המאמרים המומלצים
  • סלי מרידור

דרך המלך לדו-מפלגתיות עוברת גם ב"נתיבים הצדדיים"


ההקשר: הצורך במשענת אסטרטגית


העם היהודי קטן במספר וישראל זעירה בשטחה. העם היהודי שונה לאומית, אתנית, תרבותית ודתית מן המרחב המקיף אותו. חלק מן המרחב רואה בישראל גוף זר, ובתוכו גם כאלה המחויבים לעקירתה מן המרחב. איום אינהרנטי על הקיום הלאומי היהודי ליווה את העם היהודי לאורך כל תולדותיו. שגשוג לאומי לאחר כ-70 שנה של ריבונות כבר חווינו בעבר, אלא שאז באו בעקבותיו ירידה וחורבן. כך קרה לבית הראשון, עם התפצלות המדינה לשתיים והכיבוש המצרי לאחר שלמה, וכך קרה לבית השני, עם כיבוש הרומאים כ-100 שנה בלבד לאחר נצחון המכבים על היוונים.


ישראל המודרנית מהווה הישג אדיר, ללא תקדים ומקבילה בתולדות האומות. יחד עם זאת, התנאים היסודיים של היעדר סימטריה מספרית וגיאוגרפית, יחד עם עוינות עמוקה כלפיה, מחייבים גם היום את ישראל להיעזר במדינות חזקות בזירה הגלובאלית כדי לאזן את נחיתותה ולחזק את סיכויי שרידותה ושגשוגה. זה למעלה מ-50 שנה שארה"ב, המעצמה החזקה בעולם, מהווה את המשענת האסטרטגית העיקרית של ישראל. ניתן להבטיח את המשך קיומה בערוצים הרגילים, ובמקביל לחזקם – כפי שאציע כאן – גם בדרכים צדדיות ומגוונות.


ייחודה של התמיכה האמריקאית בישראל


תמיכה זו מבוססת על נרטיב דומה, על התנ"ך ותחושת שותפות ערכים, יחד עם תחושת אויבים משותפים והערכה של זהות באינטרסים לאומיים מרכזיים. התמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי רחבה ולאורך שנים הייתה משותפת לשתי המפלגות הגדולות, כל אחת עם דגשים משלה. אין בעולם מעצמה אחרת לה מידה כזו של קירבה לישראל. ספק רב אם אצל מי מן המעצמות העולות של ימינו מתקיימים המרכיבים שעשויים להוליד מערכת יחסים הקרובה לזו שיש לנו עם ארה"ב. ניתן לומר, בצער, שלתמיכה האמריקאית בישראל אין תחליף.


השלטון בארה"ב עובר בין המפלגות השונות ואין לישראל השפעה מהותית על בחירתו הפוליטית של העם האמריקאי. מאז כינונה של ישראל המודרנית חלקו נציגי שתי המפלגות את הזמן בבית הלבן בצורה פחות או יותר שווה. הצורך של ישראל במשענת אסטרטגית הוא קבוע ומתמשך ולכן אין היא יכולה להסתפק בתמיכה רק במחצית מן הזמן, כשנציגהּ של רק אחת המפלגות יושב בבית הלבן.

עקב כך, לישראל יש אינטרס עצום בטיפוח התמיכה בה בציבור הרחב ובקרב שתי המפלגת הגדולות. התמורות הדמוגרפיות והזהותיות העוברות על ארה"בועל ישראל עשויות לאתגר לאורך זמן את התמיכה הדו-מפלגתית, אך כיוון שהיא חיונית, מתחייב מאמץ מוגבר ומורכב לשימורה ולטיפוחה.


לאחר מספר שנים בהן נשחקה התמיכה הדמוקרטית בישראל ועם חילופי הממשל המתקרבים בבית הלבן, מוצע לישראל להגדיר לעצמה כמה תמרורי אזהרה וכיווני פעולה.


הרמזור האדום מול הדמוקרטים


המפלגה הדמוקרטית מאופיינת בין השאר ברגישות לפגיעה בזכויות אדם, ברתיעה משימוש בכוח, בהתחשבות במיעוטים, בנטייה אוניברסאלית וגישה מולטילטרלית ליחסים בין מדינות. בסיס התמיכה שלה מורכב במידה רבה מאוכלוסיות מיעוטים. בתוך המפלגה קיים אגף פרוגרסיבי משמעותי, שגישותיו האידיאולוגיות מאוזנות פחות על ידי שיקולי ביטחון לאומי ופרגמטיזם.


ככלל, ישראל צריכה להיות מודעת למצב זה ולעשות מאמץ להימנע מצעדים שאינם חיוניים לה ושעשויים להביא לאי נוחות בקרבהאגף המתון במפלגה הדמוקרטית, ויעניקו תחמושת בידי האגף היותר קיצוני. בין הנושאים המחייבים תשומת לב וזהירות:


· החלטות או הצהרות של הנהגת המדינה העשויות להתפרש כמפלות לרעה אוכלוסיות מיעוטים שונות, כדוגמת ערבים, יהודים רפורמים וקונסרבטיביים ולהט"בים.


· החלטות או ארועים שעשויים להצטייר כמדירי נשים.


