ייבוש מקורות המימון של חיזבאללה לא יכול להיעצר באיראן
המאמרים המומלצים
Please reload

סנקציות על איראן לא יפגעו בתקציב חיזבאללה

רשתות הפשע של הארגון השיעי הקיצוני באמריקה הלטינית מכניסות עבורו מאות מיליוני דולרים בשנה, אך זוכות לתשומת לב מועטה ממקבלי ההחלטות בישראל. על המדינה להשקיע משאבים דיפלומטיים, משטרתיים ומודיעיניים רבים יותר אם ברצונה לייבש את מקור ההכנסות העיקרי של חיזבאללה

 

עם יותר ממאה אלף רקטות וטילים הפרוסים ברחבי בדרום לבנון, קו אספקה משומן שמזרים נשק מתקדם מטהראן לביירות, ושליטה על המערכת הפוליטית של לבנון – אין פלא שארגון חיזבאללה נחשב לאחד האיומים העיקריים על מדינת ישראל, אשר ממקדת מאמצים ומשאבים רבים לסיכולו ובלימתו בגבולה הצפוני.

 

עם זאת, הממסד הישראלי אינו מקדיש תשומת לב מספקת לפעילות של הארגון השיעי הקיצוני המתרחשת הרחק מלבנון. באמריקה הלטינית ובמערב אפריקה מגייס חיזבאללה, באמצעות רשתות פשיעה, מאות מיליוני דולרים בשנה למימון המערך הצבאי וההרפתקנות האזורית שלו במזרח התיכון. רשתות אלה, שחודרות גם לתוך אירופה, משמשות זה שנים להעברת סמים מאמריקה הלטינית לשווקים נידחים ולהלבנת הרווחים מהם בחזרה אל הקרטלים – בניכוי עמלה שמנה שחיזבאללה גובה.

 

המאמצים הפיננסיים הבינלאומיים שישראל משקיעה מתמקדים באופן מובהק במקור מימון מרכזי של חיזבאללה – איראן. המדינה פועלת בערוצים רבים להגברת בידודה של איראן באמצעות לחץ כלכלי, במטרה לשבש את יכולתה לתמוך בחיזבאללה. אך גם אם תקצור בחזית זו הצלחות רבות, הכנסות חיזבאללה מרשתות הפשע שלו, הכוללות הלבנת כספים, סחר בלתי חוקי ועוד, מסוגלות כיום לפצות במידה רבה על הפפגיעה בסובסידיה האיראנית. נתונים שנאספו ממקורות רבים מצביעים על כך שחיזבאללה הופך בשנים האחרונות יותר ויותר עצמאי מבחינה כלכלית. בניגוד להערכות הקונבנציונליות, תחזיות תקופתיות ואף הכרזותיו של חיזבאללה עצמו שהוא עומד בפני פשיטת הרגל, ארגון הטרור כבר כמעט מסוגל לסגור את הגרעון שפערו הסנקציות על איראן. למעשה, ייתכן שהוא מסוגל לכך כבר עתה.

 

האיום שמציבה רשת הפשיעה של חיזבאללה באמריקה הלטינית עומד בניגוד מוחלט למשאבים הדלים שישראל מקדישה לסיכולו. לאור הנכסים הדיפלומטים והביטחוניים המוגבלים של ישראל, כמו גם יכולתה המצומצמת בתחום אכיפת החוק ביבשת, הגברת נוכחותה באזור זה והגברת יכולות איסוף המודיעין בו צריכות לעמוד בראש סדר העדיפויות שלה. אמנם, מספר ראשי מדינות ביבשת הכריזו באחרונה על תמיכתם במטרותיה המדיניות של ישראל. עם זאת, יש להכיר בכך שמניעיהם קשורים יותר לניסיונות להתגונן מפני חקירות מצד רשויות אכיפת החוק האמריקאיות – נגדם או נגד שותפיהם הקרובים – לגבי פעילות פלילית בארצותיהם, ופחות להתחייבות אמיתית לעקור את חיזבאללה. לפיכך, על ישראל להקפיד הקפדה יתרה בבחירת ידידותיה באזור.

