ישראל צריכה לשקם את מעמדה הדו-מפלגתי בקרב חברי המפלגה הדמוקרטית, תוך התמקדות בחברים הדמוקרטים המאכלסים את כל הוועדות הרלוונטיות בבית הנבחרים ובסנאט, כגון ועדות יחסי החוץ, מודיעין ועוד. זאת, לצד הוועדות בבית הנבחרים כמו Appropriations, Armed Services, Foreign Affairs, Homeland Security, Budget, Energy and Commerce.
הדרך לכך היא למפות את זהות החברים והרקע שלהם, תוך הימנעות מהחרמה כלשהי – גם על רקע אמירות ביקורתיות שאינן מקובלות על ישראל. שמירת הקשר האישי יכולה להיעשות על ידי דיפלומטים ישראלים וגם באמצעות ביקורים הדדיים וקשרי רקע של מדע, תרבות, מסחר, אנרגיה וכדומה. על ישראל להסתער על פרויקט חידוש הקשר עם נציגיה הזוטרים של המפלגה הדמוקרטית, ולא לכוון את כל המאמצים לצמרת בלבד.
מאמץ נוסף עם המפלגה הדמוקרטית יכול להיעשות באמצעות מושלים וחברי בתי נבחרים מקומיים ב-50 המדינות. מהלך שכזה מצריך יותר זמן וכסף, שכן לעתים מורכב יותר להגיע לאותם האישים ברחבי אמריקה. עם זאת, בעידן הזום יכולים נציגיה הדיפלומטיים של מדינת ישראל לבצע רישות ותיעדוף ולייצר קשרים מקומיים בכל רחבי המפלגה הדמוקרטית בארה״ב.
בתוך כך, אסור להזניח את הקשרים עם המפלגה הרפובליקנית, הנמצאת עדיין בתוך סערת עידן טראמפ. עם זאת, הצמרת הפוליטית-המדינית הישראלית צריכה לקרוא את זרמי העומק בתוך המפלגה הרפובליקנית ולחשוב על שני כיוונים עתידיים, תוך שישראל פועלת בשני הווקטורים הללו במקביל. אפשרות אחת הינה שדונלד טראמפ ימשיך להיות מנהיג המפלגה ואף יתמודד בבחירות 2024. האפשרות השנייה היא שמעמדו של טראמפ יישחק במהלך 2022-2021 ותנועת האנטי-טראמפ בתוך המפלגה הרפובליקנית תתחזק. או אז, על ישראל להדק (מחדש) את קשריה עם כל אותם מנהיגים שמרנים שהסתייגו מעידן טראמפ ולוודא שבשל ההזדהות הכה-חזקה בין ממשלת נתניהו לבין ממשל טראמפ, לא יצמח בתוך המפלגה הרפובליקנית כיס התנגדות לישראל (על רקע התנגדות לסיוע כלכלי נרחב והצורך לחזור למדיניות גירעון הדוקה יותר בארה״ב).
פעילות בתפוצה היהודית
מאמץ נוסף שעל ישראל לבצע הוא חשיבה מחדש באשר למהות ותוכן היחסים של ישראל עם הפלגים הקונסרבטיביים והרפורמיים בקרב הקהילות היהודיות בארה״ב. בהיבט הזה, אין זה מספיק להשקיע זמן וכסף במגעים; ישראל צריכה לבצע רפורמה של ממש באופן בו הממשלה שלה תופסת את עצמה, כגוף שלמעשה מאכזב את היהודים הלא-אורתודוכסים במדינה, ואת היחסים עם תפוצת יהודי ארה״ב בכללותה.
זו בעיקר עבודת רפורמה פנימית, היכולה להישען על שנים של ניסיון של משרדי הממשלה והעמותות שעסקו בתחום. אין צורך במחקר חדש, בסקרים, או בשנים של עבודת ועדה כלשהי; כל שיש לעשות הוא לקרוא את החומרים הקיימים ולהגיע לאופני פעולה בנוגע לחיזוק הקשר. הגדרת הקשר עם יהדות תפוצות אמריקה צריך להישען על ההנחה הרואה בקשר עם כל הקהיליות היהודית נכס אסטרטגי-בטחוני עבור מדינת ישראל, ולא רק עם חלקן.
טל שניידר היא כתבת מדינית ופוליטית ב"זמן ישראל" (Times of Israel). לשעבר כתבת "מעריב" בוושינגטון וכתבת מדינית ופוליטית ב"גלובס"
(צילום: באדיבות המחברת)