בשנה שחלפה היוו הרשתות החברתיות במה למספר התנצחויות זכורות לשמצה בין מנהיגים מרחבי העולם. אף שפוליטיקאים משתמשים תדיר ברשתות כגון פייסבוק וטוויטר להעברת מסרים לציבור המקומי, ולעיתים גם הבינלאומי, 2018 תיזכר במיוחד כשנה שבה הדיפלומטיה המקוונת הפכה להרבה פחות דיפלומטית. ״הזירה״ ליקט עבורכם כמה מחילופי העלבונות העסיסיים ביותר ממנה
מקום חמישי: ״האובססיה״ – מדינת ישראל נגד האייתולה חמינאי, 4 ביוני 2018
איומים כלפי ישראל מצד איראן אינם תופעה חדשה, אפילו לא בטוויטר. מחשבונו של המנהיג העליון עלי חמינאי כבר יצאו בעבר אמירות לפיהן ישראל היא "רוצחת תינוקות" ו"הכלב הרשע המלוכלך וחולה הכלבת של האזור". ב-4 ביוני, על רקע גל הפגנות הפלסטינים האלימות בגבול עזה, צייץ חמינאי כי "העמדה שלנו כלפי ישראל היא אותה עמדה מאז ומתמיד. ישראל היא גידול ממאיר באזור מערב אסיה שחייב להיות מושמד ומוסר, זה אפשרי וזה יקרה.״
התגובה לא איחרה לבוא. חשבון הטוויטר הרשמי של שגרירות ישראל בארצות הברית פרסם תמונה מהלהיט הקולנועי "ילדות רעות" (Mean Girls). בתמונה נראית גיבורת הסרט, הילדה העשירה והפופולרית רג׳ינה ג'ורג', כאשר היא שואלת, לכאורה נתניהו את חמינאי, ״למה את כל כך אובססיבית לגבי?".
הציוץ הפך מיד לוויראלי תוך שהוא משותף על ידי עוקבים מכל העולם בטוויטר וברשתות חברתיות נוספות. לא רק ששגרירות ישראל עשתה שימוש בסרט קאלט אמריקאי, הציוץ שלה הצליח לשים ללעג את זה של מנהיג איראן וצייר אותו כמטרידן אובססיבי. במושגים ויראליים, זה היה נוקאאוט בסיבוב הראשון.
מקום רביעי: "שכנים, שכנים" – הנשיא טראמפ נגד קנדה ומקסיקו
עוד לפני השבעתו כנשיא ארצות הברית החזיק דונלד טראמפ חשבון טוויטר פעיל במיוחד. לאחר בחירתו היווה הטוויטר עבורו במה להעברת מסרים פוליטיים וגיוס תמיכה מן ההמונים. אולם בשני מקרים, כאשר הציג את הגרסה שלו ליחסי שכנות טובה בין מדינות, השיבו לו מנהיגי קנדה ומקסיקו מנה אחת אפיים.
בעת נאום בנאשוויל, טנסי ב-30 במאי, צייץ טראמפ כי השכנה מדרום תהיה זו שתשלם על תכנית הדגל שלו להגנה על גבול מקסיקו ארצות הברית - חומת ההפרדה בין שתי המדינות: "בסופו של דבר, מקסיקו הולכת לשלם על החומה, והם הולכים ליהנות מזה, אוקיי? הם לא עושים שום דבר כדי לעצור אנשים מלהגיע ממקסיקו לארה"ב, מהונדורס ומדינות אחרות, הם לא עושים כלום לעזור לנו". בעקבות ההצהרה הזו צייץ בחזרה נשיא מקסיקו דאז, אנריקה פניה נייטו: "לא, הנשיא טראמפ. מקסיקו לעולם לא תשלם על החומה. לא עכשיו. לא לעולם. בברכה, תושבי מקסיקו (כולנו).״
לא חלפו שבועיים והנשיא טראמפ החליט לפתוח חשבון גם עם השכנה המנומסת מצפון. ב-31 במאי הכריז טראמפ כי ארה"ב תשית מכסי יבוא על קנדה והצדיק זאת כצעד הכרחי לשמירה על הביטחון הלאומי. ראש ממשלת קנדה ג׳סטין טרודו מיהר לנפנף את דברי טראמפ על ״האיום״ מצד החקלאים הקנדיים.
