רה“מ ה“ליצן“ זקוק כעת לכישורים של אמן טרפז
המאמרים המומלצים
Please reload

רה"מ ה"ליצן" זקוק כעת לכישורים של אמן טרפז

בוריס ג'ונסון יידרש להפגין יכולת פוליטית יוצאת דופן כדי להגיע בשלום למועד שנקבע ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, ב-31 באוקטובר. בדרך מצפים לו שלושה אתגרים משמעותיים - ההתנגדות אליו במפלגה השמרנית, הכתף הקרה מצד האיחוד האירופי והתלות הבעייתיות שלו בנשיא ארה"ב דונלד טראמפ

בוריס ג'ונסון נכנס לדאונינג 10, אתמול | Photo: Number 10/Flickr (CC BY-NC-ND 2.0)

 

בחירתו שלשום של בוריס ג'ונסון כראש המפלגה השמרנית בבריטניה ומינויו לראש הממשלה של הממלכה המאוחדת היא תמצית הביטוי "Be careful what you wish for". ג'ונסון, שכיהן כראש העיר לונדון ושר החוץ הבריטי, היה ככל הנראה מעדיף כל רגע מאשר הנוכחי להיכנס לרחוב דאונינג 10. מולו ניצבים שלושה אתגרים מרכזיים, הקשורים זה בזה וצפויים להפוך את חייו ללא פשוטים, בלשון המעטה, בחודשים הקרובים.

1. צרות מבית. המפלגה השמרנית בילתה את שלוש השנים האחרונות, מאז משאל העם ביוני 2016 שבו הוחלט על הברקזיט, בניסיון לרבע את המעגל: מצד אחד, לגבש הסכם יציאה מאירופה שימלא את ההבטחות הרבות שפיזרו תומכי קמפיין ה-leave – ומצד שני, לדאוג שיזכה להסכמת המוסדות של האיחוד האירופי, שלא יניחו לבריטניה לעזוב בתנאים הנוחים לה. ראשת הממשלה הקודמת, תרזה מיי, בילתה חלק ניכר מזמנה בניסיון להגיע להסכם עזיבה שיהיה מקובל על אירופה ועל בית המחוקקים המפוצל, ללא הצלחה. ה-Withdrawal Agreement שהשיגה במו"מ מפרך עם האיחוד נדחה שלוש פעמים על ידי הפרלמנט הבריטי, כשבין המתנגדים גם רבים ממפלגתה שלה.

ג'ונסון נכנס אתמול למעון ראש הממשלה כשלפניו רק שלושה חודשים – עד ה-31 באוקטובר – להעביר הסכם חדש שיהיה מקובל בלונדון ובבריסל. בנאומו הראשון כראש ממשלה,[1] הבטיח אתמול ג'ונסון חד משמעית שיוציא את בריטניה מהאיחוד עד מועד זה עם תוכנית מסודרת ו"טובה יותר" – או בלעדיה. עם זאת, לא סביר ש-Hard Brexit הוא האופציה המועדפת עליו. בפרלמנט הבריטי וגם במפלגתו שלו הבהירו שיציאה ללא הסכם אינה מקובלת על מרבית חבריהם. במקרה שיילך נגד רצונם, סיכוייו של ג'ונסון להיות מודח בהצבעת אי אמון אינם מבוטלים.

לאור ההתנגדות העזה מבית, לא הייתי פוסל את האפשרות שג'ונסון – לאחר שיבצע בשבועות הקרובים הערכת מצב פוליטית – יבקש להכריז על בחירות כלליות בבריטניה

ראש הממשלה הטרי ייאלץ להתמודד גם עם התנגדות קשה מתוך המפלגה השמרנית. יותר ממחצית השרים בממשלת מיי התפטרו בשבוע האחרון או פוטרו על ידו אתמול, ולמעשה הוא מתחיל את כהונתו בתקופה קריטית במיוחד עם ממשלה חדשה לחלוטין. מפלגת הלייבור בראשות ג'רמי קורבין צפויה להגיש עוד השבוע הצעת אי אמון בממשלה שג'ונסון יקים, אותה סביר שראש הממשלה הטרי יצלח בתמיכת המפלגה. אולם אם תעלה הצעה נוספת באוקטובר, סמוך לדדליין של ביצוע הברקזיט, מבלי שיציג הסכם שירצה את רובם – גם חברי פרלמנט שמרנים עלולים להצביע נגדו. ג'ונסון, אם כן, עלול למצוא עצמו על קרקע מאוד לא יציבה לקראת התאריך הגורלי. 


