הבחירות בארה"ב תופסות את בריטניה בתקופה קשה במיוחד - משבר הקורונה אינו דועך, הכלכלה מתרסקת והברקזיט נמצא ממש מעבר לפינה. אף שראש הממשלה בוריס ג'ונסון נחשב בעל ברית קרוב של טראמפ, הן כהונה שנייה של הנשיא האמריקאי והן החלפתו בג'ו ביידן עלולים להחריף עוד יותר את צרותיה של הממלכה
טראמפ וג'ונסון בוועידת ה-G7 בפריז, באוגוסט 2019. יחסים שהתערערו | Official White House Photo by Shealah Craighead (Public Domain)
הקרב לנשיאות ארה"ב בין הנשיא דונלד טראמפ למועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן הוא בעל השלכות רבות עבור הממלכה המאוחדת. מאז כניסתו לתפקיד לפני כשנה קושר עצמו ראש הממשלה בוריס ג׳ונסון באופן מובהק לטראמפ, במיוחד לאור ההתרחקות מאירופה, והוא נתפס כיום כאחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר. עם זאת, לא ברור כלל כי ג׳ונסון וממשלת בריטניה מייחלים בהכרח לארבע שנים נוספות של ממשל טראמפ - ולמעשה, בחירתו של כל אחד מהמועמדים לנשיאות טומנת בחובה אפשרות לפגיעה בבריטניה בנקודת זמן רגישה במיוחד.
היחסים הפוליטיים של בריטניה עם ארה״ב הם אחת ממערכות היחסים הבילטרליות החשובות בעולם, בעיקר לאור היותה של בריטניה ״גשר״ בין ארה״ב לאירופה. מאז סיום מלחמת העולם השנייה, לארה״ב אין בעלת ברית קרובה מבריטניה, שהקשרים ביניהן אף מכונים ה"יחסים המיוחדים" (the special relationship). לאחר כניסתו לבית הלבן בתחילת 2017 ניסה הנשיא האמריקאי הטרי דונלד טראמפ, יחד עם ראשת הממשלה הבריטית דאז תרזה מיי, לשמר את הקשר המיוחד בין שתי המדינות. עם זאת, בשל מדיניותו והתבטאויותיו בנושאים שונים כמו שינויי אקלים, זכויות נשים והגירה, טראמפ זכה ליחס שלילי מאוד בדעת הקהל בממלכה. בעוד קודמו בתפקיד, ברק אובמה, זכה ל-72% תמיכה בקרב דעת הקהל הבריטית, טראמפ קיבל רק 21% אחוזי תמיכה בסקר שנערך בינואר 2019. טראמפ הצליח גם להתעמת לא פעם עם צמרת ההנהגה הבריטית. לאחר שבינואר 2017 חתם טראמפ על צו נשיאותי שנועד להגביל כניסה והגירה של מוסלמים לתוך ארה״ב, אמר שר החוץ דאז בוריס ג׳ונסון כי ״אין ספק שטראמפ יצא מדעתו״. טראמפ גם לא חסך שבטו ממיי, שאותה כינה ביולי 2019 "טיפשה". אולם, מאז בחירתו של ג׳ונסון ביולי 2019 לראשות המפלגה השמרנית במקומה של מיי וכניסתו לתפקיד ראש הממשלה, הוא תואר כאחד מבעלי בריתו הקרוב ביותר של טראמפ. רבים העידו על ממשק ודמיון בין טראמפ לג׳ונסון, בעיקר בנושאי מדיניות הגירה. בעוד טראמפ הצהיר בקמפיין הבחירות שלו ש"יבנה את החומה״, ג׳ונסון הוביל את קמפיין הברקזיט בשנת 2016, שבו טראמפ תמך, בשאיפה "לקבל שליטה מחודשת על גבולות המדינה", בעיקר לאור טענת הקמפיין כי תורכיה תצטרף לאיחוד האירופי, מה שיגביר את ההגירה של פליטים סורים לבריטניה. כמו כן, יש המצביעים על רטוריקה משותפת לשני המנהיגים, בדגש על אמרות נוסטלגיות השואפות לחזרה ל״ימים טובים יותר״. שניהם אף אינם נחשבים מנהיגים אמינים במיוחד, ושניהם כשלו קשות בניהול משבר הקורונה. חרף היחסים הפוליטיים הבלתי יציבים, היחסים הכלכליים בין המדינות - הכלכלות מספר אחת וחמש בעולם, לפי תמ״ג - עדיין איתנים. הסחר בין המדינות עומד על כ-260 מיליארד דולר בשנה והשתיים מהוות את המקור מספר אחת להשקעות זרות ישירות ולא ישירות, העומדות כיום על קרוב לטריליון דולר.
