מנכ"ל רשות החדשנות מסביר כיצד הפכה החדשנות הישראלית לאבן שואבת לראשי מדינות מרחבי העולם, מדגים כיצד ישראל פורטת את הישגיה בתחום למטבע מדיני-דיפלומטי, ומתאר את הפרדוקס שגורם למדינה להיאבק בכל עת כדי להישאר בפסגה
באוקטובר 2018 הגיע לישראל סגן נשיא סין וואנג צ'ישאן בלוויית שר המדע והטכנולוגיה, סגן שר החוץ וסגן שר המסחר – המשלחת הסינית רמת הדרג ביותר שביקרה בישראל מאז שנת 2000. יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, פתח צ'ישאן את המפגש הרביעי של ועידת החדשנות ישראל-סין, שבו נחתמו שמונה הסכמים בילטרליים בתחומי מדע וטכנולוגיה, מדעי החיים, חדשנות, בריאות דיגיטלית וחקלאות. השניים גם לקחו חלק בהשקתו מחדש של מרכז פרס לשלום וחדשנות. ביקור זה משקף מעל לכל את עניינה המוצהר העיקרי של סין בישראל: החדשנות.
בקונגרס האחרון של המפלגה הקומוניסטית, שנערך בסוף 2017, הוכרזה המטרה האסטרטגית של סין: להפוך עד שנת 2035 ל"מנהיגה עולמית בחדשנות". לשם כך מקדישה היום בייג'ין מאמצים חובקי עולם לרכישת טכנולוגיות מתקדמות, לצד ניסיון ללמוד כיצד תוכל לפתחן בעצמה. ישראל זוכה לעניין רב מהענק האסייתי בשל מספרן הרב של חברות הסטארט-אפ הפועלות בה והישגיה המדעיים והטכנולוגיים.
סין מיטיבה להבין כי חדשנות טכנולוגית הינה מנוע צמיחה מרכזי לשגשוג כלכלי בר קיימא. בעולם וירטואלי מרושת היטב, שבו מיטשטשת האבחנה בין גבולות פיזיים ומדיניים והטכנולוגיה מתקדמת מהר מאי פעם, עוצמתה של מדינה נמדדת במידה רבה ביכולתה להתחדש וליצור. חדשנות, במלים אחרות, היא רכיב משמעותי ומהותי בחוסנה של מדינה מודרנית ומפותחת.
בסביבה שכזו, המשאב העיקרי שיש לישראל להציע כיום לעולם הוא החדשנות. בשלושת העשורים האחרונים, חדשנות כזו - שאינה מסתפקת רק ביצירת טכנולוגיות פורצות דרך בתחומים רבים ומגוונים, אלא גם יודעת לתרגם אותן לחברות משגשגות - היא נשמת אפה של תעשיית ההיי-טק, ויעידו על כך הנתונים המקרו-כלכליים של ישראל ומעמדה בזירה הגלובלית. הצלחה זו מושכת מדינות רבות, המתעניינות לא רק במוצרים הסופיים שפותחו בישראל, אלא חותרות גם להבין כיצד מתפתחת תעשייה חדשנית.
תרבות היזמות הישראלית מאופיינת בלמדנות, יצירתיות, חוצפה ודחף עז להצליח, לצד התפישה – הקריטית והייחודית לישראל – כי כישלון הוא רכיב בלתי נמנע בדרך להצלחה
לתמיכה הממשלתית בחדשנות טכנולוגית בישראל חלק משמעותי בצמיחתו ושגשוגו של "אקוסיסטם" (סביבת פיתוח) החדשנות שלה. חוק המו"פ (מחקר ופיתוח), שנחקק בשנת 1984 במטרה לקדם חדשנות ישראלית, שונה לפני כשנתיים ונקרא כעת "החוק לעידוד מו"פ וחדשנות טכנולוגית". השינוי אינו סמנטי, אלא מעיד על הכרה בכך שמחקר ופיתוח הם רק נדבך אחד בתעשיית החדשנות, לצד ניהול והובלת השוק הזה כולו כמשאב לאומי מרכזי של ישראל.