 

 

גן עדן למבריחים

 

אזור משולש הגבולות של ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי (Tri-Border Area) הוא מקום משכנה של אחת הקהילות הלבנוניות השיעיות הגדולות ביותר באמריקה הלטינית. אזור זה הוא גם מרכז הפעילות העיקרי של חיזבאללה ביבשת. זה יותר מארבעה עשורים שארגון הטרור השיעי, באמצעות רשת של תושבים מקומיים, מתפעל תשתית נרחבת של הלבנת כספים מבוססת סחר, שכיום מלבינה מיליארדי דולרים עבור ארגוני פשיעה באזור.

 

משולש הגבולות הוא מיקום אידאלי לפעילות חיזבאללה: מרכז עירוני המונה כמעט מיליון תושבים, בעל תשתיות תיירות מפותחות היטב, כולל שלושה נמלי תעופה בינלאומיים, ותעשיית שירותים מתקדמת. אלא שההילה של אתר תיירות בעל שם בינלאומי הוא רק כסות לגן עדן למבריחים. קיימת שחיתות עמוקה בשלושת צדי הגבול, אך בעיקר בפרגוואי, שמערכת המשפט שלה חלשה וממשלתה מגינה על אנשי הכספים של חיזבאללה, הנהנים מגישה אל צמרת השלטון.

ארגנטינה ופרגוואי אמנם הכריזו באחרונה על חיזבאללה כארגון טרור, אך לא ברור עד כמה יהיו יתאמצו לפרק את רשתות הפשע הוותיקות והמבוססות של הארגון השיעי בשטחן

אזור הגבול המשותף, שבו שלוש שפות מדוברות שונות, שלושה מטבעות שונים, פיקוח גבולות נרפה ונתיבי הברחה מבוססים היטב, מאפשר הברחת סחורות בסדר גודל עצום. אזור הסחר החופשי בצד של פרגוואי מזין את קדחת ההברחות ומעניק חסות לעסקים מקומיים – לא אחת כאלה שפועלים תחת חיזבאללה – אשר מקיימים מחזור סחר אדיר בהיקפו. הרשויות בברזיל העריכו שהכלכלה השחורה המשגשגת שם מגלגלת 18 מיליארד דולר בשנה.

 

מסיבות מגוונות, שלוש המדינות הללו עשו עד כה מעט מאוד כדי לשבש את הפעילויות של חיזבאללה באזור. שיקולים אידיאולוגיים ותועלתניים מסבירים לרוב את ההיסוס שהממשלות המקומיות מגלות בבואן להתעמת עמו. עם זאת, ההיסטוריה האפלה של שימוש בהאשמות בטרור נגד מתנגדים פוליטיים בתקופת המשטרים הרודניים – אירועים שכיחים מאוד ולא רחוקים כל כך במרבית מדינות אמריקה הלטינית – ממלאת גם היא תפקיד. ארגנטינה ופרגוואי הכריזו אמנם באחרונה על חיזבאללה כארגון טרור, אך לא ברור בכלל עד כמה הכרזות אלה יתגלו כאפקטיבית בנוגע לפירוק רשתות הפשע הוותיקות והמבוססות של הארגון השיעי, כפי שיידון כאן בהמשך.

 

 

מדוע ישראל צריכה לדאוג?

 

ממדי הפעילות הפלילית של חיזבאללה באמריקה הלטינית צריכים להדאיג מאוד את ראשי מערכת הביטחון ורשויות אכיפת החוק בישראל מארבע סיבות עיקריות.

 

ראשית, היקף הסחר הלא חוקי, יחד עם דמי העמלה שחיזבאללה גובה מרשתות הפשע ברחבי העולם תמורת שירותיו, מצביעים על כך שחלק גדול מגיוס הכספים של חיזבאללה מעבר לים מגיע מאמריקה הלטינית. מקרים שהתבררו בארה"ב בעשור הקודם מצביעים על כך שחיזבאללה גובֵה עמלה בשיעור שנע בין 8% ל-15% כדי להלבין הכנסות לא חוקיות.