יחסי בריטניה עם יריבותיה של ארה"ב
מאז מלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה הקרה התייצבה בריטניה באופן מסורתי לצד ארה"ב, בעודה שומרת על יורוסקפטיות מסוימת גם כחברה באיחוד. בשנים האחרונות יחסיה עם שתי היריבות העיקריות של וושינגטון – מוסקבה ובייג'ין – התערערו משמעותית. קשרי בריטניה-רוסיה נפגעו קשות לאחר ההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים ב-2014, כאשר בריטניה, יחד עם ארה״ב, הטילה סנקציות על מוסקבה. בריטניה אף הפסיקה אז את שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם רוסיה. סנקציות אלה ואחרות הובילו לתגובה רוסית במסגרתה הופסק סחר מזון עם בריטניה ועם מדינות אחרות.
היחסים החמירו עוד יותר כאשר סרגיי סקריפל, קצין צבא רוסי לשעבר שהורשע בריגול למען בריטניה, הורעל בתחילת מרץ 2018 בממלכה. כתוצאה מהתקרית, בריטניה בראשות מיי גירשה 23 דיפלומטים רוסים משטחיה, וב-26 במרץ הודיעה ארה״ב יחד עם עוד כ-14 מדינות נוספות, שיגרשו גם הם דיפלומטיים רוסים משטחיהן. שגריר רוסיה בבריטניה אמר באפריל 2017 כי היחסים בין המדינות הגיעו לשפל כל הזמנים. בריטניה עומדת לצד ארה"ב גם בנוגע לאיראן, שעמה היחסים של לונדון שליליים מזה שנים. ההתקפה על שגרירות בריטניה בטהרן בנובמבר 2011 הביאה לסגירת שגרירות איראן בבריטניה. אולם ב-2013 הצהירה בריטניה על כוונותיה לשפר בהדרגה את יחסיה עם איראן והשגרירות בלונדון נפתחה מחדש באוגוסט 2015. כיום, ג׳ונסון תומך בהחלפת הסכם הגרעין עם איראן (JCPOA), שממנו נסוג טראמפ במאי 2018, בהסכם חדש שיהיה מקובל על הנשיא האמריקאי. בנקודת הזמן הזו הוא עומד לצד ארה"ב מול שאר אירופה, ובעיקר מנהיגות האיחוד צרפת וגרמניה.