במשך עשרות שנים קידמה ישראל יזמות טכנולוגית, השקעה במחקר ופיתוח בתעשייה באמצעות התכניות השונות שהפעילה לשכת המדען הראשי, והיא ממשיכה לעשות זאת ביתר שאת באמצעות רשות החדשנות, שהוקמה במקומה ב-2016. היתרון הזה משמש את ישראל – כלכלה קטנה במונחים בינלאומיים, דלה במשאבי טבע ובעלת כושר ייצור מוגבל – לא רק כמקפצה לשווקים הבינלאומיים הגדולים, אלא גם ככלי דיפלומטי חשוב לקשירת קשרים מדיניים בעולם.
כפועל יוצא, רשות החדשנות, שתפקידה לסייע למיזמים ישראליים חדשניים להתבסס ולצמוח, הפכה עם הזמן לגוף שתומך במטרותיה המדיניות של ישראל, בד בבד עם קידום כלכלתה. לצד ייצוג המדינה בכנסים בינלאומיים, הרשות עורכת כנסים בנושאי חדשנות ומתארחת באירועים כאלה כנציגת המדינה. כנסים אלה מושכים נציגים מהמגזר הציבורי והעסקי מכל העולם, והדרג המדיני משכיל לנצל אותם, בין היתר, כדי לקדם את מעמדה של ישראל בעולם. אם כן, בהשקעה נכונה ונבונה, את החדשנות ניתן גם לפרוט למטבע מדיני-דיפלומטי.
חלוצה בתחום החדשנות
אומרים כי "הכורח הוא אם כל ההמצאות". ואכן, נסיבות הקמתה והתנאים הגיאו-פוליטיים, הכלכליים והחברתיים שעמם התמודדה, אילצו את ישראל להסתמך במידה רבה על עצמה בפיתוח טכנולוגיות שונות העונות לצרכיה. באופן זה, היא צברה ידע וניסיון רב תוך טיפוח כוח אדם מיומן וקידום תרבות יזמית.
ב-1971 - כמה עשורים לפני שמדינות רבות בעולם הפנימו כי חדשנות היא ערך שראוי לקדם לטובת צמיחה כלכלית משמעותית - הקימה מדינת ישראל את לשכת המדען הראשי, שהיום נקראת רשות החדשנות. מטרתה הייתה ועודנה לקדם חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית בת קיימא בצורה מוסדרת, המגובה בתקציבים ייעודיים לצורך פעילותה.
ההשקעה ארוכת השנים בתחום מעידה יותר מכל כי ממשלת ישראל רואה בחדשנות משאב יקר ערך ומרכיב הכרחי להבטחת שגשוגו הכלכלי של המשק הישראלי - בתרומה לתוצר ולייצוא, ביצירת תעסוקה איכותית ובשימור מקומה של המדינה בחזית החדשנות העולמית. תפקיד רשות החדשנות הוא שימור וחיזוק ההובלה הטכנולוגית והתרבות היזמית בישראל, במטרה להגדיל את הערך הכלכלי שאלו מניבים למשק. הרשות מגבשת מדיניות ומבצעת אותה באמצעות מסלולי תמיכה וכלי מימון וסיוע מגוונים. לצד זאת, היא מייעצת לממשלה ולוועדות הכנסת בכל הקשור למדיניות החדשנות בישראל, עוקבת אחר השינויים בסביבת החדשנות הטכנולוגית בישראל ובחו"ל ומנתחת אותם, ויוצרת שיתופי פעולה עם רשויות מוסמכות מקבילות ברחבי העולם כדי לסייע בקידום החדשנות בתעשייה ובמשק הישראלי.
סגן נשיא סין וואנג צ'ישאן (מימין) בביקורו בישראל לרגל ועידת החדשנות ישראל-סין 2018, עם רה"מ נתניהו | צילום: קובי גדעון, לע"מ
עד תחילת שנות התשעים צמחה התעשייה הטכנולוגית בישראל בצורה עקבית אך מדודה. העשור החמישי של ישראל הביא לפריחה כלכלית חסרת תקדים בענף ההייטק והופעתן של חברות כמו צ'ק פוינט, אורבוטק, אם-סיסטמס ומיראביליס. לכך תרמו ההגירה הגדולה מברית המועצות, שהביאה ארצה מהנדסים ומדענים מנוסים; מדיניות ממשלתית התומכת במיזמי סיכון גבוה; תרבות של יזמות שהתפתחה מקום המדינה, המתאפיינת בלמדנות, יצירתיות, חוצפה ודחף עז להצליח; והתפישה – הקריטית והייחודית לישראל – כי כישלון הוא רכיב בלתי נמנע ומקובל בדרך להצלחה.
