מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?
היתרון של מדינת ישראל היום הוא האופן שבו היא נתפשת בעולם כמדינה חזקה ובעלת מערכת יחסים טובה מאוד עם ארה"ב – עובדה אשר משמעותית לא רק לנו, אלא גם למדינות רבות נוספות. בנוסף, היותה מובילה טכנולוגית הופכת אותה לחלוצה ולנחוצה בתחומים רבים בעולם, וזה מאפשר לישראל למנף את התחומים האלה לקידום אינטרסים בנושאים נוספים.
מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?
אני לא מאמינה בדיפלומטיה טובה – אני מאמינה קודם כל במדיניות טובה. הדיפלומטיה הישראלית נועדה לשרת ולקדם את האינטרסים של המדינה, אבל היא לא יכולה להצליח בלי מדיניות ממשלתית, או כאשר היא מונחית על ידי מדיניות גרועה. בנוסף, בשנים האחרונות שירות החוץ של ישראל מפורק ורכיביו מפוזרים בין משרדים ממשלתיים וגופים שונים. במקום למקד את המאמצים הדיפלומטיים לפי חשיבות העניין, אנחנו מחלקים מאמצים ותקציבים לפי מפתח פוליטי. זה מצער מאוד.
מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?
ההזדמנות הכי חשובה שניצבת בימינו בפני מקבלי החלטות במדינה היא זיהוין של מדינות ערב הסוניות המתונות את איראן כאויב משותף להן ולישראל, ונכונותן לשפר ולקדם את מערכת היחסים עמנו כדי לבלום את השאיפות האיראניות. אבל ישנו סייג חשוב: רובן ככולן קושרות את ההתפתחות החשובה הזו במציאת פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. היכולת לרתום את ארה"ב לאינטרסים שלנו, לצד הרצון והנכונות של המדינות הללו לכרות עמנו ברית אסטרטגית מול אויבינו המשותפים, היא הזדמנות שלא תחזור. בעיניי, למדינת ישראל יש כעת אינטרס כפול להתקדם לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים, שהוא ממילא אינטרס ישראלי.
מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת?
ממשלת ישראל מתעקשת שלא להפריד בין תפישת ארץ ישראל השלמה וההתנחלויות, שאינה לגיטימית בעיני הקהילה הבינלאומית, לבין זכותה של ישראל להתקיים בביטחון כמדינה יהודית, אשר מקובלת לחלוטין על רוב חברותיה. ככל שנדחה את ביצוע הפרדה בין שתי התפישות הללו, אנחנו מסתכנים בכך שגם העולם יחל בהדרגה לראות אותן כמקשה אחת. התפתחות שכזו תפגע בלגיטימציה לקיומה של המדינה היהודית ובזכותה להגנה עצמית. בנוסף, אנו עדים לחלחולן של תפישות מוטעות בזירה הבינלאומית, אשר הופכות את היוצרות בין דוד לגוליית. ולבסוף, איום נוסף הוא ההצלחה – שאני מקווה שלא תימשך – של קמפיינים בינלאומיים המערערים על זכותה של מדינת ישראל להתקיים ולהגן על עצמה.
ציפי לבני היא יו"ר מפלגת התנועה, המחנה הציוני. כיהנה כשרת החוץ וכממלאת מקום ראש הממשלה, שרת המשפטים, השרה הממונה על המשא ומתן עם הפלסטינים ובשורה של תפקידים נוספים. בכנסת הנוכחית חברה בוועדת החוץ והביטחון ועומדת בראש ועדת המשנה ללוחמה משפטית
(צילום: לואיז גרין, באדיבות המחברת)