בסיום פסגת ה-G7 בקוויבק, קנדה, טרודו גילה שאמר לטראמפ שהמכסים על הפלדה הקנדית שהוא השית "קצת מעליבים". הוא הוסיף שקנדה "לא תתן לו לכופף את ידה" ותפעיל אמצעי נגד. על אף שנראה היה שבפסגה הושגו סיכומים בין הצדדים, מיד בתומה תקף טראמפ את עמיתו הקנדי בציוץ שבו כתב: "בהתבסס על ההצהרה הכוזבת של ג'סטין, הנחיתי את הנציגים האמריקאים בפסגה לא לשתף פעולה עם ההצהרות הרשמיות של הפסגה". צייץ, וקינח באמירה כי טרודו "מאוד לא ישר וחלש".
מקום שלישי: "דם רע" – בנימין נתניהו נגד רג'פ טייפ ארדואן
שני אויבים מרים, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, מוצאים את עצמם במקום השלישי בעקבות מספר חילופי עלבונות ב-2018.
התקרית הראשונה ארעה במהלך ההפגנות האלימות בגבול עזה במאי, שבמהלכן נהרגו מספר רב של פלסטינים. במהלך נאום שנשא בלונדון, שלהב הנשיא ארדואן את הקהל תוך שהוא מכנה את ישראל ״מדינת טרור״. מהלך זה הצית מלחמת ציוצים בינו לבין נתניהו, שצייץ בתגובה: "ארדואן הוא אחד התומכים של ארגון הטרור חמאס, ואין ספק שהוא מבין ברצח עם וטבח. אני מציע שהוא לא יטיף לנו מוסר".
תגובתו של נשיא טורקיה לא איחרה לבוא: הוא סילק את שגריר ישראל באנקרה, איתן נאה, אשר טרם יציאתו מהמדינה עוכב לבדיקות בטחוניות לא שגרתיות בשדה התעופה, מול מצלמות התקשורת הטורקית שהוזמנה במיוחד. ישראל הגיבה באופן דומה וגירשה את הקונסול הטורקי (השגריר הטורקי נקרא קודם לכן לאנקרה).
מערכת היחסים העכורה המשיכה להידרדר כאשר ב-24 ביולי תקף הנשיא הטורקי את חוק הלאום הישראלי, שעבר זמן קצר קודם לכן בכנסת. בנאום בפני מפלגתו, ה-AKP, אמר ארדואן: "רוחו של היטלר מצאה מקום חזרה דרך חלק ממנהיגיה של ישראל", והוסיף: "חוק זה הוא הוכחה שישראל היא המדינה הכי ציונית, פאשיסטית וגזענית בעולם".
נתניהו לא נשאר חייב וצייץ כי "העובדה שארדואן תוקף את חוק הלאום היא המחמאה הכי גדולה לחוק הזה".
עוד הוסיף: "טורקיה תחת ארדואן הופכת להיות דיקטטורה אפלה. ארדואן טובח בסורים ובכורדים ואסר אלפים מאזרחיו".
הניצים בחרו לסיים את שנת 2018 בסבב ציוצים, נוסף לאחר שארדואן אמר כי "היהודים בישראל בועטים באנשים ששוכבים על הרצפה. למעשה, הם לא בועטים רק בגברים אלא גם בנשים וילדים כאשר הם נופלים על הרצפה. אנחנו המוסלמים....נלמד אותם לקח". נתניהו השיב לדברים החריפים של ארדואן בציוץ: "ארדואן – הכובש של צפון קפריסין, שצבאו טובח בנשים וילדים בכפרים הכורדים, בתוך ומחוץ לטורקיה – לא יכול להטיף לישראל".
המתיחות בין שני המנהיגים הוותיקים לא צפויה לחלוף בקרוב. הם אולי לא מחבבים אחד את השני, אבל בוודאי נהנים מההון הפוליטי שהם גורפים בבית בעקבות חילופי המהלומות הווירטואליות. צפו לקרבות נוספים ב-2019.
