יעקב נגל | הזירה

יעקב נגל

תא"ל במילואים ופרופסור בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון (CSST) ועמית אורח במכון FDD בוושינגטון. ממלא יותר מ-40 שנה תפקידים בגופים השונים של מערכת הביטחון – צה"ל, משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה – בהם היועץ לבטחון לאומי לראש הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי בפועל, ראש מו"פ בפועל וסגן ראש מפא"ת

מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?

נקודת החוזק היא צדקת הדרך שלנו, והעובדה שהגורמים שמנהלים בפועל את הדיפלומטיה הישראלית משוכנעים באמת שאנחנו מנסים להעביר. האמת הישראלת היא כזו שרבים בעולם מפקפקים בה תחילה, אך עם הזמן הם מגלים שלמעשה אנחנו צודקים. אמנם מגבלותיהם הפוליטיות אינן מאפשרות להם להודות בכך בפומבי, אך בעבודתם מולנו הם מושפעים מכך עמוקות.

נקודת חוזק נוספת היא הפתיחות הישראלית לשיתוף פעולה עם מדינות אחרות, כולל כאלה שאינן בעלות יחסים דיפלומטיים עמנו. יתרונותיה הרבים של ישראל – בטכנולוגיה, בכלכלה, בביטחון, בסייבר ובתחומים נוספים – ונכונותה לקבל בזרועות פתוחות את מי שמעוניין להתקשר עמה, הן נכסים משמעותיים מאוד עבור הדיפלומטיה הישראלית. יש מדינות רבות כיום – בעיקר באפריקה ובמזרח – שהחלו להפנים שאת מה שיש לישראל להציע, הן לא תקבלנה מאף מקור אחר. מסיבה זו, הן מתחילות לראות בנו לא אויב, אלא מדינה שיש מה להרוויח מקשרים עמה.

צילום: באדיבות המחבר

מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?

זו שאלה שקל לענות עליה: יחסי הציבור שלנו. אנחנו חלשים מאוד ב"מכירת" ישראל לעולם ולוקח לנו הרבה מאוד זמן להעביר את המסר שלנו. ישראל לא משקיעה מספיק ולא מצליחה להעביר בהצלחה את המסרים הנכונים בערוצים דיפלומטיים. יש במדינה ריבוי גורמים שעוסקים בו זמנית בהפצת מסרים, ואין לצערי קול אחד ברור. אנחנו מצליחים בפעולות שלנו בשטח, אבל בדרך כלל מפסידים במלחמת המסרים – לעתים מסיבות סובייקטיביות, אך לעתים מסיבות של חוסר מקצועיות בהסברה.

מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?

ההזדמנות הכי חשובה של הדיפלומטיה הישראלית היא האפשרות להעביר את המסר שלנו דרך מדינות שלא היו לצדנו עד כה. נוצר בתקופה אחרונה מצב נדיר מאוד, שבו ישראל מתקרבת למדינות שעם חלקן אין לנו בכלל יחסים דיפלומטיים, וזאת עקב האיום המשותף לה ולהן – איראן. מדובר בעיקר במדינות הסוניות המתונות, אך גם מדינות נוספות במזרח, כמו קוריאה הדרומית, וייטנאם ויפן, שמבינות מה הן יכולות להרוויח כתוצאה מהידוק היחסים. בעיניי נוצרה הזדמנות פז, בעיקר בקרב מדינות ערב המתונות שרואות איתנו כעת עין בעין, לרתום את חלקן להעברת הנרטיב שלנו.

מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת?

האיום המרכזי הוא הניסיון של חלק מאויבינו להעביר את המערכה נגד ישראל לשדה ההקרב הבינלאומי והדיפלומטי. חלקם – בעיקר ברשות הפלסטינית – מבינים שאין להם דרך להתמודד עמנו כפי שניסו בעבר, כולל לא בדרך הטרור (ושלום הגיוני הם כנראה לא רוצים), והם מנסים כעת להילחם בנו במישור הדיפלומטי. מדובר בניסיונות לערער על הלגיטימציה של מדינת ישראל להתקיים ועל קמפיינים בינלאומיים כמו ה-BDS.

את הגופים הללו, שמנהלים מכונת תעמולה משומנת עם מימון חיצוני, אי אפשר לבלבל עם עובדות, ולצערנו הם זוכים לתמיכה ולרוב כמעט אוטומטיים בפורומים בינלאומיים כמו האו"ם. הסכנה היא שהשקרים והבדיות שלהן יתקבלו על ידי הקהילה הבינלאומית כאמיתות, מה שעלול להעמיד בסכנה יחסים עם מדינות מסוימות ולהוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית. אף שהמשרד לנושאים אסטרטגיים וגופים אחרים מנסים להילחם בהם, זה סוג של קרב שמדינת ישראל אינה טובה בו, והוא מהווה סכנה אמיתית שיש לתת אליה את הדעת.

  • facebook
  • Twitter
חיפוש ב"זירה"
הירשמו ל"זירה"
ניווט בזירה

ותישארו מעודכנים בכל המאמרים, הסקירות והטורים שעולים לאתר, מפי מיטב המומחים בארץ ומחו"ל