מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?
נקודת החוזק של הדיפלומטיה הישראלית היתה תמיד הגורם האנושי: קאדר של אנשים מוכשרים, משכילים ויצירתיים, שידעו להתמודד עם מצבים מורכבים, ליצור ולפתח תשתית של קשרים עם גורמים בעלי השפעה במדינת השירות ומעבר לה, תוך מציאת דרכים ואימוץ כלים בלתי שגרתיים לעתים. כל אלה, תוך קיום מאמצים תמידיים לקדם את האינטרסים החיוניים של המדינה. לצערי, אנו עדים באחרונה לגל של עזיבות.
מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?
ישנן שלוש כאלה: ראשית, היעדר איסטרטגיה מדינית קבועה, קוהרנטית ועקבית; שנית, היעדר יוזמה מדינית משלנו, ופיזורם של נושאי ליבה של הדיפלומטיה הישראלית בין משרדי ממשלה אחרים, חסרי ניסיון, וללא תיאום עם מטה המשרד; ולבסוף, ברמת הקשרים – דרך ניהול הקשרים האמביוולנטיים עם אירופה ומוסדותיה השונים.
מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?
האתגר החשוב ביותר הוא סיום הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים. אני מאמינה שהחמצנו כמה הזדמנויות (וכך גם הצד השני), אך האפשרות הזו עדיין קיימת. היא – ורק היא – תפתח בפנינו דלתות בעולם הערבי. מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת? קיימים למעשה שני איומים מרכזיים על הדיפלומטיה הישראלית: פנימי וחיצוני. האיום הפנימי - בהיעדר פתרון לסכסוך עם הפלסטינים - הוא מדינה דו-לאומית, דהיינו סוף למפעל הציוני; והאיום החיצוני הוא איראן, כמובן.
קולט אביטל, לשעבר שגרירת ישראל לפורטוגל וחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. שירתה קרוב ל-40 שנה במשרד החוץ וכיהנה בין היתר כקונסול כללי בדרג שגריר בניו יורק. כיום משמשת יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.
(צילום: יעקב סער, לע"מ)