לאור ההתנגדות העזה מבית, לא הייתי פוסל את האפשרות שג'ונסון יבצע בשבועות הקרובים הערכת מצב פוליטית ואז יבקש להכריז על בחירות כלליות בבריטניה. זאת, בתקווה לקבל מנדט ברור מהעם לתוכנית הברקזיט ולכהונה שלו, לאחר שהשבוע הוא נבחר על ידי חברי מפלגתו בלבד. סיכוייו לזכות ברוב בפרלמנט להקדמת הבחירות נראים גבוהים, שכן גם אם כל מפלגתו לא תתייצב מאחוריו, מפלגת הלייבור צפויה לתמוך במהלך. במקרה כזה, הבחירות הכלליות ייערכו בחצי הקדנציה של המפלגה השמרנית, שאמורה להסתיים ב-2022.

עם זאת, גם ג'ונסון יודע שבחירות הן דבר בלתי צפוי. לתרזה מיי היו תקוות דומות לביצור שלטונה כשהכריזה באפריל 2017 על בחירות בזק בממלכה. הסוף ידוע: כעבור חודשיים הפסידה המפלגה השמרנית את הרוב שהחזיקה בפרלמנט. אך הסכנה איננה רק לשמרנים, אלא גם ללייבור. בוחריה רוצים היום מנהיגות צעירה שמובילה מדיניות פרו-אירופית, ולא את הסוציאליזם המאובן של היו"ר קורבין. מעבר לכך, האנטישמיות שפושה בשורותיה ואי נכונותו המופגנת של קורבין להתמודד עמה, מרחיקה ממנה מצביעים יהודים (וגם לא-יהודים) רבים. מי שעשויים להרוויח על חשבון הלייבור הם הדמוקרטים הליברלים - ומכיוון שהמפלגה מתנגדת לברקזיט, התחזקותה עשוי להקשות עוד יותר על ג'ונסון להגיע לעסקה שהוא רוצה ואולי אף לשמור על כיסאו.

אך מלבד ביצור אפשרי של כוחו, הכרזה על עריכת בחירות כלליות עשויה לאפשר לג'ונסון לבקש ממוסדות האיחוד דחייה נוספת ביציאת בריטניה ממנו, במקום ללכת בנתיב ה-Hard Brexit. זה מביא אותנו לבעיה השנייה שלו.

 

2. קר בבריסל. אירופה אמנם רותחת מחום בימים אלה, אבל ג'ונסון צפוי לזכות לכתף קרה בבירת האיחוד האירופי בבואו לקדם את תוכנית הברקזיט שלו. בדומה ללונדון, גם באיחוד החליפו החודש הנהגה. אך אם ג'ונסון מקווה שרענון השורות יביא עמו בשורה לתוכניותיו, הוא צפוי להתאכזב.

 

האיחוד – שאינו שוכח לג'ונסון את חלקו בקמפיין ה-leave שלפני משאל העם ב-2016 – מונהג כיום על ידי פוליטיקאים מצרפת ומגרמניה, ה"קטרים" של הגוש. שתי המדינות הגדולות אינן צפויות להתגמש או לבוא לקראת ג'ונסון, במחשבה שכל ויתור נוסף – בוודאי לאחר שתי דחיות במועד היציאה, וכאשר כבר הגיעו להסכם יציאה עם מיי – יצטייר כחולשה ועלול לפתות מדינות מתנדנדות נוספות לעזוב את האיחוד.

