מדע וטכנולוגיה ככלים דיפלומטיים
המאמרים המומלצים
Please reload

מדע וטכנולוגיה ככלי עבודה דיפלומטיים

החדשנות הישראלית זוכה להערכה בכל העולם, אך ההישגים מעבר לים נשענים בראש ובראשונה על בסיס איתן בארץ. כדי לשמור את ישראל בחזית המדעית והטכנולוגית, עלינו להמשיך ולטפח קשרים מדעיים בינלאומיים, לצד השקעה בחוקרים בתחילת דרכם ובנוער הישראלי הסקרן שרוצה לצעוד בדרכם

 Illustration: PIRO4D (Pixabay license)

 

מדינת ישראל התברכה במשאב הטבע החשוב והיקר ביותר: ההון האנושי האיכותי שלה. בזכותו הפכה ישראל למעצמת-על טכנולוגית, שכולן מבקשות ללמוד ממנה ולחקות אותה.

 

כדי לשמור על מקומה בחזית הידע והחדשנות המדעיים והטכנולוגיים, המדינה צריכה לבסס תשתית מדעית מצוינת ואיתנה לדור הצעיר, ובד בבד לוודא שהחוקרים הוותיקים והמנוסים זוכים לתשתית ראויה לעבודתם המחקרית ולגישה לגופים מדעיים ציבוריים ופרטיים ברחבי העולם. לבסוף, לצד הצורך לחשוף את המדענים הישראלים למחקרים ופיתוחים בחו"ל, קיים הרצון להדגים בפני העולם מה אנחנו מסוגלים לפתח - מה שבתורו הופך את ישראל למדינה שרבים רוצים להשקיע בה, כספית ומחקרית.

 

משרד המדע והטכנולוגיה בראשותי שם לנגד עיניו את הצורך להמשיך ולהשקיע במשאב האנושי החיוני לחוסנה הלאומי והכלכלי של ישראל, תוך חתירה למצוינות בתחומי המדע והטכנולוגיה כבר מגילאים צעירים. הפעילויות שמארגן המשרד מיועדות לטפח ולהפיק את המיטב מההון האנושי והמדעי-טכנולוגי של ישראל – ממדענים זוכי פרס נובל ובעלי שם עולמי, דרך חוקרים ותיקים וצעירים ועד בני נוער שאפתנים ושוחרי מדע. על פי תפישה זו, בתחילת כהונתי כשר המדע הצבתי שני יעדים עיקריים: חיזוק והרחבת הקשרים המדעיים הבינלאומיים של ישראל, והנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל, ובפרט בפריפריה.

 

מדעי הדיפלומטיה

קשרי המדע הבינלאומיים של ישראל מהווים כלי מרכזי לא רק להעצמת הידע של חוקרים באקדמיה בתחומים בעלי חשיבות לאומית, אלא גם לחיזוק הקשרים של ישראל עם מדינות אחרות וארגונים בינלאומיים. הישגי חברות ישראליות, פרטיות וממשלתיות, תורמים לא רק לכלכלת המדינה, אלא גם ל"עוצמה הרכה" שלה – יכולתה להשפיע על שחקנים אחרים בזירה הבינלאומית באמצעים לא-כופים.

 

כדי למצב את עצמה בחזית החדשנות הטכנולוגית והמדעית, דרושה פעילות רציפה בשתי זירות: הפנימית והחיצונית. כלפי פנים, ישראל צריכה להעניק לחוקריה את התנאים האופטימליים להתקדמות בעבודתם. לצד תשתיות ומתקנים, חוקרים וצוותי פיתוח בכל התחומים זקוקים לא פחות לאינטראקציה קבועה, מתמשכת ופוריה עם ידע ומומחים מהארץ ומחו"ל. כדי לשמור על מקום בחזית הידע המדעי, דרושה לפיכך לחוקרינו גישה לידע שמופק בחו"ל ולגופים מדעיים ברחבי העולם.