שילוב הגורמים הללו הוליד בשנות התשעים אקוסיסטם מבוסס של חדשנות. בשנים הללו חנכו חברות בינלאומיות גדולות מרכזי פיתוח בארץ (כיום יש קרוב ל-400 כאלה), נפתחו "חממות טכנולוגיות", הושקו תכניות מימון ליזמים בתחילת דרכם והתהוותה תעשיית הון סיכון מפותחת.
כ-43% מהייצוא של ישראל נשען היום על מוצרים ושירותים טכנולוגיים, ומתקיים בה מתאם מובהק בין חדשנות טכנולוגית וצמיחה כלכלית. למעשה, זהו כרטיס הביקור הכלכלי שלנו בעולם: מדינה שבאמצעות חדשנות טכנולוגית זינקה ממעמד של מדינת עולם שני לקדמת בימת החדשנות העולמית, ומדורגת בין עשר המדינות המובילות בעולם במדדים בתחום זה.
דיפלומטיה של חדשנות
ככל שהתבצר מעמדה של ישראל בעולם כמובילת חדשנות עולמית, גברה ההתעניינות בה מצד מדינות אחרות. אחת הדוגמאות הבולטות בשנים האחרונות היא יפן, שיחסיה עם ישראל עלו מדרגה בשנים האחרונות. יפן סבלה ממיתון כלכלי עמוק ומקיפאון במשק מאז שנות התשעים ובמשך כשני עשורים. עם עלייתו לשלטון ב-2014 הכריז ראש ממשלתה, שינזו אבה, על השקת תכנית כלכלית מקיפה שאחד מעמודי התווך שלה הוא קידום החדשנות. הממשל היפני בחר בישראל כמדינת יעד לחשיפה לאקוסיסטם של חדשנות ויזמות, מתוך הערכה לחדשנות וליצירתיות הישראלית.
ב-2014 החלו מגעים לקידום היחסים הכלכליים בין שתי המדינות, שהובילו לחתימת הסכם המו"פ התעשייתי ביניהן באותה שנה ובהמשך לביקורים הדדיים של ראשי הממשלות. ההסכם הניח את היסודות שעליהם יכלו חברות יפניות לבנות שיתופי פעולה עם חברות ישראליות, וכן לפתיחת נציגויות של חברות יפניות גדולות בישראל. שני ביקוריו של אבה בישראל, ב-2015 ו-2018, הם גושפנקה לשינוי הדרמטי ביחס כלפי חברות ישראליות שהפגינו הממשל בטוקיו וחברות יפניות, שנמנעו עד כה לרוב מעשיית עסקים עם חברות ישראליות. גם וייטנאם, תאילנד, אזרבייג'אן, מספר מדינות מאמריקה הלטינית ואחרות מעוניינות ללמוד מקרוב את המודל הישראלי לאקוסיסטם של חדשנות ונציגיהן מגיעים לכאן באופן קבוע ותדיר.
דוגמאות אלו ואחרות מוכיחות כי המדע והטכנולוגיה הפכו לכלי חיוני ביחסי החוץ של ישראל, שניתן לכנותו "דיפלומטיה של חדשנות". רשות החדשנות חוברת לפעילותם של שגרירי ישראל בחו"ל ונספחיה הכלכליים, שחלק משמעותי מזמנם מוקדש לשיווק וקידום היכולות הישראליות בתחום החדשנות.
אין בזאת לומר שהרשות לחדשנות הפכה לזרוע דיפלומטית רשמית של ישראל; הרווחים הדיפלומטים הינם ערך מוסף של פעילותה. מטרותיה נותרו בראש ובראשונה לקבוע את מדיניות התמיכה בתעשייה עתירת הידע ולהעניק סיוע ותשתית מקצועיים לעידוד החדשנות בישראל. בשנים האחרונות הרשות תכננה וערכה עשרות פעילויות ואירועי חדשנות בשיתוף גורמים מדיניים, דוגמת משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, ובהצלחה רבה.
