פרופ' שלמה בן עמי, לשעבר שר החוץ ושר הפנים
מתוך הנחה שבממשלה הבאה יעבדו שר החוץ וראש הממשלה "בראש אחד" – לא הנחה מובנת מאליה בפוליטיקה הקואליציונית הישראלית – הצעדים החיוניים שבהם יש לנקוט חייבים להיות בעלי אוריינטציה אסטרטגית. הדבר מתחייב מכך שהממשלה היוצאת לא ידעה, או לא רצתה, לנצל את השינויים האזוריים והגלובליים לפתרון בעיות יסוד אסטרטגיות. הממשלה ניצלה היטב את השינויים הללו אך ורק כדי לחזק את ההגנה מפני ביקורת ואתגור דיפלומטי של מדיניותה הסטטית בסוגיה הפלסטינית.
היא הצליחה, למשל, לסכסך בין חברות האיחוד האירופי ולתקוע טריז בין מזרח היבשת למערבה, רק כדי לבלום יוזמות אנטי-ישראליות בסוגיה הפלסטינית. בדרך, הממשלה מיקמה את ישראל כחברת כבוד ב"אינטרנציונל השחור" של המדינות האוטוריטריות, ולעיתים אף פרוטו-פאשיסטיות, במרכז ובמזרח אירופה.
מהלך דומה התרחש אל מול בעלת הברית הקרובה ביותר שלנו, ארצות הברית. ספק אם יש מרכז כובד חיוני יותר לאינטרס האסטרטגי-קיומי של ישראל מאשר וושינגטון. אך דווקא שם, התמיכה הדו-מפלגתית (bi-partisanship) המסורתית בישראל הפכה לעניין חד-מפלגתי של רפובליקאים ואוונגליסטים משיחיים - שהם בחלקם, כמה מוזר, גם אנטישמים לא פחות מידידנו ויקטור אורבן בהונגריה.
מכאן נגזרים הצעדים המיידיים הבאים שעל שר החוץ להוביל:
הראשון - העברת הדגש של המדיניות הפלסטינית של ישראל מרצועת עזה/חמאס לגדה המערבית/הרשות הפלסטינית. מדיניות ההכלה כלפי חמאס היא הכרח בל יגונה ולו מן הטעם שפתרון צבאי הוא בבחינת אסון להם, ואילו לנו זאת תהיה שקיעה בביצה טובענית ומכה אנושה למעמדנו הבינלאומי. יש לחזק את מעמדה של הרשות, להיפגש לאלתר עם ראשיה ולהפוך אותה מחדש לבן שיח, ואף לצאת עם יוזמת שלום ישראלית, גם אם מדובר בהסדר חלקי. היוזמה חייבת לכלול טיפוח של המעורבות האזורית בפתרון הסכסוך. יחסי העבודה שראש הממשלה נתניהו טיפח בהצלחה רבה עם מדינות האזור נרתם על ידו לטובת האסטרטגיה הסטטית בסוגיה הפלסטינית, וזאת בשעה שלראשונה קיימת שם נכונות להירתמות לטובת הסדר ישראלי-פלסטיני. שר החוץ הבא ומשרדו צריכים להוביל את המהלך.
התפנית אל מול הפלסטינים תאפשר דיאלוג נינוח יותר עם האיחוד האירופי וידלל את ההישענות המזיקה על משטרים מפוקפקים.
השני - מתוך הנחה שההסתלקות של ארה"ב מן המזרח התיכון איננו עניין חולף – לא טראמפ המציא את המדיניות, היא התחילה בימי הנשיא הקודם ברק אובמה ומזכירת המדינה שלו הילרי קלינטון (Pivot to the East) – ישראל חייבת להעמיק את הדו-שיח האסטרטגי עם רוסיה, מעבר לשאלה הכמעט-טכנית של תיאום גיחות חיל האוויר נגד הנוכחות האיראנית בסוריה. שר החוץ ומשרדו חייבים לצאת עם תכנית פעולה בנושא.
השלישי - בהובלת השר ומשרד החוץ, שגרירות ישראל בארה"ב והקונסוליות שלה ברחבי המדינה חייבות ליזום מהלך אסטרטגי בארה"ב – חלקו הסברתי, חלקו כנגזר משינוי המדיניות בסוגיה הפלסטינית – כדי להשיב את התמיכה הדו-מפלגתית בישראל למעמדה ההיסטורי. התהליכים של פנייה אל עמדות רדיקליות בסוגיות פנים וחוץ של המפלגה הדמוקרטית הם אמיתיים ועמוקים, וכך גם הקרע עם יהדות ארה"ב כתוצאה מהישענות היתר של הממשלה היוצאת על הנשיא טראמפ וציבור בוחריו.
פרופ' שלמה בן עמי כיהן כשר החוץ ושר הפנים וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. שימש שגריר ישראל בספרד והקים את מכון טולדו הבינלאומי לשלום (CITpax), שבו הוא מכהן כיום כסגן נשיא.
(צילום: YBenAmi, CC BY-SA 4.0, באתר ויקיפדיה)