מעורבותם של מדענים ישראלים בכירים ובעלי שם, שמציגים את עבודתם בכנסים מובילים בעולם, היא רכיב חשוב בדיפלומטיה הישראלית

משרד המדע והטכנולוגיה בראשותי הציב לעצמו מטרה לחזק ולבצר את מעמדה הבינלאומי של ישראל כמעצמה העומדת בחזית הידע והחדשנות המדעיים והטכנולוגיים, גם באמצעות קשירת קשרים מדעיים בינלאומיים. אלו משרתים לא רק את המערכת הכלכלית, אלא גם המדינית-דיפלומטית: מעורבותם של מדענים ישראלים בכירים ובעלי שם, שמציגים את עבודתם בכנסים מובילים בעולם, היא רכיב חשוב בדיפלומטיה הישראלית. כך, מעבר לתרומה המדעית שנוצרת ממפגשים בין מדענים ישראלים לעמיתיהם בעולם, נוצרת הזדמנות מצוינת להציג את ישראל בהקשרים חיוביים וא-פוליטיים, תוך שימת דגש על ההון האנושי המשובח הצומח כאן, ועל היותה של מדינתנו אומת סטראט-אפ הראויה לחיקוי.

 

טיפוח הקשרים והפיכת ישראל למובילה טכנולוגית ומדעית היא גם דרך להבטיח כי תנועת החרם נגדה, שמנסה לחבל בקשרים קיימים ולשבש את ייסודם של חדשים, תיכשל במאמציה. במילים אחרות – אנחנו צריכים להבטיח שהרווח שבקיום היחסים עם ישראל יעלה על ההפסד שבקטיעתם.

 

חדשנות בילטרלית – מפילים חומות

בניית קשרים מדעיים עם מדינות זרות וארגונים בינלאומיים, מיסודם ופיתוחם דורשים זמן, משאבים ותכנון. הגוף האחראי מטעם משרד המדע והטכנולוגיה על המשימה הזו, שהופכת עם השנים למרכזית יותר ויותר, הוא האגף לקשרי חוץ מדעיים. עם עליית הרצון בשיתופי פעולה עם ישראלים, לנוכח הצלחותיה בתחום החדשנות, הפך האגף לחוד החנית של הממשלה בקיום שיתופי הפעולה המדעיים של ישראל עם רבות ממדינות העולם. נציגים רשמיים של מדינות אלו – שרים, שגרירים וכדומה – מבקשים לכונן שיתופי פעולה חדשים בתחום המדע והטכנולוגיה או להרחיב את אלה הקיימים.

 

חיזוק קשרים מדיניים ודיפלומטיים עובר גם דרך שיתופי פעולה מדעיים, עם המגזר הפרטי והציבורי, שמניבים למדינה הכרה ויוקרה ובהכרח גם רווח כלכלי. משרד המדע והטכנולוגיה הביא לחתימה על כ-30 הסכמים בילטרליים לשיתופי פעולה בתחום המדע והטכנולוגיה עם 25 מדינות שונות ברחבי העולם. מטרתם הוא לפתוח את עולם המדע הישראלי לחילופי דעות, ידע ומידע עם מגוון של מוסדות מדע ומדענים בכירים בעולם. בשנת 2017 חתמתי על הסכמים מדעיים עם ארגנטינה, יוון, וייטנאם, סלובניה, סלובקיה וקולומביה, ובשנה שעברה נחתמו הסכמים דומים עם אוסטריה, ארגנטינה, בלארוס, ברזיל, בריטניה וקרואטיה.

 

ובמספרים: בשנת 2017 מימן המשרד בראשותי 50 מחקרים דו-לאומיים חדשים בעלות של כ-21 מיליון שקל. אלו הצטרפו ל-112 מחקרים שהושקו בשנים 2016-2015 ונמשכו בשנת 2017. תקציב המחקרים החדשים שמומנו בשנת 2018 הוכפל ועמד על 42 מיליון שקל, שהוקדשו הן למימון מיזמים חדשים עם מדינות ומחוזות חדשים והן להרחבת שיתופי פעולה קיימים עם מדינות כמו סין, איטליה, סלובניה וסלובקיה.

השר אקוניס עם שגרירי ונציגי מדינות בכנס על מדע בישראל לרגל יום המדע הישראלי, מאי 2017 | צילום: שלומי אמסלם, באדיבות משרד המדע

החזרת מדענים ישראלים לישראל הינה מטרה לאומית בעלת קדימות ראשונה, על מנת להבטיח שהידע שצברו ישמש לקידום הכלכלה והאקדמיה בארץ

לצד שיתופי פעולה בילטרליים, משרד המדע והטכנולוגיה מייצג את ישראל ב-18 ארגונים מדעיים בינלאומיים מובילים, דוגמת ה-EMBL, CERN, OECD ותוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי. ב-2017 השקיע המשרד כ-89 מיליון שקל בדמי החברות בארגונים הללו, שמעניקים למדענים ישראלים גישה למתקנים ייחודיים ולמקורות מימון חדשים. בנוסף, בשנה זו נחנך בירדן מיזם מאיץ החלקיקים "ססמי" (Sesame) שבמסגרתו משתפים פעולה מדענים מהמרחב. המאיץ החדיש משמש חוקרים בתחומי מדעי החיים, פיזיקה, כימיה, הנדסת חומרים ועוד.