דוגמה מרכזית לממשק בין חדשנות לדיפלומטיה היא ועידת החדשנות השנתית ישראל-סין, המתקיימת מאז 2015. כדי לממש את חזונה להפוך ל"מנהיגה עולמית בחדשנות", לסין אינטרס מובהק ללמוד על חדשנות וכיצד מיישמים אותה. בה בעת, לישראל יש רצון עז למצות את ההזדמנויות שמציע השוק הסיני ולקחת חלק ביוזמות הכלכליות שמגבשת בייג'ין, מבלי לפגוע ביחסיה עם ארה"ב. ועידה זו מהווה הזדמנות למפגש על בין בעלי תפקידים בכירים במדינות, כמו גם פלטפורמה לדיונים בסוגיות מדיניות בין ראשיהן. באופן דומה, הביקורים האחרונים של ראש הממשלה נתניהו באפריקה, וביקורו של נשיא צ'אד בישראל, מיוחסים בין השאר לחדשנות הכלכלית והצבאית של ישראל.
על אף שישראל היא שותפת סחר קטנה של הודו, נרנדרה מודי זיהה בחדשנות הישראלית פוטנציאל לקידום התכניות הכלכליות השאפתניות שלו
דוגמה חשובה נוספת היא שיתופי הפעולה בתחום החדשנות עם הודו, הכלכלה הגדולה בעלת שיעור הצמיחה הגבוה בעולם. השתיים כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בשנת 1992, אף שעוד קודם לכן התקיימו ביניהן קשרים ביטחוניים. מאז בחירתו לראשות ממשלת הודו ב-2014, הציב נרנדרה מודי לנגד עיניו את הצורך בהרחבת הבסיס הכלכלי של ארצו ושיפור איכות החיים של אוכלוסייתה העצומה, על ידי מציאת מנועי צמיחה חדשים. על אף שישראל היא שותפת סחר קטנה של הודו, מודי זיהה בחדשנות הישראלית פוטנציאל לקידום התכניות הכלכליות השאפתניות שלו. בביקורו בישראל בקיץ 2017 הגיע מודי כדי למצוא פתרונות מבוססי חדשנות בתחומים המעסיקים מאוד את ארצו – טכנולוגיות מים (דוגמת טיהור והתפלה), חקלאות ובריאות.
עדות מוצקה לחיזוק הקשרים בין המדינות בשנים האחרונות היא ההסכם שנחתם באותו ביקור להקמת קרן ישראל-הודו למו"פ תעשייתי ולחדשנות טכנולוגית. מטרת הקרן היא הידוק שיתופי הפעולה הטכנולוגיים בין שתי המדינות באמצעות תמיכה משותפת בפרויקטים טכנולוגיים בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות, הבריאות הדיגיטלית וטכנולוגיות תקשורת ואינטרנט (ICT). בעת ביקור הגומלין של ראש הממשלה נתניהו בהודו בתחילת 2018, הושקה הקרן עם תקציב של 40 מיליון דולר לחמש שנים, ועד כה קיבלה רשות החדשנות 20 בקשות לתמיכה במסגרתה. ניתן לציין שישראל ניסתה במשך שנים ארוכות למסד שיתוף פעולה שכזה, ומאז תחילת כהונתו של מודי, הנושא זכה לרוח גבית משמעותית. במהלך ביקור נתניהו נחנכה בנוסף תכנית "גשר לחדשנות ישראל-הודו", שמטרתה לאפשר לחברות ישראליות לתת מענה טכנולוגי ישראלי לאתגרים משמעותיים.
כנס של רשות החדשנות | צילום: רשות החדשנות
שני מיזמים אלו בתחומי החדשנות משקפים עידן חדש, שבו נפתחות הזדמנויות חדשות לחברות ישראליות בשוק ההודי. הישגים אלה והשינוי ביחסים בין המדינות אינם פתאומיים, אלא הם פרי מדיניות ארוכת טווח של משרדי ראש הממשלה, החוץ, הכלכלה וגופים ממשלתיים נוספות דוגמת רשות החדשנות, שבמשך שנים שקדו על טיפוח הקשרים הטכנולוגיים בין הממשלות.
ישראל מחזיקה כיום בחמש נציגויות רשמיות בסין, שלוש בהודו ושתיים ביפן. אין ספק שהתחזקות הקשרים עם שלוש אלה - מדינות אסטרטגיות מן המעלה הראשונה, שקשריהן הכלכליים עם ישראל צמחו בעיקר על מצע החדשנות - משיאים תשואות חשובות במגרש הדיפלומטי עבור ישראל. בנוסף, באחרונה הוביל ראש הממשלה נתניהו משלחת רשמית לביקור בעומאן, וזמן קצר לאחר מכן הגיע לארץ נשיא צ'אד, מדינה מוסלמית שהיחסים הדיפלומטיים עמה נותקו לפני קרוב לחצי מאה. גם ביקורו האחרון של נתניהו בברזיל נסוב, לפחות בחלקו, על התעניינות מקומית בחדשנות הישראלית.
