מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?
ישנן שתיים: הראשונה היא איכות הדיפלומטים המשמשים בתפקיד ותחושת השליחות שלהם – אנשים מוכשרים, המאמינים במשימה המוטלת עליהם; והשנייה היא מיצובה של ישראל כמדינה חדשנית, מתקדמת, מפותחת וייחודית – "אומת סטארט-אפ" – המהווה אבן שואבת לעניין כלכלי, עסקי, תרבותי ועוד. זו נקודת מוצא טובה לסוגיות מדיניות.
מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?
קיבעון ושמרנות. אין מספיק יצירתיות, חדשנות ווירטואוזיות בכלים הדיפלומטיים ובטקטיקות הפעולה. פועלים באותן שיטות כבר שנים רבות. חסרים מנגנונים ומערכות תגמול, המתמרצים פעולות מצויינות ויצירתיות – "המצאת" כלי דיפלומטיה חדשים, המותאמים לרוח התקופה.
הדבר עומד בניגוד למיצוב ולדימוי הרעננות והחדשנות המיוחסים למדינת ישראל. מדינה חדשנית - כלים דיפלומטיים לא מותאמים.
מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?
לרכוב על גל הדימוי החיובי של מדינת ישראל במגוון תחומים – כלכלי, עסקי, ביטחוני, תרבותי וכדומה – ולהפגין יזמות, חדשנות ופרואקטיביות בתחומים של מדיניות החוץ, בדגש על היחסים עם הפלסטינים ומדינות האזור.
מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת?
הפיכתו של משרד החוץ ללא רלוונטי! זאת, על ידי הוצאת סמכויות ליבה מהמשרד ופיזורן בין מספר רשויות ומשרדים; היעדרו של שר חוץ משמעותי במשרה מלאה ובעל סמכויות מלאות; ומיצובו הירוד של משרד החוץ גם בזירה הפנים-ישראלית. על הרקע הזה נוספים תהליכי עזיבה של אנשים מקצועיים וטובים, היעדר היכולת למשוך למשרד אנשים צעירים ומוכשרים, ושכבת אנשי מקצוע בכירים ממורמרת ומתוסכלת, שחשה חסרת אונים לנוכח מצבו של המשרד. חולשה קשה זו של משרד החוץ מקרינה על הדיפלומטיה הישראלית. המשרד, בתהליך רב-שנתי מתמשך ומעמיק, לא נתפש ככתובת הרלוונטית לקידום סוגיות חשובות. כך, למעשה, התהליכים הדיפלומטיים המרכזיים והסוגיות המדיניות החשובות מנוהלים על ידי משרדים וגורמים אחרים: לשכת ראש הממשלה, המוסד, יועצים ושליחים למיניהם, המשרד לנושאים אסטרטגיים ועוד.
רות מלכי - ירון הינה תא"ל במילואים, לשעבר דוברת צה"ל ובכירה בשירות החוץ הישראלי
(צילום: אבנר ירון, באדיבות המחברת)