 

המספרים מדהימים: על פי שיעורים אלו, הלבנת ההכנסות הלא חוקיות שמוערכות ב-18 מיליארד דולר לשנה מכניסה לארגון מאות מיליוני דולרים מדמי עמלה. אמנם, בלתי אפשרי להעריך במדויק כמה מתוך הסכום שאנשי הכספים של חיזבאללה מלבינים עובר ישירות אל ארגון הטרור. אך מכל מקום, הנוכחות האיתנה של חיזבאללה, היקף הכלכלה הלא חוקית והתפקיד המרכזי שהארגון ממלא בה, רומזים שבאי כוחו הפיננסיים מגייסים כנראה מאות מיליוני דולרים רבים בשנה – וזאת רק באמצעות כספים שהולבנו במשולש הגבולות. למעשה, בניגוד להערכות הקונבנציונליות, אני ואחרים טענו בהזדמנויות שונות שההכנסות מהפעילות הפלילית העולמית של חיזבאללה מסוגלות כיום לכסות את כל התקציב השנתי שלו, שמוערך בסביבות מיליארד דולר, אפילו ללא סיוע מאיראן.

 

חיזבאללה קונן באחרונה על התדלדלות המשאבים שלו כתוצאה מהסנקציות שהטילה ארה"ב על טהראן. אף על פי שהלחץ האמריקאי משפיע ללא ספק הן על היכולת של איראן להמשיך בהזרמת כספים והן על היכולת של חיזבאללה לבצע מניפולציות במערכת הפיננסית של לבנון לטובתו, יש להתייחס לטענות אלה בספקנות.

 

מפת פעילות ומימון עולמית של חיזבאללה, ב-2017 | מקור: US Army

 

שנית, שיטת הפעולה של חיזבאללה במשולש הגבולות היא העתק, בהיקפים קטנים יותר, של שיטות הפעולה שלו בלבנון. חיזבאללה הקים מוסדות קהילתיים שיעיים בכל רחבי אמריקה הלטינית, והיכן שמוסדות אלו כבר היו קיימים הוא הציע לתמוך בהם. כתוצאה, אנשי דת במסגדים מקומיים ובמרכזי תרבות, מדריכים בתנועות נוער מקומיות דוגמת הצופים, ומורים בבתי ספר מקומיים מרביצים את תורת החיזבאללה בקהילות המקומיות.

 

התוצאות נראות היטב לעין. קהילות מקומיות מציינות בקביעות את 25 במאי, התאריך שבו ישראל נסוגה מלבנון בשנת 2000, באירועים המתוכננים בקפידה. לעתים קרובות הקהילות מארחות כוהני דת איראנים ואנשי דת של חיזבאללה שנושאים דברים בפני חבריהן. הקהילות אף תומכות במנגנון התקשורת של חיזבאללה בעזרת כתבים מקומיים, ובתמורה מקבלות תמיכה בפרסומים של חיזבאללה לקידום סדר היום שלהן. לדוגמה, באמצעות שגריר לבנון בפרגוואי, ארגן חיזבאללה מסע לחצים שנועד למנוע את הסגרתו לארה"ב של נאדר מוחמד פרחאת, שנחשד שהוא אחד מאנשי הכספים של הארגון.

 

יתרה מזו, קהילות שיעיות במשולש הגבולות נוהגות להתאבל על הנופלים מבין אנשי חיזבאללה, במיוחד במקרים שקיים קשר משפחתי עמם. בקיץ שעבר, לדוגמה, קוננו לבנונים הגרים במשולש הגבולות ברשתות החברתיות על מותם של שני אנשי חיזבאללה שישראל חיסלה בדרום סוריה, כשעמדו להוציא לפועל תקיפת כטב"מים על היישובים בצפון ישראל. באחרונה, אף שרק בסאו פאולו נערכו טקסי אבל רשמיים לזכר קאסם סולימאני, מפקד כוח "אל קודס" שחוסל על ידי ארה"ב, הרי שדמויות בולטות מאזור משולש הגבולות פרסמו ברשתות החברתיות ביטויים של צער וזעם.

 

אין ספק כי חיזבאללה ימשיך לנצל את הגולים הלבנונים הנאמנים לו במשולש הגבולות לגיוס כספים בעתיד הנראה לעין.