לאחר זכייתו של ג'ונסון מיהרו באיחוד להכריז (שוב) שהם דוחים את תוכנית הברקזיט שהוא מקדם. בכירים בבריסל הבהירו שהאופציה היחידה היא ה-Withdrawal Agreement שהושג עם מיי, והזהירו – בלשון דיפלומטית מכובסת היטב – שיחסי בריטניה והאיחוד עומדים בפני "תקופה מאתגרת".[2] ג'ונסון ינסה לנצל את פגרת הקיץ של הפרלמנט הבריטי ל-charm offensive בין בירות אירופה, בניסיון להוציא מהן עוד מספר ויתורים בעניין הברקזיט – לפחות במידה שתאפשר לו להציג התקדמות כלשהי.

אך יחסיו עם אירופה תלויים גם בסימן שאלה גדול אחר – נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

 

 ג'ונסון וטראמפ בעצרת הכללית של האו"ם, ב-2017. נזהר מחיבוק הדוב של הנשיא |

Photo: The White House/ Official White House Photo by D. Myles Cullen (public domain)

 

3. רשת ביטחון. נשיא ארה"ב הביע בשבועות האחרונים תמיכה בג'ונסון לראשת המפלגה השמרנית ובירך אותן בטוויטר לאחר זכייתו. "הוא יהיה נפלא!", כתב, וציין שג'ונסון הוא "טראמפ של בריטניה".

אבל ראש ממשלת בריטניה החדש נמצא במלכוד בכל הנוגע לטראמפ. מצד אחד, ג'ונסון יזדקק לטראמפ נואשות כדי לקדם את תוכנית הברקזיט שלו: הסכם סחר חופשי בין ארה"ב לבריטניה, שיפצה (במידה מסוימת) על הפגיעה הקשה ביחסי הסחר עם אירופה, יעניק לג'ונסון הישג משמעותי לקראת ההצבעה על הברקזיט באוקטובר.

מצד שני, קירבה רבה מדי לנשיא ארה"ב עלולה להזיק לראש הממשלה הטרי בקרב בוחריו. טראמפ מאוד לא פופולרי ברחוב הבריטי, בין היתר בגלל המדיניות הלעומתית שהוביל במהלך נשיאותו ולאור הדרך שבה עלב בראשת הממשלה מיי פעם אחר פעם. בשני ביקוריו באי הבריטי, ביולי אשתקד ויוני השנה, קידמו את פני הנשיא הפגנות ענק.

ג'ונסון, אם כן, לא יכול להרשות לעצמו להיראות כמי שחוסה תחת כנפיו של טראמפ, אף שלשם בדיוק מנתב אותו הנשיא האמריקאי. ראש המעצמה החזקה בעולם אינו מחלק מתנות בחינם; תמורת רשת ביטחון כלכלית, הוא יצפה מג'ונסון לסייע לו לקצור רווחים – בעיקר כלכליים – ויש להניח שידרוש ממנו הקלות בהשתלבותם של עסקים אמריקאיים בבריטניה. דרישה נוספת עשויה להיות התייצבות לצד הממשל האמריקאי במלחמתו בענקית הטלקומוניקציה הסינית Huawei, שבריטניה נמנעה עד כה מנקיטת עמדה לגביה. אם ג'ונסון ייכנע לדרישה אפשרית של טראמפ למנוע מ-Huawei להיכנס לשוק הסלולר דור חמישי בבריטניה, הוא יפתח חזית מול בייג'ין - לה יזדקק כדי למשוך משקיעים אחרי עזיבת האירופאים בעקבות הברקזיט.

