ראש ממשלת הודו ביקש את סליחת אזרחיו לאחר שהטיל ללא התראה סגר גורף על המדינה, שהשאיר מיליונים תקועים וללא עבודה ואוכל
תושבי דלהי מקבלים חבילות סיוע מארגון צדקה, בסוף מארס | Photo: Ramakrishna Math and Ramakrishna Mission Belur Math on Flickr (Public Domain)
"אני מבקש סליחה ... אני מאוד רוצה שתסלחו לי' אבל זה קרב על חיים ומוות" - כך התחנן ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ביום ראשון. מודי התנצל על כך שהורה ביום שלישי שעבר על הטלת סגר מחמיר של 21 יום על כל אוכלוסיית הודו, המונה 1.3 מיליארד אזרחים. ההודים קיבלו התראה בת פחות מארבע שעות ונאסר עליהם לעזוב את בתיהם תחת כללי "הסגר הכולל". כל העסקים הלא חיוניים נסגרו וכמעט כל התקהלויות הציבוריות נאסרו.
לפי הנתונים הרשמיים הנכונים ל-31 במארס, כ-1,400 איש נדבקו בווירוס הקורונה בהודו וכ-35 אנשים מתו. אולם ככל הנראה המספר האמיתי של האנשים שנדבקו גבוה בהרבה, לאור העובדה שהרשויות כמעט שאינן עורכות בדיקות.
ממשלת מודי ניצבת בפני משימה כמעט בלתי אפשרית: לאזן בין בלימת התפשטות המגיפה ליצירת משבר כלכלי והומניטרי חסר תקדים
הצעד הדרסטי שהכריז מודי דומה לאלה שמבוצעים, במידה כזו או אחרת של חומרה, בשאר העולם. עם זאת, קיים חשש שהוא עלול דווקא להחמיר את המצב ולא לשפרו. מיליונים נותרו חסרי עבודה וחסרי כסף כתוצאה מהסגר הפתאומי. ללא רשת ביטחון במקום, עשרות מיליונים מסתכנים בכך שלא יוכלו לספק אוכל למשפחותיהם. עקב המצב נוצרה בהלת קניות והקושי להשיג אספקה מתגבר והולך.
מעבר לכך, הסגר יצר בדיוק את מה שממשלת הודו ניסתה להימנע ממנו: תנועה של מאות אלפי אנשים ברחבי המדינה. מהגרי עבודה בערים הגדולות חוזרים לכפריהם לאחר שאיבדו את עבודתם, ולפעמים נאלצים לצעוד מאות קילומטרים מכיוון שהתחבורה הציבורית הופסקה. אין ספק שחלקם יביאו עמם את הקורונה למקומות שטרם נחשפו אליה.
דעתנו:
לפי כל תחזיות המומחים, הודו צפויה לחוות עלייה משמעותית במקרי ההדבקות בשבועות הקרובים. כאשר זה יקרה, היא עלולה להתמודד עם אסון הומניטרי בקנה מידה שטרם נראה. למדינה בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה בעולם שירותי בריאות לקויים, והיא אינה מסוגלת לאכוף אמצעי בקרה קפדניים או לפתח פתרונות ברמה טכנולוגית גבוהה למשבר, כמו שעושות ישראל ומדינות באירופה ובמזרח אסיה. מכיוון שחלק גדול מהכלכלה שלה אינו "רשמי" ומתבצע ברמה טכנולוגית נמוכה, עבודה מרחוק איננה אפשרות ריאלית עבור הרוב העצום של אזרחיה.
אם הודו רוצה לשרוד כמדינה, היא לא תוכל לקיים את הצעדים הפתאומיים והקשים שהחילה לאורך זמן. בפני ממשלת מודי עומדת כעת משימה כמעט בלתי אפשרית: למצוא דרך לאזן בין בלימת התפשטות המגיפה לבין יצירת משבר כלכלי והומניטרי חסר תקדים.