 

דוגמה בולטת לשיתוף פעולה חשוב ופורה הוא מגוון הפעילויות סביב הלוויין לחקר הסביבה "ונוס", שפותח בשיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע לבין סוכנות החלל הצרפתית. הלוויין שוגר באוגוסט 2017 לחלל ומאז מצלם תמונות בכ-110 אזורי טבע וחקלאות ברחבי העולם, שיעמדו בקרוב לשימוש החוקרים. מיזם זה כלל מספר אירועים וכנסים משותפים חשובים, בהם סדנה ישראלית-צרפתית במסגרת אירוע "מופע החלל של טולוז" (Toulouse Space Show), כנס באוניברסיטת בן גוריון בנגב לציון שנה לשיגור הלוויין, תערוכות חינוכיות לקהל הרחב ולנוער במוזיאונים ברחבי הארץ, הרצאות בשבוע החלל העולמי ועוד.

 

שיתוף פעולה מדיני נוסף התקיים במאי 2017 עם חתימה על "תכנית עבודה" בשיתוף פעולה מדעי עם עמיתי, פרופ' פטר פלאווצ'אן, שר החינוך, המדע, המחקר והספורט (לשעבר) של סלובקיה, שכללה תכנית למימון ארבעה מחקרים משותפים בתקציב כולל של 960 אלף אירו. בהמשך פורסם קול קורא למחקרים משותפים בתחומים של מערכות תקשורת וניווט לכלי רכב חכמים ומערכות מידע, ונבחרו ארבעת המחקרים המובילים למימון משותף של שני המשרדים, שכבר יצאו לדרך.

 

זוכי פרס נובל בשירות המדינה

הפנים הישראליות המוכרות ביותר בעולם המדע הם אלו של שמונת המדענים הישראלים זוכי פרס נובל. לצד עשרות מדענים נוספים שזכו בפרסי הצטיינות בתחומם, הם משמשים כשגרירי המדינה בכנסים ובאירועים מדעיים ברחבי העולם. אחד מהאירועים היוקרתיים ביותר שבהם משתתפים חתני פרס נובל הינו כנס "HOPE", שנערך על ידי האגודה היפנית לקידום המדע, ה-Japan Society for the Promotion of Science) JSPS). הכנס מיועד לכ-100 חוקרים צעירים מכל העולם ומשתתפים בו זוכי פרס נובל בתחומי המדע. בעבר הוזמנו לכנס כלת פרס נובל לכימיה, פרופ' עדה יונת, וזוכים נוספים.

 

בנוסף, משרד המדע והטכנולוגיה, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית למדעים, מארגנים מדי שנה את התחרות הלאומית למדענים ישראלים צעירים, שהזוכים בה נשלחים לכנס הבינלאומי היוקרתי Falling Walls. התחרות מתקיימת בברלין בסמוך ליום נפילת החומה המפורסמת של העיר ומושכת אליה את חשובי המדענים ואישי הציבור באירופה ובעולם, ובשנה שעברה השתתפו בה חתני פרס הנובל לכימיה הישראלים פרופ' דן שכטמן ופרופ' אהרון צ'חנובר.

 

המתכונת ייחודית ומעניינת: כנס בסגנון TED בתחום המדע והטכנולוגיה, שמושך אליו קרוב ל-10,000 משתתפים. בתחרות הלאומית מציגים מדענים צעירים מתחומים שונים את רעיונותיהם המהפכניים בשלוש דקות. המתחרים והמתחרות שנבחרים בישראל עוברים סדנה מקצועית במשרד המדע והטכנולוגיה כדי להכין אותם לאתגר התחרות הבינלאומית ולהבטיח נציגות ישראלית מרשימה. בסוף תהליך המיון, שלושה זכו להגיע לברלין ולייצג את המדינה באירוע.