רמז ליחסו של ג'ונסון לטראמפ קיבלנו כבר בתחילת החודש, לאחר פרוץ שערוריית השגריר הבריטי קים דארוק, שתוכן מברקיו הביקורתיים כלפי ממשל טראמפ הודלף והוביל לבסוף להתפטרותו. ג'ונסון, שכבר אז הסתמן כראש הממשלה הבא, נזהר בכבודו של הנשיא האמריקאי ונמנע מהבעת תמיכה בדיפלומט הבריטי הבכיר (הוא הודה לאחר מכן ש"שגה" באופן שבו טיפל בפרשה, אף שטען כי דבריו לא הובנו).[3] מבחינת ג'ונסון מדובר בהזדמנות פז שנפלה לחיקו בעיתוי מצוין: כעת יוכל למנות שגריר נאמן מטעמו, שיוסכם גם על טראמפ.

משבר המיכליות מול איראן הוא מבחן חשוב עבור ג'ונסון, שיאותת הן לציבור בוחריו העתידיים והן למקבילים בבריסל ובוושיגנטון איזה סוג של מנהיג עומד בראש הממלכה המאוחדת

ג'ונסון גם עשוי להזדקק לעזרת ארה"ב בפתרון משבר מיכליות הנפט, שאותן תפשה איראן בתגובה לתפישת מיכלית איראנית על ידי כוחות קומנדו בריטיים. ממשלת מיי, שהיתה כבר ברווז צולע עם פרוץ המשבר, התמהמה בטיפול בו ותגובתה - כאשר הגיעה סוף סוף - היתה רפה. עבור ראש הממשלה הטרי, זהו מבחן מנהיגות חשוב משתי בחינות עיקריות.

ראשית, טיפול נחוש במשבר ישדר לבוחריו שבכוונת ג'ונסון להחזיר לבריטניה את הגאווה בצי המפואר שלה, שפעם שלט בימים ובשנים האחרונות קוצץ בצורה דרסטית עד שאינו יכול עוד להגן על כלי שיט בריטיים בעולם. אך מעבר לכך, הוא גם ידגים למקביליו בבריסל ובוושינגטון כיצד בכוונתו לטפל בסוגיות בינלאומיות קשות מסוג זה – או במלים אחרות, מול מי הם עומדים לנהל משא ומתן בשלושת החודשים הקרובים, ואולי מעבר לכך.

בחירתו של ג'ונסון אינה צפויה להיות פשוטה: האם להתיישר לצד טראמפ בגישתו הלוחמנית מול איראן ולהסתכן בהרעת היחסים עם בירות אירופה, שלהן הוא זקוק עבור ברקזיט מוצלח, ואולי אפילו להיגרר אחרי וושינגטון בעזיבת הסכם הגרעין עם איראן? או ללכת בגישת האיחוד האירופי – אותו גוף שהוא מבקש לעזוב כיוון שהוא "מגביל את ריבונותה של בריטניה" – ולחפש פתרונות אחרים, כולל הישארות בתוך ההסכם?

במקום 100 ימי החסד שנהוג לתת לבעל תפקיד בתחילת דרכו, שלושת החודשים הקרובים יהיו קריטיים במיוחד עבור בריטניה והעומד בראשה. יריביו של ג'ונסון כינו אותו לא פעם "ליצן", אך הוא יידרש דווקא לכישורי לוליינות של אמן טרפז כדי להשתלט על הקרקס הפוליטי השורר בבריטניה מאז יוני 2016.

 

הערות:

 

[1] לנאום המלא של ג'ונסון: https://www.bbc.com/news/uk-politics-49102495
 

[2] https://www.bbc.com/news/world-europe-49088413

 

[3] למאמר בגרדיאן:  https://www.theguardian.com/politics/2019/jul/12/boris-johnson-claims-his-remarks-were-misrepresented-to-kim-darroch

רון פרושאור הוא ראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה, לשעבר שגריר ישראל באו"ם ובבריטניה ומנכ"ל משרד החוץ.

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בגוגל
Please reload

  • facebook
  • Twitter
חיפוש ב"זירה"
הירשמו ל"זירה"
ניווט בזירה

ותישארו מעודכנים בכל המאמרים, הסקירות והטורים שעולים לאתר, מפי מיטב המומחים בארץ ומחו"ל