מזכיר המדינה מייק פומפאו מציג את חזונו לרשתות דור חמישי בתדרוך בוושינגטון, באפריל השנה | State Department Photo by Ronny Przysucha (Public Domain)
יחסי בריטניה-סין התערערו השנה לאחר נסיגת ג'ונסון, בלחץ ממשל טראמפ, מהסכמתו להכנסת חברת וואווי לרשת התקשורת הסלולרית מדור 5 בממלכה
גם יחסי בריטניה-סין הורעו לאחרונה, לאחר שנים ארוכות של שיתוף פעולה כלכלי ודיפלומטי. תרזה מיי תיארה ב-2018 את טיב היחסים כ״תור הזהב של היחסים האנגלו-סינים״. עם זאת, מאז 2019 התדרדרו היחסים לאחר שבריטניה הצטרפה למאבק נגד הפרות זכויות אדם של סין כלפי המיעוט המוסלמי האויגורי בסין. בנוסף, ביוני 2020 הביעה בריטניה בגלוי התנגדות ל"חוק הביטחון הלאומי" החדש שהחילה בייג'ין בהונג-קונג. מערכת היחסים כעת עוברת משבר חמור גם בשל התפנית החדה בעמדת ג׳ונסון באשר לרשתות הטלקומוניקציה מהדור החמישי (5G). אף שבינואר האחרון אישר ג׳ונסון את מעורבות חברת וואווי (Huawei) ברשתות דור 5, ביולי הוא החליט למנוע ממפעילות סלולר בבריטניה להוסיף רכיבים חדשים של וואווי לרשתות דור 5 בבריטניה. רבים סבורים כי החלטתו של ג׳ונסון התקבלה בעקבות לחציו של טראמפ, שתבע מג׳ונסון לאסור כליל את מעורבות וואווי, בטענה שקיים חשש כי ציוד מתוצרתה יקל על שירותי הביון הסיניים לחדור לרשתות הבריטיות. בתגובה, סין הצהירה כי אם בריטניה תתייחס אליה כ״שותפה עוינת״ יהיו לכך השלכות. החלטתו של ג׳ונסון בנוגע לענקית הטלקומוניקציה, כאשר ברקע עומדת יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, מעמידה בספק את חזון ״בריטניה הגלובלית״ (Global Britain) ואת עצמאותה. זאת, מאחר שהיא מסמלת במידה רבה את החשיבות הרבה שמעניקה בריטניה ליחסיה עם טראמפ - שיש אשר יגדירו אותה כתלות - ולשיתוף הפעולה מצדו של ג׳ונסון עם הקמפיין שטראמפ מנהל נגד בייג'ין. אחד מעמודי התווך של חזונו של ג'ונסון לעתידה של הממלכה לאחר הברקזיט הוא הסכם סחר עם ארה"ב, וההחלטה להרשות לוואווי להשתתף בהקמת רשתות דור 5 עלולה היתה להוביל לעימות חריף עם טראמפ. אם כן, על אף הירתמותו של ג׳ונסון למאמציו של טראמפ בקמפיין נגד וואווי, היחסים בין שני המנהיגים מתוארים כמתוחים, במיוחד לאור המחיר הדיפלומטי שבריטניה עלולה לשלם ביחסיה עם סין, ובעקבות הלחץ הרב שהופעל על ג׳ונסון על ידי ממשל טראמפ. יומונים בריטיים דיווחו על שיחות טלפון בהן טראמפ נשמע ״אפוקליפטי״ בזעמו, בשל האישור הבריטי לפעילותה של וואווי בשטחה. מייק פנס, סגנו של טראמפ, אמר כי ממשל טראמפ הבהיר לבריטניה את אכזבתו. כמו כן, על פי דיווחים טראמפ איים על ג׳ונסון כי יבטל את שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני עם בריטניה, אם זו לא תשעה את קשריה עם וואווי. לפיכך, אין זה מפתיע כי היחסים בין שני המנהיגים תוארו כמתוחים.
האמנם מלכוד?