מקום שני: "מינוס 23 מעלות בלונדון" – בריטניה נגד רוסיה
המקום השני ברשימה כמו לקוח מתוך סרט מתח. ב-4 במרץ הורעל סרגיי סקריפל, קצין המודיעין הצבאי הרוסי לשעבר וסוכן כפול של המודיעין הבריטי, יחד עם בתו בסלסברי אנגליה. תוך זמן קצר התברר שהרעל, "נוביצ'וק", פותח בברית המועצות. הממשל הבריטי האשים את הקרמלין בניסיון ההתנקשות, וזה בתורו הכחיש כל מעורבות. עשרה ימים לאחר התקרית הכריזה ממשלת בריטניה על גירוש 23 דיפלומטים רוסים משטחה.
גם העימות הזה מצא את דרכו מהר מאוד למרשתת. הרוסים טענו תחילה כי התקשורת הבריטית למעשה פברקה את סיפור ההתנקשות. שגרירות רוסיה בלונדון צייצה ב-13 במארס: "התקשורת הבריטית הוכיחה את 'איכותה' – אין יותר אמון בהם".
כעבור יממה, בתגובה לגירוש הדיפלומטים הרוסים, צייצה שוב השגרירות בלונדון: "הטמפרטורה ביחסי רוסיה-בריטניה צנחה למינוס 23, אבל אנחנו לא מפחדים מהקור״. כאשר היא מצויצת בתגובה לניסיון רצח כפול וגירוש של דיפלומטים שבא בעקבותיו, התגובה הרוסית בהחלט מעידה על קור רוח.
הבריטים, כצפוי, הגיבו באיפוק. ראשת הממשלה תרזה מיי הצהירה על "אכזבתה" מהתגובה הרוסית לתקרית. ובכל זאת, משרד החוץ הבריטי פרסם בחשבון הטוויטר שלו שני קטעי אנימציה, שהמחישו כיצד ומדוע נקטה בריטניה נגד מוסקבה.
ובמקום הראשון: "שונאים, סיפור אהבה" – דונלד טראמפ וקים ג׳ונג און
בזמן ששאר העולם קיבל את פני שנת 2018 בחגיגות, שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און החליט לציין את המועד בהתרברבות אופיינית בתכנית הגרעין שלו, תוך שהוא מזכיר כבדרך אגב שארצות הברית נמצאת בטווח הטילים שלו. ב-2 בינואר טראמפ צייץ בתגובה: "מנהיגה של צפון קוריאה קים ג'ונג און הרגע הכריז שהכפתור הגרעיני נמצא על השולחן שלו בכל זמן נתון. שמישהו מהמדינה ההרוסה והמורעבת שלו יודיע לו שגם לי יש כפתור גרעיני, אבל הוא הרבה יותר גדול וחזק משלו, ושלי עובד!"
ציוץ זה הצטרף כמובן לסדרת עלבונות ישירות מצד הנשיא האמריקאי כלפי מקבילו הצפון קוריאני, במהלכן כינה אותו ״איש הרקטות הקטן״ (Little Rocket Man) ו״נמוך ושמן״. בתגובה כינה קים את טראמפ ״זקן.״ כאשר מדובר במעצמה גרעינית ובמדינה לא צפויה אשר ביצעה בעבר מספר ניסויים גרעיניים, רוב העולם צפה בקרב הווירטואלי בדאגה רבה.
אולם בניגוד ליתר הקרבות שתיארנו כאן, לקרב הזה יש, לפחות בינתיים, סוף טוב. ההפשרה הפתאומית ביחסים בין צפון קוריאה וארה"ב, שהחלה בתחילת 2018 ובאה לשיא בפסגה בין שני המנהיגים במאי בסינגפור, הפתיעה רבים והפכה להיות אחד הסיפורים הדיפלומטיים הגדולים של השנה.
האם המגמה תימשך גם ב-2019? רק טוויטר יאמר.
קיילה מוגיל היא סטודנטית בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, במרכז הבינתחומי הרצליה, שם היא מתמחה ב-Counter Terrorism ו-Global Affairs. כיום היא מתמחה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS.
(צילום: באדיבות המחברת)
מייקל רולופסן הוא מתמחה במכון אבא אבן, בוגר בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. כיום סטודנט לתואר שני ב-Counter Terrorism & Homeland Security בבית הספר לאודר.
(צילום: באדיבות המחבר)
סייעו בהכנת המאמר: זוהר בן עזרא ותומר רענן