 

 

מסלול פשיעה דו-סטרי

 

שלישית, היקפי הכספים המגויסים מהווים צינור חמצן קריטי לחיזבאללה בימים אלה, ואף מסייעת לחיזוקו. המעורבות הגוברת של חיזבאללה בסכסוכים במזרח התיכון, השתלטותו על המערכת הפוליטית בלבנון והתשלומים המתרחבים והמתייקרים שהוא מעביר למשפחות ההרוגים משורותיו מכבידים בשנים האחרונות על תקציב הארגון. בה בעת, הסובסידיה השנתית של איראן, המוערכת ב-700 מיליון דולר ואף יותר, כבר אינה מקור הכנסה מובטח לנוכח הסנקציות הכבדות שארה"ב מטילה על טהראן מאז 2018.

 

אך תחת שהנסיבות הללו יביאו את חיזבאללה לכדי פשיטת רגל, היכולת של ארגון הטרור לממן את עצמו באמצעות הפעילות מעבר לים רק הפכה לחשובה יותר עבורו – ועל כן צריכה להיות יעד מרכזי לפעילות נגד עבור ישראל. כבר ב-2006, כאשר עלויות השיקום של דרום לבנון לאחר המלחמה נגד ישראל והסנקציות נגד איראן פגעו בסובסידיה מטהראן, הבין חיזבאללה שעליו לשאוף להגיע לעצמאות כלכלית כדי להקטין את התלות בנדבנות האיראנית. מאז, וביתר שאת אחרי 2018, התומכים והמתווכים הפיננסיים מטעם חיזבאללה מעבר לים הגבירו את מעורבותם בפעילות פלילית.

 

פושעים ומממני טרור אינם נוהגים לפרסם את הצהרות ההון השנתיות שלהם. אף על פי כן, הערכות זמינות לציבור ממקורות אמריקאיים מצביעות על כך שב-2004 הגיעו ההכנסות השנתיות של חיזבאללה מפעילותיו במשולש הגבולות לסכום של 10 עד 20 מיליון דולר. הערכה שמרנית זו היא בבחינת ניחוש; הנתון העדכני, המתייחס אך ורק לפעילות במשולש הגבולות, גדול מן הסתם פי כמה וכמה.

חיזבאללה מציע ללקוחותיו הפליליים הזדמנויות מעולות להרחיב את השווקים שלהם, בלא צורך לבנות תשתית פלילית משל עצמם במקומות מרוחקים

באמצעות הסתייעות ברשת העולמית של מממנים ומתווכים פיננסיים שהוא מתחזק, חיזבאללה מציע ללקוחותיו הפליליים הזדמנויות מעולות להרחיב את השווקים שלהם, בלא צורך לבנות תשתית פלילית משל עצמם במקומות מרוחקים. גישה לרשת כלל עולמית זו פותחת עבור הקרטלים ערוצי פעולה יעילים בשווקים רחוקים, כמו גם דרכים להשיב אליהם הכנסות באמצעות נתיבים מפותלים להלבנת כספים על בסיס סחר שמבצע חיזבאללה.

 

אבל ההפך גם הוא נכון: חיזבאללה יכול לנצל רשתות פשע מקומיות בכל מקום למטרות רכש, אך גם למטרות טרור, אם יבחר. לדוגמה, כאשר ב-2011 ביקשו משמרות המהפכה להתנקש בשגריר סעודיה בוושינגטון דאז על ידי פיצוץ מסעדה יוקרתית ופופולרית בג'ורג'טאון שאותה נהג לפקוד, ניצל מנסור אבאסיאר, סוכן הארגון שישב בארה"ב, את קשריו של חיזבאללה עם קרטל "לוס סטאס" במקסיקו כדי להשיג את חומרי הנפץ הדרושים.

 

היכולת הזאת צריכה להדאיג את ישראל במיוחד, שכן ארגוני פשע יכולים לסייע לסוכני חיזבאללה בלוגיסטיקה, ברכישת נשק, בזיוף מסמכים, בהצעת בתי מחסה ובשאר השירותים הנדרשים לסוכנים שנשלחים לתכנן ולבצע פיגועי טרור. חיזבאללה כבר פגע פעמיים בעבר במטרות יהודיות ופעם אחת בשגרירות ישראל באמריקה הלטינית, והוא יוכל לעשות זאת שוב בעתיד.