הכהונה ההפכפכה והבלתי צפויה של טראמפ עשויה להתחלף בתחילת השנה הבאה בממשל יציב יותר שיונהג על ידי ג'ו ביידן. אולי שני תרחישי הניצחון, הדמוקרטי והרפובליקני, עשויים להזיק לבריטניה. ג׳ונסון אינו בעל ברית טבעי של ביידן, שאף כינה אותו ״הליצן של טראמפ״ והסתייג מהברקזיט. בבריטניה חוששים שעם בחירתו של ביידן, בדומה לאובמה, יחסי ארה״ב-אירופה יתמקדו במדינות המובילות באיחוד האירופי, גרמניה וצרפת, תוך הזנחת בריטניה שעזבה את הגוש. עם זאת, גורמים שונים בבריטניה מזהירים שגם קדנציה נוספת לטראמפ עלולה להרע לבריטניה, מאחר שהיא עלולה לאתגר את המערכת הגלובלית ואת יחסיה של בריטניה עם ארה״ב. כפי שאמר רורי סטיוארט, בכיר לשעבר במפלגה השמרנית, בחירה מחודשת בטראמפ עלולה להביא להתרחקות בריטניה מארה״ב כתוצאה מהירתעות מסגנון מנהיגותו, לצד הניסיון ליצור ברית מחודשת עם מדינות דמוקרטיות אחרות. לטענת סטיוארט, בחירה מחודשת בטראמפ עלולה להוביל לחשיבה מחדש של כל המערכת הפוליטית ולהובלת מדיניות חוץ עצמאית לחלוטין, מאחר שבמשך שנים הנחת היסוד הבריטית הייתה כי מדיניות החוץ הבריטית תתיישר עם זו האמריקאית. שגריר בריטניה לאו״ם לשעבר, ג'ון סוור (Sawer), אמר כי ״אין ספק כי הנשיא טראמפ הוא הנשיא אשר הציב את האתגר הגדול ביותר עבורנו״. עוד הוסיף כי אם טראמפ ייבחר פעם נוספת, "בריטניה לא תהווה עוד גשר בין אירופה לארה״ב, ויהיה עליה להתקרב לשכנותיה האירופאיות" (צעד שג'ונסון פועל כבר שנים נגדו).
סגן הנשיא ביידן ואשתו ג'יל יורדים ממטוסם בביקור בבריטניה בפברואר 2013 | Photo: U.S. Embassy London Photographer John-Paul Evans (CC BY-ND 2.0)
חרף היותו של ג׳ונסון בעל ברית של טראמפ, דיפלומטים המזוהים עם ממשלתו מביעים תקווה לניצחון ביידן, בעיקר בשל דחייתם את סגנונו ועמדותיו. פיטר ווסטמקוט (Westmacott), לשעבר שגריר בריטניה בוושינגטון, אמר כי אם טראמפ ייבחר שוב ״הסיכוי של העולם המערבי לשמור על מנהיגות מוסרית, בעלת הזכות לגנות אנשים אחרים כשהתנהגותם פסולה - ייעלם לעד״. ניצחון אפשרי של ביידן מתואר כצעד שעשוי לתרום לשאיפה הבריטית לחתימה על הסכם הטרנס-פסיפי החדש CPTPP (שהחליף את ה-TPP של אובמה, אותו ביטל טראמפ ביומו הראשון בתפקיד) באופן "חלק". שגריר בריטי שכיהן בזמן ממשלתו של טוני בלייר ושמו לא צוין, צוטט כאומר ש״אם ביידן ייבחר, ניתן יהיה לדמיין את החזרה לעולם נורמטיבי, מולטילטרלי ומגובש״. בעוד בריטניה מכירה את טראמפ על מגרעותיו בשל ניסיונה עמו בארבע שנים האחרונות, ביידן כנשיא הוא עדיין, במידה מסוימת, סימן שאלה. לאור זאת, פוליטיקאים ופרשנים נענים יותר לניתוח האפשרות של קדנציה נוספת של טראמפ. מצוקתה של בריטניה ניכרת לאור החסרונות הגלומים בכל אחד מן המועמדים האמריקאים לנשיאות, אך עולה כי שורש המצוקה טמון באופי מנהיגותו והתנהלותו הביטחונית, הכלכלית והדיפלומטית של טראמפ. זאת, לעומת ביידן אשר נתפס כמבשר שינוי חיובי בתחום הדיפלומטי, לצד רצון הממשל הבריטי לשמר את ״היחסים המיוחדים״ עם בעלת בריתה מעבר לאוקיינוס.