קרב הנראטיבים הוא על ההגמוניה לאחר המגפה
top of page
  • oded816

קרב הנראטיבים הוא על ההגמוניה לאחר המגפה

בייג'ין משקיעה בשבועות האחרונים מאמצים ותקציבים ניכרים לשיפוץ התדמית העולמית שלה: מהמדינה שנגיף הקורונה התפרץ בשטחה, לזו ש"נשכבה על הגדר" עבור העולם כדי שיוכל להתכונן לקראתו - ועכשיו לאחר שהתאוששה, היא אף מסייעת באופן פעיל למדינות העולם במאבק. סין תוקפת את הנשיא טראמפ ברשתות החברתיות על התמהמותו בהתכוננות למגיפה, שולחת ציוד רפואי למדינות רבות בעולם – ומדגישה עוד יותר את הסתגרותה של ארה"ב וירידת קרנה כמנהיגת העולם החופשי

הנשיאים שי וטראמפ בכנס ה-G20 ביוני 2019 | צילום: הבית הלבן

ב-21 במארס בישרה מודעה של פני עמוד שלום בלב מגזין "אקונומיסט": "זריקת עידוד – הנשיא שי מוביל את המאבק המוצלח בנגיף הקוביד-19". המודעה נקנתה – כנראה בכסף רב – על ידי זרוע הפרסום של ממשלת סין במטרה להגיע לקהל מקבלי ההחלטות, משרדי האוצר ובכירי עולם הפיננסים והביזנס העוקבים באדיקות אחר אחד המגזינים הכלכליים היוקרתיים ביותר בעולם המערבי. המסר הגלוי היה ברור: אנחנו הצלחנו, תנו לנו לעזור לכם. המסר הסמוי היה לא פחות ברור: אתם יודעים מי כבר לא תוכל לעזור לכם – וושינגטון.

מגיפת הקורונה מתגלה במהרה כשלב חדש במאבק הארוך בין ארה"ב לסין על הגמוניה עולמית – שלב התודעה והנראטיב. לאחר התפרצות המגיפה בסין בדצמבר 2019, הממשל הסיני והמפלגה העומדת בראשו הבינו במהירות שעליהם להשפיע לא רק על דעת הקהל בארצם, אלא גם על דעת הקהל העולמית. בניגוד לרצף המאבקים הכלכליים שראינו בשנים האחרונות במסגרת מלחמת הסחר עם ארה"ב, בייג'ין מתמקדת כרגע בעיקר בזירה התקשורתית והתדמיתית ומשקיעה מאמצים במספר אפיקים במקביל.

 

דיפלומטים סינים פנו דווקא לטוויטר, הרשת האהובה על הנשיא דונלד טראמפ והאסורה לשימוש בסין, כדי להפיץ את נקודת המבט הסינית הרשמית

 

המאמץ הראשון מגיע ברשתות החברתיות: כחלק ממאמץ זה, פנו החודש דיפלומטים סינים דווקא לטוויטר, הרשת האהובה על הנשיא דונלד טראמפ, כדי להפיץ את נקודת המבט הסינית הרשמית (האירוניה בצעד זה, שננקט על ידי ממשל שאוסר על אזרחיו להשתמש בטוויטר, לא נעלם מעיני האחרונים). אך חרף הדיסוננס, המאמץ התעמולתי של הדיפלומטים הסינים זוכה להערכה רבה בקרב הציבור בסין, שחש כי בייג'ין מצליחה להביא את נקודת המבט הסינית לזירה "המערבית".

גם אופי השיח והתכנים שבמוקד המאבק התדמיתי השתנו בזמן האחרון. אם בהתחלה התמקדו המאמצים הסיניים בהפצת מידע שקשור להתמודדות (המוצלחת) של השלטונות מול נגיף הקורונה בסין, בהדרגה עבר השיח לקרב נראטיבים בינה לבין ארה"ב סביב מקור הנגיף עצמו וסביב רצונה של סין לבסס את מעמדה כמנהיגה עולמית.

סין רוצה להצטייר כמנהיגה עולמית אחראית

נשק מרכזי במאבק, שבו משתמשים שני הצדדים, הוא הפצת תיאוריות קונספירציה סביב מקור הווירוס. גורמים בכירים בארה"ב, כולל הנשיא טראמפ ומזכיר המדינה מייק פומפאו, מכנים אותו בפומבי "הווירוס הסיני" או "וירוס ווהאן", ומפיצים שמועות שייתכן שמדובר בנשק ביולוגי שדלף ממעבדה צבאית בעיר וואהאן, שבה התפרצה המגפה. לעומתם, דיפלומטים וגורמים רשמיים אחרים בסין טוענים שאין שום הוכחה לכך שמקור הווירוס בסין ושייתכן בכלל שהצבא האמריקאי אחראי להבאתו לשטחה. תיאוריה חדשה שמופצת על ידי התקשורת הרשמית בסין בימים האחרונים טוענת שמקור המגפה הוא איטליה ושהתגלו שם מקרים לפני שהמגפה פרצה בווהאן.