 

הסיבה הרביעית והאחרונה לדאגה היא שישראל צריכה להכיר בעובדה שזרועו הארוכה והכלל עולמית של חיזבאללה הופכת אותו לאיום שיש לטפל בו בזירות מרובות. דוגמה לכך מגיעה משורה של חקירות ומשפטים שערכו רשויות החוק בארה"ב בעשור שעבר, כמו תיק הבנק הלבנוני-קנדי (ECB) מ-2011. הרשויות האמריקאיות האשימו מתווכים של חיזבאללה בהלבנת כספי סמים בסכום של 200 מיליון דולר בחודש למען קרטלים מקסיקאיים וקולומביאניים. ההלבנה התבצעה על ידי העברת הסכום דרך סוחרים במכוניות משומשות במערב אפריקה, שייבאו את כלי הרכב מסוחרים בארה"ב. ברגע שהכסף הולבן דרך הבנק, הוא הוחזר לקולומביה לאחר שנגבתה ממנו עמלה שמנה.

 

רשת הקשרים המסובכת הדרושה פעילות זו נשענת על קשרי משפחה ענפים הקיימים בתוך קהילות הגולים הקשורות לחיזבאללה. לדוגמה, למשפחת ברכאת המורחבת, שהיא המזוהה ביותר עם חיזבאללה באזור משולש הגבולות, יש מספר רב של חברים ועסקים לא רק ברחבי אמריקה הלטינית אלא גם במערב אפריקה. הרשת המשפחתית שלהם משתרעת על פני כל העולם, כולל באירופה, ובמקרים מסוימים היא מעורבת ישירות בהלבנת כספים עבור קרטלי סמים.

 

גם ארה"ב אינה חסינה מפני השפעה כזאת. רבות ממזימות חיזבאללה עוברות דרך מיאמי ומרכזי סחר אחרים בארה"ב, כפי שהודגם ברצף מקרים של הזמן האחרון שבהם מעורבים עסקים ממשולש הגבולות הסוחרים באמצעות חברות קש במיאמי ובניו יורק. לעתים קרובות מטשטשים את העקבות של מזימות אלה דרך הונג קונג וסין, שבהן קיימת נוכחות מסחרית מבוססת של סוכני חיזבאללה. בצורה זו, הם שולטים הלכה למעשה בכל שלבי התהליך.

 

לסיכום, חיזבאללה הקים בסיס פעולה קדמי בלבה של ארה"ב ומשתמש במערכת הפיננסית שלה כדי להלבין כספים, בה בעת שהוא מחדיר אליה סוכנים ותומכים במסווה של מיזמים פיננסיים ומסחריים לגיטימיים. התפתחות זו עלול ליצור איום ביטחוני על ארה"ב, כפי שהתברר לאחרונה בהרשעתו של עלי קוראני, סוכן חיזבאללה שהתאזרח בארה"ב וסקר מטרות רבות באזור ניו יורק כהכנה להוצאת פיגוע רב נפגעים. פעולה זו בהחלט מאיימת על שלמותה של המערכת הפיננסית האמריקאית, שכן מאות מיליוני דולרים מכספי סמים מולבנים דרך הבנקים שלה ודרך ענף הנדל"ן לטובת חיזבאללה.

 

 

פגיעה ברשת

 

היקפה, תחכומה ומורכבותה של הפעילות העולמית של חיזבאללה הבטיחו עד כה שפעילות מימון הטרור שלו תמשיך לשגשג, חרף הפגיעה בתזרים הכספים מאיראן ונזקים שהוא סופג מדי פעם מרשויות אכיפת החוק. פעילות זו נשענת בראש ובראשונה על נאמנות עזה ועל קשרי משפחה חזקים, המחברים בין קהילות גולים לארגון הטרור.