 

 כנס Falling Walls בשנה שעברה

 

עם הפנים כלפי חוץ

במסגרת חגיגות שנות ה-70 למדינת ישראל, בחודש מאי 2018, הגיעו לירושלים משלחות של 25 מדינות שונות, ובהן שרי מדע, סגני שרים ונציגים בכירים נוספים, לכנס ראשון מסוגו שערך משרד המדע והטכנולוגיה בירושלים. בכנס, שנמשך שלושה ימים, נחשפו המשלחות להישגים המדעיים פורצי הדרך של מדינת ישראל והוא נועד גם לחלוק ידע ולקדם שיתופי פעולה בין מדינות ובין יזמים ומדענים ישראלים.

 

בכנס הוצגו דמויות מובילות ומצליחות מעולם המדע והטכנולוגיה בישראל, חתני פרסי נובל מרשימים מהארץ ומהעולם, לצד תערוכת חידושים ישראליים וטכנולוגיים פורצי דרך. לאירוע הגיעו בין היתר שרי המדע של הודו, בריטניה, ארגנטינה, פולין, תאילנד, קניה, אוגנדה, ספרד וצ'כיה.

 

משרד המדע והטכנולוגיה משקיע מאמצים ומשאבים רבים להביא לישראל מדענים זרים כדי שיוכלו להתרשם ממדעניה, פיתוחיה והפוטנציאל הגלום בהשקעה בהם, ולא פחות חשוב מכך – מהמדינה שלנו עצמה. מדי שנה מתקיימים מספר מפגשים דו-לאומיים ובינלאומיים במגוון תחומים מדעיים, כשהמשרד שואף תמיד שייערכו בישראל. המטרה ברורה: חוקרים שמגיעים לכאן ומתרשמים לטובה, יזכרו זאת להבא באינטראקציות עם קולגות ואולי אף עם גורמי ממשל בארצם.

יוזמה ייחודית בשם "בתי ספר למדענים צעירים" נולדה בשיתוף פעולה ישראלי-גרמני, במטרה למשוך חוקרים צעירים ולעודדם להתעניין בתחומי מחקר חדשים וחשובים

המשרד מארגן לטובת היעדים האלה מספר סוגים של כנסים ומפגשים - כנסים בינלאומיים רבי משתתפים, בין אם חד-פעמיים או כסדרת מפגשים; כנסים דו-לאומיים המתקיימים על פי החלטת שתי מדינות, במטרה להפגיש בין חוקרים משתי המדינות העוסקים בתחומים משותפים ולבדוק את ההיתכנות לפתיחת תכנית מדעית חדשה בינם; ומפגשי "סטטוס סמינר", שבו הזוכים בקול קורא דו-לאומי בתחום מסוים נפגשים כדי להציג את הפעילות המדעית המשותפת מול המנהלים המדעיים של המשרד, לצורך מעקב אחר התקדמות המחקרים.

 

יוזמה ייחודית בשם "בתי ספר למדענים צעירים" נולדה בשיתוף פעולה ישראלי-גרמני, במטרה למשוך חוקרים צעירים ולעודדם להתעניין בתחומי מחקר חדשים או חשובים ששני הצדדים רוצים לקדם בהם שיתופי פעולה. במסגרת היוזמה, שהושקה ב-2008, מכנס בית הספר יחדיו מדענים בכירים משתי המדינות אשר מרצים לפוסט-דוקטורנטים ולמדענים צעירים בתחומים של חקר הסרטן וחקר סוללות. באופן הזה, נוצרים קשרים בין החוקרים הצעירים וכן בינם לבין הבכירים. המפגש בתחום מחקר חדש עשוי להוביל לפתיחת תכנית מחקרים חדשה המשותפת לשתי המדינות.

 

בנוסף, המשרד מפרסם מדי שנתיים קול קורא לתמיכה בכנסים מדעיים בינלאומיים המתקיימים בישראל. מטרת הקול הקורא היא לעודד את הבאתם ואת הגעתם לישראל של כנסים בין-לאומיים ברמה הגבוהה ביותר ובנושאים מדעיים וטכנולוגיים מובילים וחדשניים, בהשתתפות מדענים וחוקרים מן השורה הראשונה מחוץ לארץ ומישראל. כוונת המשרד בהענקת הסיוע היא למשוך לישראל כנסים בנושאים הנמצאים בתחומי העדיפות הלאומית של ישראל כפי שהם מוגדרים מעת לעת על ידי המשרד, כגון סייבר, בינה מלאכותית או רובוטיקה, אשר נמצאו כבעלי פוטנציאל לעידוד מצוינות מדעית וטכנולוגית.