· יחס פוגע כלפי מבקשי מקלט.


· פעילות התיישבות רחבת היקף או חריגה ביו"ש.


· פגיעה באוכלוסייה אזרחית במהלך פעילות לחימה, שימוש בכוח באופן שייתפס כלא מידתי, והפעלת אמצעי לחימה שנויים במחלוקת.


סין: תמרור אזהרה דו-מפלגתי ענק


שתי המפלגות הגדולות ורבים בממסד הבטחוני האמריקאי רואים בסין את האיום המרכזי על ארה"ב, ולכן ישנה רגישות רבה להתפתחות היחסים בינה לבין ישראל. מספר פעמים בשלושת העשורים האחרונים עברו יחסי ישראל-ארה"ב טלטלה בעקבות קשריה של ישראל עם בייג'ין, ופוטנציאל הנזק היום גדול אף יותר מבעבר.


תפיסת סין כאיום חמור התגברה, ויחסיה עםישראל עלולים לפגוע באופן עמוק בתחושת השותפות והאמון כלפינו בארה"ב. בנוסף, עצימת עין אמריקאית כלפי קשרי ישראל עם סין תקשה על ארה"ב לבנות סכר עולמי מול ההשפעה הסינית, ולכן הנימוק שאנחנו קטנים והנזק הפוטנציאלי שלנו לאמריקה הינו שולי – אינו משכנע.


ישראל נדרשת למחשבה מעמיקה על השלכות התנהגותה בתחום זה לטווח הקצר והארוך. יש להניח שקשרים משמעותיים עם סין בתחומי הביטחון, התשתיות, המדע והטכנולוגיה המתקדמים ישפיעו לרעה על מעמדנו בארה"ב בכלל, ומול שתי המפלגות בפרט.


דרך המלך של היחסים הדו-מפלגתיים


על ישראל לחזור לעיקרון של קשר הדוק עם שתי המפלגות, להדגיש היבטים שונים של הסיפור הישראלי לקהלים השונים, ולהימנע מכניסה לאזורים של ויכוח לוהט בין המפלגות שלא לצורך חיוני. מומלץ לעשות מאמץ לאפשר ביטויים מעשיים של תמיכה דו-מפלגתית בישראל, מהחלטות משותפות של הקונגרס, דרך מפגשים משותפים בוושינגטון ובמדינות השונות, ועד לאירוח משלחות משותפות בארץ של חברי שתי המפלגות.


מוצע לישראל לפעול להרחבה משמעותית ביותר של היקף משלחות המנהיגות לארץ, בעיקר מקרבן של קבוצות אוכלוסיות צומחות כמו ההיספאנים, שעבורן "הנרטיב הישן" פחות רלוונטי. אין דרך טובה יותר להשפיע על היחס לישראל מאשר הביקור בארץ. חיזוק הקשר עם אייפא"ק כגורם דו-מפלגתי דומיננטי, חיוני למאמץ זה.


הנתיבים הצדדיים המחזקים


לאור הקיטוב הפוליטי העמוק בארה"ב ובישראל, יש קושי לבסס את הקשר בין המדינות רק על נרטיב משותף, כי זה הולך ומצטמק מפנים בתוך המדינות עצמן. פחות ופחות משותף ל"ליברלים" ול"שמרנים" באמריקה, כמו גם ל"ימנים" ול"שמאלנים" בישראל.


מסיבה זו, מומלץ כי לצד הפעילות ב"דרך המלך", "ייסללו" גם שני נתיבים צדדיים מימינה ומשמאלה. בנתיבים אלה תעודד ותאופשר פעילותם של גורמים אזרחיים מישראל, שיעמיקו את הקשר עם הקרובים להם רגשית ואידיאולוגית. שמרנים משתי המדינות, ליברלים משתי המדינות, להט"בים בשתי המדינות, אוונגליסטים משם וחרד"לים מכאן וכדומה. כך, כל עוד החברות מקוטבות מבפנים, כל קוטב יטפח קשרים עם המקביל לו במדינה השנייה ו"ימצא את עצמו" אצל זולתו. באופן זה, קשרים בין "ישראל א'" ל"אמריקה א'", ובין "ישראל ב'" ל"אמריקה ב'" יעבו את הקשר המרכזי בין אמריקה וישראל.


סלי מרידור שימש שגריר ישראל בוושינגטון בשנים 2009-2006 ויו"ר הסוכנות היהודית בשנים 2005-1999. בין 2011 ל-2018 כיהן כיו"ר ושותף מייסד של קרן הון סיכון הממוקדת בביטחון סייבר. כיום הוא מכהן כיו"ר קרן פנסיה וכחבר בוועדים מנהלים של מכוני מחקר שונים. נשוי לנעה, אב לשלוש וסב לשמונה.

(צילום: דניאל שטרית, באדיבות מכון ירושלים למחקרי מדיניות)

  • facebook
  • Twitter
חיפוש ב"זירה"
הירשמו ל"זירה"
ניווט בזירה

ותישארו מעודכנים בכל המאמרים, הסקירות והטורים שעולים לאתר, מפי מיטב המומחים בארץ ומחו"ל