 

ייבוש מקורות ההכנסה העצמאיים של חיזבאללה דורש, אפוא, מאמץ נמרץ בהרבה מצדן של ממשלות המערב ושל סוכנויות אכיפת החוק שלהן, שצריכות להעמיד לדין את המעורבים בתוכניות מימון בלתי חוקיות ולפגוע בשרשרת האספקה של הארגון. בסופו של יום, הסמים שחיזבאללה מסייע במכירתם ובהפצתם מגיעים לשווקים שונים דוגמת אירופה, אוסטרליה ואפילו ישראל. הפשיעה הפיננסית הקשורה להלבנת ההכנסות מתקיימת, למעשה, בכל אזור בעולם, תוך שהיא יוצרת מערך שלם של פעילויות פליליות משניות. לפיכך, אף שישראל רחוקה גאוגרפית מרשתות המימון של חיזבאללה, הפגיעה שלהן מורגשת קרוב מאוד אליה.

 

חרף היקף וחומרת האיום, המשאבים שממשלת ישראל השקיעה עד כה כדי להילחם בחיזבאללה באמריקה הלטינית מוגבלים עד מאוד. המשלחות הדיפלומטיות של ישראל ביבשת הן קטנות, הנוכחות הביטחונית והמודיעינית שלה קטנה עוד יותר, ונספח משטרה בודד אמור לכסות מטעמה את כל זירת אמריקה הלטינית.

 

גם בחזית הדיפלומטית ישראל נמצאת בבעיה. באחרונה, הידקה ממשלתה את קשריה עם ממשלות שמרניות ביבשת והצליחה להביא אותן להביע את תמיכתן בפורומים של האו"ם ובסוכנויות בינלאומיות אחרות. במספר מקרים, היא אפילו שכנעה מספר קטן של מדינות להעביר את שגרירויותיהן לירושלים.

לנוכח הקירבה של האליטות בפרגוואי לקהילה הלבנונית המקומית, שהיא מקור חשוב למימון פוליטי, קשה לדעת אם להכרזה על חיזבאללה כארגון טרור יהיו תוצאות בשטח

אולם היחסים האלה גם גובים ממנה מחיר: ידידי ישראל החדשים, דוגמת נשיא פרגוואי לשעבר הורסיו קרטס או נשיא הונדורס חואן אורלנדו הרננדס, חשודים בקשרים עם הפשע המאורגן. ייתכן שנכונותם לצדד בישראל קשורה יותר למאמציהם להתגונן מניסיונות אפשריים של ארה"ב לחקור את עסקיהם, ופחות לשינוי אמיתי וכן במדיניותם כלפי חיזבאללה. מבחינת ישראל, הרווחים שהיא תקצור מהענקת לגיטימיות למנהיגים פוליטיים המסובכים בפלילים עלולים להיות קצרי מועד. פרגוואי היא דוגמה מובהקת לכך: פחות מארבעה חודשים אחרי שהנשיא לשעבר קרטס הודיע על העברת שגרירות ארצו לירושלים, הפך יורשו את ההחלטה.

 

הגדרת חיזבאללה כארגון טרור על ידי פרגוואי עשויה אמנם להחזיק מעמד זמן רב יותר, אבל היא נותרה בעיקר על הנייר ואינה מיושמת לשיבוש הפעילות של הרשתות העסקיות של חיזבאללה בתוך המדינה. לנוכח הקירבה של האליטות השולטות בפרגוואי לקהילה הלבנונית המקומית, שהיא מקור חשוב למימון פוליטי, עדיין נותר להיווכח אם להכרזה של אסונסיון יהיו תוצאות בשטח.

 

הכרזה דומה של ממשל מאקרי בארגנטינה מיולי 2019 הייתה משמעותית יותר: היא קבעה תקדים חשוב עם הגשת כתב אישום נגד סוכני חיזבאללה מקומיים והקפאת נכסיהם – לראשונה ביבשת. עם זאת, בבחירות שנערכו באוקטובר 2019 הפסיד מאקרי את כס הנשיאות לטובת הנשיא אלברטו פרננדס, מה שעלול לחסל את המאמצים הללו.