ציוץ של מזכיר המדינה פומפאו מ-21 במארס, שבו הוא מכנה את הנגיף "וירוס ווהאן"

חזית מעניינת לא פחות שמתפתחת ממש בימים האחרונים, בעיקר במדיה החברתית, קשורה להבלטת התאוששותה של סין מהמגפה ולמעמדה המתחזק בעולם, במיוחד לאור כישלונה היחסי של ארה"ב בהתמודדות עמו. הממשל הסיני מדברר באופן עקבי גם בשיח הפנימי וגם הבינלאומי את המסר על פיו סין נלחמה תוך הקרבה רבה והצליחה להתגבר על נגיף הקורונה לא רק עבור העם הסיני, אלא עבור העולם כולו; כעת, לאחר שלטענתה ניצחה אותו, היא נכונה להושיט ידה למדינות העולם. בזמן שזה קורה, ארה"ב, על פי המסרים הסיניים, נכשלת במאבקה מול הנגיף בבית למרות הזמן היקר שסין "קנתה" עבורה להתכונן לקראתו, ובוודאי שאינה מסייעת למדינות אירופה ושאר העולם הכורעות תחת המגפה.

צילום מסך של אתר היומון People's Daily, המאשים את הניו יורק טיימס ב"סטנדרטים כפולים" בנוגע לביקורת שהעביר על אמצעי סגר בסין ובאיטליה

המאמצים הדיגיטליים מגובים במה שניתן לכנות "דיפלומטיית קורונה". בשבועיים האחרונים שלחה סין סיוע רפואי למדינות רבות בעולם – משכנותיה באסיה ועד למדינות אירופה ואפריקה. בשבוע האחרון הצטיירה תמונה תקשורתית מנוגדת מאוד בין ההתנהגות הסינית לבין זו של ארה"ב במישור הזה. בעוד הנשיא טראמפ הודיע על הפסקת כל הטיסות לאירופה וממנה באופן חד צדדי, מבלי שטרח לעדכן את האירופאים מבעוד מועד, ניצלו הסינים את נתיבי התעופה הפנויים כדי לשלוח מטוסים עמוסי ציוד וצוותי רפואיים לאיטליה, ספרד, סרביה ומדינות אחרות באירופה. מעבר לעזרה הרפואית והערך התודעתי, נראה שיש תוצאות למחוות אלה גם במישור הדיפלומטי, כאשר שרים בכירים באיטליה ובמדינות אירופיות אחרות מפליגים בשבחיה של סין והעזרה שהיא מושיטה, ותוקפים את האיחוד האירופי על חוסר האונים שהוא מפגין לטענתם.

 

סין מנצלת את הצורך הגובר באירופה בסיוע חירום ואת הוואקום המנהיגותי שנוצר מהתבדלותה של ארה"ב כדי לקדם את מעמדה כמנהיגה עולמית

 

אירופה כחזית במאבק בין המעצמות

ברקע של מלחמת התודעה הזו ניצבת כמובן מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שאינה חופשת מחלה. מאז תחילתה, אירופה הפכה לזירת המאבק העיקרית בין המעצמות בתחום הטכנולוגי ובעיקר סביב עניין תשתית תקשורת הסלולר מהדור החמישי (G5). האמריקאים הפעילו לחצים כבדים על האירופים לחסום את החברות סיניות ובראשן הוואווי מפיתוח התשתיות האירופיות. מאמצים אלה זכו להצלחה חלקית בלבד, כאשר מדינות כמו בריטניה וגרמניה הודיעו באחרונה שיאפשרו השתתפות של הוואווי במכרזים בניגוד לרצונה של וושינגטון.

אנחנו עדים כעת לסבב נוסף ומשמעותי לא פחות הנשען על משבר וירוס הקורונה. נכון לעכשיו, נראה שסין מנצלת באופן אפקטיבי את הצורך הגובר באירופה בסיוע חירום ואת הוואקום המנהיגותי שנוצר מהתבדלותה של ארה"ב כדי לקדם את מעמדה כמנהיגה עולמית. יהיה מעניין לראות אם תהיה למגמה זו השפעה ארוכת טווח על מיצובה של סין כמעצמה עולמית ועל יחסי אירופה וארה"ב במהלך המשבר ובסיומו.

bottom of page