 

מניחים תשתית בפריפריה

במטרה לחזק את הפריפריה במדינת ישראל, משרד המדע והטכנולוגיה תומך בשבעה מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים – מרכז קטיף למחקר ופיתוח מדבריות החוף, מרכז המחקר והפיתוח האזורי ים המלח והערבה, מרכז המחקר והפיתוח האזורי מזרח-יהודה, שומרון ובקעת הירדן, מרכז המחקר והפיתוח האזורי המשולש, מרכז המחקר והפיתוח האזורי אגודת הגליל, מרכז המחקר והפיתוח האזורי מכון שמיר ברמת הגולן והמכון למחקר מדעי יישומי בקרית שמונה שבגליל העליון.

 

מרכזי המחקר והפיתוח הם כלי מקצועי להפצת חשיבות המדע והטכנולוגיה במדינת ישראל והם מאפשרים לשתף אוכלוסיות נוספות ביצירה המדעית. תמיכתו של משרד המדע נחוצה לנוכח היעדר משאבים מקומיים יציבים לפיתוח המדע, בדגש על מחקר. לצורך חיזוק תשתית זו, הגדיל המשרד בצורה ניכרת את תקציבי התמיכה במרכזי המחקר והפיתוח בפריפריה משנת 2016 ל-40 מיליון שקלים בשנה. נוסף על כך זכו מקצת ממרכזי המחקר והפיתוח האזוריים לערוך מחקרים במימון משרד המדע והטכנולוגיה בסך כולל של כארבעה מיליון שקל לשנה, במסגרת קולות קוראים. המחקרים הרבים והמגוונים, יחד עם פעילויות שונות הנעשות במרכזי המחקר האזוריים, זוכים להערכה מקצועית רבה בעולם המחקר, הן ברמה הארצית והן ברמה הבין-לאומית.

 

במקביל, כדי לחזק ולבסס את תשתית המחקר המדעי במדינת ישראל, יזם המשרד, בשיתוף משרדי ממשלה אחרים, הקמת מרכזי ידע תשתיתיים במוסדות מחקר שונים ברחבי הארץ, בתחומים הנמצאים בחזית המחקר בעולם. מטרתם העיקרית של מרכזים אלו היא להעמיד לרשות קהילת החוקרים באקדמיה ובתעשייה את התשתית הייחודית הנדרשת למחקר מתקדם בתחומים מוגדרים. זו מתבטאת בטכנולוגיות חדשניות, מערכות ציוד מתקדמות ויקרות שלרוב אינן בהישג יד של חוקר בודד או אפילו מוסד מדעי יחיד, ולצידן צוות מקצועי ומיומן, המומחה בהפעלת הציוד ובשימושיו הטכנולוגיים, במיומנות מקצועית ייחודית או בעל ידע נרחב והתמחות מיוחדת בתחום המבוקש.

 

שיגור לוויין "ונוס", אוגוסט 2017

 

לצד סיוע לחוקרים הוותיקים, הנחיתי את המשרד כבר בתחילת כהונתי שיש לחזק את הקשר למדע כבר מגיל צעיר, בד בבד עם הגשת סיוע למדענים בראשית דרכם המקצועית. אין זה סוד שמדענים ישראלים רבים, היוצאים לעבודה, להשתלמות או ללימודים בחו"ל (לדוקטורט או לפוסט-דוקטורט), אינם שבים לארץ עקב קשיי השתלבות. החזרת מדענים ישראלים לישראל הינה מטרה לאומית בעלת קדימות ראשונה, על מנת להבטיח שהידע שצברו ישמש לקידום הכלכלה והאקדמיה בארץ. ישנה חשיבות רבה בעידוד ובסיוע בקליטתם של המדענים הישראליים בארץ, לאחר סיום לימודיהם או העסקתם בחו"ל.

 

על פי הנתונים שנבחנו במסגרת מחקרים שבוצעו בנושא, המכשול העיקרי בפני חזרת המדענים הוא קליטה בעבודה הקרובה לתחום התמחותם, המתאימה להכשרתם המקצועית ולניסיונם המדעי, ואשר תביא להכרה בכישוריהם המדעיים.