 

כריסטינה פרננדס דה קירשנר, סגנית הנשיא החדשה ונשיאת ארגנטינה לשעבר, ביקשה בזמן נשיאותה (2015-2007) לשקם את היחסים עם איראן והתקרבה למדינות אנטי-אמריקאיות ואנטי-ישראליות באזור. סבינה פרדריק, השרה החדשה לביטחון הציבור, התייחסה לטרור בביטול מעורר מחלוקת. "זו בעיה של ארה"ב ונאט"ו", הכריזה לפני שנכנסה לתפקידה (מאז הסכימה להותיר את חיזבאללה ברשימה ארגוני הטרור). לפיכך, אף שממשלתה החדשה של ארגנטינה אינה מבטלת את הגדרת חיזבאללה כארגון טרור, לפחות לעת עתה, היא אינה צפויה לנקוט צעדים משמעותיים נוספים נגד הארגון.

 

ולבסוף, ברזיל, החברה השלישית במשולש הגבולות, אפילו לא הגדירה עדיין את חיזבאללה כארגון טרור.

 

 

סיכונים גבוהים, משאבים דלים

 

לנוכח הקשיים הרבים שצפויים לישראל בבואה לשבש את פעילות חיזבאללה באמריקה הלטינית, באפשרותה להתחיל בנקיטת שני צעדים פשוטים שעלותם אינה יקרה יחסית. תחילה, עליה להגדיל את השקעתה באיסוף מודיעין באמצעות הצבת מספר גדול יותר של סוכני שטח, טיפוח של מודיעים מקומיים ושימוש טוב יותר ביכולות טכנולוגיות כדי להפיק ולנצל מודיעין ממקורות גלויים. שנית, על ישראל להגביר ולשפר את שיתוף הפעולה עם בעלות בריתה ברחבי אמריקה הלטינית, דוגמת ברזיל וקולומביה. באופן ספציפי, עליה גם לסייע לבעלות בריתה לשפר את יכולותיהן, ולעודד אותן לחלוק מידע מודיעיני ביניהן ועם ארה"ב.

 

לדוגמה, אורך גבולותיה של ברזיל הוא 17 אלף ק"מ, שחלקם עוברים באזורים נידחים ובלתי חדירים. ברזיל יכולה לשפר את מלחמתה נגד הפשע המאורגן ונגד ההברחות בעזרת טכנולוגיית מעקב ישראלית, כולל שימוש מסיבי בכטב"מים. פעילות המכ"מים אינה מכסה כיום חלקים גדולים ממערב פרגוואי, שם פועלים יותר מאלף מסלולי נחיתה מאולתרים בריק העצום של אזורים הכפריים הלא מפותחים. עובדה זו הופכת את האזור לאידאלי עבור פעילות סוחרי קוקאין שמשתלטים על המדינה.

 

קולומביה עמדה בחזית המלחמה נגד חיזבאללה כבר ב-2006. היא סיפקה למינהל לאכיפת הסמים של ארה"ב (DEA) מודיעין קריטי שהתקבל מיירוט שיחות טלפון, והאיץ את המאמצים שנמשכו עשור במלחמה נגד המיזמים הלא חוקיים של חיזבאללה, הידועה יותר כ"פרויקט קסנדרה". פירוש הדבר שאין מחסור בהזדמנויות לעבוד עם בעלות ברית ולסייע להן במאבק המשותף נגד מממני הטרור והקרטלים המסתייעים בהם.

 

נתיב הכסף של חיזבאללה הוא שמניע ומפרנס את מעשי העוולה שלהם. כעת, כשקווי האספקה מטהראן הפכו מטרה הן לנשק ישראלי והן לסנקציות אמריקאיות, הצורך לפגוע ברווחי חיזבאללה משיתוף הפעולה שלו עם הפשע המאורגן חשוב מאי פעם.

ד"ר עמנואל אוטולנגי (דוקטורט מהאוניברסיטה העברית) הוא עמית מחקר בכיר ב-Foundation for Defense of Democracies, או FDD, בוושינגטון הבירה.

למעקב ויצירת קשר: https://twitter.com/eottolenghi
(צילום: אתר FDD, באדיבות המחבר)

 

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בגוגל
Please reload

  • facebook
  • Twitter
חיפוש ב"זירה"
הירשמו ל"זירה"
ניווט בזירה

ותישארו מעודכנים בכל המאמרים, הסקירות והטורים שעולים לאתר, מפי מיטב המומחים בארץ ומחו"ל