אחרי שבועות של הטחת האשמות והפרחת תאוריות קונספירציה, ארה"ב וסין מאותתות בימים האחרונים על רצון להנמיך את גובה הלהבות ביניהן. האם מדובר בהפוגה זמנית או הסכמה כנה שמשבר עולמי אינו הזמן להתקוטטויות?
Illustration: Marco Vench on Trending Topics 2019 on Flickr (CC BY 2.0)
"שיתוף פעולה בין שתי האומות בנקודת זמן זו הוא הצעד הנכון, עימות יפגע בשני הצדדים" – כך אמר נשיא סין שי ג'ינפינג ביום שישי האחרון, בתום שיחת טלפון עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. דבריו הפיחו תקווה בקהילה הבינלאומית ששתי המעצמות העולמיות ישתפו פעולה ויובילו יחד את המאבק במגפת הקורונה. על רקע מלחמות הסחר המתמשכת והחרפת היחסים בין שתי המעצמות בשבועות האחרונים, נשאלת השאלה - האם שיתוף הפעולה בזמן המשבר הנוכחי יכול להוביל לפיוס עתידי ביניהן?
בשבועות האחרונים עושה סין מאמצים גדולים לחזק את תדמיתה כמנהיגה אחראית בזירה הבינלאומית. היא מספקת ציוד וצוותים רפואיים למדינות רבות ברחבי העולם, כולל לישראל, וזוכה להוקרת תודה ממדינות רבות. בה בעת, בייג'ין מותחת ביקורת פומבית על האופן שבו וושינגטון מנהלת את המשבר פנימה ועל כך שאינה מעניקה סיוע אפילו לבעלות בריתה. פעילות זאת מבטאת את אינטרס מובהק של סין - חיזוק מעמדה הבינלאומי העולמי, כעת וביום שלאחר הקורונה, תוך נגיסה בזה של ארה"ב.
שגריר סין בארה"ב ביקר בתקשורת האמריקאית תיאוריות הקונספירציה לפיהן הצבא האמריקאי הביא את הנגיף לסין - תאוריות שהופצו גם על ידי משרד החוץ הסיני
לאחר שבכירים בממשל טראמפ הקפידו לכנות את הקורונה "הווירוס הסיני" ולהדגיש את אחריותה של סין להתפשטות הנגיף, ייתכן שאנחנו עדים לתחילתה של תפנית בעלילה. כעת, כשהגיעה תורה של ארה"ב לבקש עזרה מסין, הנשיא טראמפ טוען לפתע כי אין חשיבות לכך שהנגיף יצא מתוך סין - והמטרה עכשיו היא לאחד כוחות. שינוי גישתה של ארה"ב נובע, כמובן, מהזינוק העצום במספר ההדבקות ברחבי המדינה ומהקושי של וושינגטון להתמודד עם התפשטות הנגיף המהירה (מידע נוסף כאן).
דעתנו:
בזמן משבר, לשיתוף פעולה בין מעצמות העל - כמו גם ליריבות שלהן - צפויה להיות השפעה על העתיד של כולנו. במקרה הזה, ההיענות הסינית לבקשתה של וושינגטון נובעת מהאינטרס שלה לשחק את תפקיד המציל ולנצל עד תום את היתרון היחסי שיש לה בהווה, כשהיא מתאוששת מהמגפה (לפי דיווחים רשמיים), בעוד ארה"ב כורעת תחתיה.
הסינים נהנו מן הסתם לקבל את בקשת העזרה מוושינגטון, אשר הציבה אותם בעמדת כוח. אך בשבוע האחרון אנחנו עדים לניסיונות גם בצד הסיני להנמיך מעט את גובה הלהבות הרטוריות בין המדינות. שגריר סין בארה"ב, צ'וי טיאנקאי, התראיין לתקשורת האמריקאית באופן נדיר ומתח ביקורת על תיאוריות הקונספירציה לפיהן הצבא האמריקאי אחראי להבאת הנגיף לסין - תאוריות אשר הופצו על ידי עמיתו, דובר משרד החוץ הסיני.
עם זאת, סביר להניח שגם אם נראה הפסקת אש זמנית במלחמת הטוויטר הרטורית בין המעצמות (ואנחנו לא משוכנעים שכך יהיה), התחרות ביניהן צפויה להימשך, בעוצמה משתנה, בכל הגזרות האחרות. למעשה, כבר אתמול (שני) הודיע הנשיא טראמפ כי ישלח מכשירי הנשמה לאירופה (בעוד מושלי המדינות בארצו משוועים להם) - עדות לכך שגם הוא מודע לצורך לסכל את המאמצים של סין בתחום ביבשת הישנה. עם זאת, גם טראמפ יודע שלנוכח הצורך של ארה"ב בציוד רפואי מסין, הוא אינו יכול למתוח את החבל הזה יותר מדי.