כדי לשמר את המעמד הדו-מפלגתי של ישראל בפוליטיקה האמריקאית, ישראל צריכה לשקם את יחסיה עם יהדות ארה"ב. במהלך כהונת הנשיא טראמפ התחזקה מגמת ההתרחקות בין מדינת ישראל לבין יהדות ארה"ב, ואותגר מעמדם של גופים אשר פועלים למענה. הקשר עם יהדות ארה"ב מהווה מקור עוצמה רכה לישראל. כך, היהודים בארה"ב היוו רכיב מרכזי בהיווצרות "היחסים המיוחדים" בין המדינות, שהפכו לאחד מעמודי התווך של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל.
יכולתם של ארגונים יהודים לקדם את סדר היום שלהם בארה"ב נשענה עד כה על שילוב של ערכים, אינטרסים ועוצמות התארגנות של הקהילה היהודית, ובכלל זה של השדולה הפרו-ישראלית – כמו גם על המעמד הקונצנזואלי של ישראל בקרב יהדות ארה"ב. השתלבות יהודים במשרות רמות דרג בממשל האמריקאי, פעילותם של חברי קונגרס וסנאט יהודים, ושורה של משפיענים יהודים אמריקאים בתקשורת, בחברה ובכלכלה האמריקאית יוצרים תמיכה ציבורית רחבה בישראל. עם שחיקת הקונצנזוס סביבה, צפות מחלוקות רבות ופערים בהשקפה בין ממשלת ישראל למנהיגות היהודית בעולם.
ישראל צריכה להגדיר את הקשר בין ישראל ליהדות העולם כסוגיה של ביטחון לאומי. יש להכניס את "שיקול העולם היהודי" כחלק אינטגרלי ממערך השיקולים הלאומי, בוודאי בכל הקשור לנושאים שלהם יש השלכות ישירות או עקיפות לעולם היהודי. הבורות של החברה הישראלית ביחס ליהדות העולם מזינה במידה רבה את המשבר; שינוי בסיסי במערכת היחסים מצריך קידום הנחלת תודעה של עמיות בקרב כל שדרות החברה היהודית בישראל.
חיזוק הקשר עם המיעוטים
נושא נוסף שישראל צריכה להתמקד בו הוא יצירת קשר ישיר ו/או דרך הקהילה היהודית עם קבוצות מיעוטים בארה"ב. על רקע התחזקות מגמת פוליטיקת הזהויות בארה"ב, עולה כוחם של גופים וקבוצות שעד כה לא השפיעו השפעה של ממש על מדיניות החוץ האמריקאית, ואשר מחוייבותם לישראל מוטלת בספק. למעשה, מאז מהומות פרגוסון ב-2014 (שזכורות מהן הסיסמה "מפלסטין לפרגסון" של תנועת Black Lives Matter), בולטת בקרב חלק מקבוצות אלה, ובמיוחד בקבוצות אפרו-אמריקאיות, גם פעילות אנטי-ישראלית.
אף שקואליציית המיעוטים היא תופעה חברתית פנים-אמריקאית, בפועל יש לה השפעה משמעותית על ישראל. קבוצות אנטי-ישראליות מנצלות את עליית פוליטיקת המיעוטים כדי לקדם את סדר היום שלהן בקרב הציבור האמריקאי הליברלי, והן מנסות לצייר את התמיכה בישראל כבלתי מוסרית ולא ליברלית. קואליציית המיעוטים האיצה את תהליך הפיכת ישראל לנושא חד-מפלגתי. ישנם אף כוחות פרוגרסיביים עולים במפלגה הדמוקרטית המזוהים עם מאבק המיעוטים, אשר קוראים מפורשות להפסקת התמיכה האמריקאית בישראל.
פרט למאמץ של הממשלה לשמר את המעמד הדו-מפלגתי של ישראל, היכולת של ישראל כמדינה לשפר את מצבה בקרב מיעוטים בארה"ב בצורה ישירה מוגבל מאוד. אתגר זה מהווה "עילה" נוספת לחזק את הקשר עם יהדות העולם. בעידן פוליטיקת הזהויות, לגישה של ארגונים יהודיים כלפי מאבק השחורים יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על ההון הפוליטי ועל מעמדה של הקהילה היהודית והרשת הפרו-ישראלית, כמו גם על השיח על ישראל בארה"ב.
ערן שישון הוא מנכ"ל קבוצת ראות, שיזמה ומובילה את קואליציית העמיות של ארגוני החברה האזרחית בישראל.
(צילום: באדיבות המחבר)