פרדוקס החדשנות
חרף ההצלחות, צריך להביט במציאות בראייה מפוכחת ולזהות את הקשיים בזירת החדשנות הישראלית. ישראלים יוזמים, יצירתיים, יודעים לקחת רעיון ולפתח טכנולוגיה לכדי מוצר ולהקים חברות הזנק - אך אלה אינן תמיד מבשילות לחברות שלמות. לא פעם האתגר המרכזי הוא השלבים העסקיים הבאים – התבססות החברה וגדילתה. אקזיט של מיליוני דולרים הפך להיות חלומם של מרבית היזמים, כך שבסופו של דבר חברות נשארות קטנות או בינוניות. רובן אינן קונות להן אחיזה בישראל, למעט חברות בודדות שתוצרי הטכנולוגיה שלהם הפכו לחברות גדולות בעלות נוכחות בינלאומית, דוגמת טבע או צ'ק פוינט. רשות החדשנות מספקת לחברות הקטנות כלים שיעזרו להן לצמוח, בנוסף למימון פרויקטי מו"פ, מימון תכניות הרצה (פיילוטים), חבירה לתאגידים בינלאומיים, סיוע בגיוס השקעות, חדירה לשווקים בינלאומיים ועוד. עם זאת, עדיין נדרשת עבודה רבה ביצירת כלים חדשים ומשמעותיים לקהילת היזמות בישראל.
חשוב להצביע על הפרדוקס הטמון מבחינתנו בהתעניינות העולמית הגוברת בחדשנות הישראלית: ככל שמדינות רבות יותר ישקיעו ויתקדמו במחקר ופיתוח, הפער ביניהן לבין ישראל יצטמצם – והיתרון האיכותי שלנו יישחק. הדרך היחידה לשמר אותו היא המשך ההשקעה במו"פ והתוויית מדיניות תמיכה מותאמת, כדי להישאר צעד וחצי צעד לפני שאר העולם.
שימור היתרונות התחרותיים של מערכת החדשנות הישראלית, ובפרט השקעה בכוח אדם איכותי, טיפוח שוטף של תרבות יזמית והיכולת להגיב מהר לשינויים בשוק ולבנות אקוסיסטם בתחומים חדשים רבים, הם שמציבים אותנו בחוד החנית והם שישאירו אותנו שם. לא פשוט לעשות זאת במדינה קטנה ודלה במשאבים, אך האלטרנטיבה היא אובדן היתרון העיקרי של ישראל - מה שיוביל ללא ספק לירידה בהתעניינות הבינלאומית בה. הקשרים הטכנולוגיים שנוצרו עם מדינות דוגמת הודו, סין ויפן מבוססים בסופו של דבר על המיצוב של ישראל כמובילה עולמית בתחומי החדשנות הטכנולוגית ועל האקוסיסטם הייחודי שהתפתח כאן.
ישראל אינה בעלת תעשייה מפותחת ואינה משופעת בחברות בינלאומיות גדולות משלה, אלא מדינה המתעלת את היצירתיות שבה לפיתוח טכנולוגיות ופתרונות חדשניים. בכך מצוי היתרון שלה והוא זה שמושך באופן הולך וגובר מדינות זרות לאקוסיסטם של החדשנות הישראלית. חדשנות היא לפיכך "התוכנית העסקית של ישראל". תרומתה למעמדה הכלכלי והמדיני של המדינה בעולם ניכרת, ולכן שימור יתרוננו בתחום הוא בעל חשיבות עליונה.
אהרון אהרון הוא מנכ"ל רשות החדשנות – גוף ציבורי עצמאי הפועל לטפח ולפתח את משאב החדשנות בישראל. לפני שעבר למגזר הציבורי שימש מנכ"ל אפל בישראל וסמנכ"ל טכנולוגיות החומרה של אפל העולמית. בעל תארי B.Sc ו-M.Sc בהנדסת מחשבים והנדסת חשמל מהטכניון, שם שימש מרצה במשך יותר מ-15 שנה.
(צילום: באדיבות רשות החדשנות)