לאור זאת, ביוזמה שלי, השיק משרד המדע והטכנולוגיה בשנת 2017 תכנית ייחודית, הקרויה על שמו של ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר, אשר מאפשרת למדענים ישראלים החיים בחו"ל להגיש בקשות לקבלת מלגות מחיה מהמשרד לתקופה של שנתיים, שבמהלכן יוכלו לערוך מחקרים בארץ. עצם העבודה בארץ יאפשר למדענים הישראלים החוזרים ליצור קשרים באקדמיה הישראלית ובתעשייה המקומית, בתקווה שאלו יסייעו להם מאוחר יותר במציאת תעסוקה קבועה בישראל בתחום המחקר שלהם. בזכות תכנית זו, הצלחנו להשיב ארצה עשרות מדענים ישראלים, אשר השתלבו באקדמיה ובתעשייה, והיוו כוח עזר משמעותי בחיזוק מעמדה של ישראל כמעצמה מדעית בין-לאומית.

בשנת 2018 נהנו כ-17,500 ילדים בכיתות א'-ו' משבוע של קייטנה חווייתית, שבמהלכו נחשפו למדעים מדויקים, מחשוב, רובוטיקה ותחומים נוספים בעלות סמלית בלבד

אך חוקרים צעירים יש לא רק באקדמיה, אלא גם בתיכונים ובבתי הספר היסודיים. משרד המדע והטכנולוגיה בראשותי שם לנגד עיניו את הצורך להמשיך לחתור למצוינות בתחומי המדע והטכנולוגיה כבר מגילאים צעירים. על כן, עם כניסתי לתפקיד, העליתי לראש סדר העדיפויות של המשרד את הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל. בשנת 2016 השקנו את תכנית "סל מדע" - תכנית תמיכה ברשויות המקומיות לעידוד פעילויות ואירועים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הסייבר, הרובוטיקה והחלל. במסגרת זאת, תמך המשרד בשנת 2018 בכ-215 רשויות מקומיות בתקציב בסכום שיא של יותר מ-45 מיליון שקל.

 

כמו כן, המשרד הרחיב את תכנית קייטנות הקיץ למדע וטכנולוגיה, המתקיימות ברשויות המקומיות בכל רחבי הארץ. בשנת 2018 נהנו כ-17,500 ילדים בכיתות א'-ו' משבוע של קייטנה חווייתית, שבמהלכו נחשפו למדעים מדויקים, מחשוב, רובוטיקה ותחומים נוספים, בעלות סמלית של 80 שקל בלבד. פעילויותינו אלה, ועוד רבות אחרות, מייחסות חשיבות רבה לפריפריה החברתית והגאוגרפית: אני מאמין שלכל ילד בישראל צריך לתת את ההזדמנות להיות שווה ולהצטיין כפי יכולתו.

 

בראייה לעתיד

במהלך כהונתי כשר המדע והטכנולוגיה בארבע השנים האחרונות, ראיתי לנגד עיני לא רק את מדינת ישראל של היום, אלא גם את מדינת ישראל בשנת 2030, תוך הבנה כי הזרעים שאנו זורעים היום - בדמות הנגשת המדע לקהל הרחב, הגברת הסקרנות למדעים מדויקים ולטכנולוגיה בקרב ילדים ובני נוער וקיומן של פעילויות רבות בתחומים אלה בחינם או בעלות סמלית, במטרה להפיץ את המדע בקרב כל חלקי האוכלוסייה - יהפכו בתוך שנים ספורות לאילנות איתן של ידע וקדמה, אשר ימשיכו להוביל את מדינת ישראל כחוד החנית של המדע והטכנולוגיה העולמית.

אופיר אקוניס הוא שר המדע והטכנולוגיה בממשלת ישראל וחבר כנסת מטעם תנועת הליכוד מאז 2009. כיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, סגן שר במשרד רה"מ ומ"מ השר להגנת הסביבה. בעל תואר ראשון במדעי המדינה וביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה הפתוחה. זוכה פרס בגין לשנת 2003 על עבודתו: "מוסר וריאליזם בפוליטיקה הישראלית".

(צילום באדיבות המחבר)

 

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בגוגל
Please reload

  • facebook
  • Twitter
חיפוש ב"זירה"
הירשמו ל"זירה"
ניווט בזירה

ותישארו מעודכנים בכל המאמרים, הסקירות והטורים שעולים לאתר, מפי מיטב המומחים בארץ ומחו"ל