצבים קיצוניים, הדורשים עיבוד מהיר וניתוח של נפחים עצומים של מידע בזמן אמת. בעקבות התפרצות הנגיף החלו מדינות רבות ברחבי העולם, מאוסטרליה ועד דרום קוריאה וישראל, להשתמש במערכות טכנולוגיות, פולשניות יותר או פחות, למעקב וניטור אחר התפרצות הנגיף. מובן שלא ניתן להעתיק את המודל הסיני במלואו למדינות המערב, מכיוון שהוא מסתמך על סמכות המדינה ויכולתה לאסוף נתונים פרטיים בהיקף עצום – במידה הנחשבת בלתי מקובלת בעליל בדמוקרטיות רבות. אף על פי כן, יכולתה של סין להסב במהירות את כלי הבינה מלאכותית וניתוחי הביג דאטה שלה למעקב וניטור התפרצויות של COVID-19, שהייתה קריטית למאמציה המוצלחים לנהל ולהכיל את המגפה, לא נעלמה מעיניהן של מדינות אלו. ההחלטה של סין להשאיר על כנן את יכולות המעקב חסרות התקדים שהפעילה במשבר הקורונה אינה מפתיעה. עם זאת, הדבר מעלה חשש מפני "מדרון חלקלק" דומה במדינות אחרות שנעזרות באמצעים טכנולוגיים כדי להילחם במגפה. ככל שהקורונה הופכת לחלק בלתי נפרד בחיינו, ישנם חששות הולכים וגוברים שאמצעי מעקב קיצוניים, שנועדו לשימוש במצבי חירום, יהפכו במדינות רבות לחלק מהשגרה החדשה. בעוד ישראל ומדינות אחרות מקלות בהדרגה ובחשש את ההגבלות על החיים הציבוריים, טוב יעשו מנהיגיהן אם ילמדו מניסיונם של אחרים. לטוב ולרע, ישראל תצטרך למצוא את האיזון הנכון בין שימוש באמצעים טכנולוגיים, כולל כאלה המבוססים בינה מלאכותית, לאיסוף כמויות עצומות של מידע על אוכלוסייתה – לבין הצורך לשמור על פרטיות וזכויות אזרחיות נוספות, שהן אבני היסוד של משטרהּ.
הערות:
[2] Notice of the State Council on Issuing the Development Plan on the New Generation of Artificial Intelligence, The State Council of China. 国务院关于印发新一代人工智能发展规划的通知. http://www.gov.cn/zhengce/content/2017-07/20/content_5211996.htm
[3] People’s Weekly (2017. #20) “天网”网什么. http://paper.people.com.cn/rmzk/html/2017-11/20/content_1825998.htm
[6] 湖北省办公厅新闻发布会. 2020年1月26日.
[7] 本地宝. 上海随申码示意图. http://m.sh.bendibao.com/news/217295.html
מאיה שבי היא עמיתת מחקר אורחת בתוכנית אסיה במכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית. היא בעלת תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב.
שו-יי ז'אנג היא עמיתה בתכנית מנהיגות אסיה 2020 במכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית. היא בעלת תואר שני בהסברה בסביבה הבינלאומית מ-George Washington University.
הארי (ז'ידאו) וואנג הוא סגן מנהל יוזמת סין ועמית בתכנית אסיה של מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית. הוא מחזיק בתואר שני בניהול פוליטי מ-George Washington University ותואר שני ביישוב סכסוכים מאוניברסיטת תל אביב.